שיחה:בלעם בן בעור

תגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת בקש בנושא גזרון שמו

בנוסף לעדות המקראית על בלעם בן בעור ישנה גם המצבה שנתגלתה בירדן, בחרבה בשם דיר עלא ב1968. דיר עלא מזוהה עם סוכות המקראית, והכתובת נמצא באתר מקדש מהמאה השמינית לפני הספירה. הכתובת, שנכתבה על גבי טיח בדיו אדום ושחור מציגה פותחת במילים: "חזון בלעם בן בעור הרואה".

בכתובת מתואר בלעם כנביא שמסרב למסור לעמו את דבר האלים, המכונים בטקסט כ"שדיים", ומזהיר אותו מפני הרעה המתקרבת.

למרות שהכתובת נשמרה רק בחלקה, אנו מקבלים עדות לכך שבלעם היה נביא גם לעמים אחרים (מואב, אדום) ושאינו קשור רק בעם ישראל.

מידע נוסף בקישור הבא:

http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4530

בלעם בארכיאולוגיה עריכה

אני לא רוצה לשנות מבלי להתייעץ, אבל משהו מאוד לוקה בערך. הניסוח "למרות זאת אין בהכרח זיהוי ודאי של בלעם הזה עם בלעם המקראי". מה צריך להיות ודאי כאן? מן הניסוח משתמע שבלעם המתואר בספר במדבר הוא דמות היסטורית שאירעו לו האירועים המסופרים בספר, וייתכן והייתה דמות היסטורית נוספת בעלת אותו שם, שבמקרה גם התנבאה, אך הייתה אדם אחר לחלוטין. לא נראה לי שזו גישה מדעית. ההסבר הסביר ביותר הוא שגם המקור המקראי (מאה תשיעית לפנה"ס להוציא האתון?) וגם הכתובת בדיר עלא שואבים מדמות היסטורית כלשהי, אותה דמות היסטורית, וכל אחד מהמקורות עושה בדמות שימוש אחר לצרכיו. לכן, על הדמות אין לדעת דבר, ועל הזיהוי ביניהם אין לדבר. הבעייה היא שמן הניסוח הנוכחי מתקבל הרושם כאילו אין בהכרח קשר בין שתי הכתובות וזה איננו מתקבל על הדעת.


ציטוטים ארוכים עריכה

באופן כללי אני נגד הבאת ציטוטים ארוכים, במיוחד כאשר הם כתובים ארמית ועוד צריכים תרגום. במקום זה ניתן לתמצת את רוח הדברים במספר משפטים. --אפי ב.שיחה13:48, 1 ביולי 2007 (IDT)תגובה

ככלל אתה בוודאי צודק. נדמה לי רק כי בציטוט התלמודי יש "בושם" מיוחד. אם תמצא דרך שחלק מהציטוט יתומצת וחלק ישאר כדי ל"התבשם" בו, בבקשה. אבל לא הייתי מעביר את כל כל הציטוט לתִמצות. ‏Daniel Ventura13:52, 1 ביולי 2007 (IDT)תגובה

דעתי בנושא עריכה

שלום למנהלי ויקיפדיה, אני לא מסכים עם הגישה של הכתוב שמדובר אכן בישוע. את הטקסט הזה ניתן ליחס לכל משיח שקר. גם משיח השקר על פי האמונה המשיחית יכול להיות בעל תיאור שכזה.

הנה מידע חלקי מהטקסט עצמו:

בלעם וחזונו על משיח השקר בספרות המדרשית מתואר בלעם כחוזה את הופעתו של אדם שייחס את עצמו לאל, והוא מתנבא על אובדנו. http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/balak/yaf.html בלעם וישו - הקִרבה בין שתי הדמויות בטיפולוגיה מדרשית, מאת ד"ר דן יפה, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן.

ר' אלעזר הקפר אומר: נתן האלהים כח בקולו (של בלעם) והיה הולך מסוף העולם ועד סופו. בשביל שהיה צופה וראה את האומות שמשתחוין לשמש ולירח ולכוכבים ולעץ ולאבן, וצפה וראה שיש אדם בן אשה שעתיד לעמוד, שמבקש לעשות עצמו אלוה להטעות כל העולם כולו, לפיכך נתן כח בקולו שישמעו כל אומות העולם. וכן הוא אומר תנו דעתכם שלא לטעות אחר אותו האיש, שנאמר 'לא איש אל ויכזב'. ואם יאמר שהוא אל הוא מכזב. ועתיד הוא לומר שהוא בן אלהים ואינו אלא בן אדם, שנאמר 'ובן אדם ויתנחם'. שהוא עתיד להטעות ולומר שהוא מסתלק ובא לקיצים, ההוא אמר ולא יעשה. ראה מה כתוב 'וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משֻׂמו אל' (במדבר כד כג), אמר בלעם אוי מי יחיה מאותה אומה ששמעה אחר אותו האיש שעשה עצמו אלוה.


לכן החלפתי את שם הגנאי בשם משיח השקר כי ניתן ליחס אותו לכל אדם שעושה את עצמו אלוה ולא בהכרח מדובר בישוע. ייתכן והטקסט מדבר על מנהיג חדש שיקום ויהיה בעל תיאור דומה לזה שכתוב בטקסט. אנחנו לא יכולים לקבוע עובדות עד אשר לא יוכח אחרת. לכן גם את התיאור שרשמתי ניתן להכניס לעריכה ולשנות ולכתוב שמדובר במשיח שקר כלשהו וזה יכול להתייחס לכל משיח שקר שטוען טענה שכזאת ולכן פרשנות הטקסט עצמו איננה אמינה בהכרח. וגם לא בטוח אם אכן אותו בלעם בן בעור רשם את הנבואה הזאת או שאנשים כביכול בשמו רשמו את הטקסט הזה. אגב התלמוד נכתב בשנת 200 לספירה לפי מה שידוע לי ונחתם סופית בצורתו המלאה בשנת 500 לספירה ולכן קיים סיכוי שאולי מדובר בטקסט שנכתב בימי כתיבת התלמוד עצמו. אם אכן בלעם ניבא את הנבואה הזאת אז היא הייתה אמורה להיות רשומה בתוך התנ"ך עצמו באופן מפורש עם ספר שנקרא על שם בלעם. יש בימינו מספיק משיחי שקר שטוענים שהם קודש(קדושים) או אלוה(אלוהים) ולכן ניתן ליחס את הנבואה שכתובה גם לכל משיחי השקר שחיו בתקופות שונות וטענו טענות דומות או זהות לאלו. ניתן גם באותה מידה ליחס את הנבואה הזאת למנהיגים שיקומו בעתיד במצרים או למנהיגים חדשים במקומות אחרים בעולם.

תיאור דומה קיים במקור הזה:

לֹא יַגִּיעַ אִם לֹא תִּהְיֶה בָּרִאשׁוֹנָה הָעֲזִיבָה וְיִתְגַּלֶּה אִישׁ הָרֶשַׁע, בֶּן הָאֲבַדּוֹן, הַמִּתְקוֹמֵם וּמְרוֹמֵם עַצְמוֹ עַל כָּל הַנִּקְרָא אֱלוֹהַּ אוֹ קֹדֶשׁ, עַד כִּי יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים בְּהַצְהִירוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהִים... הֵן סוֹד הָרֶשַׁע כְּבָר פּוֹעֵל; רַק שֶׁכָּעֵת הַמְעַכֵּב נִמְצָא עַד שֶׁיּוּצָא, וְאָז יִתְגַּלֶּה הָרָשָׁע אֲשֶׁר הָאָדוֹן יָמִית אוֹתוֹ בְּרוּחַ פִּיו וִיכַלֵּהוּ בְּהוֹפָעַת בּוֹאוֹ - אֶת הָרָשָׁע אֲשֶׁר בִּיאָתוֹ הִיא בְּהֶתְאֵם לִפְעֻלַּת הַשָֹטָן, מְלֻוָּה בְּכָל גְּבוּרָה, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתֵי שֶׁקֶר וּבְכָל תַּרְמִית רֶשַׁע הַמְיֻעָדִים לִבְנֵי הָאֲבַדּוֹן, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת אַהֲבַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר יָכְלוּ לְהִוָּשַׁע בָּהּ; עַל כֵּן אֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ לָהֶם מַדּוּחִים לְהַטְעוֹתָם לְהַאֲמִין לַשֶּׁקֶר, לְמַעַן יִדּוֹנוּ כָּל אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ לָאֱמֶת אֶלָּא חָפְצוּ בָּעַוְלָה. (איגרת אל התסלוניקיים ב, 1–12) 

הִיא [החיה] פָּתְחָה אֶת פִּיהָ בִּנְאָצוֹת כְּלַפֵּי הָאֱלֹהִים, לְנָאֵץ אֶת שְׁמוֹ וְאֶת מִשְׁכָּנוֹ, אֶת הַשּׁוֹכְנִים בַּשָּׁמַיִם. נִתַּן לָהּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם הַקְּדוֹשִׁים וּלְנַצְּחָם... (ספר ההתגלות יג, 6–7)

יבגני - שיחה 22:55, 21 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

תחת הפסקה "בלעם בחז"ל" מופיע המשפט הבא:

אבל באומות העולם קם ומאן הוא? בלעם"[2]</ref> יש מדרשים הטוענים אף שהיה גדול בכמה דברים ממשה רבינו. (תדבא"ר כ"ח, במדבר רבה י"ד כ'). בתלמוד הוא מתואר כמי שיכול לכוון לשבריר השנייה שבו הקב"ה כועס.

שימו לב לשגיאה

בלעם הינו נביא עריכה

וזה שרשום בפסקת הפתיחה. התיאור של "קוסם אבל לא מכשף" לא במקום, ונראה כניסיון להציג זאת כאגדה. לפי חז"ל ולפי היהדות בכלל, בלעם היה נביא.

ספר יהושע הוא לא חלק מהיהדות? "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם" (יהושע יג, כב). דבירותם - שיחה 09:15, 6 במאי 2019 (IDT)תגובה

גזרון שמו עריכה

הפרק כולו נוסף לערך על ידי עורך שנהג להוסיף אטימולוגיה לערכים ללא שום מקורות. למרות שנתבקש בדף שיחתו להוסיף את המקורות לפרק הוא לא הוסיף אותן. ולמרות שעל הפרק יש דרישת מקור כבר שנה עדיין לא נוסף מקור. לכאורה מדובר במחקר מקורי ויש למחוק זאת. מן העניין לציין כי המשתמש הנ"ל (וגם בבקש שלו) נחסמו ללא הגבלת זמן בדיוק בגלל הסיבה הזאת של הוספת מחקרים מקוריים לערכים. בקש - שיחה 09:26, 22 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה

חזרה לדף "בלעם בן בעור".