שיחה:אקופמיניזם

תגובה אחרונה: לפני שנה מאת 1אברהם1

שלומית שלום,

אפשר קצת יותר מידע? מה שיש בערך זה צרור האשמות חריפה נגדנו (הגברים) מבלי לתת דוגמאות. ראי בבקשה את הערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית. אביהושיחה 20:37, 18 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

זו לא האשמה נגד גברים אלא נגד הבניה גברית כלפי נשים/סביבה/טבע. אבל כמובן שיש מקום רב להרחיב, ואני גם כותבת וכתבתי על נושא זה. בקרוב יצא ספר של עדנה גורני אודות אקופמיניזם שלומית ליר - שיחה 00:14, 19 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
אני מתנצל על חוסר הידע שלי בסוציולוגיה, אבל כיצד היית מגדירה הבניה גברית זו? מה סממניה, וכיצד היא מתבטאת ב"ניצול הסביבה והשתלטות חסרת אחריות על הסביבה"? הייתי שמח גם לכמה דוגמאות מוחשיות, כי אחרת אני חש שמדובר בסיסמאות גרידא. אני לא יודע אם את מכירה את הספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד, אבל הוא מביא שורה של דוגמאות למצב שבו שילוב בין גורמים שמחוץ לשליטתם של בני האדם (שינוי אקלים למשל) לאלו שבעטיים (גידול באוכלוסייה מעבר למה שהמשאבים מאפשרים) ולאלו שבאשמתם (קוצר רואי של השליטים) גרמו לפגיעה חמורה בסביבה שהביאה במקרים מסוימים לחיסול האוכלוסייה כולה. משום מה, באף דוגמה לא נרמז כי אם היה שוויון בין גברים לנשים (ואיני יודע אם בתרבויות המוזכרות היה שוויון או אי שוויון) הפגיעה בסביבה הייתה נמנעת.
התחושה שלי (אולי בגלל הבניה גברית שאני שבוי בה) שהסיבה לקיום טענה זו נעוצה בפופולריות של נושא האקולוגיה וההתחממות הגלובלית ושילוב מין שאינו במינו. אשמח אם תוכיחי לי בדוגמאות שאני טועה. אביהושיחה 16:48, 19 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
אביהו יקירי, קודם כל תודה על השאלה והתעניינות. אני מקווה לעלות לרשת מצגת שהכנתי על הנושא וכשעשה זאת, עם שובי מחו"ל, אוסיף קישור בדף. אתה שואל מה זו הבניה חברתית ומבקש דוגמאות. יש ספר מצוין על האופן שבו מובנת הגבריות באופן המייצר אלימות: "אני לא רוצה לדבר על זה". ההבניה פועלת באמצעות מסרים גלויים וסמוים מגיל צעיר המועברים במשחקים, באמירות, בתכניות טלוויזיה בפרסומות. בקיצור תהליך סוציואליזציה המבנה את תפיסת המציאות. אקופמיניזם טוען שבמקום תפיסה דיכוטומית של המציאות של כובש ונכבש/ת, שולט ושולט/ת אפשר לתפוס את המציאות על עקרון של רצף. שלומית ליר - שיחה 23:56, 19 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
שלומית יקירתי, קודם כל סעי לשלום וחזרי בשלום.
ההגדרה של הבניה חברתית ברורה לי. אותי יותר מעניינת הטענה, העולה מערך זה, שיש קשר בינה לבין הפגיעה בסביבה. ואם אפשר, בלי משפטים המובנים רק ליודעי ח"ן ("אפשר לתפוס את המציאות על עקרון של רצף"? מה זה?). דוגמאות בבקשה. (אני עקשן, זו הפעם השלישית שאני מבקש). אביהושיחה 17:18, 20 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
[כעבור שנה] אביהו, אולי שלומית אינה עונה פשוט כי אין טענה, כי אין לה מה להגיד? אני מניח שזה לא עלה בדעתך. ‏Gridge ۩ שיחה 02:46, 17 בספטמבר 2009 (IDT).תגובה
ההנחה שלך בסוף המשפט שגויה. המטרה שלי בדו שיח שהתנהל כאן הייתה לנסות להכניס לערך קצת מידע (ראה את הערך המאנגלי המקביל). התחושה הראשונה שעולה מקריאת הערך היא שנעשה ניסיון מלאכותי לקדם את נושא המאבק על זכויות הנשים באמצעות שילובו במאבק אחר, פופלרי מאוד בשנים האחרונות, הגנת הסביבה. רציתי לאפשר לשלומית להגן על התיזה ולהוכיח כי התחושה שהזכרתי מוטעית. לצערי, נכשלתי. בדיאלוגים איתה נוהגת שלומית להשתמש בשני כלים שאני לא אוהב. הראשון שימוש נרחב ממונחים מתחום הסוציולוגיה שכנראה מוכרים לאנשי מקצוע, אבל רק להם (כפי שאפשר לראות בתשובותיה כאן). והשני, הטענה שעל מנת להבין את הנושא נדרש לימוד ממושך של כמה חודשים (כפי שענתה לי במקום אחר). התוצאה לצערי היא דיאלוג עקר. אביהושיחה 07:42, 17 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה
הדיון פה הוא ממש לא הכיוון הנכון לנהל דבר כזה. אני רואה שזה דיון עתיק אבל חשוב לי להעיר: ברור שערך על שיטה כלשהי צריך להציג את נקודת מבטה ולא משנה אם היא נכונה או לא; הרבה יותר בונה היה לערוך את הניסוחים כך שיהיה ברור שהערך לא קובע עובדות אלא מציג שיטה ספציפית.
השאלה כמה השיטה הזו נכונה (בעיניי בקושי רב) רלוונטית אם כבר לשאלה אם יש טעם להפנות לדף זה מערכים אחרים כהדגמות לרעיונות וכד'. — אברהם צבאן 13:21, 12 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה

משוב מ-6 באפריל 2015 עריכה

אני מציע למחוק את השורה האחרונה על חז"ל, פרשנות דתית-פמניסטית-אישית מתקדמת א.פ עריכות 16:17, 6 באפריל 2015 (IDT)תגובה

גם אני מציעה למחוק את המשפט הזה. אין לזה קשר לפילוסופיה האקופמיניסטית. זה מאולץ. דוג'רית - שיחה 18:55, 6 באפריל 2015 (IDT)תגובה

הרחבת הערך 2022 עריכה

 
 

ערך זה נכתב או הורחב משמעותית בקורס "לימודי תרגום" (מרצה: יהודית רובנובסקי-פז) במסגרת מיזם עבודות ויקידמיות במכללת בית ברל - לימודי תרגום

Keren - WMIL - שיחה 15:48, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה

חזרה לדף "אקופמיניזם".