שיחה:אירווינג לייטון

שיחות פעילות

סיפור מקסים על ביקורו של לייטון בארץעריכה

הסופר אהוד בן עזר מביא בניוזלטר האחרון שלו את הסיפור המקסים הבא:

מעשה בשעון-יד עם המשורר הקנדי אירווינג לייטון שנפטר לפני ימים אחדים בגיל 93

בחודש אפריל 1968 ביקר בארץ יחד עם אשתו המשורר היהודי-קנדי אירווינג לייטון, שמת בשבוע שעבר בגיל 93. נאמר עליו ששירתו רבת העוצמה והטעונה מינית הדהימה את מבקרי הספרות בשנות ה-40 וה-50, וכי פירסם יותר מארבעים ספרים. בהלווייתו, שהתקיימה במונטריאול, ספד לו ליאונרד כהן, חברו ותלמידו לשעבר: "קודם כל היה אירווינג לייטון, ואז היו כל שאר המשוררים. הוא היה המשורר הטוב ביותר שלנו. אין טעם לחוש צער ועצבות, כי עבודתו של לייטון תשרוד אחריו." ("גלריה", "הארץ"" 11.1.06). בעת ביקורו בארץ היכרתי אותו דרך ידידתי רבקה פרידמן, לימים רבקה פרידמן-סנה (שאותה היכרתי בזכות הערצתנו המשותפת וקרבתנו לפנחס שדה); בילינו עימו יחד בדירת הגג שלה בשדרות נורדאו, ואף הצעתי לו שאראיין אותו לתוכנית הספרות של יום שישי ב"קול ישראל". קבענו אפוא יום, שבהמשכו ניסע לטייל ולאכול צהריים ביפו, והראיון התקיים באולפן שבקריה. דומני שעורך התוכנית אז היה ישראל הר, עוד לפני תקופתה של הדסה וולמן. לפניה שימשו כעורכים עזרא המנחם, יהושע קנז וזיסי סתוי. בדרך כלל, בהרצאה כמו גם בראיון משודר, אני נוהג להסיר את שעון הצמיד-הקפיצי שלי ולהניחו מולי על השולחן כדי שיהיה לי אומדן נכון של זמן. אתם כבר מתארים לעצמכם מה קרה. הראיון הנחמד, שגם שודר אותו שבוע, הסתיים תוך שכולנו משוחחים בקימה ובעמידה, והשעון שלי – איננו! פשוט איננו. יוק. נעלם. כאילו בלע אותו האולפן. וכולנו מחפשים, על הרצפה, בתיקים, בכיסים, ולייטון עצמו עוזר בחריצות בחיפושים. ולפתע עלתה בי המחשבה: אולי השעון ענוד על אמת ידו? אבל איך רומזים לו על כך, בעדינות, שלא ייחשב כאילו אנחנו חושדים בו בגניבה? איני זוכר אם אני הייתי זה או העורך, שהציע לו לחשוף את שרוול יד שמאלו, והנה כפלא: שני שעוני צמיד-קפיצי מתכתי הוא עונד על זרועו. והקרוב ביותר לכף-היד – שלי! כמובן שצחקנו יחד עימו על פיזור-נפשו. כנראה היה בטוח ששעונו-שלו הוא המונח על השולחן בינינו. מורי ורבי פרופ' גרשם שלום היה אומר תמיד בהבעת ייאוש ייקי אירוני כי הבעייה בקריאה היא שתמיד נחקקים בזיכרוננו דווקא הדברים המטופשים ביותר ולא החשובים והראויים להיזכר. הנה, אני לא זוכר דבר מתוכן הראיון ההוא, רק את סיפור השעון. חייתי אז חיי רווק תל-אביבי ומה שהעסיק אותי ביותר היו הנשים וצווי הקריאה התכופים למילואים, ואת סיפור הפגישה עם לייטון לא רשמתי ביומני. וכמובן שלאחר ההקלטה בילינו ביפו ונהנינו מאוד. הוא היה גבר גדול ונאה, שופע חיים וללא גינונים של הערצה עצמית או של חשיבות מנופחת. אני חושב שקירבְנו אז מאוד את ליבו לישראל.

האם יש עניין להביא את הסיפור בדף המזנון?Alosha38 04:16, 12 ינואר 2006 (UTC)

סיפור נחמד.--ליש 05:08, 12 ינואר 2006 (UTC)

סיפור יפה וערך יפה. לא ברורה לי השורה הראשונה - "ממייסדי הענף של שירה יהודית-קנדית באנגלית" - בהתחשב בכך שבהמשך הערך נאמר כי הוא התנכר ליהדותו. אם הכוונה היא שהוא מחשובי וראשוני המשוררים היהודיים בקנדה, ניחא, אך הניסוח מרמז כי "שירה יהודית-קנדית" היא ממש ז'אנר ספרותי (כמו ש"מוזיקה אירית" היא ז'אנר מוזיקלי שאינו קשור הרמטית לאירלנד), ואז קיימת סתירה מסקרנת. Pixie 14:46, 12 ינואר 2006 (UTC)

הערה נכונה, ובהזדמנות כדאי ליישב את העניין. בינתיים ראו שיריו הבודדים של לייטון מתורגמים בגליונות הליקון. אפשר להגיע גם דרך אתר שירשת סנונית המיושן.Alosha38 16:30, 12 ינואר 2006 (UTC)

לא מרגיז?עריכה

ראיתי במדור גלריה של הארץ מספד קצר על המשורר היהודי-קנדי אירווינג לייטון, שנפטר בגיל מופלג לאחרונה. ערך עליו מצוי כבר מזמן בויקיפדיה, מפורט יחסית ובהיר. לא מרגיז שאין שום הפנייה מהארץ לערך הזה? לא מרגיז שעורכי גלריה לא מקדישים עוד מעט זמן לקשר עם ערכי הויקי?Alosha38 14:06, 11 ינואר 2006 (UTC)

למה שיפנו? הם לקחו מידע? הם הפנו לוואינט? אם זה בגלל שהם קשורים לוואלה, אז הם לא עד כדי כך קשורים.   צהוב עולה   14:11, 11 ינואר 2006 (UTC)
למען הקוראים, נכבדי, ולמען כבודו של המשורר היהודי המתנכר, ולמען ליאונרד כהן תלמידו!Alosha38 14:16, 11 ינואר 2006 (UTC)
לא נהוג בעיתונות הלא-אלקטרונית להפנות את הקוראים למקומות אחרים, למעט מקרים נדירים.   צהוב עולה   14:26, 11 ינואר 2006 (UTC)
נכון, אך מדובר במדור האלקטרוני של גלריה, הנה כאן:http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=668905&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0 Alosha38 14:31, 11 ינואר 2006 (UTC)
אז הם באמת היו יכולים להוסיף קישור לוויקיפדיה, אבל לא זכור לי מתי הם קישרו לדברים כאלה באתרם. אולי עוד כמה שנים נראה קישורים מאתר הארץ לוויקיפדיה, ובכל זאת יותר הגיוני שהם כבר יקשרו לוואלהפדיה, שהוא העתק (חוקי) של ויקיפדיה שלא מעודכן באופן דינמי ולא כולל דפי שיחה (מפני ש"הארץ" ו"וואלה" שותפות תוכן).   צהוב עולה   14:38, 11 ינואר 2006 (UTC)

אפשר להתנחם בכך שאם קורא של "הארץ" ירצה לקבל מידע מפורט יותר מזה שמופיע בידיעה הקצרה בעיתונו, גוגל יפנה אותו למקור היחיד בשפה העברית, הערך אירווינג לייטון בוויקיפדיה. דוד שי 19:24, 11 ינואר 2006 (UTC)

ראו בבקשה סיפור מקסים קצרצר על אירווינג לייטון, שסיפר הסופר אהוד בן עזר, שהעליתי לדף השיחה על הערך שלו.Alosha38 04:19, 12 ינואר 2006 (UTC)

השירים המובאים בערךעריכה

משתמש:Alosha38 מציין כך:

בלעדי בויקיפדיה, באדיבותו ואישורו של המשורר משה דור, מובאים כאן לראשונה בעברית שלושה משיריו של אירווינג לייטון.

שלושה שירים מאת אירווינג לייטון.
בתרגום משה דור.

הא? 12:00, 27 ינואר 2006 (UTC)

ובכלל, צריך להעביר שירים אלו לויקיטקסט. הא? 12:01, 27 ינואר 2006 (UTC)
בערך העוסק במשורר יש מקום לדוגמאות אחדות של יצירתו. לא כל טקסט יש להעביר אוטומטית לוויקיטקסט. דוד שי 17:22, 27 ינואר 2006 (UTC)

בלעדי בויקיפדיהעריכה

באדיבותו ואישורו של המשורר משה דור, מובאים בערך של המשורר הקנדי-יהודי המנוח, אירווינג לייטון, שלושה משיריו בתרגומו של משה דור. שירים אלה נדפסים כאן לראשונה בעברית. אז נכון שהויקיפדיה היא לא כתב עת ספרותי, אבל כששני משוררים גדולים, כמו לייטון ודור נפגשים, זה לתפארת האכסנייה. ואני מקווה שהעורכים לא ימחקו את ההודעה.Alosha38 03:36, 27 ינואר 2006 (UTC)

ראשית - תודה על התרומה. יכול להיות שויקיטקסט הוא מקום יותר מתאים לשירים האלו. Costello 11:35, 27 ינואר 2006 (UTC)
בערך שעוסק במשורר יש בהחלט מקום לדוגמאות אחדות של שירתו, ואין צורך להעבירן לוויקיטקסט. דוד שי 08:32, 28 ינואר 2006 (UTC)
אולי שיר אחד (וקצר), אבל לא שלושה. יש להעביר לויקיטקסט. קישור למיזם אחות לא יוציא את הערך ואת הציבור בהפסד. הא? 21:59, 31 ינואר 2006 (UTC)
האם יוכל מר Alosha38 להשתמש בקשריו הטובים עם המשורר שכתב את השיר "פחיתה" ולצרפו לערך המתאים?
אשמח לשקול לעשות זאת, אם אדע מי המבקשים.Alosha38 04:20, 30 ינואר 2006 (UTC)

תלמודעריכה

"מירשָׁם לחיים ארוכים ומאושרים הַקְדֵשׁ אֶת כָּל לֵילוֹתֶיךָ לְלִמּוּד הַתַּלְמוּד בַּיָּמִים הִתְאַמֵּן בִּירִיָּה מִן הַמֹּתֶן"

האם משמעות המילה "תלמוד" כאן היא תלמוד?

אם כן, איך זה מסתדר עם המשפט הבא: "הוא התנכר ליהדותו, ואף על פי שלא התכחש לה לגמרי, לא כללה פעילותו החברתית והספרותית היבטים יהודיים."? דוד 22:47, 3 יולי 2006 (IDT)

לא הכל מוחוור ומוסבר בשירה, דוד נכבדי. לכן נוצר הביטוי: ליצנציה פואטיקה - משמע - רשיון לא לדייק... האם לך חייבים תודה על מציאת מאמרו היפה של רפי וייכרט, על ארבעת המשוררים? אם כן, אז תודה.Alosha38 17:29, 4 יולי 2006 (IDT)
חזרה לדף "אירווינג לייטון".