ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
5 במרץ 2021	שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה שנת ארבעת הקיסרים. סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, וככל הנראה היה גם אחראי לשריפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גַלְבָּה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אוֹתוֹ, שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסיאנוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.	עריכה - תבנית - שיחה

מרץ 2021
1 במרץ 2021	עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, פלש הלגיון הערבי, צבאה של ממלכת ירדן, למדינת ישראל הצעירה. בראש הלגיון עמד קצין בריטי, סר ג'ון באגוט גלאב, הידוע גם בכינויו גלאב פאשה. תחת פיקודו כבש הלגיון את הרובע היהודי בירושלים. היהודים שנפלו בשבי הלגיון קיבלו טיפול הומני, והושבו לישראל בתום המלחמה. בעקבות המלחמה נחשד עבדאללה‎ מלך ירדן, בן השושלת ההאשמית, באהדה יתרה לישראל ובהיותו "בובה" של האימפריאליזם הבריטי. הוא נרצח ב-1951. נכדו, המלך חוסיין, עמד בפני אותן בעיות שגרמו למותו של סבו, וב-1956 זימן את גלאב פאשה ונתן לו שעתיים לעזוב את שטח הממלכה. פאשה נפטר ב-1986, באנגליה, כשהוא עטור בתואר אבירות על פועלו בשירות הוד מלכותה.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במרץ 2021	הסם הרואין סונתז לראשונה במאה ה-19. באותה העת, לפני שכל השפעות הסם התגלו, החלה חברת התרופות הגרמנית "באייר" לשווקו כתחליף לא-ממכר למורפין וכתרופת שיעול לילדים.	עריכה - תבנית - שיחה
3 במרץ 2021	משמעותו של הפועל הספרדי malsinar היא להאשים, להפליל או לדווח על מעשיו של אדם בכוונה רעה. הפועל, וכן שם העצם malsín, התגלגלו לשפה הספרדית במהלך ימי הביניים, מהעברית דרך הלדינו, בעקבות מעשי הלשנה של נוצרים חדשים זה על זה בפני בית הדין של הכנסייה מתוך בצע כסף, חשש או נקמה. היסטוריונים אחדים משערים כי תופעה זו, שבמחצית המאה ה-14 תוארה כ"בעיה לאומית" ועל מנת להילחם בה הותר דמו של מי שהוכר כמלשין, היא המקור להליך הדין החדשני ויוצא הדופן באינקוויזיציה הספרדית ששמר על חסיון המאשים ומנע מהנאשם להתעמת עמו.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במרץ 2021	סמוך להר שנאן, באחד האתרים הגבוהים בגליל העליון, הוקם בשנת 1943 קיבוץ מְנָרָה, שנקרא תחילה בשם הערבי של המקום. סמוך להקמתו הציע זאב וילנאי לוועדת השמות של הקרן הקיימת לישראל שם עברי למקום: רָמִים (על יסוד ספר תהלים, פרק ע"ח, פסוק ס"ט). אולם חברי הקיבוץ סירבו להשתמש בשם החדש והמשיכו לקרוא לו בהגייתו הערבית מַנָארָה. בספרו של יהודה זיו רגע של מקום מופיעה אנקדוטה. יום אחד יצאה קבוצת בחורים מהקיבוץ לכיוון רמות נפתלי על מנת לפגוש קבוצת בנות שחזרו מבית הספר החקלאי בנהלל. בדרך שאל אותם עובר אורח: "מי אתם?", והם השיבו: "אנחנו מרמים", "ולאן אתם הולכים?", הוסיף ושאל, "לרמות" הייתה התשובה. ב-1964 אושר רשמית השם מְנָרָה, שמקורו בשם הערבי המקורי שמשמעותו מינרט או מגדלור, במקום השם "רמים" שהיה השם הרשמי מאז קום המדינה. השם הקודם נשמר בשמו של רכס רמים עליו ממוקם הקיבוץ.	עריכה - תבנית - שיחה
5 במרץ 2021	שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה שנת ארבעת הקיסרים. סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, וככל הנראה היה גם אחראי לשריפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גַלְבָּה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אוֹתוֹ, שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסיאנוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במרץ 2021	שלושה מצאצאיהם של ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת ובעלה, הנסיך אלברט, נקראו על שמו של אלברט, אך איש מהם לא מלך בשם זה כשמו המלכותי. בנם, הנסיך אלברט אדוארד, בחר בשם אדוארד השביעי; נכדם, הנסיך אלברט ויקטור מת בחיי אביו; ונינם, הנסיך אלברט, בחר בשם ג'ורג' השישי. לאחר מות אביה, כאשר אליזבת השנייה עלתה לכס המלוכה, היא נשאלה תחת איזה שם תרצה למלוך, והשיבה: "השם שלי, אלא מה?". בעבר פורסם כי בנה הנסיך צ'ארלס, הראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי, אמר שייתכן שימלוך תחת השם ג'ורג' השביעי.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במרץ 2021	בין מדינות רבות בעולם קיימים סכסוכי גבולות, בהם סכסוכים בני עשרות שנים, כגון הסכסוך הישראלי-ערבי או זה שבין הודו לפקיסטן על חבל קשמיר. מקובל לחשוב כי בין מדינות המערב כבר לא קיימים היום סכסוכים מעין אלה, אך למרבה ההפתעה דווקא בין קנדה ודנמרק מתנהל סכסוך טריטוריאלי על האי הַנס. זהו אי קטנטן (כגודלה של העיר העתיקה בירושלים), נידח ובלתי מיושב הנמצא במרכז תעלת קנדי שבמצר נארס, מול החוף הצפון-מערבי של האי גרינלנד. על אף שהאי עצמו חסר חשיבות, השליטה בו עשויה להיות משמעותית לקביעת ריבונות לאורך המעבר הצפון-מערבי ואוקיינוס הקרח הצפוני. הסכסוך עצמו לא הגיע לידי לחימה, אולם התרחשו במסגרתו מספר התגרויות צבאיות ודיפלומטיות, ושתי המדינות הניפו את דגלן על האי מספר פעמים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במרץ 2021	לֶאוֹ סילארד היה פיזיקאי יהודי-הונגרי-גרמני-אמריקאי שהגה את רעיון תגובת השרשרת הגרעינית שהולידה את פצצת האטום. סילארד ושותפים נוספים לפרויקט מנהטן האמינו שפצצת האטום תשמש רק כנשק הרתעתי, שיגרום לגרמניה הנאצית וליפן להיכנע, ולא ייעשה בה שימוש כנגד אוכלוסייה אזרחית. כדי להבטיח שאכן כך יהיה, כתב סילארד עצומה ברוח זו, שעליה חתמו 155 מדענים מצוות הפרויקט, ושלח אותה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן בבקשה שיציג את יכולת הפצצה באמצעות ניסוי גרעיני שירתיע את היפנים. אולם, העצומה מעולם לא הגיעה לידיו של טרומן, ודבר קיומה פורסם רק ב-1961, 16 שנים לאחר שהוטלו שתי פצצות אטום על הירושימה ועל נגסאקי.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 9 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
10 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 10 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
11 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 11 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
12 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 12 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
13 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 13 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
14 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 14 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
15 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 15 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
16 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 16 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
17 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 17 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
18 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 18 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
19 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 19 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
20 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 20 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
21 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 21 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
22 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 22 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
23 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 23 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
24 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 24 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
25 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 25 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
26 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 26 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
27 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 27 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
28 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 28 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
29 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 29 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
30 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 30 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה
31 במרץ 2021	תבנית:הידעת? 31 במרץ 2021	עריכה - תבנית - שיחה