ויקיפדיה

לאיוש קשאק

סופר ומשורר הונגרי

לאיוש קשאק (בהונגרית: Kassák Lajos;‏ נובה זמקי, 21 במרץ 1887 – בודפשט, 22 ביולי 1967) היה אוטודידקט זוכה פרס קושוט[1] (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגרי, מקביל לפרס ישראל) סופר הונגרי, משורר, מתרגם ספרותי, אמן חזותי. דמות מכוננת של תנועת האוונגרד ההונגרית.

לאיוש קשאק
Kassák Lajos
לידה 21 במרץ 1887
נובה זמקי, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 ביולי 1967 (בגיל 80)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי בית הספר האירופי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Klára Kárpáti (1946–1967) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

לאיוש קשאק נולד כבנם של אישטוואן קשאק, טכנאי מעבדה (לבורנט) של בית מרקחת, ושל ארז'בט אישטנש, כובסת. הוריו אמנם רצו שהוא ילמד, אך בגיל 12 עזב את לימודיו על מנת לעבוד כשוליית מסגר והשיג תעודת הסמכה. כעובד מיומן עבר לבודפשט ב-1904, שם עבד כמסגר במפעלי אנגיאלפלד. הוא השתתף בקרבות הפוליטיים של האיגודים המקצועיים, ואחר כך הפך לחבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). ב-1905 ארגן שביתות במספר הזדמנויות, שבגינן פוטר מספר פעמים. ב-1909 צעד לפריז ברגל (במשך מספר חודשים), בלי כסף. ב-1910 חזר הביתה ברכבת.

למרות הליקויים בחינוך ובאיות, הוא נלחם בעקשנות כדי לפרסם את כתביו. שירו הראשון פורסם ב-1908, וספר הסיפורים הקצרים הראשון שלו ב-1912 בשם "קינת החיים" (Életsiratás). באותה תקופה הוא כבר עבר את החוויה המכוננת של חייו, הצעדה הרגלית שלקחה אותו לפריז ב-1909. הוא עיבד גם את אירועי המסע הזה ואת הרשמים שצבר במהלך המסע ביצירתו האוטוביוגרפית רבת הכרכים, "חייו של אדם" (Egy ember élete) (1935–1927). ב-1915 יצא לאור ספר השירים הראשון שלו בשם "אפוס במסכה של וגנר" ובאותה שנה השיק את כתב העת הראשון שלו, "המעשה" (A Tett) שנאסר שנה לאחר מכן בשל עמדתו האנטי-מלחמתית.

 
הצוות של "מא" בווינה ב-1922: שאנדור בורטניק, בלה אויץ, ארז'י אויווארי, אנדור שימון, לאיוס קשאק, יולאן שימון, שאנדור ברטה

בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא היה חבר ב"דיקרטוריון הסופרים", אך מחלוקותיו עם בלה קון גרמו לו להתרחק מהמגמה הלניניסטית, אך יחד עם זאת מעולם לא הכחיש את גישאתו השמאלנית, ולאורך חייו לא הפריד בין האמן. והאחראי על החברה. הוא תיאר את עצמו, את השקפת עולמו ואפילו את אמנותו בשתי המילים הללו: "אדם סוציאליסט". לאחר נפילת הרפובליקה, היגר לווינה, שם פרסם גיליונות חדשים של כתב העת שלו "מא" שפירושו "היום" (Ma). הוא חזר הביתה להונגריה ב-1926, שם המשיך לערוך את כתבי העת העצמאיים, השמאלניים והאוונגרדיים שלו בשם "דוקומנטום" Dokumentum) (1927)) ו"עבודה" Munka) (1927–1938)).

האוטוביוגרפיה שלו בקנה מידה גדול בשם "חייו של אדם" פורסמה לראשונה בטורים של כתב העת הספרותי ואמנותי החשוב ניוגט בין השנים 1924 לבין 1933. לאחר פרסומו גם בצורת ספר1919, הוא נתבע על החלקים של השנים 1918-1919. מ-1935 כתב בקביעות עבור נפסבה ועוד עיתונים.

  • ב-1945, יחד עם יוז'ף פודור ערך כתב עת.
  • ב-1946 הצטרף ללשכת הבונים החופשיים, שאותה עזב ב-1948 בשל לוח הזמנים העמוס שלו.
  • מ-1947 הצטרף מחדש לחיי המפלגה, והפך ליושב ראש ועדת האמנות של SZDP.
  • מינואר 1948 היה חבר פרלמנט, במקום דיולה קלמן.
  • ב-1948 עבר למפלגת העובדים ההונגרית (MDP), אך משנת 1949 לא ניתן היה עוד לפרסם את יצירותיו.
  • בספטמבר 1953, בישיבת המפלגה של אגודת הסופרים, הוא מתח ביקורת על מדיניות התרבות של המפלגה ולכן הודח מהמפלגה. רשימותיו האוטוביוגרפיות פורסמו לאחר מותו.

הוא הצליח לחזור לחיי האמנות רק ב-1956, כשנבחר לנשיאות באספה הכללית של אגודת הסופרים. לאחר 1957 השתייך לקטגורית "נסבל" כסופר ולקטגורית "אסור" כאמן חזותי. לאחר חריגה אחת ב-1961, לא הורשה להציג תערוכה משלו בפריז או ברומא. משנת 1958, "הסדנה ההונגרית" בפריז שמה את עבודתו של קשאק במרכז העיתון שלהם ובעבודתיהם. כמו כן הונפק פרס על שמו, שהעניק הוקרה למשוררים ואמנים חזותיים אוונגרדים זרים ומקומיים.

מסעו עריכה

הוא עבר לבודפשט בגיל 17 ועבד כאמור כמסגר, אבל בגלל מעורבותו באיגודי העובדים ובתנועת העבודה, הוא היה ברשימה השחורה ולעיתים קרובות היה מובטל. אז התחיל לכתוב שירים לראשונה. בהשפעת הספרות ההונגרית המודרניסטית, במיוחד אנדרה אדי. הוא קיבל החלטה פתאומית בגיל 22 ביחד עם חבר (יוז'ף גדרש) ויצא לדרך לפריז. הם טיילו במחצית מאירופה ברגל, ללא כסף או ידיעת השפה, עזבו בסוף אפריל 1909 והגיעו לפריז בסוף אוקטובר. לחוויות ולקשרים שצבר במהלך המסע הייתה השפעה רבה על התפתחות הקריירה שלו, כמו גם על הדרך שבה השתתף כמנהיג בארגון קבוצות אוונגרד הונגריות במחצית הראשונה של שנות ה-10.[2] הוא חזר הביתה באמצע 1910.

 
טיבור וילט: קברו של לאיוש קשאק ואשתו קלרה קרפטי ( בבודפשט. בית הקברות פרקשרט: 21/1-1-75/76)

מוזיאון קשאק עריכה

מוזיאון קשאק פועל באובודה כסניף של המוזיאון הספרותי פטפי, המוזיאון מארח תוכניות הנצחה ותערוכות ומפרסם פרסומים משלו. המוסד נוהל במשך שני עשורים על ידי החוקר המצוין של יצירותיו של קשאק, ד"ר פרנץ צ'אפלאר שהתאבד במאי 2007 עקב מחלתו והתמיכה ההולכת ופוחתת בהמוזיאון. המאמר האחרון שלו על קשאק פורסם בטורים של כתב העת "חיים וספרות" (Élet és Irodalom), שבו הוא התווכח עם מאמרו של מיקלוש ואמוש שזלזל בקשאק בבורות ובחוסר ידע קיצוני לדעתו של צ'אפלאר.

יצירותיו העיקריות עריכה

 
József Nemes-Lampérth : דיוקן לאיוש קשאק (1917)

עד 1919 עריכה

  • Életsiratás; Benkő, Budapest, 1912
  • Isten báránykái. Három egyfelvonásos; címlap Gulácsy Lajos; Grill, Budapest, 1914
  • Éposz Wagner maszkjában; Hunnia Ny., Budapest, 1915
  • Új költők könyve. György Mátyás, Kassák Lajos, Komját Aladár, Lengyel József lírai antológiája; Ma, Budapest, 1917
  • Egy szegény lélek megdicsőülése és még hét novella; Athenaeum, Budapest, 1918 (Modern könyvtár)
  • Khalabresz csodálatos púpja. Novellák; Táltos, Budapest, 1918
  • Misilló királysága. Regény; Athenaeum, Budapest, 1918
  • Hirdetőoszloppal. 1914–1918; Szellemi Termékek Országos Tanácsa, Budapest, 1919
  • Levél Kun Bélához a művészet nevében; Ma, Budapest, 1919
  • Tragédiás figurák. Regény; a szerző arcképe Bortnyik Sándor; Ma, Bécs, 1919

1920–1944 עריכה

  • Máglyák énekelnek. 1919–1920; Bécsi Magyar Kiadó, Wien, 1920
  • Világanyám. Kassák Lajos összes versei. Első könyv 1915; Bán, Wien, 1921
  • Novelláskönyv. Válogatott novellák. 1911–1919; Bán, Wien, 1921
  • Ludwig Kassák: Bildarchitektur; németre ford. Paul Acél; Elbemühl Druck., Wien, 1922
  • Új művészek könyve; szerk. Kassák Lajos, Moholy-Nagy László; J. Fischer, Wien, 1922
  • A ló meghal a madarak kirepülnek, 1922
  • Kassák új versei; Írók, Bécs, 1923 (Írók könyvtára)
  • Ma-Buch. Gedichte von Ludwig Kassák; németre ford., előszó Gáspár Endre; Sturm, Berlin, 1923
  • Álláspont. Tények és új lehetőségek; Ma, Bécs, 1924
  • Tisztaság könyve. Szabadvers és próza; Horizont–Fischer, Bécs, 1926
  • Az új művészet él; Korunk, Kolozsvár, 1926 (Korunk könyvtára)
  • Egy ember élete. Önéletrajz. 1-2. rész. 1-6.; Dante, Budapest, 1928–1932 (Kassák Lajos munkái)
  • Napok a mi napjaink. Regény; Pantheon, Budapest, 1928 (Az új magyar regény)
  • Angyalföld. Regény; Pantheon, Budapest, 1929 (Az új magyar regény)
  • Marika, énekelj! Regény; Pantheon, Budapest, 1930 (Az új magyar regény)
  • Kassák Lajos 35 verse; A Munka, Budapest, 1931
  • Megnőttek és elindulnak. Regény; Pantheon, Budapest, 1932 (Az új magyar regény)
  • A mi életünkből. A Munka első fotókönyve; szerk. Kassák Lajos; Munka, Budapest, 1932
  • Kassák Lajos–Nádass József: Gorkij. Dráma; Munka, Budapest, 1933
  • A telep; Pantheon, Budapest, 1933 (Az új magyar regény)
  • Munkanélküliek. Regény; Nyugat, Budapest, 1933
  • Az utak ismeretlenek. Regény; Nyugat, Budapest, 1934 (Nyugat könyvek)
  • Napjaink átértékelése; Munka, Budapest, 1934
  • Menekülők. Elbeszélések; Nagy K. és Tsa., Debrecen, 1934 (Új írók)
  • Achterbuurt; hollandra ford. Székely L., bev. M. H. Székely-Lulofs [Madelon Lulofs]; Nederlandsche Keurboekerij, Amsterdam, 1935
  • Földem, virágom. Kassák Lajos válogatott versei. 1915–1935; előszó Gyergyai Albert; Munka-kiadás, Kecskemét, 1935
  • Három történet; Cserépfalvi, Budapest, 1935
  • Anyám címére; Cserépfalvi, Budapest, 1937
  • Akik eltévedtek; Cserépfalvi, Budapest, 1937
  • Ajándék az asszonynak; Cserépfalvi, Budapest, 1937
  • Cserépfalvi, Budapest, 1937; Cserépfalvi, Budapest, 1939
  • Egy kosár gyümölcs. Regény; Dante, Budapest, 1939
  • Ludoviko Kassák: La vojoj estas nekonataj (Az utak ismeretlenek); eszperantóra ford. Ladislao Spierer; F. L. E., Amsterdam, 1934
  • Sötét egek alatt. Versek; Hungária Ny., Budapest, 1940
  • Azon a nyáron. Regény; Dante, Budapest, 1940
  • Szombat este. Új versek; Kelet Népe, Budapest, 1941
  • Kassák Lajos: Tavaszi felhők / Nagy Lajos: Prof. Csizmadia / Szántó György: Erdélyi biedermeier / Szép Ernő: Karacsné nagyasszony; Grafika Ny., Nagyvárad, 1942 (Örök betűk)
  • Virág Balázs; Áchim, Budapest, 1942 (Százezrek könyve)
  • Két fiatal élet; Áchim, Budapest, 1942 (Százezrek könyve)
  • Vallomás tizenöt művészről; Popper Ny., Monor, 1942
  • Hídépítők. Regény; Singer-Wolfner, Budapest, 1942
  • Vallomás tizenöt művészről; bibliofil kiad.; s. n., Budapest, 1942
  • Egy emlék hálójában; Áchim, Budapest, 1942 (Százezrek könyve)
  • Közelgő viharok; Áchim, Budapest, 1943 (Százezrek könyve)
  • Dráma az erdőben; Áchim, Budapest, 1943 (Budapesti regények)
  • Karácsonyiék. Regény; Singer-Wolfner, Budapest, 1943
  • Egy álom megvalósul. Regény; Singer-Wolfner, Budapest, 1943
  • Emberek – sorsok; Stílus, Budapest, 1943

1945–1967 עריכה

  • Kis könyv haldoklásunk emlékére; Új Idők, Budapest, 1945
  • Kassák Lajos összegyűjtött versei; Singer-Wolfner, Budapest, 1946
  • Hatvan év összes versei; Új Idők, Budapest, 1947
  • Képzőművészetünk Nagybányától napjainkig; Magyar Műkiadó, Budapest, 1947
  • Dal a kenyérről; ill. Róna Emy; Új Idők, Budapest, 1948
  • Egy lélek keresi magát. Regény; Új Idők, Budapest, 1948
  • Mögötte áll az angyal. Regény; Új Idők, Budapest, 1948
  • Szegények rózsái; Új idők, Budapest, 1949
  • Ahogyan elindultak, 1949
  • Szénaboglya, 1955
  • Kassák Lajos válogatott versei 1914–1949; bev. Gyergyai Albert; Magvető, Budapest, 1956
  • Csillagok csillogjatok, virágok virágozzatok...; ill. Würtz Ádám; Móra, Budapest, 1957
  • Boldogtalan testvérek. Válogatott elbeszélések; Szépirodalmi, Budapest, 1957
  • Költemények, rajzok. 1952–1958; Szépirodalmi, Budapest, 1958
  • Mélyáram; Magvető, Budapest, 1960
  • Szerelem, szerelem. Versek, rajzok; Szépirodalmi, Budapest, 1962
  • Az út vége. Regény; Magvető, Budapest, 1963
  • Vagyonom és fegyvertáram; Magvető, Budapest, 1963
  • A tölgyfa levelei. Versek; Magvető, Budapest, 1964
  • Mesterek köszöntése; Magvető, Budapest, 1965
  • A ló meghal, a madarak kirepülnek; Magyar Helikon–Szépirodalmi, Budapest, 1967

1968–1989 עריכה

  • Üljük körül az asztalt! Versek; Magvető, Budapest, 1968
  • Kassák Lajos legszebb versei; vál., bev. Méliusz József, ill. Hincz Gyula; Ifjúsági, Bukarest, 1968
  • Kassák Lajos összes versei, 1-2.; sajtó alá rend., utószó Kassák Lajosné; Magvető, Budapest, 1970
  • Az idő múlásában. Üzenet az utolsó ladikról; Képzőművészeti Alap, Budapest, 1971
  • Az izmusok története; közrem. Pán Imre; Magvető, Budapest, 1972
  • A fal mögött áll és énekel; Magvető, Budapest, 1974
  • Csavargók, alkotók. Válogatott irodalmi tanulmányok; vál., sajtó alá rend. Ferencz Zsuzsa; Magvető, Budapest, 1975
  • Csillagok, csillogjatok, virágok, virágozzatok; rajz Würtz Ádám; 2. bőv. kiad.; Móra, Budapest, 1977
  • Éljünk a mi időnkben. Írások a képzőművészetről; vál., sajtó alá rend. Ferencz Zsuzsa, jegyz. Keszthelyi Rezső; Magvető, Budapest, 1978
  • Összegyűjtött műfordítások; vál., szerk. Parancs János; Magvető, Budapest, 1986
  • Ahogyan elindultak; Kozmosz Könyvek, Budapest, 1987
  • Számozott költemények; összeáll. Kassák Lajosné, szöveggond., utószó Csaplár Ferenc; Szépirodalmi, Budapest, 1987
  • Szénaboglya; sajtó alá rend., utószó Csaplár Ferenc, előszó Botka Ferenc; Szépirodalmi, Budapest, 1988

חברות ארגונית עריכה

פרסים והוקרה עריכה

כתבי עת עריכה

מאמרים קשורים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

בשפת המקור:

  • Kassák Lajos a PORT.hu-n (magyarul)

בתרגום לעברית:

  • אלבום Hungaroton: השירים של קשאק - המשורר וזולטאן לטינוביץ' מספרים לנו
  • אמקה ג'. קומורוצי: קשאק ותנועת האוונגרד ההונגרית, בודפשט, 1995
  • Ferenc Bozók: Lajos Kassák and transcendence, In: Vigilia magazine, אוגוסט 2014

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לאיוש קשאק בוויקישיתוף

בשפת המקור:

  • Ellenőrizhetetlen színjáték, Kassák eredeti hangfelvétele
  • Hungaroton-lemez: Kassák versei – elmondja a költő és Latinovits Zoltán Archiválva 2016. szeptember 12-i dátummal a Wayback Machine-ben
  • Élete, pályája, jelentősége
  • G. Komoróczy Emőke: Kassák és a magyar avantgárd mozgalom  , ELTE – Hét Krajcár, Budapest, 1995,
  • képek
  • Néhány verse és képarchitektúrája, cikkek
  • A ló meghal a madarak kirepülnek – műfordításban, Bábel Web Antológia
  • Kassák Lajos: Vagyonom és fegyvertáram (MEK)
  • Kassák egyetlen parlamenti felszólalása
  • Lajos Kassák (szlovákul)
  • 1963-as interjú Kassák Lajossal a Petőfi Irodalmi Múzeum archívumából (riporter: Tóbiás Áron)
  • Konok Péter: A Munka-Kör szellemi, politikai hátországa  
  • Bozók Ferenc: Kassák Lajos és a transzcendencia, In: Vigilia folyóirat, 2014. augusztus
  • Sasvári Edit, Szeredi Merse Pál (szerk.) (2022). "Úton 1909: Kassák, Szittya, hosszú versek, rövid forradalmak" (PDF). Petőfi Irodalmi Múzeum – Kassák Alapítvány.
  • ↑ Szk Kassák: "Kassák Lajos". Szabadkőműves Wiki. נבדק ב-2013-03-15.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "KASSÁK Lajos". אורכב מ-המקור ב-2007-05-20. נבדק ב-2007-03-23.
  2. ^ Úti élményeit az 1920-as években egy hosszú dadaista versben (A ló meghal a madarak kirepülnek) és önéletrajzi regényében (Egy ember élete, III. Csavargások) örökítette meg.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לאיוש_קשאק&oldid=36692316"