שיגעון המוזיקה

שיגְעון המוזיקהאנגלית: Saturday Night Fever) הוא סרט קולנוע מסוגת ריקוד-מחזמר משנת 1977, שביים ג'ון בדהאם, בכיכובם של ג'ון טרבולטה, קרן לין גורני ודונה פאסקו[1].

שיגעון המוזיקה
Saturday Night Fever
כרזת הסרט "שיגעון המוזיקה"
כרזת הסרט "שיגעון המוזיקה"
מבוסס על מאמר במגזין "ניו יורק"
מאת ניק כהן
בימוי ג'ון בדהאם
הופק בידי רוברט סטיגווד
תסריט נורמן וקסלר
עריכה דייוויד רולינס
שחקנים ראשיים ג'ון טרבולטה
קרן לין גורני (אנ')
דונה פאסקו (אנ')
פראן דרשר
מוזיקה בי ג'יז
צילום ראלף ד. בוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה סרטי פרמאונט
חברה מפיצה פרמאונט, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 14 בדצמבר 1977
משך הקרנה 118 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מוזיקלי, סיפור התבגרות, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3,500,000$
הכנסות 237,100,000$
הכנסות באתר מוג'ו saturdaynightfever
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא להישאר בחיים עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט מבוסס על מאמר בשם "Tribal Rites of the New Saturday Night" שהתפרסם במגזין "ניו יורק", מאת ניק כהן. הסרט העלה לגדולתה את מוזיקת הדיסקו והפך במהירות להצלחה קופתית, תוך זכייה בפרסים רבים. ג'ון טרבולטה נחשב בזכות הסרט לשחקן פופולרי מאוד. פסקול הסרט, שכלל שירים של להקת הבי ג'יז, הפך לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.

שנה לאחר הסרט, השתתף טרבולטה עם אוליביה ניוטון-ג'ון בסרט הריקודים המצליח "גריז". בשנת 1983 יצא סרט המשך לסרט "שיגעון המוזיקה", בשם "להישאר בחיים", בכיכובו של טרבולטה ובבימויו של סילבסטר סטאלון.

עלילה עריכה

הסרט עוסק בטוני מנרו (מגולם על ידי ג'ון טרבולטה), צעיר המבלה את סופי השבוע באולם הדיסקוטק בברוקלין, וקורותיו עם חבריו ועם בנות זוגו לריקוד, סטפני מנגנו (המגולמת על ידי קרן לין גורני) ואנט (מגולמת על ידי דונה פאסקו). מנרו הוא מלך רחבת הריקודים, וסופי השבוע המוצלחים משכיחים ממנו את עבודתו המשמימה, המתח העדתי בשכונה וחיי היום-יום הלחוצים.

צוות השחקנים עריכה

פסקול עריכה

פסקול הסרט הורכב ברובו משירים שנכתבו ובוצעו על ידי להקת הבי ג'יז. סינגלים מתוכו הושמעו עוד לפני הקרנת הבכורה של הסרט, וכן במהלך תקופת הקרנתו, ותמכו ביחסי הציבור של הסרט.

סינגלים מהפסקול זכו לדירוגים גבוהים במצעדי הפזמונים. בין יתר השירים, נכללו בו:

ביקורת עריכה

הסרט קיבל ביקורות חיוביות רבות ונחשב בעיני רבים לסרט הטוב ביותר לשנת 1977. האתר Rotten Tomatoes נתן לסרט תוצאה של 82%, המבוססת על ביקורות של 50 מבקרים.

מועמדויות לפרסים עריכה

נכלל ברשימות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה