שטפניה מאנדי
שטפניה מאנדי (במקור מאנדל, בהונגרית: Mándy Stefánia; בודפשט, 5 בנובמבר 1918 – בודפשט, 7 ביולי 2001) משוררת, מתרגמת, היסטוריונית אמנות הונגריה.
 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1918 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביולי 2001 (בגיל 82) בודפשט, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1941) |
| בן או בת זוג |
בלה טאבור |
| פרסים והוקרה |
פרס אטילה יוז'ף (2001) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שטפניה מאנדי נולדה במשפחה יהודית. בין השנים 1936 - 1941 למדה באוניברסיטת אטווש לוראנד (כשמה היום) וקיבלה תואר דוקטור למדעי הרוח. כמשוררת התחילה בכתב העת "ספ סו" (Szép Szó שפירושו בהונגרית "מילה יפה"). בשנת 1944 היא גורשה לאושוויץ באחת מרכבות המוות הרבות. היא ניצלה וחזרה לבודפשט. בין השנים 1945–1949 הייתה מרצה במחלקה הפדגוגית בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה בה למדה לפני כן. כתבי העת "ירח חדש" (Újhold) ו"תשובה" (Válasz) פרסמו את שיריה. בשנות ה-50 של המאה ה-20 גורשה מאיגוד הסופרים. רק בשנת 1989 היא טוהרה מכל אשמה ושמה שוקם. הוא עסקה בתרגום משנת 1949 ומשנת 1963 החלה לפרסם גם מחקרים מאמרים וכתבים בתולדות האמנות ושירה לילדים. בין 1948 לבין 1989 ניתן היה לפרסם את שיריה רק בחו"ל. בין השנים 1945–1949, ובשנות השישים, העבירה הרצאות על אמני בית הספר האירופי, אמנותם של לסלו מוהולי-נג'י ולאיוש קשאק וארגנה ופתחה תערוכות יחיד וקבוצתיות של אמנות הונגרית מודרנית.
משפחתה עריכה
הוריה היו ד"ר אישטוואן מאנדי (מאנדל) (1884–1945)[1] תובע בפרקליטות ובלנקה טמשווארי.[2] דודה היה מיקלוש טמשווארי, פרופסור באוניברסיטה.
סבה וסבתה מצד אביה ד"ר שמואל מאנדל ואדריאן קמפנר (1853–1943), [3] סבה וסבתה מצד אמה היו ד"ר רז'ה טמשווארי (1864–1944)[4] מיילד-גינקולוג, רופא ראשי ולאורה גאליצנשטיין (1868–1941).[5]
בעלה בלה טאבור היה פילוסוף משנת 1945. ילדיהם; אדם טאבור (1947) ואסתר טאבור (1952), שניהם סופרים ומשוררים.
פרסים עריכה
- פרס הוצאת מורה 1965
- 1993 פרס רמה IRAT
- 1994 צלב קטן של מסדר הכבוד של הרפובליקה של הונגריה
- פרס אטילה יוז'ף 2001
עבודותיה עריכה
- 1941 הנשמה נכנסת, מתנדפת (שירים)
- 1941 הילד בספרות הרומנים ההונגרית (מחקר)
- 1946 הערה צדדית לפיקאסו (מחקר)
- 1963 בית הספר האירופי והיסטוריה שלו (מחקר)
- 1964 ספר התאומים (שירי ילדים)
- 1964 לאיוש ויידה (מונוגרפיה קטנה)
- 1965 הציפור האדומה של סינבר (שירי ילדים)
- 1967 באלינט (ספר, בצרפתית)
- 1968 אנה מרגיט (מחקר)
- 1969 יוליה ויידה (מחקר)
- 1970 הסכין, היד, הדג (שירים, פריז)
- 1973 תיקיית לאיוש ויידה (הקדמה)
- 1979 ריקוד אסתרלאנץ (שירי ילדים)
- 1979 על פסליו של יוז'ף יקוביץ (מחקר)
- 1979 כולם רוכבים, כולם רצים (שירי ילדים)
- 1980 דרכה של יוליה ויידה (מחקר)
- 1982 כאן ועכשיו (מחקר)
- 1983 לאיוש ויידה (מונוגרפיה גדולה)
- 1987 קאנטרי לילי והכותל המערבי (מחקר)
- 1987 אני-אתה-מילה. על שברים פנאומטולוגיים של פרדיננד אבנר (מחקר)
- 1987 צעצוע סערה (שירי ילדים)
- 1989 מטרולוגיה והוראת הקשת בענן. האסתטיקה בפריזמה של לאיוש סאבו (מחקר)
- 1990 הפנים הנסתרות של הטבע. ארנה קלאי נולד לפני מאה שנה (מחקר)
- 1991 קשאק בחמש השנים האחרונות (מחקר)
- 1992 ההיסטוריה הגנובה. שירים 1944–1992
- 1995 חלקיקי פסיפס לשלמות. אודות בלה טאבור (מחקר)
- 1996 הבארוק הסובייקטיבי (מחקר)
- 1997 בלה וסלסקי : הניסוי היחיד (מחקר)
- 1999 Scintilla (שירים)
- 2000 מחלומות המת (פרוזה)
- 2000 עולם החלומות של פול קליי (מחקר)
תרגומיה הספרותיים עריכה
- 1950 PP Versigora: "מצפון נקי של אנשים"
- 1952 V. Poltoracki: "בדרך ובבית"
- 1953 זימנקו: "ציור פורטרטים סובייטי"
- 1955 סרפימוביץ': "נתוני יום ראשון"
- 1959 ברוקנר: "FC ספארו"
- 1959 קרילוב: סיפורי" (עם Lőrinc Szabó )
- 1963 אלפטוב: "תולדות האמנות", 1-2. כרך
- 1964 טירק: "עמק שבעת הירחים"
- 1965 מרשק: "כמה שווה שנה?"
- 1967 דניאלסון: "מרפסודה לרפסודה"
- 1969 פוסטובסקי: "וידויים של ציירים"
- 1969 וולפלין: "מושגי יסוד של תולדות האמנות"
- 1970 ולסקופף-הנריך: "בני הדוב הגדול"
- 1971 גילארד: "ערב גאלה במועדון המיני"
- 1971 L. Welskopf-Henrich: "Tokei-ihto Returns"
- 1973 לסלו מוהולי-נג'י: "מחומר לאדריכלות"
- 1979 לאזארב: "ציור ביזנטי"
- 1985 ה. מור: "על פיסול"
- היינריך וולפלין: מושגי יסוד בתולדות האמנות. בעיית התפתחות הסגנון באמנות העכשווית ; לַחֲצוֹת. מאנדי סטפניה, הקדמה אנה זאדור ; מועדון הספרים ההונגרי, Bp, 2001
לקריאה נוספת עריכה
- "מי זה מי 2000" (גרגר מדיה, דברצן)
- "מי זה מי בספרות ההונגרית?" (ספרי מאגר; ISBN 963-8607-10-6 )
- ביוגרפיה של Artportál.hu על שטפניה מאנדי
- ג'רג' רבה: שטפניה מאנדי (1918-2001)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Mándy István halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári halotti akv. 237/1945. folyószáma alatt".
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1305/1913. folyószáma alatt".
- ^ "Mandel Sámuelné halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári halotti akv. 120/1943. folyószáma alatt".
- ^ "Temesváry Rezső halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 298/1944. folyószáma alatt".
- ^ "Temesváry Rezsőné halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 746/1941. folyószáma alatt".