ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
13 ביוני 2025	קולומבוס מראה לילידים את ליקוי הירח הלוחות האסטרונומיים שחיבר רבי אברהם זכות באמצע המאה ה-15 החליפו לוחות ישנים יותר מהמאה ה-13, שאף הם חוברו על ידי מלומדים יהודים. הלוחות החדשים שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו, יחד עם לוחות שחיבר יוהאן מילר רֶגיוֹמוֹנטָנוּס הגרמני מנירנברג. במסעו הרביעי נקלע קולומבוס לעימות עם ילידים שסירבו לספק מזון לו ולצוותו. קולומבוס, שהיה על סף ייאוש, עיין בלוחות של מילר וראה כי ליקוי ירח צפוי להתרחש למחרת, ב-29 בפברואר 1504. הוא איים על הילידים ש"יעלים" להם את הירח, ומשכך קרה, הם נחרדו וסיפקו לו את כל מבוקשו.	עריכה - תבנית - שיחה

יוני 2025
1 ביוני 2025	מוזס וילהלם שפירא מוזס וילהלם שפירא היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1873 הסתבך בפרשת זיוף, כשמכר למוזיאון בברלין אלפי חרסים, מואביים כביכול, שהתבררו כעבודת זיוף של קדרים בני התקופה. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1883, הודיע כי רכש אוסף של מגילות מתקופת הבית השני שהתגלו במערות באזור ים המלח. הגילוי הרעיש את עולם הארכאולוגיה, ומשך עניין מצד מספר מוזיאונים, בהם המוזיאון הבריטי, שאף הציג שתיים מהמגילות בתערוכה שאליה נהרו אלפי מבקרים, ובהם ראש ממשלת בריטניה ויליאם גלאדסטון. שפירא כמעט מכר את המגילות למוזיאון הבריטי עבור סכום עתק של מיליון לירות שטרלינג, אך ארכאולוגים שבדקו את המגילות, בראשם שארל קלרמון-גנו, טירפדו את העִסקה, וטענו כי המגילות מזויפות. שפירא עזב את לונדון בבושת פנים, כשהוא ממורמר ומושפל. במהלך החודשים הבאים נדד ללא מטרה בערי אירופה, כשהוא הולך ומאבד את צלילות דעתו. בשנת 1884 שם קץ לחייו, ביריית אקדח, בחדרו במלון קטן ברוטרדם. המגילות נמכרו בסכום זעום לאספן פרטי, ובהמשך אבדו עקבותיהן. בשנות הארבעים של המאה ה-20 נתגלו מגילות מדבר יהודה במערות בקומראן, וערערו את אחת מההנחות המרכזיות של מלומדי המאה התשע-עשרה ביחס למגילות שפירא – כי לא ייתכן שמגילות קלף ישתמרו במשך אלפי שנים, דבר שגרם למספר חוקרים לטעון כי ייתכן ומגילות שפירא אינן מזויפות והן החמצה ארכאולוגית אדירה.	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביוני 2025	זיקוקין די-נור הסינים המציאו את אבק השרפה והשתמשו בו לא רק עבור רקטות, ששימשו ככלי נשק, אלא גם לשיגור זיקוקין די-נור. למעשה, הייתה זו גרסה ראשונית של המנוע הרקטי שמשמש כיום עבור רקטות, טילים ומשגרי לוויינים וחלליות.	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביוני 2025	העגלה הממונעת של קרל בנץ גוטליבּ דַיימלר וקרל בֶּנץ, האבות המייסדים של החברות "דיימלר-מרצדס" ו"בנץ" שהתמזגו והפכו ליצרנית המכוניות מרצדס-בנץ, לא נפגשו מעולם, למרות שעבדו במקביל, ובמרחק של כמאה ק"מ זה מזה. החברות התמזגו בשנת 1926, 26 שנים לאחר מותו של דיימלר.	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביוני 2025	עטיפת הספר יוליסס הרומן יוליסס שנכתב בידי הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, מתרחש כולו ביום אחד – 16 ביוני 1904, היום בו פגש ג'ויס את רעייתו לעתיד, נורה ברנקל. יוליסס, הנחשב לאחד מהרומנים הגדולים של המאה העשרים, מחזיק בתוכו 841 עמודים. הספר נחשב לקשה מאוד לקריאה, ולנחלתם של מעטים, עקב היותו כתוב במגוון סגנונות ספרותיים ובמיוחד בסגנון זרם התודעה, ומשובץ באינספור הרמזים וצירופי לשון נופל על לשון, המצריכים מהקורא ידע רחב והתעמקות. הספר מתאר את מסעו של הגיבור הבדיוני לאופולד בלום ברחבי דבלין באותו יום, תוך השוואתו הפארודית לאודיסאוס. הספר וגיבורו בלום, שמוצאו יהודי, זכו להנצחתם ביום החג החילוני בלומסדיי הנחגג מדי שנה ב-16 ביוני ברחבי העולם ובפרט בדבלין עצמה.	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביוני 2025	חיידקים גורמי עגבת מחלות ומגפות רבות נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת מערב הנילוס, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן – "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה – "המחלה הפולנית" ובפולין – "המחלה הגרמנית". בשנת 2015 החליט ארגון הבריאות העולמי, שאין לתת למחלות או גורמי זיהום שמות של מקומות גאוגרפיים.	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביוני 2025	מולייר המחזאי והשחקן הצרפתי, מוֹלְיֵיר, מתח ברבים ממחזותיו ביקורת חריפה על הממסד הרפואי של זמנו, וטען כי אורך חייו של אדם אינו תלוי במספר התרופות שהוא נוטל. מולייר התמוטט במהלך הצגתו הרביעית של המחזה הקומי פרי עטו "החולה המדומה", שבה גם שיחק את התפקיד הראשי של ההיפוכונדר אַרגָן, ומת כמה שעות לאחר מכן. במהלך המחזה אַרגָן השתתף בטקס פיקטיבי שבו הוא ממונה לרופא, והמילים האחרונות שאמר מולייר, כחלק מהמחזה, היו "אני נשבע לשמור על עקרונות הרפואה".	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביוני 2025	הימות הגדולות; מבט מהחלל בימת יורון נמצא האי מאניטולין שהוא האי הגדול ביותר המצוי בתוך אגם. שטחו 2,776 קמ"ר וחופיו המפורצים משמשים לנופש ולדיג. באי עצמו נמצאת ימת מאניטו ששטחה 106.42 קמ"ר, ובתוכה ישנם כמה איים קטנים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביוני 2025	לטרינה בתי שימוש אינם המצאה מודרנית, וכבר בעת העתיקה נבנו מתקני שירותים הכוללים מושבים ומערכות ניקוז. בלות'אל שבמערב הודו נמצאו בתי השימוש העתיקים ביותר הידועים לנו, והם מתוארכים לאמצע האלף השלישי לפני הספירה, ושייכים לתרבות עמק האינדוס. באימפריה הרומית נבנו שירותים ציבוריים משותפים, שנקראו לטרינות, ומוקמו בבתי מרחץ ובמרכזי הערים. סווטוניוס מספר כי כשיזם אספסיאנוס לראשונה גבייה של אגרה על השימוש בלטרינות ברחבי האימפריה, בנו, טיטוס, התנגד לכך. על פי תיאורו של סווטוניוס, אספסיאנוס הגיש אל אפו מטבע מן התשלום הראשון ושאל אותו אם הריח בלתי נעים. "לא", השיבו הבן. "ועדיין, הכסף הזה בא משתן" (Atqui, inquit, e lotio est), ענה אביו. מתשובתו זו של אספסיאנוס נגזר הביטוי "לכסף אין ריח" (Pecunia non olet).	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביוני 2025	ספל קפה בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית, הוציא הסולטאן מוראט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית – מותר.	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביוני 2025	המינסטר של אוּ‏לְם היא הכנסייה הגבוהה בעולם, עם צריח מחודד המתנשא לגובה 161.53 מטר (כ-20 מטר יותר ממגדל שלום מאיר בתל אביב). היא אף הייתה הבניין הגבוה בעולם עד שנת 1901. במהלך מלחמת העולם השנייה ספגה העיר אוּ‏לְם שבגרמניה הנאצית נזקים כבדים מההפצצות האוויריות של בעלות הברית, אך הכנסייה שרדה. אחת הסיבות המרכזיות לכך שהכנסייה שרדה היא הערפל ששרר דרך קבע בעמק הדנובה והקשה על טייסי בעלות הברית לנווט, כך שהם מצאו את הצריח המזדקר של המינסטר של אולם כציון דרך חיוני, ולכן נמנעו מלהרוס אותו.	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביוני 2025	אליאס נח'לה אליאס נח'לה כיהן כחבר הכנסת במשך 14 שנים במפלגת קידמה ופיתוח, מפלגת לוויין של מפא"י, אך שהותו בישראל וקרבתו להנהגה במדינת ישראל לא היו מובנות מאליהן. לאחר ששירת מגיל צעיר בחיל הספר העבר-ירדני, בתקופת מלחמת העצמאות הצטרף לצבא ההצלה שלחם לצד ערביי ארץ ישראל ונגד הקמת המדינה. בעקבות מבצע חירם התיישב בלבנון, ושם שהה כארבע שנים עד שהתאפשרה חזרתו לישראל במסגרת הסכם איחוד משפחות. שנה לאחר מכן החל בפעילות ציבורית מקומית בכפר מגוריו, ראמה. בשנת 1959 נבחר לכנסת, ובכנסת השביעית הגיע למעמד של סגן יושב ראש הכנסת.	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביוני 2025	פרדיננד מגלן, הראשון לחצות את האוקיינוס השקט האדם הראשון שהקיף את כדור הארץ, לדעת חלק מההיסטוריונים, היה גבר יליד מלזיה בשם אֶנריקֶה, שהוטבל לנצרות במלאקה. הוא נלקח כעבד למסעו של פרדיננד מגלן, שהחל בספרד, כמתורגמן למלאית, הקיף עם הצוות את יבשת אמריקה הדרומית במצר מגלן, חצה את האוקיינוס השקט והגיע לפיליפינים ב-1521. שם נמלט מהמשלחת וחזר למקום הולדתו, תוך שהוא משלים את הקפת כדור הארץ מערבה. מגלן עצמו נהרג בפיליפינים, ולא זכה להיות בין 22 המלחים ששבו לספרד. יומני הספינה, שפיגרו ביממה אחרי לוח השנה בספרד, אימתו את ההשערה בדבר איבוד יממה בהקפת העולם מערבה, ויצרו את הצורך בקו תאריך בינלאומי.	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביוני 2025	קולומבוס מראה לילידים את ליקוי הירח הלוחות האסטרונומיים שחיבר רבי אברהם זכות באמצע המאה ה-15 החליפו לוחות ישנים יותר מהמאה ה-13, שאף הם חוברו על ידי מלומדים יהודים. הלוחות החדשים שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו, יחד עם לוחות שחיבר יוהאן מילר רֶגיוֹמוֹנטָנוּס הגרמני מנירנברג. במסעו הרביעי נקלע קולומבוס לעימות עם ילידים שסירבו לספק מזון לו ולצוותו. קולומבוס, שהיה על סף ייאוש, עיין בלוחות של מילר וראה כי ליקוי ירח צפוי להתרחש למחרת, ב-29 בפברואר 1504. הוא איים על הילידים ש"יעלים" להם את הירח, ומשכך קרה, הם נחרדו וסיפקו לו את כל מבוקשו.	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביוני 2025	ליזה מייטנר, סביבות 1900 את הכור הגרעיני המלאכותי הראשון בנה הפיזיקאי האיטלקי-אמריקאי אֶנריקו פֶרְמִי במסגרת פרויקט מנהטן, בעת מלחמת העולם השנייה, מתחת ליציעי מגרש סְטָאג, אצטדיון הפוטבול של אוניברסיטת שיקגו. למעשה, פרמי היה גם הראשון שהצליח לבצע ביקוע גרעיני בתנאי מעבדה כבר ב-1934, אבל הוא לא פירש נכונה את תוצאות הניסוי. בשנת 1939 הבינה הפיזיקאית היהודייה-אוסטרית, ליזה מַיְיטנֶר, בעת ששהתה בשוודיה לאחר שברחה מאימת הנאצים, כי גרעין האורניום בֻּקַּע בניסוי שביצע אוטו האן תחת הנחייתה בברלין. נילס בוהר ואחרים מיהרו להסיק שהתהליך מאפשר את תגובת השרשרת הגרעינית שאותה הגה הפיזיקאי היהודי-הונגרי לֶאו סילארד ב-1933, ופרמי היה הראשון שיישם תגובת שרשרת זו בכור בשיקגו, ב-2 בדצמבר 1942.	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביוני 2025	ארנסט בווין בשנות ה-40 במשך שנים, עד למינויו כשר החוץ של בריטניה, נודע ארנסט בֶּוִין כתומך עקבי בדרישות הציונים. לפיכך, כניסתו למשרד החוץ, משרד שהיה ידוע בשל עמדתו הפרו-ערבית, הגבירה את התקווה שהתוכנית הפרו-ציונית של מפלגת הלייבור עומדת בפני הגשמה. אך תקווה זו התבדתה, ובתולדות המאבק על הקמת מדינת ישראל נודע בווין דווקא כמי שהוביל את המדיניות הבריטית למניעת עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, וכמייצג עמדה אנטי-ציונית חריפה בתוך ממשלת בריטניה. ייתכן שהגורם לשינוי זה הוא יועצו רב ההשפעה הרולד בילי, ששלל את הציונות ואת שאיפות היהודים להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בווין, שהיה חסר השכלה ומשולל כל ניסיון בדיפלומטיה וביחסים בין-לאומיים, הושפע ככל הנראה מיועצו בעל ההשכלה הגבוהה והניסיון המדיני, ושינה את יחסו בשאלת ארץ ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביוני 2025	דקה מעוברת בדרך כלל, בדקה ישנן שישים שניות, אך לעיתים נקבעת דקה בת 61 שניות. כיוון שקצב הסיבוב של כדור הארץ אינו קבוע, וחלה בו האטה זעירה, נוצר מעת לעת פער בין אורך היממה הנמדדת בשעונים האטומיים – יממה קבועה בת 86,400 שניות – ובין אורך היממה המחושבת מן התצפיות האסטרונומיות – יממה שאורכה לעיתים, מעט ארוך יותר. הפער אינו עולה על חלקיק שנייה, אך הוא מצטבר לכדי שנייה שלמה מדי כמה שנים. כאשר ההפרש המצטבר עולה על 0.9 שנייה, עוצרים את השעונים האטומיים לשנייה אחת, וכך מתקבלת דקה מעוברת בת 61 שניות. בין השנים 1972–1998, שנייה אחת הוספה כמעט כל שנה. לאחרונה הוספו שניות כאלה בין סיום שנת 2008 לתחילת 2009, ב-30 ביוני בשנים 2012 ו-2015, ובין סיום שנת 2016 לתחילת 2017.	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 17 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 18 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 19 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 20 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 21 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 22 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 23 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 24 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 25 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 26 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 27 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 28 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 29 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 30 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה