בובע, בהצלחה. שם בדוי 16:54, 18 ספטמבר 2005 (UTC).

שלום מיכאל, התחלתי יוזמה להקמת בית ספר דמוקרטי בר"ג – גבעתיים אני מחפש חברים שרוצים להצטרף ליוזמת ההקמה. התוכנית שלי היא להקים עם מספר של אנשי צוות ואולי מספר הורים בית ספר דמוקרטי באזור ר"ג- גבעתיים. אני עובר לגור בר"ג בתחילת ינואר הקרוב.

מיותר לומר שזה תהליך ארוך ומחייב התגייסות והתמסרות. אם זה מתאים לך, נוכל לדבר טלפונית ולקבוע פגישה הכרות.

אני מתכנן פגישת תיאום צפיות ראשונה של מעונינים ומעונינות בזמן הקרוב – אולי כבר סוף שבוע זה.

כל טוב, יפתח

טלפונים: 03-6046566 0526-100297

תגובתו של אלון

אהבתי את עמוד המשתמש =)

האם קבלת את הודעה שלי?

גרמנית

שמתי לב שבדף המשתמש שלך מוזכר כי אתה לומד גרמנית מאז 2004. כאחד שמאוד רוצה ללמוד גרמנית בשלב מסויים (דיבור וקריאה בעיקר), הייתי מעוניין לדעת באיזו מסגרת אתה לומד ועל איזו מסגרת אתה ממליץ. דלמוזיאן - שיחה 08:11, 1 פברואר 2006 (UTC)

סליחה על ההתפרצות הבוטה, אבל אם אין לך הזדמנות ללמוד באוניברסיטה (זול, אבל לאו דווקא יעיל) הרי שמתבקש להמליץ על "מכון גתה" על פני כל המכונים האחרים. זה מכון גרמני והוא מלמד גרמנית בצורה יסודית, כולל ערך מוסף של ספרות ותרבות גרמנית (ברמות המתקדמות יותר). כל השאר נראו לי תמיד קצת חרטא. Harel - שיחה 08:13, 1 פברואר 2006 (UTC)
אני לומד כבר מספר סמסטרים במכון גתה, ואכן הייתי ממליץ עליו. העובדה שהמכון הוא ארגון בינלאומי שמתמחה בלימוד השפה הגרמנית (יחד עם תרבות גרמניה) בכל רחבי העולם ניכרת. עוד המלצה שלי היא שברגע שיש בסיס כלשהו לשפה, להתחיל לשמוע כמה שיותר גרמנית. בצפייה בטלויזיה, בגלישה באינטרנט, בשיחות עם תלמידים אחרים ודוברי-גרמנית של ממש ואם אפשר אז בביקור במדינות דוברות-גרמנית. אפשר ללמוד בחודש אחד בגרמניה שבו מתאמצים להבין את השפה ולדבר בה כל הזמן יותר ממה שאפשר ללמוד בסמסטר של קורס גרמנית איכותי בישראל. בהצלחה. מיכאל ספיר (שיחה) 09:58, 1 פברואר 2006 (UTC)

אורגיה

שלום מיכאל,

כמובן שעריכתך לא הייתה ונדליזם, אלא שהיא

  • סובייקטיבית. למשל, התואר "פרועה". מי מגדיר את זה? מה המשמעות של זה? האם יחסי מין עדינים שמשתתתפים בהם מספר רב של אנשים אינם אורגיה?
  • לא מוסיפה מידע על ההערה הצנועה שכבר הייתה בערך בסופו
  • הוכנסה במקום הלא נכון. מקובל להתחיל ערך במקור המילה ובתיאור שלה, בדרך כלל בסדר היסטורי.

לכן היה לי קל הרבה יותר לשחזר במקום למחוק. הוספת עוד מספר דברים, החשוב בהם הוא הקטגוריה, אותה שימרתי. לא טרחתי לשחזר את הקישורים לשפות הנוספות, אף על פי שאין בהם נזק, הרי שיש בוט שעושה זאת, ולא מצאתי לנכון להתאמץ בשביל זה. ladypine 21:40, 24 פברואר 2006 (UTC)

אם יש מדיניות קבועה אני לא אנסה להתווכח, אבל לא נראה לי הגיוני להתחיל ערך שיש לו פוטנציאל להכיל הרבה מידע מעמיק דווקא באטימולוגיה ורק אז לעבור למשמעות העיקרית של המונח בימינו. אם נשפוט על פי המצב בערכים המקבילים בשתי השפות האחרות שאני יודע - אנגלית וגרמנית - נראה שבויקי אחרות הסכימו איתי (למרות שאני מודה שהערך בויקי האנגלית מדבר אך ורק על המובן המיני ומקשר לפירושון שמסביר את האטימולוגיה היוונית כך שהעניין שם שונה במקצת.) כשהוספתי את המילה "פרועה" הכוונה הייתה לקונוטציה של המונח בשימושו היום-יומי. לי אישית נראה שהמונח משמש בד"כ בקונוטציה של משהו יותר פרוע ופחות עדין. ייתכן שבעניין הזה מדובר בטעות סובייקטיבית שלי.
הנושא העיקרי, בכל אופן, הוא סדר הדברים, ושם בהחלט נראה לי נכון להביא את עיקר המשמעות של המונח בתחילת המאמר, ורק לאחר מכן לציין את האטימולוגיה. אני בטוח שרוב האנשים שיחפשו את המונח "אורגיה" או יגיעו אל המאמר דרך קישור פנימי יגיעו לשם בגלל המשמעות המינית של המונח ולא בגלל הפולחן הדתי העתיק שממנו הגיע השם.מיכאל ספיר (שיחה) 22:32, 24 פברואר 2006 (UTC)
נושא הסדר אינו קריטי. בדרך כלל מקובל להכניס את מקורה האטימולוגי של המילה קודם כל. אחר כך אפשר לפתוח במשמעות נוכחית או היסטורית, זה לא משנה כל כך. בערכים ארוכים יבוא תקציר קודם כל, שיסביר בקצרה את המשמעות של ימינו. מעין הגדרה מילונית. אבל כפי שציינתי, גם אילו הוכנסה התוספת בסוף הערך, היו עדיין סיבות אחרות למחוק אותה.ladypine 09:31, 25 פברואר 2006 (UTC)

רשימה של בתי ספר בדגם סאדברי

צהרים טובים. לפי דף השיחה של הערך אני רואה שהדעה הרווחת היא להפוך את הרשימה לקטגוריה. אם אין לך התנגדות גורפת אני המתכוון להפוך אותה לכזו, בברכה--יום טוב 17:36, 10 מאי 2006 (IDT)

אין התנגדות גורפת. התחלתי לעבוד בכיוון ולכתוב קצרמרים על בתי הספר שיכולתי לכתוב עליהם, ומשום-מה החלטתי לא ליצור קטגוריה, אבל אם אני לא זוכר מה הסיבה כנראה שהיא לא הייתה קריטית. בהצלחה. אני אמשיך שוב במלאכה בתחום כשאמצא לכך זמן. מיכאל ספיר (שיחה) 14:45, 12 מאי 2006 (IDT)
סבבה--יום טוב 22:46, 12 מאי 2006 (IDT)

חינוך דמוקרטי

אהלן, מה שלומך?

ראיתי שאתה עוסק רבות בויקיפדיה בחינוך דמוקרטי. מאחר ואני מתעניין מאוד בזרם החינוכי הזה (אני מתכוון ללמוד אותו בעתיד), וגם כתבתי מעט ערכים בתחום, מעניין אותי לשמוע קצת יותר על הנסיון שלך עם החינוך הזה. הבנתי שהיית חלק מהייסוד של סאדברי ירושלים. באיזה גיל זה היה? עד איזה גיל למדת שם או בבתי ספר דמוקרטיים בכלל? אתה מתכוון ללמוד את זה בחממה ליזמות חינוכית? אתה מעורב היום בתחום? סורי על ריבוי השאלות, ואם לא תרצה לענות לי כאן בפומבי, אפשר להעביר את השיחה למייל. תודה, יואב. Odonian ‏ 17:58, 1 בנובמבר 2007 (IST)

אני צריך לאכול עכשיו ולצאת (לישיבה של העמותה שמאחורי מרכז-למידה סאדברי לייפציג) אז אני אענה בראשי פרקים בינתיים:
  • כשהצטרפתי לקבוצת ההקמה בירושלים, הייתי בן 13. הייתי תלמיד מיום הפתיחה (בגיל 14) עד סוף שנת הלימודים הי"ב שלי (גיל 18). לפני כן הייתי בבתי ספר בלתי-דמקורטים בעליל אבל נחמדים.
  • אני גר בגרמניה כבר מעל לחודש ולא חש הרבה צורך ללמוד על חינוך דמוקרטי היות ויצא לי פעמיים-שלוש להרצות בנושא באוניברסיטאות. אני אלמד פה פילוסופיה, עוד חצי שנה-שנה.
  • כמו שהבנת אני מעורב היום בתחום, באופן עצמאי וגם במסגרת העמותה הנ"ל. אני גם מעורב בארגון EUDEC.
  • אני שמח (ורגיל =\) לענות על שאלות שכאלה. אם יש לך עוד, אל תהסס לכתוב אותן גם כן. אין לי התנגדות לעבור למייל אם אתה מעדיף, אבל לא עקרוני. אני רק מזהיר שאני לא בהכרח נכנס לויקי כל יום.
להת', מיכאל. -מיכאל ספיר (שיחה) 20:06, 1 בנובמבר 2007 (IST)

תומאס מאן

אם יש ביכולתך לתרגם את הפסקה הבאה אודה לך מאוד. בתודה, גל.--Galoren.com - שיחה 03:51, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

„Deutsche Hörer!“ [Bearbeiten] Der Ausbruch des Zweiten Weltkriegs am 1. September 1939 löste Bestürzung im In- und Ausland aus und bewog Thomas Mann zu zahlreichen Aktivitäten. Er war Mitglied in mehreren Ausschüssen, die Emigranten unterstützten, unter anderem im Unitarian Service Committee und im Committee for Jewish and Christian Refugees. 1940 begann er mit der Radiosendung „Deutsche Hörer!“. In monatlichen Abständen ausgestrahlt, wurden seine warnenden und stark gefühlsmäßig gefärbten Ansprachen in Kalifornien auf Platte aufgezeichnet und dann mit Luftpost nach New York gebracht. Per Kabel übertrug man sie von dort nach London, wo die BBC die fünf- bis achtminütigen Aufnahmen über Langwelle auch auf das Gebiet von Deutschland ausstrahlte. Die Alliierten banden diese Versuche, das Monopol der deutschen Rundfunkanstalt von außen zu durchbrechen, in ihre allgemeine Demoralisierungstaktik und Propaganda gegenüber dem Dritten Reich ein. Ein Hinweis darauf sind bereits die Worte „Deutsche Hörer!“, die allein schon suggerieren, die Sendung werde bei der deutschen Bevölkerung ankommen und Zuspruch finden. Und vor dem Hintergrund der Totalität des Nationalsozialismus waren sie tatsächlich erfolgreich. Der Zuhörer waren zwar nur wenige, dafür aber treue.


Kriegsflugblatt mit einem Beitrag von Thomas Mann, 1943 Die Einnahmen aus der Sendung spendete Mann dem British War Relief Fund. Eine der bekanntesten seiner Ansprachen ist die Sendung vom 14. Januar 1945: „Wäre dieser Krieg zu Ende! Wären die grauenhaften Menschen erst beseitigt, die Deutschland hierhin gebracht haben, und könnte man anfangen, an einen Neubeginn des Lebens, an ein Forträumen der Trümmer, der inneren und äußeren, an den allmählichen Wiederaufbau, an eine verständige Aussöhnung mit den anderen Völkern und ein würdiges Zusammenleben mit ihnen zu denken! – Ist es das, was Ihr wünscht? Spreche ich damit Eure Sehnsucht aus? Ich glaube es. Ihr seid des Todes, der Zerstörung, des Chaos übersatt, wie sehr Euer Heimlichstes zeitweise danach verlangt haben möge. Ihr wollt Ordnung und Leben, eine neue Lebensordnung, wie düster und schwer sie sich für Jahre auch anlassen wird.“ Mann wählte nicht von ungefähr eine so apokalyptische Ausdrucksweise. Allerdings machte er aus Hitler und seinen später als „Paladine“ bekannt gewordenen Helfern in bissigen Teilen der Sermone auch Witzfiguren, um eine allzu starke Dämonisierung zu vermeiden: „Nun denn, der Krieg ist schrecklich, aber den Vorteil bringt er mit sich, dass er Hitlern davon abhält, Kulturreden zu halten.“ In den Ansprachen wechselten sich moralische und bürgerlich-soziale Distanzierungen häufig ab. Thomas Mann war einer von nur wenigen in der Öffentlichkeit aktiven Gegnern des Nationalsozialismus, auf die der deutsche Diktator namentlich in seinen Hetzreden einging. Mann revanchierte sich mit Anspielungen auf die rhetorischen Schwächen des „Führers“ und betonte die Richtigkeit seiner eigenen Vorhersagen: „Deutsche Hörer! … Ich suchte mit meinen schwachen Kräften hintan zu halten, was kommen musste … – Den Krieg, an dem eure lügenhaften Führer Juden und Engländern und Freimaurern und Gott weiß wem die Schuld geben, während er doch für jeden Sehenden gewiss war von dem Augenblick an, wo sie zur Macht kamen und die Maschine zu bauen begannen, mit der sie Freiheit und Recht niederzuwalzen gedachten.“ Die unter dem Namen „Deutsche Hörer!“ bekannt gewordenen Radiosendungen boten nach dem Krieg in Deutschland viel Diskussionsstoff. Während einige behaupteten, Thomas Mann habe in seinen Reden eine Kollektivschuld aller Deutschen suggeriert, vertraten andere die Meinung, er sei lediglich mit der Mentalität der Weimarer Republik und dem sozialen Klima in den ersten Jahren des Nationalsozialismus sehr hart ins Gericht gegangen.