פתיחת התפריט הראשי

תוכן עניינים

נייטראלי?עריכה

באמת שאינני מבין בנושא, אבל אני מקבל תחושה שהמאמר אוהד מאוד את התנועה ובא להסכים איתה ולטעון שמעשיה היו נכונים ומוצדקים. אני לא טוען אחרת, אבל התחושה מהמאמר, כקורא בור בתחום, עומדת על כנה. אולי יש צורך בעריכה? מיכאל ספיר (שיחה) 00:32, 19 מאי 2006 (IDT)

אתה צודק לחלוטין וישנו צורך דחוף בעריכה. קל לראות כי המאמר נכתב על ידי מישהו שהוא אוהד התנועה. אני קצת מבין בתחום ולכן אנסה לתקן. 132.66.201.179


מדוע ד"ר נעמי קיס, לוחמת ללא חת מהפנתרים השחורים אינה מוזכרת בכלל? האם ידוע לכם שיש צומת ורח' בירושלים הקרואים של שמה? אז כן בכביש מס' 1 סמוך לשכונת מוסררה...

עכשיו יש ערך שלם על שמה :) תמרה שיחה 08:54, 29 במאי 2019 (IDT)

גולדה, למדי אותנו אידיש!עריכה

אם זכור לי נכון, זו הייתה הכרזה (כנגד "הם לא נחמדים"?)

כוכבי שמש.עריכה

הוספתי לשמות של מנהיגי התנועה את השם של כוכבי שמש. אם תעשו מחקר (או אפילו רק תסתכלו בגוגל) תגלו שהוא היה אחד ממנהיגי התנועה.


רוני הורוביץ' לא היה ממנהיגי התנועה אלא חבר בפנתריםעריכה

הכנסתי את רפי מרציאנו, מתיתיה אוליאל, ודניאל סעיל שהיו ממנהיגי התנועה.Ederym13 15:39, 26 בספטמבר 2007 (IST)

אני חושב שדני סעיל זכאי לערך משל עצמו ואתחיל לעבוד על זה. אם מישהו מעוניין לתרום אשמח לקבל תגובות בדף המשתמש שלי. יהושע אבן 05:30, 8 בדצמבר 2007 (IST)


לקריאה נוספתעריכה

כותרתעריכה

מסיפורי הדוד הנרי (85)


רקוויאם/ סעדיה מרציאנו (2007-1950)






סעדיה ידידי,


תרשה לי להספידך מנורבגיה הרחוקה. כאן בחוץ שורר קור של מינוס שבע-עשרה מעלות ואני יודע שגם בירושלים היום יום חורפי וקר. אני גם יודע שהשבת נכנסת בימים אלו מוקדם יחסית וצריך להטמינך ולחזור לטרדות היום יום של ערב שבת. להטמינך – הרבה יותר מוקדם מן הצפוי.


ההיכרות בינינו הייתה קצרה ואפשר למנות את פגישותנו על אצבעות כף יד אחת. וסלח לי, סעדיה, בכל פעם הבטתי בך ונדתי בראשי בהבנה של שועל זקן. הפרידו בינינו כעשר שנים וממרומי ההפרש הזה יכולתי להביט בך משועשע ולהגיד לעצמי: "עברתי כבר את אותו המסלול ואין חדש תחת השמש".


לפני שפגשתי אותך שמעתי רבות על הפעולות שלכם. ולמרות שהצדק היה לצידכם, התנהגתם כחבורת טירונים. איפה היו היח"צנים שהיו צריכים לדאוג לתדמיתכם? להלביש אתכם כאנשים מן הישוב ולהכניס בפיכם את המלים הנכונות שמיועדות לאוזניים הנכונות? לא השכלתם לחלק ביניכם תפקידים ולדאוג למקורות מימון. לא היה אצלכם אידיאולוג שיכתוב משנה סדורה. ועיקר העיקרים – לא שידרתם אחריות מלוכדת. רציתם רק לקבל, שיתחשבו בכם, שיתנו לכם, ללא הצגת פתרונות מעשיים. נכון, לא הייתה לכם הזדמנות להוכיח את עצמכם, אך משניתנה לכם ההזדמנות – התחלתם לריב בתוך תוככם והתפלגתם לרסיסים.


ההתרסקות של 'הפנתרים השחורים' הייתה רשומה על הקיר, וכשם שאני לא שמעתי בקולו של הילל קוק עם ניסיונו הכביר ארבע עשרה שנים לפני כן – והתרסקתי - כך לא היה סיכוי שאתה תאזין לי. כנראה שכולנו צריכים "לשרוף את הידיים" שלנו בעצמנו, אחרת לא נוכל ללמוד מהניסיון, ואני בטוח שמאוחר יותר גם אתה ניסית להטיף מניסיונך הגדול לצעירים חמומי-מוח, וגם הם התייחסו אליך כאל זקן עובר בטל.


איך הכרנו, למעשה? ידעתי שאתם מחוברים לאנשי 'מצפן' ובאחת הפגישות שלי עם תמר גוז'נסקי ו"עוזי" בורשטיין הצעתי להם לנסות לרכוב על גל המחאה שלכם ולנסות לרתום אתכם למפלגה הקומוניסטית, שהיה בה אז מספר קטן של אידיאולוגים יהודים ורוב המצביעים הגיעו מהמגזר הערבי. בשלב מסוים התקשר אלי בורשטיין, הדובר הנצחי והנאמן של הקומוניסטים בארץ, וביקש לאפשר ל'פנתרים' לקיים אסיפה אצלי במשרד, שבמהלכה יקבעו את הרכב רשימתם לכנסת, שתשולב בתוך המפלגה הקומוניסטית. ואז פגשתי אותך לראשונה, כשהגעתם למשרדי, קבוצה קטנה של חברים. את הישיבה ניהל מני כהן, וצ'רלי ביטון הציע עצמו כמספר אחת מאחר ועמד להכנס לבית סוהר וכחבר כנסת הייתה לו אפשרות לקבל חסינות. הסכמתם אתו והרכבתם רשימה. אלה לא היו בחירות "לפי הספר". לא היה מפקד חברים, לא הייתה וועדה מסדרת, לא היה ברור למי יש זכות הצבעה, לא דנתם באידיאולוגיה. פשוט, קבוצת אנשים שחילקו ביניהם עוגה. ואני בסך הכל הייתי צופה מהצד ולא התערבתי.


הייתם מלאי התלהבות וכל כך בטוחים שתסחפו מצביעים רבים, לפחות שמונה חברי כנסת, כך שלא הייתה בעיה מבחינת כל אחד מכם להיבחר במקום שלישי או רביעי או אחר. כשעזבתם, התקשרתי לפי בקשתכם לעו"ד יוסי ארנון מירושלים וכשזה שמע שצ'רלי ביטון הוא מספר אחת, הייתי בטוח שאצטרך לשלוח אליו ניידת טיפול נמרץ. לאחר מכן טילפנתי לתמר גוז'נסקי ומסרתי גם לה את תוצאות הפגישה. ציינתי שזה לא לרוחי ולשאלתה עניתי שלדעתי במקום הראשון צריך להיות כוכבי שמש, שהיה היחיד מביניכם שעבד לפרנסתו במקום עבודה מסודר – כסיכאי בתחנת דלק. אותך, סעדיה ידידי, ייעדתי למקום השני. למה? כי לא הסכמת עם הקומוניסטים וחשבתי שתתן ערך מוסף סוציאליסטי.


אני יודע שלא הסכמת עם החלטת חבריך, שלא הייתה דמוקרטית, ולכן הגעת להסכם עם תנועת 'שלי' ללכת עמם לבחירות. תוצאות הבחירות הארציות הראו שלא סיפקתם את הסחורה. מספר המצביעים עבורכם היה קטן עד כדי גיחוך. ואין זה פלא. ברגע שהתחלתם להתרועע עם אנשי הממסד ונעניתם לאנשי המפלגות השונות, הפכתם לנטע זר בקרב תושבי השכונות שמהן צמחתם ובשמם דיברתם.


בכנות, כעסתי עליך לאחר שנכנסת כחבר כנסת ברוטציה עם מאיר פעיל. אתה וצ'רלי נבחרתם לא בקולות שאתם הבאתם. כשפרשת ממפלגת 'שלי' והקמת סיעות-יחיד למיניהן, ניסית להתחבר לכל מיני חברי כנסת מ'ד"ש', שגם הם סחרו בחברותם בכנסת כי גם הם נכנסו לכנסת לא בזכות כי הם לא הביאו עמם את הקולות. היה ברור שלא תצליח להבחר שוב לכנסת ולדאוג משם לשכבות המצוקה.


עבור "הממסד האשכנזי", כפי שהגדרת אותו, הייתם סכנה ממשית בשני תחומים עקריים. האחד, החשש שתגרמו למהומות בכל הארץ. הממסד התחכם והכניס לתוככם פרובוקטורים ומלשינים, וכשאלו גילו שאין מכם סכנה ממשית – על מנת להצדיק את קיומם יצרו בדיווחיהם מפלצת שלא הייתה ולא נבראה. הם הציעו להשיג נשק, לבצע פעולות אלימות ולסחור בסמים, ובעיקר לעלות על הכנסת ולשרוף אותה.


סעדיה ידידי, תבין גם את הממסד. באותה התקופה של 'הבריגדות האדומות' וקבוצות כמו 'באדר-מיינהוף' ואחרים, הוא פחד שתהיו כמותם או, חלילה, תצטרפו לטרור הפלסטינאי. לכן חייב היה להחזיק את האצבע על הדופק.


התחום השני שהממסד חשש ממנו, היה שתקבלו תמיכה אלקטורלית מאסיבית משכבות המצוקה. הממסד נקט בתרגיל מבריק. גרם לפילוג בתוככם ולנתק מהשכבות שלמענן נלחמתם. איך הם עשו זאת? זרקו לכם מוצץ אחד, טבול בדבש. כשהתחלתם לריב מי יקבל את המוצץ (למרות שאחרי שמוצצים אותו שתי דקות הוא הופך להיות לא יותר מאשר מה שהיה במקורו – גומי סינטטי) - התפלגתם. אתה פנית לכיוון 'שלי' ומאוחר יותר – למפלגת העבודה, שהיא זו שלמעשה הייתה אשמה למצוקה בשכונות. צ'רלי ביטון הלך לקומוניסטים, אדי מלכה הלך לכיוון חירות, וחלק מכם חזרו בתשובה (כמו אלבז ומני כהן). ואז, כשהתפלגתם, ש"ס נכנסה לתמונה וגרפה את כל הקופה - ובגדול.


סעדיה ידידי, הרבה שעוסקים במצוקה דואגים ראשית כל לעצמם. אתה, לעומת זאת, לא עשית לביתך והייתה אוזן קשבת לכל דווי ומחסור. הייתה ונשארת אדם ישר שקם וחי כדי לעזור לזולת. לאחרונה, כשהמחלות והעוני התדפקו על דלתך, פנית למספר חברי כנסת בבקשת עזרה. אלה, כהרגלם, הקימו וועדה שדחתה את בקשתך. סעדיה ידידי, האם באמת ובתמים האמנת שאותם חברי כנסת מדושני העונג, שארנקם צר מלהכיל את כל המשכורות, ההטבות והפנסיות שהם מקבלים, יאספו ביניהם כמה גרושים עבור האיש שהציב מראה מול פרצופם העלוב?


סעדיה ידידי, כבר מאוחר והשבת בדרכה, בשוק מחנה יהודה כבר מקפלים את הבסטות, וגם אנחנו כבר צריכים לסגור את הבסטה שלנו ואת הגולל. אתה כבר בעולם שכולו טוב ואותנו השארת בעמק הבכא הזה.


יהי זכרך ברוך.




(את התקופה ואת כל מה שסבב את הקמת 'הפנתרים השחורים' אני משאיר לחכמים ממני, אלה אנשי האקדמיה, אנשי התקשורת המתוחכמים, ולנשמות הטובות שמזילות דמעות-תנין).

המשטרה כמעט הצליחה לשבור את הפנתרים השחורים (עמ' 1), ‏28/08/11==תיקונים== תיקונים מאת מוני יקים מי שהיה דובר תנועת הפנתרים השחורים באותה תקופה

ראובן אברג'יל סולק מהתנועה בעקבות הגילוי כי שימש כמודיע משטרתי שהושתל בתנועה זה קרה חודש לאחר הצטרפותו . הוא מעולם לא היה פעיל אלא בחבלות והלשנות ונסיונות סחיטת כספים. המימסד התקשורתי מטפח אותו כמנהיג מכיוון שהוא נתון לשליטה עקב עשרת תיקים פליליים שניפתחו נגדו וניסגרו בתמורה לאינפורמציה ומעשי החבלה שביצע כולל ניסיונות רצח ותקיפת פעילים מרכזיים. כוכבי שמש סולק מהתנועה עקב עבירה מינהלית של שימוש לא הולם בשם התנועה במודעות שפירסם ללא הסכמת מזכירות התנועה ובמימון מפלגת רק'ח/חד'ש אבל נישאר חבר יקר ומוערך שמעולם לא בגד במסר או הלשין על חברים. עבדכם היה חבר המזכירות המצומצמת של 10 חברים ומקום שביעי ברשימה לכנסת בבחירות 1973. למרות תפקידי המרכזי הפעיל במשך שנות דוברותי ופעילותי בארץ וברחבי העולם זיכרי מוצנע עקב המהפך בדעותי לאנטיציונות ובדלנות ספרדית / אשכנזית כמו ביסוס עמדותי על עובדת היות האשכנזים כוזרים מגויירים שלא מצאצאי עם ישראל ההיסטורי של יהודי בית ראשון ושני. הערכים בויקיפדיה מלאים שיכתובים היסטוריים בפרט בנושא חשוב זה . -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תודה, אבל אין כרגע אפשרות להיעזר בהערות שלך להרחבת הערך, דרושות אסמכתות לדברים. ‏odedee שיחה 11:36, 17 באוקטובר 2009 (IST)

הזינו ציטוט כאן

שכתובעריכה

אני חושב שהקישור האדום המופיע בערך דוד לוי ממוסררה (לא חבר הכנסת) אומר הכל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 01:50, 19 בפברואר 2010 (IST)

להוסיףעריכה

ע"פ חברי הפנטרים שהתראינו במהדורת ערוץ 2 ב18 בפבואר באחת ההפגנות המפגינים התפרעו כל כך עד שאפילו פלשו לתוך מתכם הכנסת א.פ עריכות

שנת 2011 - חגיגות 40 שנה לפנתרים השחוריםעריכה

בשכונת מוסררה בירושלים שינו את שמות הרחובות באופן זמני לרגל 40 שנה לפנתרים השחורים =>> [1] . פארוק - שיחה 01:12, 29 ביוני 2011 (IDT)

משוב מ-01 בספטמבר 2011עריכה

החומר עזר לי מאוד, תודה 94.159.130.156 16:22, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

השם של הפנתרים השחוריםעריכה

השם של הפנתרים השחורים ניתן על-ידי סעדיה מרציאנו, לפני שראובן אברג'יל הגיע בכלל לתנועה. ראובן אברג'ל לא פגש מעולם את אנג'לה דוויס. הערה כללית, אין מושג מי כתב את הערך הזה, ואולם, אין בו כדי לתת מבט אמיתי על תנועת הפנתרים השחורים.כוכבי שמש (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

שלום כוכבי, ערך זה סובל מבעיות רבות. נשמח, אם תוכל לעזור לנו מהידע שלך ולשפרו. אחת הבעיות המרכזיות בערך היא, העדר מקורות ואסמכתאות. במידה ותסכים לסייע בשיפור הערך, נשמח גם אנחנו להדריך ולערוך את הדברים כך שיתאימו לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לתנועה זו מגיע ערך טוב בהרבה מזה הקיים כעת ויחד, כך אני מאמינה, נוכל לתקן זאת. בברכה, דורית 13:47, 8 בנובמבר 2011 (IST)

דורית שלום, אני מוכן לכתוב מחדש את הערך "הפנתרים השחורים" כמי שהיה מבכירי התנועה, הדובר והאידיאולוג שלה, אשמח להציג את האמת על התנועה, למען כל אלו שרוצים לדעת ואו למען אלו שעושים מחקרים על הבעיות החברתיות. כוכבי שמש (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

כוכבי, ראה תשובתי המפורטת בדף שיחתך. בברכה, דורית 21:37, 9 בנובמבר 2011 (IST)


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:57, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:22, 14 במאי 2013 (IDT)

מסמכים מארכיון המדינה לגבי האמירה של גולדה מאירעריכה

הורדת ההודעהעריכה

אני חושב שהערך נייטרלי, וסבור שכדאי לנוריד את ההודעה המופיעה למעלה. Yamtzuk - שיחה 15:46, 14 בספטמבר 2015 (IDT)

חזרה לדף "הפנתרים השחורים".