ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
17 ביולי 2018	מבנה הגימנסיה העברית "הרצליה", שהוקם בשנת 1905 על ידי האדריכל יוסף ברסקי בסגנון האקלקטי, נהרס בשנת 1959 לטובת הקמת מגדל שלום. ההחלטה השנויה במחלוקת גרמה לכעס רב ולזעזוע עמוק בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח רבים והייתה לאחד הגורמים שהניעו את הקמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שאף החליטה להציב את חזית מבנה הגימנסיה בתור סמלה על מנת להנציח את הטעות המרה שנעשתה בעת הריסת המבנה ההיסטורי.	עריכה - תבנית - שיחה

יולי 2018
1 ביולי 2018	מקור הצבע האדום השכיח בנוצות הרגליים והחזה של עוף הפֶּרֶס הוא בסלעים עשירים בתחמוצת ברזל שבהם הוא מתחכך. מקור נוסף הוא מנהג העופות לשטוף עצמם במים המכילים מינרל זה. במינרל יש תרכובות אורגניות אשר גורמות לשינוי הפיגמנטים.	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביולי 2018	מקורו של עמוד הסַפָּרִים – עמוד שנהוג במדינות שונות להציב בכניסה למספרות – בתקופות שבהן מקצוע הספר כלל גם ביצוע פרוצדורות כירורגיות שונות, כחלק מהעבודה עם תער וסכינים. בין פרוצדורות אלו נכללו הקזת דם, טיפול בעלוקות ואפילו עקירות שיניים וקטיעות איברים. באופן מסורתי, במהלך טיפול שכזה נהג הלקוח לשבת על כיסא ולאחוז בחוזקה במוט שדרכו הוזרם הדם שהוקז ממנו. מכיוון שמראה דם עשוי לעורר תחושת חולשה, נהגו לצבוע את המוט בצבע אדום, כדי להסתיר את הדם הזורם בתוכו. כאשר המוט הוצא החוצה בין טיפול לטיפול, תחבושות שהתלפפו סביבו יצרו מראה של פסים אדומים ולבנים. כאשר החלו להפריד בין מקצוע הספרות למקצוע הרופא המנתח, הוחלט שספרים יסמנו את חנותם במוט עם פסים כחולים ולבנים ומנתחים יסמנו את חנותם במוט עם פסים אדומים ולבנים. בארצות הברית עמוד ספרים מכיל שלושה צבעים: אדום, כחול ולבן, כפי הנראה כאות הזדהות פטריוטי עם דגל המדינה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביולי 2018	תוחלת חיים ארוכה ואף חיי נצח היוו לאורך ההיסטוריה משאלת לב שלא פעם ניסו להגשימה באמצעים שונים. למשל, האמונה בקיומה של אבן החכמים – חומר המסוגל להעניק חיי נצח – הניעה לא מעט אלכימאים לחפש אחר תרופה בעלת סגולה זו. עם התפתחות המדע המודרני נשמטה הקרקע תחת אמונות שכאלה והעיסוק בחיי נצח נתפס כפסאודו-מדע ואף כדמיון. עם זאת, תגליות מאוחרות הראו כי בקרב בעלי חיים שונים מתקיימים תהליכים המאפשרים באופן תאורטי קיום חיי נצח: הלובסטר, לדוגמה, אינו מת מזקנה, מאחר שכל תאיו מייצרים טֶלוֹמֶרָאז – אנזים המונע את הזדקנות התא; והיסעורון האטלנטי והמדוזה בת האלמוות מקיימים תהליכים אחרים, המקנים גם להם אפשרות תאורטית שכזו. וכך, בסופו של דבר, נושא חיי הנצח חזר להעסיק מדענים. בשנת 2010 הצליח הרופא והחוקר האמריקאי רונלד דה פיניו להעלים חלק ניכר ממאפייני הזִקנה של קבוצת עכברים, על ידי שינוי גנטי של תאיהם – הישג המעלה את האפשרות שבעתיד תוגשם משאלת הלב ההיסטורית.	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביולי 2018	שלושה מחמשת נשיאיה הראשונים של ארצות הברית נפטרו ב-4 ביולי, יום העצמאות של ארצם. שניים מהם, ג'ון אדמס ותומאס ג'פרסון, הלכו לעולמם ב-4 ביולי 1826, יום היובל להכרזת העצמאות וג'יימס מונרו ב-4 ביולי 1831.	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביולי 2018	ג'ון וילקס בות', שהתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן, היה שחקן תיאטרון מפורסם. בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית הוא ניצל את מעמדו כשחקן מפורסם כדי להבריח ציוד רפואי לצבא הקונפדרציה.	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביולי 2018	קַטְיוּשָה הוא שמו העממי של משגר רקטות שפותח בברית המועצות בסוף שנות השלושים. יוסיף סטלין לא נטה חסד למפתחי הרקטה, ובשנים 1937–1938 נאסרו ראשי הפרויקט במסגרת "הטיהורים הגדולים" שהנהיג הרודן. מבין המפתחים, גאורגי לנגמק ואיוון קליימנוב הוצאו להורג לאחר שהואשמו במהלך משפט מפוברק ב"התארגנות אנטי-סובייטית", ואילו מזלם של ולנטין גלושקו וסרגיי קורוליוב שפר עליהם, והם השתחררו ממחנה גולאג אחרי שש שנים בלבד. השניים המשיכו לעסוק בפיתוח טילים ומשגרים וברבות השנים הוביל קורוליוב את תוכנית החלל הסובייטית במסגרת המירוץ לחלל.	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביולי 2018	בשנת 1883 נחקק בארצות הברית חוק שקבע מכס על ירקות. ואולם, לא ברור היה אם העגבנייה נכללת ברשימת המוצרים שהחוק תקף לגביהם, והוויכוח בשאלה אם היא פרי או ירק הגיע עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית. בשנת 1893, במשפט ניקס נגד הידן, נפסק שהעגבנייה היא ירק, כלשון העם, על אף שמבחינה בוטנית היא נחשבת לפרי והמילה "ירק" היא חסרת משמעות.	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביולי 2018	עד המאה ה-18 משמעות המילה פרודיה הייתה שיר המחקה את סגנונו של שיר אחר באופן מלעיג. ג'ונתן סוויפט היה הראשון שהשתמש במונח, כנראה בטעות, במשמעות הרחבה שמוקנית לו כיום – כל חיקוי קומי (ספרותי, בימתי או אחר) של סגנון, המכוון להלעיג. עם זאת, ייתכן שהשימוש שעשה סוויפט היה בעצמו פרודיה על יצירותיו של ג'ון דריידן, שנהג להסביר את הברור מאליו באמצעות מלים שאולות משפות אחרות.	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביולי 2018	נדידת היבשות היא תהליך התנועה של הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, על פני המעטפת. כך למשל, ים סוף, שבמרכזו עובר הבקע הסורי-אפריקני, נמצא בין הלוח האפריקאי והלוח הערבי שמתרחקים זה מזה. תוך כדי תנועתו של הלוח הערבי צפונה במהירות גבוהה, הים מתרחב באופן ניכר, ואילו ערב הסעודית מתקרבת לישראל וצפויה להפוך לשכנתה תוך מספר מיליוני שנים.	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביולי 2018	לך קצ'ינסקי וירוסלב קצ'ינסקי, היו תאומים זהים שכיהנו במקביל כנשיא וכראש ממשלת פולין בין השנים 2006–2007. אין זה המקרה הראשון שבו בני משפחה אחת משמשים כנשיא וכראש ממשלה במדינה דמוקרטית בעת ובעונה אחת. בין השנים 1994–2000 כיהנה צ'נדריקה קומרטונגה כנשיאת סרי לנקה, ואמהּ, סירימאבו בנדרנאיקה, כיהנה כראש הממשלה.	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביולי 2018	מתיחת הירח הגדולה הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "ניו יורק סאן" החל ב-25 באוגוסט 1835 ושטענו למציאת חיים על הירח, בצורה של מגוון חיות פנטסטיות, שהתגלו לכאורה באמצעות "טלסקופ עצום שפועל בעיקרון חדש לגמרי". המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר של אותה תקופה (שכמובן לא כתב אותם). הרשל עצמו היה מבולבל בתחילה, וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. הבלבול פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את התרמית.	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביולי 2018	עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן הוא מין חסר זנב קטן ממשפחת העגולשוניים, אנדמי לאגם החולה. הוא נחשב לנכחד מאז שנות ה-50 וב-1996 הוכרז רשמית ככזה. ניסיונות למצוא אותו מאז שנות ה-50 העלו חרס. ב-2010 נכלל ברשימת עשרת מיני הדו-חיים הנדירים ביותר בעולם. עם זאת, ב-15 בנובמבר 2011 הוא שב ונתגלה כאשר פקח רשות הטבע והגנים, יורם מלכה, מצא נקבת עגולשון בשמורת החולה. לאחר בדיקה מדעית אושר שמדובר בפרט של המין שנחשב לנכחד, אולם תגלית מפתיעה לא פחות התפרסמה בשנת 2013. תגלית זו, אשר התבססה על בדיקות גנטיות ובדיקות שלד הצפרדע ובפרט הגולגולת, חשפה כי מין זה אינו שייך כלל לסוג עגולשון (Discoglossus), כפי שנטען בעבר, אלא מהווה למעשה מאובן חי - היחיד ששרד מהסוג לטוניה (Latonia) ששאר המינים בו נכחדו לפני כ-15,000 שנים עקב שינויי אקלים באירופה.	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביולי 2018	הסמלים הביולוגיים המקובלים לזכר ונקבה מקורם בסמליהם של האלים הרומיים מארס וונוס. סמלו של מארס, אל המלחמה, מייצג מגן וחנית, ואילו סמלה של ונוס, אלת היופי, מייצג מראה. בהתאם לכך באסטרונומיה ובאסטרולוגיה הסמלים מייצגים את כוכבי הלכת מאדים (מארס) ונגה (ונוס), ואילו בתורת האלכימיה הם מייצגים את היסודות ברזל, ששימש ליצור כלי נשק, ונחושת, ממנה נהגו לייצר מראות.	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביולי 2018	דרך יפו בחיפה היא דרך היסטורית שתחילתה בימי דאהר אל-עומר. הדרך החלה להתפתח במחצית המאה ה-19 בעיר התחתית כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך הייתה בכיכר חמרה. בשנת 1964 הוחלט לקרוא רחוב על שמו של שלמה נתנזון, ממנהליו הראשונים של בנק אפ"ק בעיר, ששכן ברחוב. לשם כך נגרע קטע מדרך יפו, הממוקם בין מבנה הבנק לכיכר חמרה, וצורף לרחוב שנמשך ממזרח לכיכר. מספרי הבתים לא עודכנו לאחר גריעת הקטע והיום דרך יפו מתחילה מהמספרים 19 ו-24.	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביולי 2018	יהודי תימן שעלו לארץ ישראל בשנת ה'תרמ"ב בעליית אעלה בתמר נתקלו בקשיי פרנסה, גילויי גזענות ופקפוק בעצם יהדותם מצד חלק מתושבי ירושלים. גם תימני כנרת שעלו לארץ ב-1909 סבלו מבעיות דומות. בחלוף מאה שנים נתקלו ביתא ישראל בקשיים דומים. מחקרים גנטיים עדכניים מצאו מידה רבה של דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב. לפי אחת ההשערות, מקורה של ביתא ישראל הוא בקהילה היהודית שבמצרים מתחילת תקופת בית שני.	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביולי 2018	בלהיטה של להקת פט שופ בויז הלונדונית, West End Girls, המדבר על בחורות מרובע וסט אנד בעיר, ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד. אולם, כנראה שהעיר שהינה חלק מנושא השיר, אינה קשורה לא לאגם ז'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מגלות כפוייה תוך דימוי לחזרתו של לנין מהגלות הפוליטית בשווייץ, בעקבות מהפכת פברואר של 1917 בה ויתר הצאר ניקולאי השני על כסאו. בעת מלחמת העולם הראשונה, שהה לנין בגליציה שתחת שליטת אוסטריה, כנתין אויב עבר לשווייץ הנייטרלית ובה שהה עד מהפכת פברואר 1917. לנין וקבוצה של סוציאליסטים אחרים קיבלו היתר מגרמניה, שקיוותה להחליש באמצעותם את מאמצי המלחמה של יריבתה, לחזור דרכה לרוסיה בקרון רכבת מיוחד, והגיעו לתחנת פינלנד שבפטרוגרד ב-3 באפריל.	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביולי 2018	מבנה הגימנסיה העברית "הרצליה", שהוקם בשנת 1905 על ידי האדריכל יוסף ברסקי בסגנון האקלקטי, נהרס בשנת 1959 לטובת הקמת מגדל שלום. ההחלטה השנויה במחלוקת גרמה לכעס רב ולזעזוע עמוק בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח רבים והייתה לאחד הגורמים שהניעו את הקמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שאף החליטה להציב את חזית מבנה הגימנסיה בתור סמלה על מנת להנציח את הטעות המרה שנעשתה בעת הריסת המבנה ההיסטורי.	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 18 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 19 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 20 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 21 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 22 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 23 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 24 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 25 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 26 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 27 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 28 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 29 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 30 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה
31 ביולי 2018	תבנית:הידעת? 31 ביולי 2018	עריכה - תבנית - שיחה