שיחה:אל תשלח ידך אל הנער
תגובה אחרונה: לפני 12 שנים מאת גרש בנושא פירוש נוסף לביטוי?
פירוש נוסף לביטוי? עריכה
תמהני על כך ש'אל תשלח ידך אל הנער' הינו דף פירושונים, מי הקורא שיחפש את 'אל תשלח ידך אל הנער' במשמעות של עקידת יצחק? לדעתי הדף צריך להפנות בלעדית אל הספר. נת- ה- - שיחה 12:07, 29 באפריל 2011 (IDT)
- מצטרף לתמיהה. Wini - שיחה 12:10, 29 באפריל 2011 (IDT)
- תמיהתי על תגובתכם גדולה כפל כפליים. הביטוי "אל תשלח ידך אל הנער" מלווה את עם ישראל (ועוד רבים בעולם כולו) כבר אלפי שנים. לפני שש שנים יצא לאור ספר בשם זה, וכבר, לטעמכם, גזל כליל את הכתר מהביטוי? לי אין ספק שכאשר אדם מחפש את הצירוף "אל תשלח ידך אל הנער", ראוי קודם כל לשלוח אותו אל סיפור עקדת יצחק, משום שהביטוי חשוב עשרות מונים מן הספר (אין לי ספק שגם הרב לאו יסכים אתי). דף פירושונים (במקום הפניה לערך עקדת יצחק) עושה חסד רב עם הספר. דוד שי - שיחה 13:08, 29 באפריל 2011 (IDT)
- דף הפירושונים הזה תמוה מעיקרו. ממתי משפט חלקי של פסוק בתנ"ך מצריך הפנייה לערך הקשור בו? הספר קיבל ערך משלו - ודי בזה. זה מתחבר לי עם תהייתי באשר ליצירת דף פירושונים ללולק. מיותר לגמרי. גרש - שיחה 18:14, 29 באפריל 2011 (IDT)
- אין זה סתם "משפט חלקי של פסוק בתנ"ך", אלא משפט שהוא שיאו של סיפור העקדה, ולכן סביר שמי שמתעניין במשפט זה, מתעניין בעקדת יצחק, ולא באוטוביוגרפיה של הרב לאו. ראה בגוגל אל תשלח ידך אל הנער - גוגל מציע דפים העוסקים בספרו של הרב לאו, אך גם דפים העוסקים במשמעות החשובה יותר של חלק פסוק זה, שרבים וטובים עסקו בו. דוד שי - שיחה 18:31, 29 באפריל 2011 (IDT)
- עם כל הכבוד לכבוד הרב, אם יש פירוש ראשי ופירוש משני הפירוש הראשי צריך להיות סיפור העקידה. משכך, דף פירושונים נראה כפשרה ראויה. לשאלתו של נת- ה- ('מי הקורא ש...'): בוודאי יותר קוראים מאשר אלו שיחפשו ערך על ספרו של הרב. קיפודנחש - שיחה 19:03, 29 באפריל 2011 (IDT)
- הביטוי שהוא "חלק של פסוק" מופיע בהרבה מאוד מקומות בתרבות היהודית והישראלית ויש לו חיים עצמאיים משלו. איזכור מהתרבות הפופולרית שאני יכול לחשוב עליו בשליפה הוא למשל השיר המפורסם של מירי אלוני "ברית דמים" (מילים - יאיר רוזנבלום). אני חושב שההפנייה לעקידת יצחק נדרשת, וספרו של הרב לאו צריך להיות הפנייה משנית ולא פירושונים. פומפריפוזה - שיחה 19:11, 29 באפריל 2011 (IDT)
- ולשיר הזה יש אפילו ערך בוויקיפדיה (אם כי הכותרת של הערך טועה וצריך להיות ברית דמים (שיר)) ושם גם מופיע "חלק הפסוק" כביטוי עצמאי. פומפריפוזה - שיחה 19:12, 29 באפריל 2011 (IDT)
- מציע להעביר את הפירושונים לאל תשלח ידך אל הנער (פירושונים), ולהפוך דף זה להפניה לעקדת יצחק. אביעדוס • שיחה כ"ו בניסן ה'תשע"א, 19:22, 29 באפריל 2011 (IDT)
- כמו אביעדוס. תומר - שיחה 22:09, 29 באפריל 2011 (IDT)
- למיטב ידיעתי לא ניתן להצמיד "פירוש נוסף" להפניה עצמה, ו"פירוש נוסף" על פסקה באמצע ערך נראה מופרך. המצב הקיים לא כל כך איום ונורא שחייבים לשנותו. קיפודנחש - שיחה 22:12, 29 באפריל 2011 (IDT)
- יש {{מפנה}} תומר - שיחה 22:42, 29 באפריל 2011 (IDT)
- אבל כאמור, נראה לי מוזר לשים תבנית כזו על
פסקהמשפט בודד באמצע הערך, למרות שזה כמובן אפשרי מבחינה טכנית. העיקרון צריך להיות "כמה שפחות הפתעות, בבקשה". מי שקורא את הערך עקדת יצחק לא צריך לראות תבנית כזו תקועה באמצע הערך, ומי שחיפש אל תשלח ידך אל הנער (אולי חיפש את הביטוי ואולי את הספר) לא צריך לנחות באמצע ערך עלפסקה שמצוידת בתבניתמשפט שלצידו תבנית {{מפנה}}. מה כל כך איום ונורא במצב הנוכחי? קיפודנחש - שיחה 18:45, 30 באפריל 2011 (IDT)
- אבל כאמור, נראה לי מוזר לשים תבנית כזו על
- יש {{מפנה}} תומר - שיחה 22:42, 29 באפריל 2011 (IDT)
- למיטב ידיעתי לא ניתן להצמיד "פירוש נוסף" להפניה עצמה, ו"פירוש נוסף" על פסקה באמצע ערך נראה מופרך. המצב הקיים לא כל כך איום ונורא שחייבים לשנותו. קיפודנחש - שיחה 22:12, 29 באפריל 2011 (IDT)
- כמו אביעדוס. תומר - שיחה 22:09, 29 באפריל 2011 (IDT)
- מציע להעביר את הפירושונים לאל תשלח ידך אל הנער (פירושונים), ולהפוך דף זה להפניה לעקדת יצחק. אביעדוס • שיחה כ"ו בניסן ה'תשע"א, 19:22, 29 באפריל 2011 (IDT)
- ולשיר הזה יש אפילו ערך בוויקיפדיה (אם כי הכותרת של הערך טועה וצריך להיות ברית דמים (שיר)) ושם גם מופיע "חלק הפסוק" כביטוי עצמאי. פומפריפוזה - שיחה 19:12, 29 באפריל 2011 (IDT)
- הביטוי שהוא "חלק של פסוק" מופיע בהרבה מאוד מקומות בתרבות היהודית והישראלית ויש לו חיים עצמאיים משלו. איזכור מהתרבות הפופולרית שאני יכול לחשוב עליו בשליפה הוא למשל השיר המפורסם של מירי אלוני "ברית דמים" (מילים - יאיר רוזנבלום). אני חושב שההפנייה לעקידת יצחק נדרשת, וספרו של הרב לאו צריך להיות הפנייה משנית ולא פירושונים. פומפריפוזה - שיחה 19:11, 29 באפריל 2011 (IDT)
- עם כל הכבוד לכבוד הרב, אם יש פירוש ראשי ופירוש משני הפירוש הראשי צריך להיות סיפור העקידה. משכך, דף פירושונים נראה כפשרה ראויה. לשאלתו של נת- ה- ('מי הקורא ש...'): בוודאי יותר קוראים מאשר אלו שיחפשו ערך על ספרו של הרב. קיפודנחש - שיחה 19:03, 29 באפריל 2011 (IDT)
- אין זה סתם "משפט חלקי של פסוק בתנ"ך", אלא משפט שהוא שיאו של סיפור העקדה, ולכן סביר שמי שמתעניין במשפט זה, מתעניין בעקדת יצחק, ולא באוטוביוגרפיה של הרב לאו. ראה בגוגל אל תשלח ידך אל הנער - גוגל מציע דפים העוסקים בספרו של הרב לאו, אך גם דפים העוסקים במשמעות החשובה יותר של חלק פסוק זה, שרבים וטובים עסקו בו. דוד שי - שיחה 18:31, 29 באפריל 2011 (IDT)
- דף הפירושונים הזה תמוה מעיקרו. ממתי משפט חלקי של פסוק בתנ"ך מצריך הפנייה לערך הקשור בו? הספר קיבל ערך משלו - ודי בזה. זה מתחבר לי עם תהייתי באשר ליצירת דף פירושונים ללולק. מיותר לגמרי. גרש - שיחה 18:14, 29 באפריל 2011 (IDT)
- תמיהתי על תגובתכם גדולה כפל כפליים. הביטוי "אל תשלח ידך אל הנער" מלווה את עם ישראל (ועוד רבים בעולם כולו) כבר אלפי שנים. לפני שש שנים יצא לאור ספר בשם זה, וכבר, לטעמכם, גזל כליל את הכתר מהביטוי? לי אין ספק שכאשר אדם מחפש את הצירוף "אל תשלח ידך אל הנער", ראוי קודם כל לשלוח אותו אל סיפור עקדת יצחק, משום שהביטוי חשוב עשרות מונים מן הספר (אין לי ספק שגם הרב לאו יסכים אתי). דף פירושונים (במקום הפניה לערך עקדת יצחק) עושה חסד רב עם הספר. דוד שי - שיחה 13:08, 29 באפריל 2011 (IDT)
דוד, לית מאן דפליג שהמשפט הנוכחי הוא יותר מ"משפט חלקי של פסוק בתנ"ך", ועם כל זאת לדעתי אין מקום להשתמש במשפט תנ"כי כנושא וליצור לו הפנייה לערך הקשור בו. למשל: אין מקום ליצור דף פירושונים כזה: 1. אל אישך תשוקתך - דברי האל לחווה. 2. אל אישך תשוקתך (ספר) - ספר מאת נעמי רגן. ומכל מקום, כיוון שגם יש אנתולוגיה של אריה בן גוריון בשם זהה, בכך בא העניין על פתרונו, כי בדף פירושונים לספר ולאנתולוגיה בוודאי אפשר לשלב על הדרך גם את הפסוק התנ"כי ואף לפתוח בו את הדף. גרש - שיחה 18:28, 1 במאי 2011 (IDT)