ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
24 במרץ 2019	עקב הקפדנות וההיצמדות להוראות בגרמניה הנאצית ניצלו חייהם של מאות חולים קשים וסיעודיים שהיו מאושפזים בבית החולים היהודי בברלין. לפי הוראות המשטר הנאצי, חולים אלה חויבו בטיפול ובהיתר כתוב של ועדה רפואית לפני העלאתם למשלוח, ובהיעדר אישור כזה לא יכלו להישלח למחנות ריכוז והשמדה. מנהל בית החולים, ד"ר ואלטר לוסטיג, כמעט שלא שחרר ממנו חולים בשנות המלחמה, ובכך הצילם. עם זאת, בהוראת הגסטאפו, הוא נאלץ לצמצם את צוות העובדים, ו-300 העובדים שפיטר נשלחו לאושוויץ. לוסטיג הוצא להורג על ידי הסובייטים כמשתף פעולה עם הנאצים לאחר ששניים מהחולים שהבריאו, נשלחו למחנה השמדה וניצלו, הצביעו עליו כאחראי לשילוחם.	עריכה - תבנית - שיחה

מרץ 2019
1 במרץ 2019	סמוך להר שנאן, הפסגה הגבוהה ברכס רמים, הוקם בשנת 1943 קיבוץ רָמִים. הקיבוץ היה עד מלחמת ששת הימים הגבוה ביישובי ישראל, וועדת השמות הממשלתית אימצה את שמו הסמלי. אולם חברי הקיבוץ סירבו להשתמש בשם, משום שלשאלה "מהיכן אתם?" הם נאלצו להשיב "אנחנו מרמים". בספרו של יהודה זיו מופיעה אנקדוטה. יום אחד יצאה קבוצת בחורים מהקיבוץ לכיוון רמות נפתלי על מנת לפגוש קבוצת בנות שחזרו מבית הספר החקלאי בנהלל. בדרך שאל אותם עובר אורח: "מי אתם?", והם השיבו: "אנחנו מרמים", "ולאן אתם הולכים?", הוסיף ושאל, "לרמות" הייתה התשובה. ב-1964 אושר רשמית השם מְנָרָה, שמקורו ב"מַנָארָה", שמו הערבי של המקום שמשמעותו צריח.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במרץ 2019	שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה שנת ארבעת הקיסרים. סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, וככל הנראה היה גם אחראי לשריפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גַלְבָּה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אוֹתוֹ, שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסיאנוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.	עריכה - תבנית - שיחה
3 במרץ 2019	מספר הגופים המוגדרים כוכבי לכת במערכת השמש השתנה מספר פעמים במהלך 500 השנים האחרונות. חמישה מהם היו ידועים עוד משחר ההיסטוריה: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי, ולצדם גם הירח והשמש נחשבו כוכבי לכת במודל הגאוצנטרי. עם קבלת המודל ההליוצנטרי במאה ה-16 נוסף כדור הארץ לרשימת כוכבי הלכת, והשמש והירח הוסרו ממנה. עם גילוים של אורנוס, נפטון וכמה אסטרואידים תפחה הרשימה עד כדי 23 כוכבי לכת ב-1851. ב-1852 הוסרו כל האסטרואידים ונותרו שמונה כוכבי לכת, שאליהם נוסף פלוטו ב-1930. ב-2006 החליט האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לשנות את ההגדרה של כוכב לכת והגדיר סוג חדש – כוכב לכת ננסי, הגדרה שבה נכללים קֶרֶס, פלוטו, אריס, האומיה ומאקה-מאקה. כיום ידועים לאסטרונומים יותר מ-150,000 גופים הסובבים את השמש, והם מסווגים בקטגוריות שונות: כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, גופים טרנס-נפטוניים, אסטרואידים, שביטים, קנטאורים ועוד גופים קטנים במערכת השמש.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במרץ 2019	שלושה מצאצאיהם של ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת ובעלה, הנסיך אלברט, נקראו על שמו של אלברט, אך איש מהם לא מלך בשם זה כשמו המלכותי. בנם, הנסיך אלברט אדוארד, בחר בשם אדוארד השביעי; נכדם, הנסיך אלברט ויקטור מת בחיי אביו; ונינם, הנסיך אלברט, בחר בשם ג'ורג' השישי. לאחר מות אביה, כאשר אליזבת השנייה עלתה לכס המלוכה, היא נשאלה תחת איזה שם תרצה למלוך, והשיבה: "השם שלי, אלא מה?". בעבר פורסם כי בנה הנסיך צ'ארלס, הראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי, אמר שייתכן שימלוך תחת השם ג'ורג' השביעי.	עריכה - תבנית - שיחה
5 במרץ 2019	בין מדינות רבות בעולם קיימים סכסוכי גבולות, בהם סכסוכים בני עשרות שנים, כגון הסכסוך הישראלי-ערבי או זה שבין הודו לפקיסטן על חבל קשמיר. מקובל לחשוב כי בין מדינות המערב כבר לא קיימים היום סכסוכים מעין אלה, אך למרבה ההפתעה דווקא בין קנדה ודנמרק מתנהל סכסוך טריטוריאלי על האי הַנס. זהו אי קטנטן (כגודלה של העיר העתיקה בירושלים), נידח ובלתי מיושב הנמצא במרכז תעלת קנדי שבמצר נארס, מול החוף הצפון-מערבי של האי גרינלנד. על אף שהאי עצמו חסר חשיבות, השליטה בו עשויה להיות משמעותית לקביעת ריבונות לאורך המעבר הצפון-מערבי ואוקיינוס הקרח הצפוני. הסכסוך עצמו לא הגיע לידי לחימה, אולם התרחשו במסגרתו מספר התגרויות צבאיות ודיפלומטיות, ושתי המדינות הניפו את דגלן על האי מספר פעמים.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במרץ 2019	לֶאוֹ סילארד היה פיזיקאי יהודי-הונגרי-גרמני-אמריקאי שהגה את רעיון תגובת השרשרת הגרעינית שהולידה את פצצת האטום. סילארד ושותפים נוספים לפרויקט מנהטן האמינו שפצצת האטום תשמש רק כנשק הרתעתי, שיגרום לגרמניה הנאצית וליפן להיכנע, ולא ייעשה בה שימוש כנגד אוכלוסייה אזרחית. כדי להבטיח שאכן כך יהיה, כתב סילארד עצומה ברוח זו, שעליה חתמו 155 מדענים מצוות הפרויקט, ושלח אותה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן בבקשה שיציג את יכולת הפצצה באמצעות ניסוי גרעיני שירתיע את היפנים. אולם, העצומה מעולם לא הגיעה לידיו של טרומן, ודבר קיומה פורסם רק ב-1961, 16 שנים לאחר שהוטלו שתי פצצות אטום על הירושימה ועל נגסאקי.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במרץ 2019	שמו המדעי של האדם בן זמננו הוא הומו סאפיאנס (Homo sapiens). לשם זה אין קשר להומוסקסואליות כמובן. "הומו" בלטינית, פירושו "אדם" ו"ספיינס", פירושו "חושב" או "תבוני". אחד המינים הנכחדים, הדומה לנו מבחינה אנטומית, הוא ההוֹמוֹ פְלוֹרֵסִיֶּנְסִיס (Homo floresiensis). "פלורסיינסיס", פירושו מהאי פלורס – שם נמצאו שרידיו. החוקרים שגילו אותו רצו לקרוא לו "סנדאנתרופוס פלורסיאנוס" (Sundanthropus floresianus), דהיינו, אנוש מאזור איי סונדה, מהאי פלורס. אך שם זה נפסל בביקורת העמיתים, על טיוטת המאמר המדעי, המדווח על התגלית. נימוקי הפסילה היו, שהממצא שייך בבירור לסוג האדם, ולכן המילה הראשונה בשמו חייבת להיות "הומו". גם המילה השניה, "פלורסיאנוס", לא מוצלחת, כי ניתן לתרגם אותה כ"פי טבעת פרחוני".	עריכה - תבנית - שיחה
8 במרץ 2019	לאחר שסיים את כתיבת הרומן "עלובי החיים", יצא ויקטור הוגו לחופשה. הוא הסתקרן לדעת אם מכירת הספר מצליחה ושלח למוציא לאור טלגרמה המכילה תו בודד: "?". התשובה, שלא איחרה לבוא, הכילה גם היא תו בודד: "!". בניגוד להתכתבות זו, שנחשבת לקצרה מאז ומעולם, "עלובי החיים" מכיל את אחד המשפטים הארוכים בספרות העולמית. אורכו 823 מילים, 93 פסיקים, 51 נקודות ופסיקים ו-4 קווים מפרידים, והוא משתרע על פני כמעט שלושה עמודים.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במרץ 2019	התנין הוא בעל החיים הראשון שנזכר בתנ"ך במפורש, כבר בספר הראשון של התורה, ספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים;" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א). במצרים העתיקה התנין (ככל הנראה תנינים מהמינים תנין היאור ותנין מערב-אפריקני) נחשב לאליל, ולפי הדעה הרווחת עצם אזכורו כיציר האלוהים חושף את זהות האל האחד והיחיד, אלוהים - ומכאן הסיבה להופעתו כבר בספר בראשית. התנין נחשב לאל או אליל לא רק במצרים, אלא גם בתרבויות אחרות, שחיו לצד תנינים גדולים, בעיקר תנין היאור באפריקה ותנין הים בדרום מזרח אסיה ואוסטרליה. המקומיים התייחסו ביראת כבוד לתנינים אלה, שנודעו גם כאוכלי אדם קטלניים. במספר שבטים ילידיים באפריקה טריפה בידי תנין נחשבה לעונש משמיים.	עריכה - תבנית - שיחה
10 במרץ 2019	סר פטריק גדס, ביולוג וסוציולוג בהכשרתו ומתכנן ערים חלוצי, היה אחראי לתוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב, בה עוצבו רחובותיה של העיר. נכדתו, אן גדס, הייתה מעורבת בסוף שנות השישים של המאה ה-20 בבג"ץ שליט שהסעיר את מדינת ישראל בשאלה מיהו יהודי. גדס, נוצריה בדתה, נישאה לרב סרן בנימין שליט. הזוג ביקש לרשום את ילדיהם כבעלי לאום יהודי, ונענה בשלילה על ידי משרד הפנים. שליט עתר לבג"ץ, ובתור אחד הנימוקים הובא פועלו של גדס הסב. העתירה התקבלה, ובעקבותיה שונה חוק השבות.	עריכה - תבנית - שיחה
11 במרץ 2019	המפעל אדיר הממדים הנראה מדרום לכביש ירושלים-תל אביב, סמוך לעיר רמלה, הוא מפעל נשר רמלה. המפעל, מהגדולים בעולם בתחומו, מייצר כמויות אדירות של צמנט, וכדי למנוע מכבשני המפעל להתקרר הם מופעלים בכל שעות היממה. מסיבה זו קיבל המפעל, שהוא מפעל מסחרי, היתר מיוחד להפעיל את הכבשנים בכל ימות השנה, ואפילו ביום הכיפורים. בניגוד למקובל לחשוב, לא שימשו כבשניו לשריפת גופתו של אדולף אייכמן, פושע המלחמה הנאצי שהוצא להורג בישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
12 במרץ 2019	בספר הילדים האמריקאי "הנס ברינקר", משנת 1865, מופיע לראשונה הסיפור על הילד ההולנדי מהעיר הארלם שסתם פירצה בסכר באצבעו. תיירים אמריקאים בהולנד התאכזבו לגלות שהמקומיים אינם מכירים את הסיפור. למענם הציבה לשכת התיירות ההולנדית פסלים לזכרו של הילד הבדוי בעיירה ספארנדם הסמוכה להארלם ובעיר המיניאטורות מדורודם. תרגום הספר מאנגלית להולנדית עודכן בהתאם, כך שעלילתו תתרחש בספארנדם. כשלוש שנים לאחר הצבת הפסל בספארנדם אירע מקרה אמיתי דומה בעיירה ניברקרק. רבבות תושבי העיירה ניצלו מתוצאות שיטפון הים הצפוני כשפירצה בסכר סמוך נסתמה זמנית על ידי ספינה שהושטה לתוכה ומנעה את הצפת הפולדר.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במרץ 2019	רבים יודעים כי כמה מציוריו של הצייר הספרדי הנודע פבלו פיקאסו, ממפתחי הקוביזם, נמכרו בעשרות מיליוני דולרים. בהם, "נער עם מקטרת" שנמכר במאי 2004 תמורת 104 מיליון דולר, הציור היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית עד אז, ו"דורה מאר עם חתול" שנמכר במאי 2006 תמורת 95.2 מיליון דולר. פרט פחות ידוע אודות פיקאסו הוא אורך שמו המלא: פבלו דיאגו חוסה סנטיאגו פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דה לוס רמדיוס קריספין קריספיניאנו דה לה סנטיסימה טרינידאד רואיס אי פיקאסו.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במרץ 2019	חוק טיטיוס-בודה, שנוסח לראשונה ב-1766, נותן קשר מתמטי פשוט בין המרחקים הממוצעים של כוכבי הלכת השונים מהשמש. החוק זכה להצלחה לאחר שיוהאן אלרט בודה הצליח לחזות בדייקנות את מרחקם מהשמש של אורנוס ושל קרס שהתגלו בתקופה זו, אך נחל כישלון מוחץ עם גילויו של נפטון ב-1846, וכיום מקובל לחשוב שהצלחתו החלקית הייתה מקרית. במהלך המאה ה-20 התגלו קשרים מפתיעים לא פחות לגבי זמני ההקפה של גופים שונים במערכת השמש המיוחסים לתופעה אסטרונומית הקרויה תהודה מסלולית. כך למשל מתקיים יחס של 3:2 בין זמני ההקפה סביב השמש של נפטון ושל מספר גופים בחגורת קויפר, דוגמת פלוטו. יחס זה קיים גם אצל כוכב חמה המסתובב סביב צירו שלוש פעמים על כל שתי הקפות שלו סביב השמש.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במרץ 2019	סדרת פיגועים גזעניים שהתרחשה בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים בעיר ברמינגהאם באלבמה שבארצות הברית, העניקה לה את כינוי הלעג "Bombingham", מהמילה פצצה - Bomb. בעקבות רצח ארבע ילדות שחורות בעיר בשנת 1963, כתב המשורר דדלי רנדל את "הבלדה של ברמינגהאם", הסקסופוניסט ג'ון קולטריין חיבר את השיר "אלבמה", וארגוני המאבק השחורים, בראשם עמד הכומר מרטין לותר קינג, פתחו בהפגנות מחאה לא אלימות כנגד חוקי ההפרדה הגזעיים. משטרת ברמינגהאם פעלה בברוטליות רבה נגד המפגינים והשתמשה בגז מדמיע ובכלבי תקיפה. קינג, שנעצר עם אלפי מפגינים נוספים, חיבר בכלא את המנשר "מכתב מבית הכלא של ברמינגהאם", מסה בנושא ההתנגדות להפרדה הגזעית. בסופו של דבר, נחל המאבק הצלחה, בהובילו לביטול החקיקה הגזעית בארצות הברית.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במרץ 2019	אחת הסיבות להשתלטותם המהירה של הקונקיסטדורים על יבשת אמריקה היו המחלות שהביאו עמם, למשל אבעבועות שחורות, שהביאה לתמותת מיליוני בני אדם מהאימפריות של האינקה והאצטקים, עקב החסינות הלקויה של גופם וחוסר העמידות בפני הנגיף, אשר מעולם לא נחשפו אליו. פגיעה ויראלית זו הביאה לתבוסתם המוחלטת, תוך כדי אובדן של תשעים אחוזים מבני אמריקה בתוך מאה שנים. פחות ידוע שבמסעם חזרה לאירופה הם נשאו מחלות שלא היו קיימות אז בעולם הישן. המגפה המתועדת הראשונה של עגבת התרחשה ב-1495, שנתיים לאחר חזרתו של כריסטופר קולומבוס ממסעו הראשון לעולם החדש. מחקרים חדשים טוענים שספניו שימשו כנשאים של חיידק העגבת, או אב קדום שלו, שהועבר במגע רגיל ובאירופה התפתח לזן המועבר רק במגע מיני.	עריכה - תבנית - שיחה
17 במרץ 2019	סולם צלזיוס המקורי היה למעשה הפוך מזה המוכר לנו כיום. אנדרס צלזיוס, ממציא סולם צלזיוס, קבע את נקודת ה-0 בסקלה כנקודת הרתיחה של מים בלחץ ממוצע של גובה פני הים, ואת נקודת ה-100 בסקלה כנקודת הקיפאון של אלו. את הסולם ההפוך, המוכר לנו, קבע למעשה הבוטנאי קארולוס ליניאוס, שהיה האדם הראשון שהזמין ייצור של מד חום צלזיוס, אך עם סולם הפוך. כיום, מכויל סולם צלזיוס קצת אחרת, באמצעות מדדים משוכללים יותר שהוצעו במהלך המאה העשרים, וידוע כי הערכים 100 ו-0 מציינים בו רק בקירוב את טמפרטורת הרתיחה ונקודת הקיפאון של מים מזוקקים.	עריכה - תבנית - שיחה
18 במרץ 2019	קרון הכבל של סן פרנסיסקו הוא מערכת תחבורה ציבורית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר סן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית. ב-1947, בעקבות הפסדים מתמשכים בתפעול המערכת, הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לַפּהַאם, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה. בראש המתנגדים עמדה הפעילה החברתית פרידל קלוסמן. היא ייסדה את "הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל", והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר, שעבר ברוב גדול של כ-1:3. הקרונות נותרו, ועם השנים, בנוסף לתפקידם המקורי, הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר.	עריכה - תבנית - שיחה
19 במרץ 2019	בחלק מן השפות השמיות, כדוגמת הערבית (הקלאסית), משתנה יחסת המילה לפי תפקידה במשפט. למשל שם העצם al-malik (המלך) ינוקד al-maliku בבואו כנושא או כנשוא, al-maliki לאחר מילת יחס או בסמיכות, למשל bayt al-maliki (בית המלך) ו-ila al-maliki (אל המלך) ו-al-malika בבואו כמושא ישיר או כתואר הפועל. בעברית נעלמו כמעט כל היחסות עוד בתקופת התנ"ך, אך נותר זכר לשימוש זה בתואר הפועל, והוא המ"ם במילים כמו "חינם", "יומם ולילה", השיב "ריקם" וכו'.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במרץ 2019	ספר חבקבוק הנביא הוא הפרודיה הפורימית הראשונה בספרות העברית. ספר זה, ובו פרודיה על המקרא והתלמוד, נכתב בימי הביניים ונדפס לראשונה בשנת 1513 (ה'רע"ג). חלקו הראשון של הספר מתאר בעברית מקראית מלחמה בין "בארי", המייצג את המים, ל"כרמי", המייצג את היין. אלוהים מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה בבארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו. חלקו השני, הנקרא מגילת סתרים, הוא פרודיה על התלמוד. בפרק הראשון עוסקת "מגילת סתרים" בביאור ל"חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית יין בפורים בצורה היתולית. לאחר חבקבוק הנביא חוברו פרודיות פורימיות רבות, המחקות בין השאר את התפילה, הסליחות, והפיוטים. הפרודיה הנפוצה ביותר היא הפרודיה על התלמוד הנקראת בדרך כלל מסכת פורים.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במרץ 2019	במגילת אסתר, הנקראת בחג פורים, נעדר לחלוטין שמו של אלוהים, ויש לכך פרשנויות רבות. אחת המעניינות שבהן היא של אבן עזרא, מפרשני המקרא, הטוען בהקדמתו לפירושו על המגילה שמרדכי כתב את המגילה למען הפרסים, ומאחר שלא רצה שהם יחליפו את שם האלוהים בשמו של אל מהמיתולוגיה הפרסית הוא העלים אותו כליל מן המגילה.	עריכה - תבנית - שיחה
22 במרץ 2019	רחוב בּוֹגְרָשוֹב בתל אביב נקרא על שמו של חיים בוגרשוב, ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה, עוד בחייו. בוגרשוב התנגד לכך ואמר שאינו יכול ללכת ברחוב ולראות שלטים עם שמו, אך ועדת השמות של עיריית תל אביב לא ויתרה. בתגובה, וכדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו לבּוֹגֵר.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במרץ 2019	הדוגמה העתיקה ביותר לתותב נמצאה במומיה של אישה מצרית המתוארכת לשנת 1000 לפני הספירה. הותאם לה תותב עשוי עץ ועור המחליף את אצבעות כף הרגל. אצבעות כף הרגל המלאכותית שימשו כנראה לצרכים אסתטיים בלבד ולא סייעו ליציבה. כיום, חלק מהתותבים של כפות רגליים עשויים מחומרים מרוכבים מתוחכמים, דוגמת סיבי פחם. הם סופגים היטב את אנרגיית הנחיתה על הקרקע, אוצרים אותה ומחזירים אותה לגוף לצורך הנעתו קדימה. התותבים המודרניים יעילים עד כדי כך שהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית אסרה, במשך שנים אחדות, על שיתופם של אתלטים קטועי גפיים, כמו אוסקר פיסטוריוס, בתחרויות שאינן מיועדות לנכים מתוך חשש שהתותבות יתנו לקיטעים יתרון טכני על פני המתחרים חסרי הלקות.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במרץ 2019	עקב הקפדנות וההיצמדות להוראות בגרמניה הנאצית ניצלו חייהם של מאות חולים קשים וסיעודיים שהיו מאושפזים בבית החולים היהודי בברלין. לפי הוראות המשטר הנאצי, חולים אלה חויבו בטיפול ובהיתר כתוב של ועדה רפואית לפני העלאתם למשלוח, ובהיעדר אישור כזה לא יכלו להישלח למחנות ריכוז והשמדה. מנהל בית החולים, ד"ר ואלטר לוסטיג, כמעט שלא שחרר ממנו חולים בשנות המלחמה, ובכך הצילם. עם זאת, בהוראת הגסטאפו, הוא נאלץ לצמצם את צוות העובדים, ו-300 העובדים שפיטר נשלחו לאושוויץ. לוסטיג הוצא להורג על ידי הסובייטים כמשתף פעולה עם הנאצים לאחר ששניים מהחולים שהבריאו, נשלחו למחנה השמדה וניצלו, הצביעו עליו כאחראי לשילוחם.	עריכה - תבנית - שיחה
25 במרץ 2019	חלק מקיסרי האימפריה הביזנטית היו מכונים בתואר "נולד לארגמן" (πορφυρογέννητος – פורפיריגניטוס). מקור הכינוי בסלע בגוון חום-ארגמן שהרומאים העריכו מאוד כאבן לבנייה וכינו אותה בשם פורפיר (בלטינית - ארגמן, מילה שמקורה ביוונית). את הסלע נהגו לחצוב במקום אחד בלבד, "מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של מצרים. בסלע נעשה שימוש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים. כך למשל מצופים קירות הפנתאון ברומא בלוחות פורפיר. את התואר "נולדו לארגמן" העניקו היסטוריונים ביזנטיים לקיסרים שנולדו במשפחה הקיסרית, על מנת להבדיל בינם לבין קיסרים שעלו לשלטון באמצעות הפיכה. המקור לתואר הוא במנהג של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון שקירותיו צופו בלוחות פורפיר.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במרץ 2019	תחנת הרדיו קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל גם ללוחמה פסיכולוגית. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. מאז שנות ה-80 צומצם היקף שידורי התעמולה בתחנה, והוגדל היקף שידורי האקטואליה.	עריכה - תבנית - שיחה
27 במרץ 2019	לידתה של "פולקסוואגן סימן 1", המוכרת יותר כחיפושית, הייתה בפנייה של אדולף היטלר למהנדס הרכב פרדיננד פורשה לעצב מכונית זולה וחסכונית בדלק. בגרמניה הנאצית יוצרה המכונית בעזרת גוף שנקרא "כוח באמצעות שמחה". לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה גרמניה המערבית לייצר את כלי הרכב, תחילה בחסות בעלות הברית ואחר כך באופן עצמאי ובמדינות ברזיל, מקסיקו, דרום אפריקה וניגריה. עם הזמן הפכה החיפושית לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בהיסטוריה - למעלה מ-21.5 מיליון חיפושיות יוצרו עד שנת 2003, בה הופסק ייצור כלי הרכב. במשך השנים הספיקה החיפושית לככב במספר רב של סרטי קולנוע ולהפוך לסמל תרבותי פופולרי וחינני.	עריכה - תבנית - שיחה
28 במרץ 2019	תבנית:הידעת? 28 במרץ 2019	עריכה - תבנית - שיחה
29 במרץ 2019	תבנית:הידעת? 29 במרץ 2019	עריכה - תבנית - שיחה
30 במרץ 2019	תבנית:הידעת? 30 במרץ 2019	עריכה - תבנית - שיחה
31 במרץ 2019	תבנית:הידעת? 31 במרץ 2019	עריכה - תבנית - שיחה