שיחה:גזרות אנטיוכוס

לפי מיטב ידיעתי את גזירות השמד הטיל אדריאנוס או הדיראנוס (לא בטוח מי) ולא אנטיוכוס, אשמח אם מישהו יוכל להגיד לי האם יש כאן בעיה בערך, ואודה אם מישהו אף יבצע כאן ויקיזציה קצרה

איני יודע מניין הגיע הרעיון שגזירות השמד מתייחסים לארוע מסויים. עד כמה שידוע לי זה לא נכון. אמנם יש דורו של שמד (אכן לאחר מרד בר כוכבא) אבל שמד היה גם לפני וגם אחרי. חוץ מזה שעשרת הרוגי מלכות נהרגו על פני טווח שנים גדול מדי מכדי לההרג בתקופה אחת. יעקב בויקי 18:27, 8 מרץ 2006 (UTC)

אדריאנוס והדריאנוס - חד הם. אדריאנוס היא הצורה שבה הוא מופיע במקורותינו, והדריאנוס היא הצורה הלטינית של השם. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 18:32, 8 מרץ 2006 (UTC)

יש הבדל גדול בין גזרותיו של אנטיוכוס אפיפנס, שהיו אירוע יוצא דופן בעולם ההלניסטי, לבין גזרות השמד הרומאיות אחרי מרד בר כוכבא, שהיו מדיניות מכוונת של הרומאים. יש צורך בשינוי שם הערך, מעבר לשכתוב שלו. קלונימוס 14:18, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

השאלה המחקרית: הסיבות להטלת הגזרות

בתת-הפרק הזה לא מובא ההסבר החשוב מאין כמותו של חז"ל ובכלל של המסורת היהודית, שהיתה קרובה לאירועים יותר מכל החוקרים שמצויינים שם. זהו ההסבר שמדבר על התנגשות רעיונית-אידאולוגית בין התפיסה היוונית שקידשה את החומר ואת הגוף ואת מה שנתפש על ידי השכל כקריטריון הבלעדי לתפישת המציאות, לעומת העמדה היהודית שדגלה בקיומו של הרוחני כמציאות האמיתית הגוברת על המציאות החומרית. תפישה זו לא התקיימה בשום פרובינציה אחרת בממלכה הסלוואקית והיוותה איום רעיוני-אידאולוגי על עצם תפישת המציאות היוונית ומתקפה ישירה על ערכיה של התרבות ההלניסטית. אורח החיים היהודי שם ללעג ולקלס את אורח החיים היווני. לפיכך, לא היה מקום לחיים "זה בצד זה" של שתי התפיסות.

כל זה מפורט במקורותינו טוב יותר מן הסיכום הקצר הזה, והבקיא החרוץ מוזמן להוסיף זאת לתת-הפרק, ובכך להציג פתרון טוב מאד לתעלומה המחקרית, שמשום חשיבותו נקבע כחג נוסף מחוץ לחגי התורה, בניגוד לנצחונות צבאיים חשובים לא פחות בהיסטוריה העתיקה של העם היהודי. מה שקבע את חשיבותו היה המלחמה על תפישת הרוחני מול ביטולו: יהדות מול יוונות.

צורך בשינוי שם וסגנון

כפי שציינתי לעיל, שם הערך אינו נכון. במונח גזרות השמד מתייחסים בדרך כלל לגזרות שהוטלו על העם היהודי לאחר מרד בר כוכבא. יש צורך, כאמור, בשינוי שם הערך. מעבר לכך, הערך מנוסח בסגנון מאד לא אנציקלופדי, ליתר דיוק - לא ויקיפדי; יש צורך בשכתוב רציני. קלונימוס 21:39, 11 באוקטובר 2006 (IST)

צודק בהחלט . לערך גם מקושר הביטוי גזירות שמד ןהמונח הזה רחב יותר מהערך הנוכחי - צריך לתקן ולפתוח ערך בפני עצמו עבור הביטוי גזרות שמד מי-נהר 12:59, 7 במרץ 2007 (IST)

מצטרף לטענה בדבר הצורך בשינוי השם. איני יודע איך עושים זאת... --פלבאי צהוב 17:07, 9 ביולי 2007 (IDT)

גזירות אנטיוכוס וגזירות אדריאנוס

יש בלבול מתמשך בהתייחסויות בדף שיחה זה בין גזירות אנטיוכוס וגזירות אדריאנוס, שסיניהם מפרידות כ-300 שנה, שתי אימפריות שונות, אישים שונים ומניעים שונים. התוספת האחרונה לערך היא דוגמא לכך, שכן זוהי תגובת חז"ל לגזירות אדריאנוס ולא לגזירות אנטיוכוס. יש צורך בכתיבת ערך נפרד על גזירות אדריאנוס ושינוי שם הערך הזה בהתאם. קלונימוס 22:58, 7 באוגוסט 2007 (IDT)

שינוי שם

מכיוון שהיו שתי גזרות שמד ידועות, נראה לי שיש לשנות את שם הערך לגזירות אנטיוכוס, לצד גזירות אדריאנוס ואילך ואת שם הערך להפוך לדף פירושונים.

• גזירות אנטיוכוס - גזירות השמד של אנטיוכוס הרביעי במאה השניה לפני הספירה.
• גזירות אדריאנוס - גזירות השמד של הקיסר אדריאנוס במאה השניה לספירה.

"במובן עמוק יותר, הייתה זו ההתנגשות הראשונה בהיסטוריה בין דת מונותיאיסטית לבין דת של עבודת אלילים."

האומנם? AMIRBL25 - שיחה 20:58, 7 בדצמבר 2009 (IST)

כמובן שלא. בתקופת המקרא היו הרבה התנגשויות בין מונותאיזם לפוליתאיזם. הם מצאו את ביטויים בכתוב בתנ"ך - למשל המאבק של אליהו בנביאיה של איזבל. לא חשוב אם האירוע התחרש או לא - הוא משמש ללא ספק הד לאירועים דומים שהיו שם. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:16, 7 בדצמבר 2009 (IST)

• אני גם רוצה לדעת מה בסיס לטענה הנ"ל בפתיח, כאשר לא נראה שיש ביסוס או הסכמה בכתבה שהסיבה הייתה קשורה לדת כלל. למשל:

" ייתכן שהייתה סיבה אחרת לגזרות שלא קשורה לדת ולתרבות ואותה מביע אביגדור צ'ריקובר. ייתכן שהגזירות באו כעונש על מהומות יהודיות שפרצו ביהודה. " 31.154.81.46 12:34, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

אין התיחסות לגזרת בתולה תיבעל לטפסר תחילה

שהיתה בתקופה זו כפי המופיע במקורותינו- בכבוד רב - רבנןמבט • וורט • מרגיזים בקדושים•מה מברכים על סופגניה? •כ"ה בכסלו ה'תשע"ב • 22:52, 20 בדצמבר 2011 (IST)

אנטיוכוס השלישי לרביעי

מה ההבדלים בין אנטיוכוס השלישי לרביעי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.57.131.179 10:39, 13 באפריל 2012 (IDT)

שינוי השם ל"גזירות אנטיוכוס"

כרגע שם הערך הוא גזירות השמד, אך אני מסכים עם מרבית הכותבים בדף שיחה זה שיש להפריד בין גזירות השמד השונות כלהלן:

• גזירות שמד - צריך להיות דף פירושונים
• גזירות אנטיוכוס - ערך זה
• גזירות אדריאנוס - גזירות השמד שהטיל אדריאנוס

אבצע בהתאם את ההעברה ואת השינויים המתבקשים. Noon - שיחה 12:39, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

ערבוב שמות, תאריכים והערכות גאופוליטיות

הפרק 'רקע היסטורי' אינו מדויק. צריך להבחין בין אנטיוכוס השלישי, סלאוקוס הרביעי ואנטיוכוס הרביעי. בניגוד לרושם המתקבל כאן, מצב הממלכה מתדרדר והולך לאחר ההפסד של אנטיוכוס הרביעי לרומאים. הערך הזה חייב להתאים למה שנאמר בערכים של שלשת המלכים המוזכרים למעלה.

איזה שגיאות מצאת? גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:58, 7 בדצמבר 2012 (IST)

"התנגשויות בין אנטיוכוס ותומכיו ליהודים"

הכותרת הזאת קצת מטעה כיוון שחלק נכבד מהיהודים היו תומכי אנטיוכוס. 31.154.81.46 12:37, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

מקורות הסטורים

1. האם יש מקורות הסטורים לגזירות אנטיוכוס חוץ מספר המקבים? 2. האם היו גזירות דומות בחלקים אחרים של האימפריה?

השלמות היסטוריות

ב 202 – 198 אנטיוכוס השלישי ניצל את חולשת מצרים, כבש את פיניקיה וארץ ישראל. הוא המשיך ופעל באסיה הקטנה וביוון ועלה, למרות זהירותו, על מסלול התנגשות עם רומא. ב 191 הוא נחל תבוסה מידי רומא על אדמת יוון, ב 190 נחל תבוסה ימית ורומא שלטה מאז גם בים האגאי. ב 189 קרב מכריע בין אנטיוכוס השלישי לבין רומא על יד מאגנסיה באסיה הקטנה. [היום: מניסיה, מזרחית מאיזמיר]. מטרת רומא לחסל את בית סלאוקוס כמעצמה. הקרב הסתיים בנצחון רומי מוחץ. אנטיוכוס ויתר על כל השטחים שלו ביוון ומצפון להרי הטאורוס באסיה הקטנה. נדרש ממנו לצמצם את הצבא. הוטלו מגבלות על פעולותיו. בנו אנטיוכוס [הרביעי בעתיד, הרשע הידוע לנו ממלחמת החשמונאים] הפך בן ערובה ברומא. כמו כן היה עליו לשלם 15,000 ככרות כסף כפיצויי מלחמה במשך 12 שנים. [ככר כסף שווה כ 26 ק'ג של המתכת כסף. 15.000 ככרות הן כ 390.000 ק'ג. אי אפשר להשוות לערך היום שהוא נמוך מאד ביחס לשווי בזמן ההוא. סכום כזה עלול היה למוטט אימפריה וזו בדיוק הכוונה]. המטרה של רומא: לסלק את הסלאוקים מיוון ומערב אסיה הקטנה, להחליש את המדינה הסלאוקית ולמנוע ממנה להתאושש, לרושש את אוצר המדינה, ולהחליש את השלטון המרכזי של הממלכה כך שהכוחות הבדלניים יתגברו. בפועל התברר שהממלכה הסלאוקית נפגעה אנושות. רומא השיגה הגמוניה מעשית באסיה [המזרח התיכון] ללא שום נוכחות צבאית מזרחית לאיטליה. בפועל כל הארצות מסביב לים התיכון ניתנו לשליטה ישירה או תחת הגמוניה של רומא.

אנטיוכוס הרביעי אפיפנס פלש למצרים בכוונה לספח אותה. הוא כבש את מצרים וצר על אלכסנדריה. כשחנה לפני העיר הגיעה משלחת מהסנאט הרומי ביולי 168 עם פקודה הדורשת ממנו לצאת מיד ממצרים. כשהשיב למשלחת כי ידון בדבר עם השרים שלו, עג הלגאט, הסנאטור פופיליוס לינאס, עיגול סביבו ואמר לו 'כאן תעיין'. אנטיוכוס עזב מיד את מצרים. המשלחת הרומית המשיכה לקפריסין והביאה לפינוי הצבא הסלאוקי מהאי.

א'י היתה איזור מריבה בין בית תלמי אשר שלט במצרים ובא'י, והסלאוקים שטענו לזכותם עליה. אנטיוכוס השלישי כבש את ארץ ישראל ב 201. בין היהודים יש שתמכו בתלמאים ויש שתמכו בסלאוקים. יהודי ירושלים עזרו לאנטיוכוס נגד חיל המצב המצרי בעיר ואנטיוכוס השלישי נקט מדיניות אוהדת ותומכת ביהודי ירושלים. נתן להם מענקים לשיקום המקדש, העניק פטור ממסים, ואוטונומיה להתנהל לפי מנהגיהם. אוטונומיה זו איפינה את המדינות ההלניסטיות בכלל כלפי עמים לא יווניים. האינטרס של הממלכה היה ליצור שקט פנימי באוכלוסיה ההטרוגנית שלה ולמנוע כוחות מפוררים. בראיתו, א'י היתה מיושבת באוכלוסיות שונות ובכללם גם יהודים. יהודים ישבו גם במסופוטמיה ובסוריה, אזורים שהיו נתונים לשליטתו. הם ישבו גם במצרים.

כאשר אנטיוכוס הרביעי נסוג ממצרים ב 168 הוא עבר בא'י ונתקל במריבה פנימית אצל היהודים בין תומכי התלמאים לתומכי הסלאוקים. (זו הבעיה של החלש שנמצא בין שני כוחות חזקים), מבחינת האינטרסים של הממלכה הסלאוקית, הריב הזה היה איום גאופוליטי בזירה רגישה, אזור הגבול בינה לבין מצרים, שהיה עליה לפעול נגדו ביד קשה. הוא דיכא את המרד באכזריות וגזר גזרות דתיות חריפות. רדיפות וגזרות דתיות היו מנוגדות לאינטרס של הממלכה ולמדיניות של אנטיוכוס. לא היתה כוונה לכפות איזו דת הלניסטית אחידה בממלכה. דת כזו לא היתה בנמצא כלל. עיקר הצעד שלו נבע ממדיניות המכוונת כנגד פעולות המפוררות את הממלכה. נראה שהמאבקים הפנימיים, הפוליטיים מדיניים ותרבותיים, בין היהודים לבין עצמם, הם שהעבירו את הסכסוך גם אל המישור הדתי [א. צ'ריקובר].

המרידה של החשמונאים היתה מרידה אחת מבין כמה, שפוררו את הממלכה הסלאוקית. המלך היה מודע לפיצול התרבותי העצום של תושבי הממלכה והחלשות השלטון המרכזי, השלטון שלו, מה שהקשה עליו מאד במצב החרום שבו היה נתון. ב 165 אנטיוכוס יצא מסוריה למזרח כדי לבצר את עמדות הסלאוקים שם. בעילם ביקש לשדוד את בית המקדש של האלה נאנאיה ונתקל בהתנגדות התושבים. הוא מת במדי ב 163.

החשמונאים קראו היטב את המפה. לרומא ולהם היה אינטרס משותף כנגד הממלכה הסלאוקית. בשנת 161 לפנה"ס שלח יהודה המכבי, כמנהיג המרד, את אֶוְפּלֵמוֹס בן־יוחנן בן־הקוֹץ ויָסוֹן בן־אלעזר בראש משלחת לרומא. הם כרתו ברית עם הרפובליקה. יורשיו של יהודה, יונתן הוופסי, שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס הראשון חידשו את הברית. הפעילות של החשמונאים התאימה לאינטרסים של רומא באזור, - לפורר את המדינה הסלאוקית, - ומימשה את האסטרטגיה הגאופוליטית שלה. יש לשים לב היטב לדבר. די היה בהוראת לגאט רומי כדי לפנות את הצבא הסלאוקי מארץ ישראל כפי שנעשה באלכסנדריה, אבל רומא לא באה לעזרת החשמונאים. המאמץ המלחמתי החליש את הסלאוקים ושרת בכך את האינטרס הרומי. זו היתה ברית בין בלתי שווים. רומא היתה מעצמת על, מעבר לכל מה שמוכר לנו היום. ירושלים ויהודה היו מקום שולי וחסר חשיבות, והיהודים היו קבוצה קטנה וחלשה בארץ. עודד Freiherr - שיחה 22:54, 7 בינואר 2020 (IST)

שינוי שם

דיון על שמו של דף זה מתקיים במזנון. נעבעך - שיחה 19:21, 9 בינואר 2024 (IST)