ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
19 בספטמבר 2017	בשנת 1983 התנגש מטוס קרב F-15 איגל של חיל האוויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון מעל הנגב. הסקייהוק עלה באש וטייסו נטש בשלום. ה-F-15 איבד את כנפו כך שנותר עם כנף אחת בלבד. בגלל הסילון העז של אדי הדלק אשר ניתזו מגדם הכנף וגרמו להסתרתו, הטייס והנווט לא ידעו שהם טסים עם כנף אחת בלבד ולכן לא נטשו את המטוס אלא ניסו והצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולהמשיך לטוס עד לנחיתת חירום בבסיס הבית. בנוסף לעובדה שהצליחו לטוס ולנחות במצב שעד אז נחשב כבלתי אפשרי, המטוס חסר הכנף גם שרד בשלום את הנחיתה חרף מהירותו הגבוהה – מעל 450 קמ"ש – כפול ממהירות הנחיתה הרגילה. בנוסף להישרדות המדהימה רשם מטוס זה גם 4.5 הפלות.	עריכה - תבנית - שיחה

ספטמבר 2017
1 בספטמבר 2017	כלי רכב רבים שימשו את האפיפיורים לדורותיהם, אולם הכינוי פופמוביל נולד רק החל מתקופתו של יוחנן פאולוס השני, עבור כלי רכב בהם האפיפיור נראה היטב כאשר הוא מברך קהל בעת נסיעותיו. לאחר ניסיון ההתנקשות ביוחנן פאולוס השני בשנת 1981 כוסה הרכב בזכוכית משוריינת מכל עבריו. מאז, יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן עבור האפיפיור. בנדיקטוס השישה עשר עשה שימוש רב בפופמוביל המבוסס על רכב ספורט מתוצרת מרצדס-בנץ מסוג M-Class בו קיים מרחב גדול המוגן בזכוכית משוריינת. האפיפיור נכנס לרכב מדלת אחורית, עולה מספר מדרגות, מתיישב על כיסא, ומוגבה באמצעות מעלית הידראולית כך שייראה היטב לקהל המאמינים.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2017	במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה. לא הייתה זאת הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים. בעת מלחמת צרפת פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה, וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. במלחמת האזרחים האמריקאית הקים צבא האיחוד יחידת בלונים מיוחדת שייעודה תצפית על כוחות הקונפדרציה, והיו בה שמונה בלוני תצפית.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2017	המתמטיקאי היהודי-הונגרי פאול ארדש, שעסק בין השאר בתורת הגרפים, ידוע במספר המאמרים המדעיים שפרסם - מעל 1,500, יותר מכל מתמטיקאי אחר בהיסטוריה (לאונרד אוילר פרסם יותר טקסט מתמטי, אך במספר קטן יותר של מאמרים). עובדה זו הקנתה לו מקום בפולקלור המתמטי כבסיס למניית מאמרים בשיטה רשתית הדומה לתחום עיסוקו. מדענים שפרסמו מאמר משותף עם ארדש מחזיקים "מספר ארדש 1", ולאחר מותו נספרו 511 כאלה. מי שפרסם מאמר משותף עם אדם בעל "מספר ארדש 1" נחשב כבעל "מספר ארדש 2", ואלה כבר מונים 8,163 ב-2008, וכן הלאה. מספר ארדש הממוצע בקרב אלו שיש להם מספר ארדש עומד על 4.65 ו"מספר ארדש החציוני" עומד על 5.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2017	המכון לסקסולוגיה הוקם בשנת 1919 בידי הרופא והסקסולוג היהודי-גרמני מגנוס הירשפלד, מחלוצי התנועה לזכויות ההומוסקסואלים, והיה הגוף הראשון בעולם שהוקדש לחקר המין. כשהתברר תפקידם של האשכים בייצור הורמונים גבריים, פותחה במכון תאוריה כי ההבדלים בין הומוסקסואלים והטרוסקסואלים נובעים משוני במבנה האשך. באוסף המכון היו דגימות רבות של רקמת אשך, ממקור לא ידוע, והחוקרים דימו לראות תאים "נשיים" ברקמות של הומוסקסואלים וטרנסווסטיטים. כמה מעמיתיו של הירשפלד הציעו לטפל בהומוסקסואלים באמצעות סירוסם והשתלת רקמת אשך גברית בגופם. לאחר שנים הם הודו בכישלון השיטה, אבל אפילו הירשפלד הפנה כמה פציינטים לניתוחים כאלה. עד היום לא ידוע בבירור מהם הגורמים הקובעים את הנטייה המינית.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2017	ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2017	מלחמת העולם השנייה הסתיימה ב-15 באוגוסט 1945, כאשר הקיסר היפני הירוהיטו הודיע על כניעת האימפריה לארצות הברית, ימים ספורים לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי. לא לכל החיילים שפרסה יפן ברחבי האוקיינוס השקט, בניסיון לעצור את התקדמות בעלות הברית, הגיעה ההודעה. קצין המודיעין הצבאי היראו אונודה, סירב להיכנע עד ל-1974, עת תייר יפני מצא אותו, שומר על עמדתו במעבה היער באחד מאיי הפיליפינים ומתעמת עם תושבי האי, בהם ראה כוחות אויב. אונודה ייחס כוונות תעמולה ודיסאינפורמציה לעיתונים ועלוני מידע שהוצגו בפניו. לבסוף הובא מפקדו הישיר, שפרש מהצבא, ורק אז השתכנע אונודה לסיים את המלחמה.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2017	יוהנס קפלר, אסטרונום ומתמטיקאי בן המאה ה-16, טען כי למאדים שני ירחים, שנים רבות לפני שפותחו הטלסקופים המשוכללים שאפשרו לראות כי הוא צדק. רק ב-1877 נתגלו ירחי מאדים הזעירים, פובוס ודימוס, על ידי האסטרונום האמריקאי אסף הול, ותחזיתו של קפלר התאמתה. אבל טענתו של קפלר לא הייתה ניחוש גרידא. ב-1610 צפה גלילאו גליליי לראשונה בקיומם של ארבעה ירחים סביב צדק. קפלר סבר שישנה חוקיות מסוימת במספר הירחים סביב כוכבי הלכת, וניחש שמדובר בסדרה הנדסית. לכדור הארץ ירח יחיד, למאדים שניים, ולצדק, כפי שהיה ידוע באותה עת, ארבעה. כיום ידוע שמספר הירחים אינו כפוף לתכונות אריתמטיות: סביב צדק חגים לא פחות מ-63 ירחים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2017	הפיזיקאי היהודי הנודע אלברט איינשטיין ואבי האומה הווייטנאמית הו צ'י מין הורו בצוואתם שגופתם תישרף, בנמקם את הבקשה בכך שלא ייווצר פולחן אישיות סביב קברם. אולם בקשת שניהם לא קוימה במלואה. גופתו של איינשטיין אכן נשרפה על ידי בני משפחתו ואפרה פוזר על פני נהר הדלאוור, אך שלא בידיעת המשפחה או הסכמתה, נותחה גופתו קודם לכן על ידי ד"ר תומאס שטולץ הארווי וד"ר הנרי אברהמס, שהוציאו ממנה את מוחו ועיניו לצורכי מחקר. שרידי המוח, שנשמר במשך עשרות שנים באדיקות כמעט פולחנית בידי הארווי, מצויים כיום במרכז הרפואי האוניברסיטאי של פרינסטון בניו ג'רזי. בניגוד לאיינשטיין, צוואתו של נשיא וייטנאם, הו צ'י מין, לא קוימה כלל. גופתו נחנטה, והיא מוצגת לראווה בארון זכוכית שבמאוזוליאום הקרוי על שמו, בהאנוי הבירה, ונערך סביבה פולחן אישיות, בניגוד גמור לרצונו שהובע בצוואה שהותיר.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2017	בשנת 1879 גילה הפלאונטולוג האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש מאובנים של דינוזאור ענקי, גדול מכל מה שהיה ידוע אז. הוא קרא לייצור "ברונטוזאורוס", שם זה פירושו "לטאת הרעם" ומרמז לקולות הרעם החזקים שעשה הברונטוזאורוס בעת שהילך על הקרקע. ב-1903 בחנו הפלאונטולוגים את המאובנים של הברונטוזאורוס וקבעו שלמעשה מדובר בעצמות של אפטוזאורוס, דינוזאור נוסף שנתגלה על ידי מארש ב-1877, ועל כן, לפי כללי מיון עולם החי והטקסונומיה השם "ברונטוזאורוס" בוטל והשם הראשון שניתן כרונולוגית - אפטוזאורוס, הוא השם של הייצור. למרות זאת, בספרות הפופולרית ובספרי מדע פופולרי נותר בשימוש השם ברונטוזאורוס למשך שנים רבות. מחקר חדש שפורסם ב-2015 קבע שברונטוזאורוס הוא סוג טקסונומי שונה מאפטוזאורוס ו"החזיר לחיים" את השם ברונטוזאורוס כשם מדעי תקף. עם זאת, למרות שפירוש השם "ברונטוזאורוס" הוא "לטאת הרעם" ואילו פירוש השם "אפטוזאורוס" הוא פשוט "לטאה מטעה", מסתבר שהאפטוזאורוס היה גדול יותר באופן ניכר מהברונטוזאורוס. הוא היה ארוך ממנו במספר מטרים ושקל כפליים ממנו.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2017	מקור שמו של האי פוארטו ריקו הוא בטעות אנוש. במסעו השני הגיע כריסטופר קולומבוס לאי פוארטו ריקו ב-19 בנובמבר 1493. האי היה מאוכלס באינדיאנים משבט הארווק הידועים בשם "טאינו". האינדיאנים כינו את האי "בוריקן" או "בורינקן". קולומבוס העניק לאי את השם סן חואן באוטיסטה על שם הקדוש הנוצרי יוחנן המטביל. העיר המרכזית באי נוסדה ב-1509, ונחשבת לעיר העתיקה ביותר בשטחי ארצות הברית. קולומבוס כינה אותה בשם "פוארטו ריקו" שפירושו "נמל עשיר". עקב טעות שנפלה באחת המפות הספרדיות המוקדמות, קיבלה עיר הנמל את שמו של האי סן חואן, ואילו האי כונה בשמה של עיר הנמל "פוארטו ריקו". השמות שהוחלפו, לאי ולעיר, נותרו מאז על כנם.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2017	מיליוני צופים חזו בפיגועי 11 בספטמבר, שהיו מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, בשידור ישיר בטלוויזיה. שניים מהתצלומים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי הם תצלום האדם הנופל והנפת הדגל בגראונד זירו. תצלום האדם הנופל, אלמוני שזהותו לא התבררה עד היום, הקופץ אל מותו מהמגדל הצפוני במגדלי התאומים, נגנז, לאחר שנשלחו תגובות נזעמות למערכות העיתונים. הקוראים טענו שהתצלום פוגע בפרטיותו של המצולם. התצלום פורסם מחדש רק כעבור שש שנים. לעומת זאת, תצלום הנפת הדגל בגראונד זירו, שבו נראים שלושה כבאים המניפים את דגל ארצות הברית על הריסות אחד המגדלים, הפך לסמל של פטריוטיות בארצות הברית, פורסם שוב ושוב, והמצולמים בו אף נפגשו עם נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' ווקר בוש.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2017	בניסוי בלשני בתחום המגדר בלשון, שביקש לבדוק את הקשר בין חשיבה לשפה, ובפרט איך מגדריות בשפה משפיעה על חשיבת הדוברים, התבקשו דוברי גרמנית ודוברי ספרדית לתאר מפתח וגשר, חפצים שמינם הדקדוקי בשתי השפות הפוך. התוצאות היו חד-משמעיות. דוברי גרמנית, שעבורם מפתח הוא זכר, בחרו בתארים כגון "קשה", "כבד", "משונן", "מתכתי" ו"שימושי", בעוד דוברי ספרדית, שעבורם מפתח הוא נקבה, בחרו בתארים כמו "מוזהב", "קטן", "נוצץ", "יפהפה". ולהפך, הגרמנים, שעבורם גשר הוא נקבה, בחרו בתארים כגון "יפה", "אלגנטי", "שברירי", "שליו", "נאה", "דקיק" והספרדים, שעבורם גשר הוא זכר, בחרו בתארים כגון "גדול", "מסוכן", "ארוך", "חזק", "מוצק". דהיינו, למרות השרירותיות של מין החפצים, הדוברים נוטים להשליך עליהם תכונות "גבריות" או "נשיות" בהתאמה למגדר בשפתם.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2017	לב יאשין נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי. עם זאת, בצעירותו שימש במקביל לקריירת הכדורגל שלו בדינמו מוסקבה גם כשוער קבוצת ההוקי קרח של המועדון. הדבר התאפשר הודות לכך שמשחקי ליגת הכדורגל לא נערכו בחורף. יאשין אף זכה עם קבוצתו בגביע ברית המועצות בהוקי קרח ב-1953 ודורג השוער השלישי הטוב ביותר באליפות ברית המועצות בהוקי קרח. ב-1954 הוא אף היה מועמד להיכלל בסגל של נבחרת ברית המועצות בהוקי קרח לקראת אליפות העולם, אך בסופו של דבר החליט לוותר על קריירת ההוקי קרח ולבחור בכדורגל.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2017	בשנת 1950 הוכנסה לשימוש בישראל סדרת מטבעות חדשה שנקראה פרוטה, בהשראת הפרוטה מתקופת המשנה. על המטבעות נטבע "1 פרוטה", "5 פרוטה", "10 פרוטה", עד "500 פרוטה". במטבעות "5 פרוטה" ו-"10 פרוטה" הייתה טעות לשון משום שבמטבעות אלה יש לציין את שם המטבע בצורת הרבים - "פרוטות". לפיכך הנפיק בנק ישראל ב-1956 סדרה מיוחדת עם השם הנכון "10 פרוטות", אך מטבע "5 פרוטה" לא תוקן. בשל האינפלציה והפיחות איבד מטבע הפרוטה מערכו וב-1960 חולקה הלירה הישראלית מחדש למאה אגורות, שם שנבחר על ידי האקדמיה ללשון העברית.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2017	באחת מהחפירות הארכאולוגיות הראשונות שנערכו בארץ ישראל, חפרה בשנים 1928 - 1930 משלחת בראשות פלינדרס פיטרי בתל אל-פארעה שבנגב המערבי. פיטרי חד-העין שם לב לדמיון שבין המשטח החולי שהקיף את התל משלושה עברים ובין משטחים דומים בהם חפר במערב הנילוס במצרים העליונה וחשף בהם אלפי קברים. הוא הביא את מנהלי העבודה המצרים שחפרו איתו במצרים. לאלו הייתה שיטה פשוטה אך יעילה לאיתור קברים. הם סרקו את השטח כשהם הולמים בקרקע בכוח במוטות ברזל כבדים (לומים) וזיהו את מקום הקברים לפי התחושה בידיהם וההד החוזר מהקרקע. כך חשפו פיטרי ועובדיו קברים רבים סביב התל, שהעידו על קבורה רציפה מהמאה ה-17 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לספירה.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2017	בפרשת הסרג'נטים, שהתרחשה ב-1947, חטפו אנשי האצ"ל שני סרג'נטים בריטים ומאוחר יותר הוציאו אותם להורג בתלייה, כתגובה להוצאה להורג של עולי הגרדום אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר. ב-1981, יותר משלושים שנה לאחר האירוע, התברר שאחד הסרג'נטים, קליפורד מרטין, היה יהודי על פי ההלכה. אמו, פרננדה, הייתה בת למשפחה יהודית שמוצאה מקהיר. ההנחה המקובלת היא שאנשי המחתרת לא ידעו עובדה זו, ועל פי הדוקטרינה של מפקד הארגון, מנחם בגין, שהדגיש בתקופת הסזון: "לא נרים יד איש באחיו!", סביר להניח שמרטין לא היה מוצא להורג אם היו יודעים על כך.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2017	בשנת 1968 קיבלה הכנסת את חוק יסוד: הממשלה, שבו נאמר בסעיף 13ג: "חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה". עד אז היה יכול חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה, שלא לעמוד בראשה, כפי שאכן קרה ב-1961, עת הרכיב לוי אשכול את הממשלה העשירית, ממשלתו האחרונה של דוד בן-גוריון. בשלב מוקדם יותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ב-1950, הרכיב בן-גוריון פורמלית את ממשלת ישראל השנייה, שבראשה עמד, אך למעשה התבסס על קואליציה וממשלה שגיבש פנחס רוזן, עליו הוטלה המשימה על ידי נשיא המדינה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2017	האַבָּאיוּדָאיָה הם קהילה במזרח אוגנדה שממלאת אחר מנהגי הדת היהודית. הקהילה הוקמה על ידי סמיי קאקונגולו, מצביא גדול והצ'יף הראשי של הפרובינציה המזרחית באוגנדה הקולוניאלית, בעקבות אכזבתו מהבריטים ומהדת הנוצרית. מבחינה אתנית, אין להם שום קשר היסטורי לעם היהודי שמקורו בארץ ישראל, פרט לפרקטיקה הדתית שלהם. בני הקהילה חובשים כיפות, מלים את ילדיהם, מקפידים על שחיטה כשרה והלכות כשרות, וחוגגים את חגי ישראל. הקהילה מוכרת על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית כקהילה יהודית, ובשנת 2008 הקימה הקהילה הקונסרבטיבית ישיבה בעיר מבאלה. היהדות האורתודוקסית אינה מכירה בהם כיהודים כיוון שלא עברו תהליך גיור.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2017	בשנת 1983 התנגש מטוס קרב F-15 איגל של חיל האוויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון מעל הנגב. הסקייהוק עלה באש וטייסו נטש בשלום. ה-F-15 איבד את כנפו כך שנותר עם כנף אחת בלבד. בגלל הסילון העז של אדי הדלק אשר ניתזו מגדם הכנף וגרמו להסתרתו, הטייס והנווט לא ידעו שהם טסים עם כנף אחת בלבד ולכן לא נטשו את המטוס אלא ניסו והצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולהמשיך לטוס עד לנחיתת חירום בבסיס הבית. בנוסף לעובדה שהצליחו לטוס ולנחות במצב שעד אז נחשב כבלתי אפשרי, המטוס חסר הכנף גם שרד בשלום את הנחיתה חרף מהירותו הגבוהה – מעל 450 קמ"ש – כפול ממהירות הנחיתה הרגילה. בנוסף להישרדות המדהימה רשם מטוס זה גם 4.5 הפלות.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2017	בגרסה הבריטית של תוכנית הטלוויזיה "מי רוצה להיות מיליונר?" הוצגה לאחד המתמודדים השאלה: "תאורטית, מהו מספר החבטות הנמוך ביותר בעזרתן ניתן לנצח מערכה במשחק טניס?". האפשרויות שהוצגו בפניו היו 12, 24, 36 ו-48. על פי חישובו של המתמודד נדרשות 4 חבטות כדי לנצח משחקון ושישה משחקונים כדי לנצח מערכה, ולכן התשובה שנתן הייתה 24 חבטות. הוא בחר בתשובה זו וזכה ב-64,000 ליש"ט. העיתון הבריטי "דיילי מירור" פרסם למחרת כי תשובתו הייתה שגויה, כיוון שאפשר לנצח את משחקוני ההגשה של היריב מבלי לחבוט בכדור, אם הוא יבצע שגיאה כפולה בכל ניסיון הגשה. לכן, התשובה הנכונה היא 12 חבטות. על אף הטעות, המתמודד שמר את כספי הפרס.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2017	לרפואה ידועות כ-4,000 מחלות תורשתיות. רוב המחלות הללו נדירות למדי, ומופיעות אצל תינוק אחד לכל כמה מאות אלפי או מיליוני לידות. סיסטיק פיברוזיס היא המחלה התורשתית הנפוצה ביותר; כ-5% מאוכלוסיית ארצות הברית וכ-4% מקרב האנשים ממוצא אירופאי, נושאים את הגן הפגום. בממוצע תינוק אחד מכל 2,500 לוקה במחלה.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2017	מקור מילת הסלנג גרוש ככינוי למאית הלירה הישראלית הוא בשמה של מאית הלירה הטורקית, קורוש. הקורוש מגיע משם מטבע גרמני עתיק גרושן, שהתגלגל ממילה לטינית-וולגרית "grossus" שהוא קיצור של "denarius grossus", שמשמעותה "מטבע עבה". שם מטבע זה, על הטיותיו השונות, מהווה מקור לשמם של מטבעות רשמיים במדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון כמו מצרים, סודאן, פולין, אוסטריה (לפני המעבר לאירו) ועוד. כמו כן הוא מהווה מקור לסלנג במדינות נוספות כמו גרמניה, אוקראינה ובולגריה, נוסף על ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2017	מספר התאים המרכיבים את גופו של אדם בוגר הוא כ-1014. מספר החיידקים השוכנים דרך קבע בגוף האדם (על-גבי העור ובתוך האיברים הפנימיים) גדול פי 10, כלומר, 1015. הדבר אפשרי היות שתאי החיידקים (תאים פרוקריוטיים חסרי גרעין) קטנים בהרבה מתאי הגוף (תאים איקריוטיים בעלי גרעין): בממוצע גדול נפחו של תא איקריוטי פי 1,000 מזה של תא פרוקריוטי.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2017	DNA הוא חומצת גרעין המהווה את החומר התורשתי בתאיהם של כל היצורים החיים. אורכו הכולל של כל ה-DNA המצוי בתא גוף אחד של האדם מגיע ל-1.8 מטרים. ה-DNA בתא מלופף סביב חלבונים הקרויים היסטונים, אשר מאפשרים דחיסה צפופה ויעילה ביותר.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2017	הסיקריים היו קבוצת קנאים יהודים בהנהגת אבא סיקרא שנלחמו ברומאים בימי בית שני. הם נקראו על שם הפגיונות שנהגו להחביא מתחת לבגדיהם ולדקור בהם את אויביהם, גם היהודים. על-פי אגדה תלמודית, בשעת המצור על ירושלים בעת המרד הגדול, הם שמרו על השערים ולא נתנו לאיש לצאת. ראש רבני ישראל, רבן יוחנן בן זכאי, שביים את מותו כדי לצאת מהעיר ולהיפגש עם המצביא הרומאי אספסיאנוס, כמעט שנדקר על ידם בארון המתים, כאשר רצו לוודא את מותו. על פי יוסף בן מתתיהו וחז"ל, המלחמה הפנימית שחוללו הסיקריים הייתה הסיבה העיקרית לחורבן בית שני.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2017	פרנק גרי תכנן את מוזיאון גוגנהיים בילבאו, הנמצא בעיר בילבאו שבחבל הבסקים בספרד. צורתו המיוחדת התאפשרה בעיקר בזכות ציפוי הטיטניום שנותן למבנה את המראה הייחודי. בנייתו היעילה של המוזיאון לא הייתה יוצאת לפועל לולא צניחת מחירי הטיטניום, מחצב יקר במיוחד בדרך כלל, בעקבות הפרטת משאביה של ברית המועצות בשנות ה-90 של המאה ה-20.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2017	הורים רבים מתלבטים באיזה שם לקרוא לילדיהם ומסיבות שונות מתקשים לעתים להגיע לידי הסכמה. גם הוריו של מי שהיה לימים נשיא ארצות הברית ה-33, הארי ס. טרומן, נתקלו בקושי שכזה, וכפתרון למצוקתם החליטו שלא להעניק לו שם אמצעי ולהסתפק באות ראשונה, כך ששני סביו (שיפ וסולומון) יאמינו שהוא נקרא על שמם. גם שמו המקורי של הזמר ג'וני קאש, הכיל רק שתי אותיות – JR – זאת כיוון שגם הוריו לא הצליחו להסכים על שם, אלא רק על ראשי תיבות.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2017	היהדות האורתודוקסית, כמו דתות אחרות בעבר ובהווה, ממנה למשרות דתיות למיניהן בעיקר גברים. עם זאת, בהיסטוריה של היהדות האורתודוקסית שמור מקום של כבוד גם לנשים אחדות שזכו למוניטין דתיים או כיהנו בממסד הרבני. מרים, דבורה וחולדה היו נביאות או שופטות והנהיגו את עם ישראל. ברוריה, אשת התנא רבי מאיר, צוטטה כמה וכמה פעמים בתלמוד. בישיבה בגרמניה, בסוף המאה ה-14, הורתה מבעד לווילון וכיהנה כראש ישיבה מרים שפירא, צאצאית של רש"י ואם משפחת לוריא אחד מצאצאיה הוא הרב שלמה לוריא. דונה גרציה נשיא ייסדה ישיבה בטבריה במאה ה-16. במאה ה-17 בכורדיסטן, כיהנה אסנת ברזאני כראש ישיבה. היא הייתה ידועה בכינוי "התנאית", ואף פנו אליה בראשי התיבות כמוהר"ר, שפירושן "כבוד מורנו ורבנו הרב רבי". הבתולה מלודמיר נהגה כאדמו"ר, הניחה תפילין ועסקה בקבלה מעשית במאה ה-19.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2017	תבנית:הידעת? 29 בספטמבר 2017	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2017	תבנית:הידעת? 30 בספטמבר 2017	עריכה - תבנית - שיחה