ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
14 במאי 2021	רוברט טוד לינקולן, בנו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן שנרצח בידי מתנקש, היה הבן היחיד שהגיע לשיבה טובה, לאחר ששלושת בניו האחרים של לינקולן מתו בילדותם. בצירוף מקרים מעניין, ניצלו חייו של לינקולן הבן בשנת 1864 על ידי אחיו של ג'ון וילקס בות', רוצחו של לינקולן האב בשנת 1865. באורח מוזר לא פחות, היה לינקולן הבן עד, בעת כהונתו כמזכיר המלחמה, להתנקשות בחייו של הנשיא ג'יימס גרפילד, בתחנת הרכבת בוושינגטון די. סי., וכן נכח בתערוכה בעיר באפלו בה נורה הנשיא ויליאם מקינלי בידי אנרכיסט. עם זאת, באופן אירוני, דווקא מתיאטרון "פורד" בוושינגטון, בו נרצח אביו במהלך המחזה "בן דודנו האמריקאי", נעדר לינקולן הבן עקב עייפות.	עריכה - תבנית - שיחה

מאי 2021
1 במאי 2021	יום הפועלים הבינלאומי, הנחוג ב־1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו בעקבות "מהומות היימרקט" בשיקגו במאי 1886. המהומות החלו לאחר שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל־8 שעות. במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו־6 שוטרים. צבעו של הדגל האדום מציין את דמם השפוך.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2021	המערכון התוכי המת של מונטי פייתון, שהופיע לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" הוא אחד המערכונים הידועים והמפורסמים של החבורה. הוא מתאר אדם (ג'ון קליז) המגיע לחנות למכירת חיות מחמד כדי להתלונן על כך שנמכר לו תוכי מת, והמוכר (מייקל פאלין) טוען טיעונים אבסורדיים כדי להוכיח שהתוכי חי. הקונה לא מסכים עם טענותיו של המוכר, ומשתמש בשלל ביטויים אנגליים שמשמעותם "מת" כדי לתאר את מצבו של התוכי. כשכותב המערכון גרהאם צ'אפמן מת בשנת 1989, ספד לו קליז ואמר, כמו במערכון, שצ'אפמן נפטר, הלך לעולמו, חדל להיות, שבק חיים, נפח את נשמתו והלך לפגוש את בוראו. קליז טען שהספד הומוריסטי שכזה הוא מחויב המציאות עם מותו של אדם כצ'אפמן.	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2021	עד 1852 התקיים הכלל "כל אדם לעצמו" במהלך נטישת ספינה טובעת. ואולם טביעתה של הספינה אה"מ בירקנהד בשנה זו הביאה לשינוי בנוהג. כשהחלה הספינה לטבוע, ועליה 643 איש ובהם 20 נשים וילדים, הכריז רב החובל "כל אדם לעצמו", אך הקצין הבכיר שנותר על הסיפון, אלכסנדר סטון, נטל את הפיקוד והורה לאנשים לשמור על הסדר והמשמעת. נעשו פעולות בניסיון לגרום לחרטום הספינה לעלות, ועל סירות ההצלה הועלו תחילה הנשים והילדים. 450 איש טבעו באסון, אך בזכות מעשהו של הקצין ניצלו כל הנשים והילדים. הסלע שלידו טבעה הספינה נקרא מאז "סלע בירקנהד" ועל המצבה שעליו חקוקות המילים, שהפכו מאז למטבע לשון: "Women and children first" ("נשים וילדים תחילה").	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2021	השוואה לשפות הקרובות לעברית מלמדת שמקור המילה מֹאזְנַיִם בשורש השמי וז"ן, שעניינו שקילה, ולכן מילה זו הייתה צפויה להיכתב "מוֹזְנַיִם". את הכתיב באל"ף מסבירים כאטימולוגיה עממית. מאחר שבעברית העתיקה המילה "מאזניים" הייתה המקרה היחיד שבו נעשה שימוש בשורש וז"ן, הדוברים לא קישרו אותה לשורש זה אלא דווקא ל"אוזניים" הקרובה אליה בצליל, ומכאן קצרה הדרך לשרבוב האל"ף לכתיב המילה. קישור מוטעה זה, הנפוץ גם כיום, הוביל מאוחר יותר ליצירת השורש התנייני אז"ן (ממנו נגזרו למשל המילים: איזן, מאוזן). לאמיתו של דבר, אין כל קשר אטימולוגי בין המילים "מאזניים" ו"אוזניים".	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2021	ההתנקשות בצאר היוגוסלבי אלכסנדר הראשון ב-9 באוקטובר 1934 במרסיי, הייתה אחת הראשונות שהוסרטו ושודרו ביומני קולנוע. מן הירי נהרג גם שר החוץ הצרפתי, לואי בארטו. רק ב-1974 נודע כי שר החוץ הצרפתי לא נורה בידי המתנקש, אלא מרובהו של אחד השוטרים הצרפתים, ככל הנראה בשוגג.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2021	כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסוימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים, כלומר, מסוגלים לשנות את הזוויג שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המקיימים רביית בתולים, דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה איננה זקוקה לזכר בכדי להתרבות אלא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה זוויגים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2021	אף שרוב מדינות העולם מכירות בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לתפקידים פוליטיים, רמת הייצוג של נשים בבתי נבחרים בכמעט כל מדינות העולם נמוכה מזו של גברים. בדרך כלל, המדינות שמצטיינות בייצוג גבוה של נשים בפרלמנט הן מדינות סקנדינביה, אך המדינה הראשונה שבה נרשם רוב נשי בבית המחוקקים היא דווקא המדינה האפריקנית רואנדה. לאחר הבחירות שנערכו בה ב־2008 היו בבית הנבחרים הרואנדי 44 נשים מכלל 80 החברים, 24 מתוכן במקומות ששוריינו לנשים. שילוב נשים בפוליטיקה הוא אחד מלקחי רצח העם ברואנדה, והוא מבוסס על ההנחה ששילוב נשים בצמרת יפחית את המתחים האתניים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2021	מתופף הג'אז האמריקאי, באדי ריץ', נחשב לאחד האמנים החשובים ביותר בנגינה על תופים. ריץ' זוהה לראשונה ככשרון ריתמי בהיותו בן שנה בלבד כאשר אביו ראה שהוא מצליח לשמור על קצב קבוע בעזרת כף. הוא היה הבדרן בעל המשכורת השנייה בגובהה בין ילדי העולם, וכבר בגיל 18 וחצי תופף ריץ' במסגרות שונות ובכלים שונים. לימים טען ריץ' שהוא מעולם לא לקח שיעורי נגינה, מעולם לא התאמן והיה מנגן רק בזמן הופעות.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2021	במסגרת מחקריו כפרופסור בקולז' דה פראנס על הקשר בין פסיכיאטריה ומשפט פלילי, פרסם הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו ב-1973 את הספר "אני פּ‏ייר ריבְייר, ששחטתי את אמי, אחותי ואחי". הספר עסק בעדותו של פייר ריבייר, אשר הועמד למשפט בתחילת המאה ה-19 על רצח בני משפחתו. לאחר מותו של פוקו, התגלה במסמכי בית הספר בו למד, שכבר בצעירותו נחשב לתלמיד מצטיין, ולרוב אף שובץ בשלישייה הפותחת של תלמידי השכבה, אך מעליו מדורג לא אחת תלמיד מצטיין אחר. שמו של אותו תלמיד היה גם כן, פייר ריבייר.	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2021	בשנים שהייתה ירושלים מחולקת בין ישראל וירדן (1948–1967), נפתחו גדרות התיל שסימנו את הגבול באופן רשמי רק פעם אחת: היה זה ב-22 במאי 1956, כאשר חולָה בבית החולים סַן לואי, שעמד על הגבול, הפילה בטעות את שיניה התותבות מהחלון הפונה אל שטח ההפקר שתחתיו. נזירות בית החולים השיגו את הסכמתם של צה"ל והלגיון הערבי וירדו לחפש את השיניים האבודות, כשאליהן נלווה קצין צרפתי ממשקיפי האו"ם הנושא דגל לבן. השיניים התותבות נמצאו והוחזרו לבעליהן. אחת הנזירות אף הונצחה במצלמתו של צלם המגזין "לייף" דוד רובינגר כשהיא מחזיקה את השיניים בידיה. הסיפור המצולם, “Tale of Some Teeth” ("מעשה בכמה שיניים"), התפרסם ב-2 ביולי והיה כתבתו הגדולה הראשונה של רובינגר ב"לייף". (טעות נפוצה היא לייחס את הסיפור למנזר נוטרדם הסמוך, אולם שם מעולם לא אושפזו חולים, וגם מעולם לא שירתו נזירות אלא נזירים בלבד.)	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2021	כל המוזיקאים החברים בלהקת הרוק קווין הם בעלי תארים אקדמיים. הסולן פרדי מרקיורי היה בעל תואר באמנות ועיצוב גרפי. המתופף, רוג'ר טיילור, מחזיק בתואר בביולוגיה, והבסיסט, ג'ון דיקון, סיים לימודי הנדסת חשמל, ובידע שרכש השתמש כדי לפתח אפשרויות חדשות בשימוש בסינתיסייזר. בעל ההשכלה האקדמית הגבוהה ביותר בהם הוא הגיטריסט בריאן מיי אשר שנים לאחר הקריירה המוזיקלית שלו השלים את עבודת הדוקטורט בנושא מערכת השמש. בשנים 2007–2013 כיהן מיי כנגיד של אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול, תפקיד ייצוגי ללא סמכויות ממשיות.	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2021	הגשר העתיק ביותר בפריז שעדיין עומד על תלו הוא פּוֹן נֶף ("הגשר החדש"). הגשר, שנשמר בצורתו המקורית עד היום, נבנה בהוראת אנרי הרביעי, מלך צרפת בין השנים 1578–1604, והיה גשר האבן הראשון שלא נבנו עליו בתי מגורים או מבני ציבור. הנוהג לבנות על גבי גשרים גרם לא אחת לקריסתם. כך קרה גם לגשר נוטרדאם, הגשר בעל ההיסטוריה הארוכה ביותר מבין 37 הגשרים שחוצים את נהר הסן, שקרס מספר פעמים מאז נבנה לראשונה בעת העתיקה.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2021	המטאורים, אותם "כוכבים נופלים" שנראים בשמי הלילה, מסמנים את מסלול תנועתם של סלעים וגרגירי אבק החודרים לאטמוספירה. מקור האור של אותם גופים, המטאורואידים, בפלזמה שנוצרת סביבם עקב החום הרב שיוצר החיכוך עם האוויר. מדי שנה, נאספים ונחקרים מטאוריטים גדולים בודדים, שלא הספיקו להתאדות באטמוספירה והגיעו לקרקע. זאת בעוד רוב החומר אשר מגיע מהחלל לפני כדור הארץ, כ-20,000 טון בשנה, מקורו דווקא במטאוריטים הזעירים, שקוטרם אינו עולה על מאית המילימטר. אלו, כמעט שלא מתחממים בגלל שטח הפנים הקטן שלהם.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2021	רוברט טוד לינקולן, בנו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן שנרצח בידי מתנקש, היה הבן היחיד שהגיע לשיבה טובה, לאחר ששלושת בניו האחרים של לינקולן מתו בילדותם. בצירוף מקרים מעניין, ניצלו חייו של לינקולן הבן בשנת 1864 על ידי אחיו של ג'ון וילקס בות', רוצחו של לינקולן האב בשנת 1865. באורח מוזר לא פחות, היה לינקולן הבן עד, בעת כהונתו כמזכיר המלחמה, להתנקשות בחייו של הנשיא ג'יימס גרפילד, בתחנת הרכבת בוושינגטון די. סי., וכן נכח בתערוכה בעיר באפלו בה נורה הנשיא ויליאם מקינלי בידי אנרכיסט. עם זאת, באופן אירוני, דווקא מתיאטרון "פורד" בוושינגטון, בו נרצח אביו במהלך המחזה "בן דודנו האמריקאי", נעדר לינקולן הבן עקב עייפות.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2021	שניים מגדולי שחקני הבייסבול בכל הזמנים היו יהודים שסירבו לשחק ביום כיפור בשל יהדותם ואמונתם. האנק גרינברג, החובט המצטיין של הדטרויט טייגרס, הוביל ב-1934 את קבוצתו לאליפות הליגה האמריקאית. במשחק שנערך בראש השנה מול הבוסטון רד סוקס הוא שיחק לאחר שנועץ בכמה רבנים ואף חבט שני "הום ראן", שהעניקו לקבוצתו את הניצחון. עם זאת, במשחק שנקבע ליום כיפור סירב להשתתף. המשורר ובעל הטור אדגר גאסט חיבר בעקבות האירוע שיר, "הגיע יום כיפור", המהלל את גרינברג ומחויבותו לדתו. גרינברג, שבחר להתפלל בבית הכנסת, זכה למחיאות כפיים וקימת כבוד של המתפללים. כשלושים שנה לאחר מכן, עמד סנדי קופקס, המגיש המצטיין של הלוס אנג'לס דודג'רס שבא מבית יהודי אורתודוקסי, בפני מצב דומה. בסדרת הוורלד סיריס של 1965 התמודדו הדודג'רס נגד המינסוטה טווינס, וקופקס, ששובץ כמגיש הפותח במשחק הראשון, בחר לצום ולא להגיע למשחק. בהיעדרו, הדודג'רס הפסידו את המשחק הראשון וגם את המשחק השני, אותו פתח קופקס חלוש מהצום. בהמשך ניצח קופקס את המשחקים החמישי והשביעי וזכה עם קבוצתו ב"וורלד סיריס". קופקס עצמו אף זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2021	ביולי 1977 אובחן אצל בוב מארלי סרטן בבוהן כף הרגל. הוא סירב לקטיעה מלאה של האצבע, בשל אמונתו בדת הראסטפארי, אך קיבל טיפול רפואי. כשנה לאחר מכן התברר כי הסרטן התפשט בגופו, מהבוהן לאיברים אחרים ובמיוחד למוח ולריאות. הוא קיבל טיפול ממומחה רפואי במינכן, אך מצבו הידרדר. גם במצבו הקשה סירב מארלי לכתוב צוואה, שכן לפי דתו זוהי הודאה כי הוא בן תמותה וויתור על אפשרות היותו אחד מהנבחרים לחיי נצח. לבסוף נפטר ב-11 במאי 1981, לאחר שמטוסו נחת במיאמי בדרכו חזרה לג'מייקה, והוא בן 36 בלבד.	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2021	המילה האנגלית או. קיי. היא אחת המילים המוכרות בעולם. משערים שהיא הופיעה לראשונה בדפוס בשנת 1839 כראשי תיבות של "oll korrect", צורה היתולית של "all correct" ("הכול בסדר"). המילה התפרסמה במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1840 בתור סלוגן הבחירות של מרטין ואן ביורן. ואן ביורן, שנבחר לנשיא ארצות הברית השמיני, כינה את עצמו OK כראשי תיבות של "Old Kinderhook", על שם עיירת הולדתו, קינדרהוק שבמדינת ניו יורק.	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2021	מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו, אלא ביבשת אמריקה ושמו בעברית ובמספר שפות אחרות, כגון צרפתית (dinde) ויידיש (אינדיק), משמר את זיהויו השגוי של העולם החדש עם הודו - אותו בלבול שבגללו נקראים ילידי היבשת אינדיאנים (מילולית, "הודים") במספר שפות. באופן דומה, בהולנדית ובשפות הסקנדינביות נקרא העוף בשיבושים שונים של העיר קוזי'קוד שבהודו. בשפות אחרות משמר השם טעויות אחרות בזיהויו: מקור השם turkey באנגלית הוא טקסונומיה שגויה של תרנגול ההודו כעוף גינאה (פנינייה), שהגיע לאירופה מאפריקה דרך טורקיה ומכאן קיבל את שמו. בפורטוגזית נקרא העוף "פרו", כשמה של מלכות המשנה של פרו, בערבית נקרא העוף "תרנגול רומאי", ואילו ביוונית - "תרנגול צרפתי".	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2021	ברכת המלכים היא ברכה הנאמרת לעיתים נדירות, בנוכחות מלך. חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את הברכה בטקס קבלת הפרס שבאופן מסורתי נערך בנוכחות מלך שוודיה, על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966. לעומתו חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, נמנע מלברך אותה כשקיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, כיון שקיבל חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין לפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם הוא ייצוגי בלבד ואין להם כוח ביצועי ממשי. אך כעבור שנה, כשפגש אומן את עבדאללה השני, מלך ירדן ב-2006, בירך אומן את הברכה כיון שלצד תואר המלוכה מלכי ירדן הם גם שליטים לכל דבר, ולפי כל הפוסקים על הרואה אותם לברך את הברכה.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2021	האפיפיור סלסטינוס החמישי כיהן כאפיפיור במשך כחמישה חודשים בשנת 1294. אחת הבולות שהוא הספיק לחוקק אפשרה לאפיפיור להתפטר מכהונתו. ואכן, סלסטינוס עצמו התפטר ושב לחיי נזירות במערה. בקונקלווה שהתקיימה לאחר פרישתו, הראשונה בהיסטוריה שהתכנסה כשהאפיפיור הקודם עודנו חי, נבחר בוניפקיוס השמיני לשמש כמחליפו. בוניפקיוס הורה להוציא את סלסטינוס מהמערה ולכלוא אותו בטירה, שם מת כעבור עשרה חודשים.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2021	הכרזת העצמאות של ארגנטינה התרחשה ב-9 ביולי 1816. אלא שארגנטינה (שטרם נקראה אז "ארגנטינה") הפכה למעשה לעצמאית כבר ב-25 במאי 1810; ביום בו הודח המשנה למלך ספרד שמשל על תת ממלכת ריו דה לה פלטה. 25 במאי מצוין עד היום בידי הארגנטינאים בתור "יום מהפיכת מאי", ולא "יום העצמאות". במשך שש השנים הללו, שבין 1810 ו-1816, ארגנטינה העמידה פנים של נאמנות למלך ספרד, פרננדו ה-7, שהיה עצור בידי נפוליאון. כאשר נערכו קרבות בין המורדים (דהיינו, ארגנטינה) לבין המלוכנים (הנאמנים לספרד), שני הצדדים הניפו את דגל ספרד. רק ב-1816 העזה ארגנטינה לצאת נגד המלך בגלוי והכריזה על עצמאותה כאמור, בקונגרס טוקומן.	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2021	אצטדיוני כדורגל לובשים חג ביום של משחק מכריע או בעל חשיבות מיוחדת. לא כך היה לקראת משחק הכדורגל בין מכבי חיפה למכבי רמת עמידר בעונת 1983/1984. חיפה, שהייתה כפסע מזכייה ראשונה באליפות הליגה הלאומית, הגיעה לאימון המסכם על כר הדשא באצטדיונה הביתי בקריית אליעזר, ונחרדה לגלות שהדשא נתקף מחלה והפך צהוב. הנהלת האצטדיון ועיריית חיפה ניסו למנוע מהקבוצה לקיים את האימון על הדשא החולה, כדי לאפשר לו לנסות ולהחלים. לאחר דין ודברים מתוחים בין העירייה לבין מאמן הקבוצה, שלמה שרף, שכללו התערבות כוח משטרה, הוחלט שהקבוצה כן תקיים את האימון, כמתוכנן. הדשא לא החלים וניסיונות לצביעת הדשא בירוק כשלו. העירייה הסתפקה לבסוף בהתנצלות פומבית בפני הקהל, בכריזת האצטדיון, שנענתה בקריאות בוז מצד האוהדים. המשחק הסתיים בניצחון חיפני וכלום לא עצר בעד אלפי אוהדים צוהלים, לבושים בחולצות ירוקות, לפרוץ לתחומי המגרש ולהעניק למגרש את הצבע שחסר לו.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2021	לדעת מומחים שונים, בליל 26 בספטמבר 1983, מנע לוטננט־קולונל סטניסלב פטרוב, שהיה קצין תורן בבונקר סרפוחוב־15 הסמוך למוסקבה, מלחמת עולם גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות. מעט לאחר חצות התקבלה התרעה מהלוויינים על שיגור טיל בין-יבשתי מכיוונה של ארצות הברית, אך פטרוב החליט על דעת עצמו, ובניגוד להוראות, כי מדובר בהתרעת שווא. גם לאחר שהתקבלה התרעה על ארבעה טילים נוספים, בחר פטרוב להתעלם ממנה ולא לדווח לממונים עליו. פטרוב נסמך על חוסר-ההיגיון שבשליחת טיל אחד או כמה טילים בודדים, וכן על כך שבעבר התגלו תקלות בתפקוד מערכת הלוויין הסובייטית. בדיעבד התגלה כי אכן מדובר היה בתקלה טכנית, שנבעה ממערך נדיר של השתקפות אור השמש על עננים גבוהים, בצירוף עם תוואי מסלולי הלוויינים. הסובייטים התעלמו לחלוטין מנכונות מעשהו של פטרוב, והוא אף ננזף על הפרת הוראות. ההוקרה היחידה לה זכה פטרוב הייתה בדמות פרס כספי בסך אלף דולר, ושתי אזרחויות של כבוד מטעם "התאחדות אזרחי העולם" בסן פרנסיסקו ובניו יורק.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2021	תבנית:הידעת? 24 במאי 2021	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2021	תבנית:הידעת? 25 במאי 2021	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2021	תבנית:הידעת? 26 במאי 2021	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2021	תבנית:הידעת? 27 במאי 2021	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2021	תבנית:הידעת? 28 במאי 2021	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2021	תבנית:הידעת? 29 במאי 2021	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2021	תבנית:הידעת? 30 במאי 2021	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2021	תבנית:הידעת? 31 במאי 2021	עריכה - תבנית - שיחה