שיחה:יהלום
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 174
|
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 174 |
חסר על צורת חיתוך
- תוסיף בעצמך. טרול רפאים 19:42, 2 יוני 2005 (UTC)
משושה
עריכהראו את הפיסקה "מבנה" שורה אחרונה. הניסוח (שהוא שלי, דרך אגב) לא תקין - שכחתי איך אומרים שצורה בעלת אנרגיה נמוכה (יכול להיות ככה?) בניסוח כימי. אני זקוק למישהו בעל ידע בכימיה, תודה מראש, Almighty ~ שיחה 21:22, 16 בינואר 2007 (IST)
- "בעלת רמה אנרגטית נמוכה" או יש ניסוח ברמה יותר גבוהה? Almighty ~ שיחה 18:23, 19 בינואר 2007 (IST)
- טטראדר הוא הצורה בה זוגות האלקטרונים מרוחקים זה מזה באופן מירבי כלומר מינימום של דחיה אלקטרוסטטית (ולכן מינימום אנרגיה פוטנציאלית)- הטטראדר נפוץ, לכן, מאוד בתרכובות של פחמן ושל צורן.יורם שורק 23:48, 10 בפברואר 2007 (IST)
בשיעור כימיה, הביאו לכיתתנו דגם של מבנה היהלום והמורה הסבירה לנו שצורת המשושה היא הנותנת ליהלום את חוזקו. בנוסף, להמחשה, הדגם הועבר בין כל הילדים והיה ניתן לראות בבירור את צורת המשושה מכמה כיוונים שונים במרחב. אני אומר זאת לאור השינוי האחרון שבוצע בערך. בברכה, Almighty ~ שיחה 15:33, 8 בפברואר 2007 (IST)
- לא ברור, צורת משושה תוכל לראות בהרבה גבישים שאינם מצטיינים בקשיות מיוחדת. היהלום קשה כי כדי לשבור אותו בכל מישור שהוא יש לשבור קשרים קוולנטים חזקים בין הפחמנים.יורם שורק 23:48, 10 בפברואר 2007 (IST)
- בדיוק, בהרבה חומרים קיימת הצורה של משושה, אך במישור אחד בלבד, כמו בגרפיט (נשבר רק בכיוון הניצב - היכן שצורת המשושה לא משפיעה). ביהלום מכל כיוון (ובכל מישור) יש את צורת המשושה ולכן הוא החומר הקשה ביותר. Almighty ~ שיחה 23:54, 10 בפברואר 2007 (IST)
- אתה מתבלבל בין מישורי סימטריה לקישוריות. אין קשר בין צורת המשושה שמתיחסת לתא היחידה בגביש לקשיות שנובעת מחוזק הקשרים הכימיים. הסיבה לקושי ביהלום היא שיש צורך לשבור קשר קוולנטי חזק בכל מישור בו תנסה לשבור אותו. זה נובע מ4 קשרי הסיגמא שיוצר כל פחמן עם שכניו.יורם שורק 00:22, 11 בפברואר 2007 (IST)
- בדיוק, בהרבה חומרים קיימת הצורה של משושה, אך במישור אחד בלבד, כמו בגרפיט (נשבר רק בכיוון הניצב - היכן שצורת המשושה לא משפיעה). ביהלום מכל כיוון (ובכל מישור) יש את צורת המשושה ולכן הוא החומר הקשה ביותר. Almighty ~ שיחה 23:54, 10 בפברואר 2007 (IST)
- נכון, ניתן לראות צורות מישוריות שונות בגבישים. אם תביט מכיוון אחר, תראה צורה אחרת. צורת המשושה אינה חזקה ביותר - בנה משושה מעפרונות מחוברים בגומיות, ונסה לעוותו. אפילו סריג של כמה משושים. כמו-כן, אתה יכול להשוות לערך האנגלי. מה שנכון הוא שמשושה הוא המצולע בעל הצלעות המרובות ביותר בו ניתן עדיין לרצף מישור, ומבנהו של הגרפיט מבוסס עליו. אשמח לקבל הסבר כימאי למדוע המשושה הוא החשוב כאן (יותר מאשר "המורה אמרה").ladypine 08:58, 10 בפברואר 2007 (IST)
- דבר ראשון, המורה כרגע עושה תואר שני בנושא כימיה (אני לא יודע את השם המדויק), אז היא לא סתם זורקת משפטים.
- ודבר שני, לעניין, ראי ערך גרפיט, הסיבה לכך שהוא חלש בכיוון הניצב היא הקשר הרופף בין השכבות (ראי תמונה בערך), שנגרם כתוצאה מהמרחק הגדול ביניהן. כלל לא קשור לטבעות-משושה.
- ולעניין האחרון - "נכון, ניתן לראות צורות מישוריות שונות בגבישים. אם תביט מכיוון אחר, תראה צורה אחרת." - לא נכון, משלושה או מארבעה (אני לא זוכר במדויק) כיוונים שונים בדגם של מבנה היהלום, ראו אותה צורה - משושה, ולא אף צורה אחרת.
- בנוסף, משתמשים בצורת המשושה לחיזוק של גגות, כמו גם במשולש ובעיגול. את יכולה לשאול מהנדס.
- בברכה, Almighty ~ שיחה 22:47, 10 בפברואר 2007 (IST)
- הבה נעשה קצת סדר. המשושה בגרפיט לא קשור לחוזק. המשושה הוא פשוט צורת ריצוף מישור המשוכללת, בעלת מספר הצלעות הרב ביותר. ניתן לרצף גם במשולשים ובמרובעים משוכללים. אבל בגלל מספר הצלעות הרב, יחס ההקף לשטח הוא הטוב ביותר, כלומר קרוב ביותר לעיגול. זה הייחוד במשושה: לבן למשל יש משושים בבריכת המשושים. מכיוון שניתן לרצף במשושה, ניתן להשתמש בו לחיזוק גגות. בגרפיט, בגלל המישוריות, וזה לא משנה אם משושה או מרובע, יש קשר חלש בין השכבות.
- בקשר לכיוונים בהם ראית משושים: לגביש היהלום יש סימטריה מרובה. במרחב, יש לו סימטריית סיבוב של 12. כלומר, אתה יכול להתבונן בדגם של גביש יהלום משנים עשר כיוונים שונים ולראות אותה תמונה בדיוק (שלא נדבר על שיקופים, אבל את זה לא עשיתם בכיתה). כשכתבתי שאם תביט מכיוון אחר תראה צורה אחרת, התכוונתי לכיוון אחר שאינו אחד מאותם שנים עשר כיוונים. בכיוון אחר, לא תבחין בהטל משושה של צורת הגביש. המבנה המרחבי הוא מה שמשנה כאן, ולא ההטל שאתה רואה בכיוונים מסויימים. כפי שכתב יורם, חוזק הקשרים הוא מה שמשנה. ביהלום נוצרת התמרה sp3, כלומר האורביטל הספירי ושלושת האורביטלים פאי מתערבבים באופן מוחלט ולא ניתן להבדיל ביניהם. כך הופכים האלקטרונים של ארבעת הקשרים שיוצר כל פחמן להיות בלתי מאותרים במובן החזק ביותר שיכול להיות. זה גורם ליציבות ארבעת הקשרים.
- ושוב, גם אם המורה אמרה והמורה יודעת והמורה לומדת תואר שני בכימיה, זה עדיין לא נימוק. מה שמשנה זה הנימוק הכימי/פיזיקלי.ladypine 12:12, 11 בפברואר 2007 (IST)
- בסדר. יש לי שאלה: לטבעות שאפשר לראות משניים עשר הכיוונים בדגם של המבנה אין כל חשיבות? בברכה, Almighty ~ שיחה 16:02, 11 בפברואר 2007 (IST)
- איזה חשיבות אתה רוצה? יתכן שיש להן משמעות בתא ההופכי (תא וורוני - במרחב התדר), אבל צריך לבדוק את זה. מדוע לא תשאל את המורה שלך - היא זו שטענה שהם חשובים. הסיבה שדיברתי בכלל על הגרפיט זה מכיוון שניסיתי לנחש מהיכן הבאת את המשושים - עם מה התבלבלת. אבל נגמרו לי הניחושים. אגב בבנזן למשושה (טבעת בנזנית) יש חשיבות גבוהה בגלל האלקטרונים הבלתי מאותרים, אבל זה מבנה שונה לחלוטין.ladypine 00:34, 12 בפברואר 2007 (IST)
- אני לא יודע מה זה "תא הופכי (תא וורוני - במרחב התדר)" יש לנו ערך/ערכים הקשורים לזה? בברכה, Almighty ~ שיחה 00:47, 13 בפברואר 2007 (IST)
- כתבתי שיתכן, אבל במחשבה שנייה, נראה לי שהתא ההופכי לארבעון (שזה תא היחידה) הוא ארבעון בעצמו, כך שזה לא קשור למשושים. הערך הכי קרוב בויקיפדיה העברית הוא שילוש דלוני. באנגלית יש ערך קרוב יותר: http://en.wikipedia.org/wiki/Voronoi_diagram . צריך להיות גם ערך על המשמעות של בנייה זו במרחב התדר, אבל לא מצאתי.ladypine 21:39, 13 בפברואר 2007 (IST)
- אני לא יודע מה זה "תא הופכי (תא וורוני - במרחב התדר)" יש לנו ערך/ערכים הקשורים לזה? בברכה, Almighty ~ שיחה 00:47, 13 בפברואר 2007 (IST)
- איזה חשיבות אתה רוצה? יתכן שיש להן משמעות בתא ההופכי (תא וורוני - במרחב התדר), אבל צריך לבדוק את זה. מדוע לא תשאל את המורה שלך - היא זו שטענה שהם חשובים. הסיבה שדיברתי בכלל על הגרפיט זה מכיוון שניסיתי לנחש מהיכן הבאת את המשושים - עם מה התבלבלת. אבל נגמרו לי הניחושים. אגב בבנזן למשושה (טבעת בנזנית) יש חשיבות גבוהה בגלל האלקטרונים הבלתי מאותרים, אבל זה מבנה שונה לחלוטין.ladypine 00:34, 12 בפברואר 2007 (IST)
- בסדר. יש לי שאלה: לטבעות שאפשר לראות משניים עשר הכיוונים בדגם של המבנה אין כל חשיבות? בברכה, Almighty ~ שיחה 16:02, 11 בפברואר 2007 (IST)
- בברכה, Almighty ~ שיחה 22:47, 10 בפברואר 2007 (IST)
קישור לאתר
עריכהאני הוספתי קישור לאתר שהוא אומנם מסחרי אבל עם מידע חשוב הקשור בחיתוכים של יהלומים שונים וכיצד אומדים את שווים ומשום מה הורידו אותו בטענה שזו פרסומת?! קצת קשוח מידי! ראיתי דוגמאות יותר קיצוניות לקישורים ישירים לחנויות שמוכרות מוצרים ולא הורידו אותם.. אז אנא שקלו שנית (roi_shoko)
התכה - השעייה של משפט
עריכה"לעומת קשיותו, לאחרונה הצליחו מדענים להמיס את היהלום בעזרת לחץ השקול לפי 10 מיליון מהלחץ שמפעילה האטמוספירה על גובה פני הים (לחץ אטמוספרי)."
- מה ז"א "לעומת קשיותו"?
- דרוש מקור.
- מה ז"א "לאחרונה"?
- אם כבר, אז הצליחו להתיך אותו, או לפרק את מבנהו. להמיס זה בתוך ממס.
מכיוון שלא ברור מה עשו, האם עשו ומתי עשו, עד לפתרון קושיות אלה, אני מסירה את המשפט מן הערך.Ladypine 21:20, 26 בפברואר 2007 (IST)
- יש טעות במשפט - אני חושב שהכוונה היא ב"הצליחו להתיך". בברכה, Almighty ~ שיחה 22:04, 26 בפברואר 2007 (IST)
שאריות
עריכהמה עושים עם כל השאריות מהליטוש והחיתוך? אני באמת אתפלא אם זורקים אותם. ―אנונימי לא חתם
- כל שארית שהיא בגודל מספיק לשיבוץ בתכשיט, נחתכת לצורה מתאימה. חתיכות קטנות יותר, "אבק" יהלומים, משמשות לייצור להבי יהלום, שמשמשים לחיתוך זכוכית, קרמיקה וכו'. odedee • שיחה 16:55, 11 ביוני 2010 (IDT)
המסת יהלום
עריכהראיתי בערוץ 8 שאפשר להמיס יהלום במי חמצן... ידוע למישהו האם זה אמיתי? ואם כן האם להוסיף זאת בערך עצמו? 79.177.201.206 16:21, 26 בנובמבר 2010 (IST)
תמונה של יהלום טבעי
עריכהלדעתי כדאי להוסיף תמונה של יהלום "טבעי" כמו שמוצאים אותו באדמה, לפני הליטוש. ―אנונימי לא חתם
תודה אריה!
יהלום לא הכי חזק
עריכהיהלום הוא אינו החומר הכי חזק בעולם לפני כמה זמן נמצא חומר בשם פחמן שישים אשר פותח במעבדות שהתגלה כיותר חזק95.35.4.243 15:37, 16 בנובמבר 2012 (IST)
תכונת היהלום
עריכהיהלום ניתן להתכה של מעל 3200 מעלות צלזיוס ויהלום הוא החומר הקשיח ביותר בטבע ונקודת ההתכה שלו היא הגבוהה מכול החומרים יהלום נוצר בדרכים נדירות של חום ולחץ גבוהה והיום משחזרים במעבדות בעזרת מלחצים ששוקלים אלפי טונות84.111.91.95 21:11, 26 בינואר 2013 (IST)
תודה
עריכהתודה עזרתם לי בשיעורי בית של מדעים85.64.72.254 19:48, 14 בפברואר 2014 (IST)
אני צריכה אוד אזרה Yanaww123 - שיחה 10:27, 30 במאי 2017 (IDT)
- לידיעתך, נהוג להזיח תגובות בדפי שיחה באמצעות נקודתיים (:) ואם כבר הוזנחה תגובה אחת יש להוסיף עוד אחד, דבר נוסף זה שכותבים עוד ולא אוד וגם כותבים עזרה ולא אזרה. המלצה ממני: באפשרותך לגשת לדף ההעדפות האישי שלך הנמצא בסרגל למעלה (איפה שכתוב שם המשתמש, טיוטה וכולי..), לאחר מכן לרדת עד שתראי שפת הממשק, מתחת לזה אשר יהיה לבחור מבין שלוש אפשרויות, רק נותר לבחור את מה שמתאים לך ולא לשכוח ללחוץ על שמירה. באפשרותך גם לגשת לדפים ויקיפדיה:לשון (קיצור - וק:ל). TheEditor975 - שיחה 16:54, 30 במאי 2017 (IDT)
טעות
עריכה"שרווחי היהלומים נועדו למממן את פעילותם של כוחות מורדים וחמושים" מה זה למממן צריך לכתוב לממן5.29.24.37 00:04, 27 ביולי 2014 (IDT)
- תודה על ההערה, תוקן. אביהו • שיחה 07:44, 27 ביולי 2014 (IDT)
האם הערך עדיין בעבודה?
עריכההערך לא נערך ב-20 ימים האחרונים, האם הוא עדיין בעבודה? יונתן - שיחה 01:45, 25 בינואר 2017 (IST)
וינונטו
עריכהצפיפות
עריכהתוכלו להוסיף את צפיפותו?93.172.109.118 19:39, 14 בנובמבר 2017 (IST)גשד גש DA ג
אוהדי הערך מתבקשים לחוות דעתם על קטע הידעת הקשור אליו
עריכהראו בבקשה: ויקיפדיה:הידעת?/המתנה#נקי זה יפה?!.
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)
עריכהשלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהלום שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://www.kan.org.il/Podcast/program.aspx/?progId=2019 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20191216105937/https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx?progId=2019 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:01, 7 באוקטובר 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)
עריכהשלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־יהלום שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=10690 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180726103550/https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=10690 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:43, 26 באוקטובר 2022 (IDT)
יהלומים הם לא לנצח
עריכההעיתונאי החוקר אדוארד ג'י אפסטיין חיבר ספר על תולדות תעשיית היהלומים שבעצם התבססה על הפירסומת "יהלום הוא לנצח".
תרגום של הספר הזה יש ברשת כאן :
יהלומים הם לא לנצח
https://no666.wpcomstaging.com/2023/01/04/%d7%99%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%a0%d7%a6%d7%97-%d7%94%d7%90%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a6%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1/ 109.64.46.19 10:13, 4 בינואר 2023 (IST)