ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
22 בינואר 2020	תערו של אוקאם הוא עיקרון בפילוסופיה של המדע ובתורת ההוויה שבניסוח מודרני ניתן לבטא אותו בצורה הבאה: "כאשר ישנם שני הסברים שווי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר". העיקרון, שמשמש כתער דמיוני לסילוק ("גילוח") הסברים מוטעים, מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14, אך למעשה, שימש פילוסופים אחרים הרבה לפני תקופתו של אוקאם. כך למשל הרמב"ם, הפוסק ואיש האשכולות היהודי בן המאה ה-12, מעדיף בספרו "מורה הנבוכים", תורה אסטרונומית אחת על פני רעותה רק משום שהיא פשוטה יותר.	עריכה - תבנית - שיחה

ינואר 2020
1 בינואר 2020	יוסף טרומפלדור ידוע בתור הלוחם המהולל שלחם באויביו באמצעות ידו היחידה, אך לא כך דמיין טרומפלדור הצעיר את עתידו. טרומפלדור היה תלמיד מצטיין ובגיל 14 הושפע מאד מתורתו של טולסטוי והפך לצמחוני ולפציפיסט. בשנת 1902, כשקיבל את צו הגיוס, נאלץ להתגייס בעידוד אביו וכדי "שלא יאשימו את היהודים בפחדנות". הוא אמנם הפגין גבורה בשדה הקרב, אך שולמית לסקוב, מחברת הביוגרפיה של טרומפלדור, כתבה את דעותיו על הלחימה – "אין לתפוס נשק אלא ככלות כל הקצים". כשנפל בשבי היפני, יסד במחנה השבויים כיתות לימוד לאנאלפביתים, כיתות להשכלה גבוהה, ספרייה ולהקת תיאטרון. בשל כך דמותו של טרומפלדור מעוררת הערכה ביפן עד היום, וב-2006 נפתחה תערוכה לזכרו בעיר טקאישי שבה נכלא. עם זאת, כשחזר לרוסיה הפך לקצין היהודי הראשון שלא נאלץ להמיר את דתו, והאתוס כלוחם מהולל נקבע.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בינואר 2020	קסטל דל מונטה היא מצודה בפוליה בדרום-מזרח איטליה שנבנתה בידי פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה במאה ה-13. המצודה תוכננה ועוצבה סביב המספר שמונה. המבנה מתומן מבחוץ וכך גם חצרו הפנימית. יש בו שמונה חדרים בכל קומה ושמונה מגדלים, ובעבר ניצב במרכזו אגן מתומן. מידות הקירות החיצוניים והפנימיים וגובה המגדלים המתומנים הם כפולות של שמונה. בנוסף לכך, פעמיים בשנה, ב-8 באפריל וב-8 באוקטובר, שנחשב בעבר כחודש השמיני בלוח השנה, מאירה קרן שמש את הצלע החיצונית הדרום-מזרחית, וחודרת דרך החלון הקבוע בה ודרך החלון הפונה אל החצר הפנימית. על המסגרת שמשמאל לשער הכניסה מפוסלים שמונה פרחים שבכל אחד מהם ארבעה עלי כותרת. שמונה פרחים אחרים מופיעים במסגרת התחתונה של השער. שמונה עלים מעטרים את כותרות העמודים בחדרים, וכך גם על חלק מאבני הראשה בקשתות שבתקרות החדרים. אם לא די בכל אלה, קו האורך שבו שוכן המבנה, שנקבע מאות שנים לאחר שהוקם, הוא 16°16′16′′ מזרח. המצודה הוכרה כאתר מורשת עולמית בשנת 1996.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בינואר 2020	ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות בריטניה היה ויליאם פיט הבן. פיט, בנו של ויליאם פיט האב, שהיה ראש ממשלת בריטניה בעצמו, מונה בפעם הראשונה לתפקיד בשנת 1783, בהיותו בן 24 שנים ו-205 ימים. כהונתו הראשונה נמשכה 17 שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים מונה שנית לתפקיד. לאורך השנים, נאלץ פיט להתמודד עם גירעון תקציבי ענק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, ניהול המלחמות הנפוליאוניות ומחלת הנפש של המלך ג'ורג' השלישי. אם לא די בכך, הרי שפיט חלה במחלת שיגדון תורשתית ונפטר בגיל 47 בלבד, בעודו מכהן כראש ממשלה.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בינואר 2020	קומודוס, בנו של הקיסר והפילוסוף מרקוס אורליוס, שלט ברומא משנת 180 עד שנת 192. הוא מסמל את סיומה של תקופת "חמשת הקיסרים הטובים" שהרחיבו וביססו את הקיסרות הרומית, ואת תחילת שקיעתה של האימפריה. שגעון הגדלות שלו הביא אותו להכריז על עצמו כמייסד רומא, לשנות את שמה ל"קולוניה קוֹמוֹדיאנה", את שם הצבא ל"הצבא הקומודיאני", לקרוא את כל חודשי השנה על 12 שמותיו ועוד שגיונות.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בינואר 2020	במהלך מלחמת העולם השנייה ניסו האמריקאים לפתח פצצות עטלף. הפצצות היו עשויות מעטלפים שאליהם הוצמדו פצצות תבערה זעירות. הרעיון שעומד מאחורי התכנון הוא שהעטלפים ישוחררו מעל יפן ויחפשו מחסה בבתי היפנים. אז תידלק הפצצה על ידי מנגנון השהיה ותשרוף את הבתים העשויים בעיקר נייר. שמו של הפרויקט היה "מבצע אקס-ריי" שהתנהל בראשותו הזואולוג ד"ר לייטל ס. אדמס. אישור לקונספט אירע לאחר שקבוצת עטלפים, השתחררה מהבסיס הצבאי בניו מקסיקו, וגרמה לדליקות רבות באזור. הניסוי שהתקיים ב-15 בדצמבר 1943 נחל הצלחה מרשימה, אך ב-1944 עקב ההצלחה של פרויקט מנהטן - פרויקט פצצת האטום האמריקני - נגנז פרויקט זה.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בינואר 2020	בִּיר טַוִויל הוא האזור הניתן ליישוב היחיד בעולם במעמד טֶרָה נוּליוּס – שטח שאינו כפוף לריבונות של מדינה. בעת כיבוש סודאן בידי האימפריה הבריטית ומצרים בשנת 1899, נקבע כי הגבול המדיני בין מצרים לסודאן יעבור בקו רוחב 22° צפון, אולם בשנת 1902 העבירו הבריטים שטח של כעשרים אלף קמ"ר לאורך ים סוף (קרוב לשטחה של ישראל) לניהול המושל הבריטי בסודאן, ואזור סמוך לו ממערב, בקרבת ביר טוויל, הועבר לרשות מצרים. מאז הכרזת העצמאות של סודאן בשנת 1956, תובעת סודאן הכרה בגבול משנת 1902, בעוד מצרים מכירה בגבול משנת 1899. כך נוצר מצב בו שתי המדינות מתנערות מבּעלות על ביר טוויל, במסגרת תביעתן לבעלות על משולש חלאיב, הגדול והמשמעותי ממנו.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בינואר 2020	נוֹיזִידלֶרזֶה היא ימה המשתרעת על שטח של כ-320 קמ"ר באוסטריה ובהונגריה, אך שטחה נתון לשינויים קיצוניים הנובעים משינוי בגובה מפלס מימיה, לעיתים ללא קשר למשטר המשקעים באזור. מאז שנוצרה לקראת סופו של עידן הקרח האחרון, התייבשה הימה מספר פעמים לחלוטין. היא נעלמה בין 1740 ל-1742. לאחר מכן, ב-1768 התפשטה לשיא שטחה המתועד וכיסתה שטח של 515 קמ"ר, ובשנת 1811 שבה ונעלמה לתקופה של שנתיים. כיום מווּסת מפלס מימיה על ידי סכר בדרום הימה, בפיקוח ועדה משותפת של אוסטריה והונגריה. הימה מוכרזת מאז שנת 2001 כאתר מורשת עולמית.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בינואר 2020	גינאה המשוונית קרויה על שם קו המשווה אף שהוא עובר בכלל בתחומה של גבון שבגבולה הדרומי. גם חבל הארץ אקווטוריה, המצוי באפריקה, קרוי על שם קו המשווה, אף שהוא רק סמוך לו מדרום. איי ליין, חלקם בריבונות ארצות הברית וחלקם בריבונות קיריבטי, קרויים אף הם על שם קו המשווה, העובר בין האיים אך לא חוצה אף אחד מהם. לעומת זאת, קיימות כיום למעלה מעשרים מדינות שקו המשווה דווקא כן עובר בתחומן. אולם מתוך כל המדינות האלו, קרויה רק אחת, אקוודור, על שמו של קו המשווה	עריכה - תבנית - שיחה
9 בינואר 2020	ריצין הוא חלבון רעיל המופק מקליפתם של זרעי צמח הקיקיון המצוי. רעילותו של הריצין, שמונע את ייצורם של חלבונים בריבוזומים של תאים איקריוטיים, גבוהה פי 6,000 מזו של ציאניד, והוא נחשב לאחד הרעלים החזקים בעולם. הק.ג.ב. השתמש בריצין לצורך לוחמה ביולוגית בתקופת המלחמה הקרה. בשנת 1978 הוא צייד בריצין את סוכני המשטרה החשאית הבולגרית שהגיעו ללונדון על מנת להתנקש בחייו של מתנגד המשטר גאורגי מרקוב בנשק מתוחכם. בעת שהמתין מרקוב בתחנת אוטובוס ליד גשר ווטרלו, הסוכן הבולגרי התקרב אליו למרחק נגיעה וירה לתוך רגלו קליע זעיר שהכיל ריצין מתוך מטרייה שהותאמה לכך. בגופו של מרקוב, שמת תוך שלושה ימים, התגלה קליע פלטינה באורך 1.52 מילימטר ועקבות של רעל הריצין.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בינואר 2020	טרֶמוליט הוא מינרל בצבע לבן, אחד מסוגי האזבסט ששימש בעבר כחומר לבידוד חום, עד שנתגלה כי שאיפת הסיבים מהם הוא מורכב גורמת למחלות שונות כדוגמת סרטן הריאה. את השם למינרל קבע בשנת 1789 הרוקח השווייצרי יוהאן הפּפְנר, על שם המקום בו ידע כי נתגלה לראשונה, עמק טרמולה (Val Tremola) הנמצא דרומית למעבר סנקט גוטהארד בקנטון טיצ'ינו שבשווייץ. אולם מחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט. הסתבר שהפּפְנר לא מצא בעצמו את המינרל אלא רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל בעמק זה. ניתוח כימי של דגימות של טרמוליט מתקופתו של הפּפְנר המצויות במוזיאונים לטבע בלוזאן ובז'נבה גילו שמקורם האמיתי הוא באזור קמפוֹלוּנגוֹ (Campolungo) הנמצא דרומית לעמק טרמולה.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בינואר 2020	חוק דוֹלְבֶּר הוא נוסחה, הקובעת את הקשר שבין תדירות צרצור הצרצר לבין טמפרטורת האוויר. הנוסחה נתגלתה על ידי הפיזיקאי האמריקאי עמוס דולבר (Dolbear) בשנת 1897. היא מאפשרת לחשב את הטמפרטורה לפי מספר הצרצורים של צרצר בדקה: אם $N$ הוא מספר הצרצורים בדקה ו-$T_{C}$ היא הטמפרטורה במעלות צלזיוס, אז מתקיים הקשר: $\ T_{C}=(N+30)/7$. לפי דולובר, הצרצרים שחקר צרצרו בקצב התואם את הנוסחה אך דולבר לא ציין במחקרו את שם המין. ההשערה היא שמדובר בצרשיח מהמין Oecanthus fultoni. יש מעט שוני בין מיני הצרצריים בקצב צרצורם, המאפשר תקשורת יחודית לכל מין, אולם החוק מתאר קירוב סביר של כמעלת צלזיוס את רוב מיני הצרצרים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בינואר 2020	מריה תרזה הייתה ארכי-דוכסית אוסטריה‎‎ ומלכת בוהמיה והונגריה בין 1740 ו-1780. היא רחשה לנתיניה היהודים שנאה עמוקה ודיכאה אותם. בשנת 1744, בעיצומו של החורף העז, פרסמה מריה תרזה צו מלכותי שגזר גירוש מיידי על כל יהודי פראג ובודה. המגורשים פנו אל הנגיד היהודי יהודה ברוך, שהיה בנקאי הארמון של הסולטאן העות'מאני מהמוט הראשון, וביקשו לקבל אזרחות עות'מאנית. כאשר שמע הסולטאן על הגירוש, שלח אולטימטום למלכה להחזירם לבתיהם. מריה תרזה נרתעה מהאיום והביעה את התנצלותה בפני הסולטאן. היא טענה כי "נפלה אי הבנה" ומיהרה להשיב את היהודים, אותם נהגה לכנות "מגפה", אך לא לפני שאילצה אותם לשלם קנס הגון לאוצר המלוכה.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בינואר 2020	תאוברומין הוא אלקלואיד מריר שנמצא בצמח הקקאו, ובצמחים אחרים דוגמת ז'רבה מאטה, תה, גוארנה, אגוז קולה וקפה, ובדומה לקפאין יש לו השפעה ממריצה על גוף האדם. החומר שנמצא בכמות גדולה יחסית בשוקולד מתפרק בכבד, אולם קצב הפירוק שלו בגופם של בעלי חיים מסוימים, כגון חתולים, כלבים וסוסים, הוא איטי. הצטברות החומר בגופם מסוכנת עד כדי כך שחפיסה אחת של שוקולד מריר עלולה להרוג כלב לוויה זעיר, דוגמת צ'יוואווה, או גור חתולים.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בינואר 2020	הארכיפלג הנורווגי סבאלברד מכיל את היישוב העירוני הצפוני ביותר על פני כדור הארץ - לונגיירביאן. את היישוב משרת שדה התעופה הצפוני בעולם שיש אליו טיסות מסחריות סדירות, נמצאת בו תחנת האוטובוס הצפונית בעולם, הספרייה הציבורית הצפונית בעולם, ועוד שירותים שונים הנושאים בתואר המכובד. בכל איי סבאלברד נדרשים התיירים והתושבים המעוניינים לצאת מחוץ לתחומי היישובים לשאת רובים מחשש לתקיפה של דובי קוטב הנפוצים באיים. עם זאת, קיימים חוקים נוקשים בקשר לירי בדובים, והוא מותר אך ורק במצב של סכנת חיים, ורק אחרי הפחדה וירי באוויר.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בינואר 2020	לואי האחד עשר מלך צרפת פחד ממזל רע. הוא מעולם לא שב ללבוש את הבגד שהיה לגופו בזמן שהודיעו לו ידיעה רעה, ולא לרכוב על סוס שעליו רכב באותו הרגע, ואף פקד לכרות חלק מן היער של לוֹ‏ש, בו הובאה אליו הידיעה על מותו של בן שזה עתה נולד. הדבר לא הועיל, וחמישה משמונת ילדיו מתו בינקותם.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בינואר 2020	בירושלים עומדים שלושה מבנים שנקראים בית מחניים. בית נבון ביי הוא אחד הבניינים הראשונים מחוץ לחומות. הבית נבנה ברחוב הנביאים בשנת 1869 כבית מגורים עבור מוסד מיסיונרי, ונקרא בהתחלה בית מחניים על פי בראשית, ל"ב, ג': "ויאמר יעקב... ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". ב-1873 עבר הבית לידי בנקאי שווייצרי בשם יוהאנס פרוטיגר. ב-1885 מכר פרוטיגר את הבית ליוסף נבון ביי, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו-ירושלים. פרוטיגר בנה באותו רחוב בית מפואר יותר, וקרא גם לו בית מחניים. חלפו ימים ובבית השני התגורר בשכירות מנחם אוסישקין, מנהל הקרן הקיימת לישראל. ב-1927 דרש הנציב העליון הרברט פלומר לפנות את הבית לאחר שמשכנו במתחם אוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. אוסישקין עבר לשכונת רחביה וקרא לביתו החדש גם כן בשם "בית מחניים".	עריכה - תבנית - שיחה
17 בינואר 2020	כמות המים המתוקים המתנקזים לים התיכון קטנה מכמות המים שהים מאבד כתוצאה מהתאדות, ורק זרימת מי האוקיינוס האטלנטי דרך מצר גיברלטר מאפשרת שמירה של גובה פני ים קבועים. במהלך האירוע המסיני, שהתרחש לפני כ-6 מיליון שנים, נסגר מצר גיברלטר, והים התיכון הפך לימה סגורה והחל להתייבש. בשיא האירוע, נותרו בים התיכון מספר ימות מלוחות, והיבשה הגיעה עד לעומק של כמה קילומטרים מתחת לגובה פני האוקיינוס, הרבה יותר עמוק מחוף ים המלח כיום. באותה תקופה התחתרו קניונים עמוקים לעבר הים התיכון. אחד הנחלים הקדומים, קניון באר שבע-עזה, היה עמוק כמו הגרנד קניון באריזונה. יש המעריכים כי משנפתח המצר, מילאה זרימת המים האדירה את הים התיכון מחדש תוך כ-100 שנים בלבד. אם כך היה, הרי שבכל שנייה זרמו כ-950,000 מטרים מעוקבים דרך מצר גיברלטר ויצרו מפל מים בעל ספיקה גדולה פי 400 ממפלי הניאגרה כיום.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בינואר 2020	בניין הפעיל בעברית, מורה פעמים רבות על גרימה של פועל כלשהו בבניין קל. הבדרן הצחיק את הקהל, כלומר גרם לקהל לצחוק; הנהג החנה את רכבו, כלומר גרם לרכבו לחנות. כך גם התפרשה המילה "להגיע" בעברית המקראית: להגיע, פירושו לגרום לדבר מה לנגוע. כך הפסוק בשמות, "...וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף" (י"ב, כ"ב), מורה לגרום לדם שבכלי לנגוע במשקוף ובשתי המזוזות, כלומר למרוח אותו על המשקוף ועל שתי המזוזות. לא לחינם אומר משורר תהילים, "הוֹשִׁיעֵנִי... כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (ס"ט, ב') ולא "כי הגיעו מים עד נפש", מפני שהמים לא גרמו לדבר לנגוע בנפש. גם ה"נפש" שבפסוק אינה בהכרח מילה נרדפת לנשמה. בעברית המקראית, "נפש" משמשת פעמים רבות דווקא כמילה נרדפת ל"צוואר", ל"גרון", ל"פה" או לשאר איברי העיכול או הנשימה. הפסוק "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" אומר, אפוא, כי המים הגיעו כבר עד לגרון. אזכור נוסף של המילה בתהילים, בפסוק "אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי" (כ"ז, י"ב), מפורש לרוב כתאווה או רצון של הצרים (השונאים), אך עשוי להתפרש אף הוא כפיהם של הצרים המבקשים "לֶאֱכֹל את בשרו" (כ"ז, ב').	עריכה - תבנית - שיחה
19 בינואר 2020	מצעד צה"ל שתוכנן ליום העצמאות הראשון, בה' באייר התש"ט, אפריל 1949, בתל אביב, התקיים באופן חלקי ביותר, וקיבל את הכינוי "המצעד שלא צעד". לקראת המצעד נקבצו ברחובות העיר כשלוש מאות אלף איש. כאשר החל המצעד בצעידתו, רבים מהם פרצו בהתלהבות אל מסלולו, ולא איפשרו את המשך מהלכו. כשהתברר כי אין אפשרות להדוף את המתפרצים, שודרה במערכת הכריזה הודעה על ביטול המצעד. בעקבות כישלון המצעד הוקמה ועדת חקירה, ועל פי המלצותיה הודחו שלושה קצינים, ביניהם מפקד המצעד, בדרגת סגן-אלוף. מפקד זה דרש להציב גדרות תיל לאורך מסלול המצעד. אולם ראש אכ"א לא נענה לדרישה, בנימוק שיושב ראש הכנסת, יוסף שפרינצק, חשש שהתיל יעורר זכרונות מהשואה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לכן. במקום תיל נמתחו לאורך המסלול חבלים, אולם הללו לא עמדו בפני פריצת הצופים למסלול. חודשיים וחצי מאוחר יותר, ביולי 1949, התקיים מצעד משלים, עליו היה אחראי האלוף צבי איילון.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בינואר 2020	פרס נובל הוא פרס המוענק מקרן שהוקמה על פי צוואתו של אלפרד נובל, כימאי ותעשיין שהמציא את הדינמיט. לא נהוג להעניק את הפרס לאישים לאחר מותם, גם אם תרומתם לאנושות הייתה רבה, אלא אם כן מועמדותם הוצגה לפני מותם. כך, בשנת 1931 הוענק פרס נובל לספרות למשורר השוודי אריק אקסל קרלפלט שנפטר כמה חודשים קודם לכן. קרלפלט עצמו היה חבר ועדת פרס נובל, ובמשך שנים רבות שימש כמזכיר האקדמיה השוודית, שקובעת את זהות מקבלי הפרס. למעשה כבר ב-1918 הוכרז קרלפלט כזוכה בפרס, אך הוא סירב לקבלו עקב ניגוד עניינים ומשום שסבר ששוודים רבים מדי כבר קיבלו את הפרס, והפרס לא חולק באותה שנה. גם מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד, חתן פרס נובל לשלום ב-1961, קיבל את הפרס לאחר שנהרג בהתרסקות מטוסו ברודזיה הצפונית. ב-1974 הוקשחו הנהלים ונקבע כי אדם צריך להיות חי בעת ההכרזה על הזוכים בחודש אוקטובר. ויליאם ויקרי, שקיבל את פרס נובל לכלכלה ב-1996, נפטר לאחר ההכרזה אך לפני הטקס. ראלף סטיינמן שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-2011, מת שלושה ימים לפני פרסום ההודעה על זכייתו בפרס. חברי ועדת נובל לא ידעו על פטירתו בעת הפרסום, ולבסוף החליטה הוועדה שהיות שההחלטה "התקבלה בתום לב", סטיינמן יקבל את הפרס לאחר מותו.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בינואר 2020	בשנת 1952 נסע הסקסופוניסט המפורסם צ'ארלי פרקר לחוף המערבי של ארצות הברית כדי להפיץ שם את מוזיקת הבי בופ שמקורה בהארלם. כשהגיע ללוס אנג'לס, ערך פרקר אודישן במטרה לאתר חצוצרן שינגן עמו. בין המוני החצוצרנים שהגיעו למבחנים, הופיע גם חצוצרן צעיר ולא ידוע בשם צ'ט בייקר. הוא היה חייל משוחרר, שמעולם לא השתתף בהופעות ג'אז מקצועיות, והניסיון העיקרי שלו היה נגינה במצעדים צבאיים. להפתעת כל הנוכחים, לאחר שסיים בייקר לנגן, יצא פרקר מהחדר וביקש מכל שאר החצוצרנים הממתינים בתור לעזוב, כיוון שמצא את שחיפש.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בינואר 2020	תערו של אוקאם הוא עיקרון בפילוסופיה של המדע ובתורת ההוויה שבניסוח מודרני ניתן לבטא אותו בצורה הבאה: "כאשר ישנם שני הסברים שווי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר". העיקרון, שמשמש כתער דמיוני לסילוק ("גילוח") הסברים מוטעים, מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14, אך למעשה, שימש פילוסופים אחרים הרבה לפני תקופתו של אוקאם. כך למשל הרמב"ם, הפוסק ואיש האשכולות היהודי בן המאה ה-12, מעדיף בספרו "מורה הנבוכים", תורה אסטרונומית אחת על פני רעותה רק משום שהיא פשוטה יותר.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בינואר 2020	ג'ירוֹלָמוֹ קַרדָאנוֹ היה מתמטיקאי, פילוסוף, רופא, אסטרולוג וממציא בן המאה ה-16, ששמו יצא לפניו ברחבי אירופה. לקרדאנו הייתה חולשה מיוחדת להימורים, והוא הקדיש לעניין זה כמה שנים מחייו. קרדאנו כתב למעלה ממאה ספרים, וייחד אחד מהם ליסודות תורת ההסתברות, שהוא היה ממפתחיה. בפרקים הראשונים של הספר, שאינו עוסק במתמטיקה טהורה בלבד, מספק קרדאנו עצות למהמרים במשחקי קובייה ובמשחקי קלפים. מקום מיוחד הקדיש קרדאנו לתיאור מפורט של שיטות רמאות במשחקי מזל.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בינואר 2020	דגמי מערכת השמש המוצגים לציבור, הם כמעט תמיד בקנה מידה מעוות. זאת משום שיחסי הגדלים בין גרמי השמיים לבין המרחקים ביניהם, עצומים. לדוגמה, אם במודל בעל קנה מידה נכון, כדור הארץ יהיה גולה בקוטר סנטימטר בודד, אורך מסלולו של נפטון יהיה 22 קילומטר. לאורך כל המסלול הארוך הזה, הקהל יצטרך לחפש כדור בקוטר 3.9 סנטימטר, המייצג את נפטון. יתרה מזאת, השטח שיתחום מסלולו של נפטון בדגם, יהיה כ-38.5 אלף דונם – קצת יותר גדול מתחום שיפוט עיריית פתח תקווה. בתוך התחום הנרחב הזה יוצבו שמונה כדורים, המיצגים את כוכבי הלכת. הגדול שבהם, המיצג את צדק, בקוטר 11 ס"מ, והקטן, המייצג את כוכב חמה, בקוטר 0.4 ס"מ. כך שכל דגמי כוכבי הלכת יהיו קשים מאוד לאיתור	עריכה - תבנית - שיחה
25 בינואר 2020	זמר ששר בקול חזק ובתדר הנכון, שקרוי תדר התהודה העצמית, יכול להביא לשבירתה של כוס. גם לגשרים יש תדר תהודה עצמית. כך, למשל, גשר מצר טקומה שבמדינת וושינגטון בארצות הברית נכנס לעיתים קרובות לאחר הקמתו לתנודות שהתבטאו ב"הרים" ו"עמקים" לאורכו. אולם קריסתו הסופית ב-7 בנובמבר 1940, ארבעה חודשים בלבד לאחר סיום בנייתו, נבעה מסיבה אחרת – רוח צדית בעוצמה של 68 קמ"ש גרמה לו להתחיל להתפתל סביב קו האמצע במשרעת הולכת וגדלה. כשגברו התנודות ונהגים נמנעו מלהיכנס לגשר, התברר כי מכונית אחת עדיין נמצאת עליו, ובה כלב שבעליו נטש אותו ונמלט על נפשו. פרופסור להנדסה וצלם שנקלעו למקום ניסו לחלץ את הכלב מכלי הרכב אך כשלו. הכלב היה הקורבן היחיד באירוע.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בינואר 2020	ב-1994 השתתפה יהודית פולגאר באליפות לינארס בשחמט, בעת שהייתה רק בת 17. בסיבוב החמישי בטורניר נפגשה למשחק שחמט עם אלוף העולם דאז גארי קספרוב. במפגש ביניהם הזיז קספרוב את אחד מכלי המשחק ועזב אותו לשבריר שנייה, אך התחרט לאחר מכן והניח את הכלי בערוגה אחרת, וזאת בניגוד לכללי השחמט שאינם מתירים מעשה שכזה. פולגאר שמה לב לכך, אך היא לא התלוננה בפני השופט שכן לא רצתה ליצור אי-נעימויות באירוע האליפות הראשון שבו השתתפה, וכן חששה שאי-קבלת תלונתה תגרום לה לספוג עונש של הפחתת זמן התור שלה. האירוע הוקלט במצלמה, שאכן תיעדה שקספרוב עזב את הכלי למשך רבע שנייה. המשחק נמשך והסתיים בסופו של דבר בתיקו. האירוע עורר סערה וגרר ביקורת על מנהל הטורניר שלא הכריז על הפסד טכני של קספרוב בעת שהיו בידיו הראיות המצולמות, והוא זכור עד היום בעולם השחמט. פולגאר מעולם לא ניצחה את קספרוב במשחק שחמט רגיל, אך ניצחה אותו במשחק שחמט בזק.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בינואר 2020	לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין לחלל בחללית ווסטוק 1, שלחה עובדת טקסטיל והנדסאית בשם ולנטינה טרשקובה, מכפר רוסי קטן, מכתב לתוכנית החלל הסובייטית ובו היא מבקשת להיות קוסמונאוטית. באותו זמן רצה ראש מהנדסי תוכנית החלל הסובייטית סרגיי קורוליוב לבסס את יתרונה של ברית המועצות במרוץ לחלל וחיפש לתפקיד אישה בעלת כושר גופני גבוה וניסיון בצניחה חופשית, שגילה קטן מ-30 שנה, גובהה אינו עולה על 1.70 מטר, משקלה קטן מ-70 קילוגרם, ויש לה התאמה אידאולוגית לקומוניזם. טרשקובה נבחרה מתוך מאות מועמדות, וב-16 ביוני 1963 הפכה לאישה הראשונה בחלל, בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק ששוגרה מנמל החלל בייקונור. היא לא הייתה טייסת ולכן לא ניתנה לה שליטה על כלי הטיס, אך ערנותה הצילה את חייה ואת גאוות ברית המועצות. בשלב מסוים היא הבחינה שהחללית מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. לאחר שדיווחה על כך למרכז הבקרה נמסרו לה באמצעות מכשיר הקשר נתונים חדשים שהטעינה לטייס האוטומטי. החללית הצליחה לשוב לאטמוספירה וטרשקובה צנחה בשלום. לבקשת קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בינואר 2020	גריגורי פרלמן הוא מתמטיקאי יהודי, יליד סנקט פטרבורג, שפרסם בשנת 2002 הוכחה להשערת פואנקרה. השערה חשובה זו, השייכת לתחום הטופולוגיה, נוסחה על ידי אנרי פואנקרה ב-1904, ונבחרה בשנת 2000 על ידי מכון קליי למתמטיקה כאחת משבע בעיות המילניום שפתרונן מזכה בפרס של מיליון דולר. פרלמן בחר לפרסם את ההוכחה שלו, שהשערת פואנקרה היא מקרה פרטי שלה, דווקא באינטרנט ולא בכתב עת שעובר ביקורת עמיתים, ובכך ויתר על הפרס. התכחשותו לממסד המדעי נמשכה כשסירב לקבל את מדליית פילדס, המוענקת אחת לארבע שנים, והיא הפרס החשוב והמכובד ביותר בענף המתמטיקה.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בינואר 2020	מאיר אריאל נטה לשלב בשיריו חידודי לשון, הומאז'ים, ציטוטים מהמקורות ופרפרזות. מגמה זו ניתן לראות גם בשמות שלושת אלבומיו הראשונים: שם אלבומו הראשון, "שירי חג ומועד ונופל", מכיל משחק מילים הנובע מהדו-משמעות שיש למילים "חג" ו"מועד". שם אלבומו השני, "...וגלוי עיניים", ממשיך את המילה האחרונה משם אלבומו הראשון, ויוצר יחד עימה את הציטוט "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם", מתוך במדבר, כ"ד, ט"ז. שם אלבומו השלישי, "ירוקות", ממשיך מגמה זו. "ירוקות" הוא גם כינוי 'אריאלי' לנערות צעירות ויפות, המופיעות בשירי האלבום, וגם ממשיך את המילה האחרונה משם אלבומו השני, ליצירת הביטוי "עיניים ירוקות". בכך רימז אריאל, כי אלבומיו השני והשלישי, ממשיכים המשך סגנוני את אלבומו הראשון.	עריכה - תבנית - שיחה
30 בינואר 2020	וודקה מזויפת גורמת למותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה, בעיקר ברוסיה. משקאות מזויפים מכילים לעיתים קרובות כהלים נוספים מלבד האתנול, שהוא האלכוהול המוכר ממשקאות חריפים ומופק באמצעות התססה וזיקוק של דגנים או סלק. מבין כהלים רעילים אלה נפוץ המתנול, ששתייתו עלולה לגרום לעיוורון כתוצאה מפגיעה בעצב הראייה ואף למוות. זאת כתוצאה מתוצר החמצון הרעיל של המתנול - פורמאלדהיד. במקרה של שתיית מתנול יש להגיע במהירות האפשרית לבית חולים, עוד בטרם החל המתנול להתפרק בגוף. הטיפול המקובל במקרה כזה הוא החדרת כמות גדולה של אתנול לגופו של החולה. האתנול תופס את מקומו של המתנול בכבד, ומאלץ אותו לצאת עם השתן.	עריכה - תבנית - שיחה
31 בינואר 2020	תבנית:הידעת? 31 בינואר 2020	עריכה - תבנית - שיחה