ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
27 במרץ 2023	הנגיף, הגדלה פי 370,000 אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. זאת המחלה האנושית היחידה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת בעזרת מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. משום שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, המילה שנבחרה ל"חיסון" באנגלית היא "Vaccination", לפי המילה הלטינית "Vacca" שמשמעותה "פרה".	עריכה - תבנית - שיחה

מרץ 2023
1 במרץ 2023	תצלום בקבוק הרואין אשר שווק על ידי חברת "באייר" הסם הרואין סונתז לראשונה במאה ה-19. באותה העת, לפני שכל השפעות הסם התגלו, החלה חברת התרופות הגרמנית "באייר" לשווקו כתחליף לא-ממכר למורפין וכתרופת שיעול לילדים.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במרץ 2023	עוזי נרקיס במלחמת השחרור תכנן יגאל אלון מהלך להבטחת דרום הנגב באמצעות כיבוש אילת מכיוון דרום. הרעיון היה לשלוח לדרום אפריקה מחלקת פלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח. המחלקה תחבור שם לציונים דרום אפריקאים שירכשו ספינה מבעוד יום. בספינה תפליג המחלקה אל מפרץ אילת דרך ים סוף ותוך חבירה לסיירי הפלמ"ח שיגיעו מצפון יכבוש הכוח המשולב את אילת. גם מפקד מונה לפעולה - עוזי נרקיס, אשר במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית "נתקע" באילת למשך שבועיים והיה, לפיכך, המפקד היחיד שהכיר את האזור. מלבד זאת, היכרותו עם האנגלית הייתה טובה מספיק כדי לתקשר עם יהודי דרום אפריקה. בעקבות קרבות לטרון נגנזה התוכנית.	עריכה - תבנית - שיחה
3 במרץ 2023	מיקלוש הורטי, 1921 במשך עשרים וארבע שנים, בין 1920 ו-1944 נשלטה הונגריה, שהיא מדינה ללא מוצא לים, בידי מיקלוש הורטי, אדמירל בחיל הים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. כשליט, תוארו של הורטי היה עוצר, אף על פי שלמדינה לא היה כל מלך שלמענו שמר הורטי על סמכויותיו. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במרץ 2023	יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע) בתקופת תחיית הלשון העברית מתרגמי ספרות עבריים רבים לא הסתפקו רק בתרגום תוכנן של יצירות. הם גם עברתו את שמות גיבוריהן. חלקם נתנו לדמויות שמות עבריים עם צליל דומה לזה שבשפת המקור. למשל, בתרגומו של יצחק סלקינסון למחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, כל הדמויות זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו ב"תרגום צלילי" את השמות רם ויעל. גם עליזה, הלא היא אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את שמה ב"תרגום צלילי". אחרים שמרו רק על חריזה שהייתה קיימת במקור בין שמותיהם של שתי דמויות. לדוגמה, הנזל וגרטל של האחים גרים, קיבלו את השמות עמי ותמי. שיטת העברות השלישית הייתה שמירה על משמעות השמות. כך לוטכן, גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen", אורה הכפולה, קיבלה את שמה העברי, אורה (בגרמנית: לוט - אור, כן - מוספית הקטנה). עברות השמות לא נעצר בספרות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב-יפו איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' השישי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם	עריכה - תבנית - שיחה
5 במרץ 2023	יצחק שדה בשנת 1942, בעת שצבאות הגנרל-פלדמרשל הגרמני ארווין רומל התקדמו אל ארץ ישראל, תכננו ראשי היישוב לרכז את התושבים היהודים במובלעת מבוצרת בין חיפה ועמק יזרעאל, על מנת להילחם באויב עד לאיש האחרון. תוכנית זו, שהגה יצחק שדה, כונתה "מצדה על הכרמל". לאחר תבוסתו של רומל בקרב אל עלמיין נגנזה התוכנית. תקופת שהייתו של רומל במדבר המערבי ידועה בקורות היישוב כמאתיים ימי חרדה.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במרץ 2023	נגיפי שפעת מקור שמה של השפעת הספרדית, שקטלה בין 50 ל-100 מיליון אנשים בשנים 1918–1919, אינו בכך שמוצא המגפה מספרד, אלא בכך שהיא פרצה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, והעיתונות הספרדית הייתה היחידה שפרסמה את התפרצותה, משום שלא השתתפה במלחמה ולא הייתה כפופה לצנזורה שנכפתה על העיתונות במדינות הלוחמות.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במרץ 2023	אוזני המן מנהג יפה בפורים הוא לשלוח אוזני המן, המזכירים לנו את שמו של המן הרשע, במשלוח המנות. אך למעשה אין כל קשר בין מאפה זה הממולא בדרך כלל בפרג לבין האנטגוניסט של מגילת אסתר. בגרמנית נקרא המאפה Mohntasche ("מוֹנטאשה"), כלומר "כיס פרג", ומשערים שזה היה שמו המקורי גם ביידיש, שפתם של היהודים האשכנזים. בעברית תורגם שמו באופן אסוציאטיבי ל"אוזן המן", עקב צורתו המשולשת והקשר לחג הפורים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במרץ 2023	אהרן אהרונסון אהרן אהרונסון זכה לתהילת עולם לאחר שגילה את זן הבר המכונה "אם החיטה". בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה, ולכן לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה. ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד, אך במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר. גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במרץ 2023	תא עצב במיקרוסקופ קמילו גולג'י, שעל שמו קרויים כיום מספר מושגים בסיסיים בביולוגיה, נולד בשנת 1843, בכפר שכיום קרוי על שמו, והקדיש את חייו למחקר מערכת העצבים המרכזית. גולג'י פיתח שיטת צביעה (שגם היא קרויה כיום על שמו), המאפשרת לצבוע חלקים מרקמת עצבים, ולראות אותם היטב על רקע שאר רקמת העצב שלא נצבעה. בזמן בו הוא השתמש בשיטה, ניטש ויכוח בין המדענים בשאלה אם העצבים מורכבים תאי עצב נפרדים. גולג'י סבר שרשת העצבים אינה מורכבת מתאים נפרדים, והמאמר המדעי בו דיווח על התצפית בעצבים בעזרת הצביעה כביכול חיזק השערה זו. אלא שקולגה שלו, סנטיאגו רמון אי קחאל, שסבר ההפך ממנו, השתמש דווקא בשיטת הצביעה שפיתח גולג'י כדי להוכיח שגולג'י טועה. רמון אי קחאל, שהיה מדען וצייר, דילל את הצבע של גולג'י וחזר על הצביעה. כאשר הצבע היה דליל יותר, קל היה לראות במיקרוסקופ שרשת העצבים בנויה מתאים נפרדים, ושביניהם יש רווחים קטנים. בשנת 1906 חלקו גולג'י ורמון אי קחאל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בזכות תגלית זו.	עריכה - תבנית - שיחה
10 במרץ 2023	אהוד ברק במדי שרד, מעוטר באות לגיון ההצטיינות (סרט) ושאר העיטורים והאותות בהם זכה רק מעטים זוכים לענוד את אחד מעיטורי צה"ל, אך לשני חיילים ישראלים הוענקו לא פחות מחמישה עיטורים של צבא הגנה לישראל. השניים הם סרן נחמיה כהן והרמטכ"ל ה-14 רב-אלוף אהוד ברק. לשניהם הוענקו עיטור המופת וארבעה צל"שי רמטכ"ל, העיטורים השלישי והרביעי בחשיבותם. כל העיטורים של כהן וברק ניתנו על פעולות מסווגות שבוצעו במהלך שירותם בסיירת מטכ"ל. ברק, בהיותו רמטכ"ל, עוטר גם באות לגיון ההצטיינות של ארצות הברית, בדרגת מפקד. בנוסף לאלו, זכו חיילים נוספים במספר עיטורים, בהם בולטים: אביגדור קהלני שעוטר בעיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר, ובעיטור המופת, עובד לדיז'נסקי ואמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה-15, שעוטרו שניהם פעמיים בעיטור העוז, העיטור השני בחשיבותו, וכן עמוס ירקוני, שעוטר בעיטור המופת ובשלושה ציונים לשבח.	עריכה - תבנית - שיחה
11 במרץ 2023	שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק. אם, לשם פשטות נזניח את קיומם של כל הירחים במערכת השמש, נוכל לומר כי כל הגורמים במערכת השמש, לרבות כדור הארץ ולרבות השמש עצמה, יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה. ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכל שאר גרמי השמיים שבמערכת השמש גם יחד, נקודת מרכז המסה המשותפת לכלל מערכת השמש נמצאת בתוך השמש עצמה. אולם נקודה זו אינה מרכז השמש. מרכז השמש מקיף נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בסרטון). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות. זאת משום שלא ניתן להבחין באותן פלנטות באופן ישיר מכדור הארץ.	עריכה - תבנית - שיחה
12 במרץ 2023	ניו אמסטרדם בציור מ-1664 ב-31 ביולי 1667 נחתם חוזה ברדה במסגרתו החליפו ההולנדים את ניו אמסטרדם, היא ניו יורק של היום, במושבה הבריטית הקטנה סורינאם, שבאמריקה הדרומית, ובאי ראן באיי מאלוקו שבאינדונזיה. אחת מסיבות ההחלפה, מבחינת ההולנדים, הייתה גידולי הסוכר והטבק הפוטנציאליים בסורינאם, והמסחר באגוז המוסקט שבאי ראן, שבאותה תקופה נתפסו כמבטיחים התעשרות רבה יותר, בהשוואה למושבה ניו אמסטרדם.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במרץ 2023	מולקולה של מימן ציאנידי. הצבע הלבן מסמל אטום מימן, השחור מסמל אטום פחמן והכחול מסמל אטום חנקן מימן ציאנידי (HCN), סוג של ציאניד, הוא אחד הרעלים החזקים בעולם. החומר זוהה לראשונה בשנת 1782, כאשר הכימאי השוודי קרל וילהלם שֵלֶה (Scheele) הצליח להפיק אותו מכחול פרוסי, צבע שפותח בשנת 1704 על ידי יצרן הצבעים הגרמני היינריך דיסבאך, כשניסה לייצר דווקא צבע אדום. בהיכנסו לגוף האדם, נקשר הציאניד אל ההמוגלובין במקום החמצן בקשר בלתי הפיך, והמחסור בחמצן פוגע דרמטית בכושר ייצור האנרגיה בתאי הגוף (מה שמכונה "חנק תאי"). אחת הדרכים היעילות להצלת אדם שלקה בהרעלת ציאניד, היא לספק לו במהירות כמות גדולה של ויטמין B12, משום שהצורה הבסיסית של הוויטמין יכולה להיקשר היטב לציאנידים, ובכך למנוע את קשירתם להמוגלובין. קרל וילהלם שלה עצמו לא היה מודע לרעילותו של החומר אותו חקר, ואפילו התפתה לטעום אותו. משערים כי שלה מצא את מותו בגלל חשיפה ממושכת לרעלים דוגמת ציאניד וארסן.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במרץ 2023	ב־14 במרץ מציינים במחלקות למתמטיקה באוניברסיטאות ברחבי העולם את יום פאי, זאת כתוצאה מהקירוב בן שלוש הספרות לערך פאי - 3.14. מהדרי ה"חג" חוגגים אותו בדרך כלל בשעה 1:59 אחר הצהריים (3.14159) ב-2015 חגגו בשעה 9:26 בבוקר (3.1415926). ביום פאי של שנת 2004 קבע הגאון-האוטיסט דניאל טאמט שיא אירופי בדקלום המספר - הוא הקריא את 22,514 הספרות הראשונות של פאי. את שיא גינס בדקלום פאי קבע רג'וויר מינה מהודו שב-21 במרץ 2015 דקלם ללא שגיאה 70,000 ספרות במשך 9 שעות ו-27 דקות.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במרץ 2023	תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במרץ 2023	דולפינים בבריכה בגן החיות בטנריף באחד מהניסויים לבחינת אינטליגנציה בבעלי חיים השתמשו בשני דולפינים, זכר ונקבה, אשר שהו בבריכה. הפרידו בין השניים באמצעות מחיצה ולימדו את הנקבה ללחוץ על דוושה כדי לקבל פרס. התברר בניסוי שגם הזכר החל ללחוץ על הדוושה, מבלי שעבר תהליך של לימוד. ההסבר שנתנו החוקרים היה שבאמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה, יידעה הנקבה את הזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה.	עריכה - תבנית - שיחה
17 במרץ 2023	יעקב ישראל דה האן מלאי תהפוכות היו חייו של יעקב ישראל דה האן. בצעירותו עזב את הדת ונשא אישה נוצרייה. לאחר מכן חזר בתשובה ועלה לארץ ישראל מתוך השקפה ציונית. כעבור מספר שנים התחרד, שינה את גישתו לציונות, הפך לסמן הקיצוני בעדה החרדית האנטי-ציונית, ואף נרצח בשל כך על ידי אברהם תהומי איש "ההגנה". חרדיותו לא מנעה ממנו לכתוב שירים הומוסקסואליים נועזים, אולם חרף שירים אלה, רואים אותו חוגים חרדים כקדוש עד עצם היום הזה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 במרץ 2023	שלט המודיע על איסור הכניסה לנשים להר אתוס הר אתוס הוא הר וחצי אי במקדוניה שבצפון יוון, שבו שוכנת "מדינה נזירית" נוצרית אורתודוקסית, הקיימת למעלה מאלף שנים, וממשיכה ונהנית גם כיום מאוטונומיה בתחומי יוון. הר אתוס כפוף מבחינה רוחנית לפטריארך קונסטנטינופול ובסמכויות החילוניות והאזרחיות בו אוחז מושל מטעם ממשלת יוון. שטח המדינה הנזירית 335 קמ"ר, ובה עשרים מנזרים ועשרות מקומות פרישה אחרים שחיים בהם כ-2,250 נזירים. הכניסה אל המדינה הנזירית אסורה לנשים ולכל בעל חיים ממין נקבה, ולאורך ההיסטוריה ידועים מקרים בודדים בלבד שבהם נשים שהו בחצי האי.	עריכה - תבנית - שיחה
19 במרץ 2023	אן גולון בשנת 2014 בשנת 1977 הוכרזה אן גולון כסופרת החיה, הכותבת בצרפתית, שתרגומי ספריה הם הנמכרים בעולם. עם זאת, מאבקים על זכויות היוצרים הביאו להפסקת ההדפסה של ספריה, ובמקומות רבים בהם ספרים אלה היו רבי מכר, כולל בישראל, היא נשכחה כמעט כליל. "אן גולון" היה שם העט בו חתמה הסופרת הצרפתייה סימון שאנז'ה על סדרת רבי המכר אנג'ליק (Angélique). חלק מהסדרה נכתב בשיתוף עם בעלה, וסבולוד סרגייביץ' גולובינוב, שחתם כ"סרז' גולון". המוציא לאור שכנע את בני הזוג להכניס שינויים בכל ספר וספר שלהם, בטענה שהדבר ישרת את המכירות. הוא גם שינה פרטים נוספים בספרים, בלי רשות הסופרים. מאוחר יותר הוא השתמש בשינויים אלו כאמתלה לנטילת זכויות היוצרים לעצמו. בשנות שנות ה-60 הופצו חמישה סרטים על פי סדרת הספרים. הזוג גולון לא קיבל תמלוגים עבורם.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במרץ 2023	מסגד אל-אקצא תסמונת ירושלים הוא שמה של פסיכוזה נדירה האוחזת בצליינים העולים לרגל לירושלים. בהגיעם לעיר, מתנהגים הלוקים בתסמונת כאילו יש להם כוחות אלוהיים ומשיחיים. בעקבות כך, רבים מהם מאושפזים באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים הפזורים בירושלים ובסביבותיה. מקרה מפורסם אירע ב-21 באוגוסט 1969 כאשר התייר האוסטרלי מייקל רוהאן ניסה להצית את מסגד אל-אקצא שבהר הבית. לדבריו, הוא פעל בהתאם להוראות בספר זכריה.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במרץ 2023	כתב הרונגו-רונגו כתב הרונגו-רונגו, הכתב היחיד שנוצר בפולינזיה, נוצר דווקא באי הפסחא, אי קטן ומבודד שאוכלוסייתו מנתה כמה אלפי תושבים בלבד. מקורו של הכתב, שלא פוענח עד היום, לא ידוע. לפי אחת ההשערות הכתב הומצא על ידי תושבי האי, אנשי רפּה נוּי, לאחר שהוקסמו ממסמך כתוב עליו הוחתמו ב-1770 על ידי משלחת ספרדית ממלכות המשנה של פרו. המסמך, שאותו אנשי האי לא ידעו לקרוא, הפך אותם באופן מעשי לנתינים של מלך ספרד.	עריכה - תבנית - שיחה
22 במרץ 2023	משמר הלילה הציור "משמר הלילה", או בשמו המלא, המיליציה של קפטן פרנס באנינג קוך, שצייר רמברנדט, הושלם בשנת 1642 ומתאר את המיליציה של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך. בזמן יצירתה נחשבה התמונה למשונה, משום שלא כל פרצופי הדמויות נראים בה בשלמותם, ולכן מזמיני התמונה סירבו לשלם עליה. אולם כיום מוצגת היצירה במוזיאון רייקסמוזיאום היוקרתי שבאמסטרדם, לאחר שנמרח עליה ציפוי לכה כהה לשם הגנה. הציפוי הכהה את התמונה, וכך זכתה לכינוי "משמר הלילה" - אף שאין מדובר בסצנה לילית.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במרץ 2023	החזרה לשעון החורף בישראל ב-5 בספטמבר 1999 התפוצצו, בו זמנית, שתי מכוניות תופת, האחת בחיפה והשנייה בטבריה. המחבלים שנסעו במכוניות התופת נהרגו, אך חוץ מהם לא נפגע איש. בעקבות חקירת האירוע העריכו במערכת הביטחון כי טעות היא שגרמה לאותם מחבלים לצאת באיחור למשימתם, ולהתפוצץ לפני שהגיעו ליעדם המתוכנן: מרכיבי הפצצות, תושבי הרשות הפלסטינית, כיוונו את פיצוץ המטענים על פי שעון הקיץ, שהונהג אז בשטחי הרשות. אולם ישראל עברה כבר יומיים קודם לכן לשעון החורף. המחבלים שנסעו במכוניות התופת היו ערבים אזרחי ישראל, ועל כן שעוניהם כוונו לשעון החורף של ישראל. לכן, האחרונים סברו כי המטענים יתפוצצו שעה מאוחר יותר, מכפי שהתפוצצו בפועל. על תפקודם של המחבלים באותו יום הוענק להם הפרס ההיתולי, פרס דרווין.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במרץ 2023	מארי אנטואנט, פורטרט משנת 1783 מארי אנטואנט, מלכת צרפת, זכורה בשל המשפט "אם אין לחם יאכלו עוגות", אותו אמרה, לכאורה, כתגובה על תלונות העם שאין לו לחם לאכול. ואולם המשפט תועד בפעם הראשונה בספר "הווידויים", מאת הסופר והפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שנחתם ב-1770, בעוד מארי אנטואנט נישאה ללואי ה-16, ובכך הפכה למלכת צרפת, רק בשנה זו. למעשה, המשפט המדובר, שבצרפתית כלל לא מתייחס לעוגות, אלא לבריוש, נאמר על ידי אחותה של מארי אנטואנט, מריה קארולינה, מלכת נאפולי, אך המהפכנים העדיפו לייחסו למארי אנטואנט.	עריכה - תבנית - שיחה
25 במרץ 2023	בית ברחוב פורטלנד בסאות'המפטון שבאנגליה, עם חסימות בלוקים בשטח של חלק מחלונותיו. בישראל, ארנונה היא מס מוניציפלי שבסיסו הוא השטח הבנוי של הנכס שעליו הוא מוטל. עם זאת, מדידת שטח בנוי אינה פעולה פשוטה, מה גם שההוראות משתנות לגבי חישוב החלק בשטח הבנוי המשותף בבית משותף, לגבי השטח שבעובי הקירות ולגבי אחוזי השטח המחושב מהמרפסות ומהחצרות המרוצפות. באירופה היו ניסיונות להחליף את בסיס המס משטח הנכס להגדרה אופרציונלית – הגדרת דבר מה שמעיד על שטח הנכס, אך קל בהרבה למדידה. ההגדרה האופרציונלית שנבחרה הייתה מספר החלונות שבנכס. אולם "מס החלונות" נכשל, כי בעלי הבתים חסמו את חלונותיהם כדי להפחית את שיעור המס.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במרץ 2023	החברות בברית בגדד בשנת 1955 הוקמה במזרח התיכון ברית בגדאד, בה חברו עיראק, איראן, טורקיה ופקיסטן, לברית פרו-מערבית ופרו-בריטית, כנגד התחברותם של משטרים ערבים אחרים אל ברית המועצות. על אף שעיראק פרשה מן הברית בשנת 1958, הייתה הברית פעילה עד לשנת 1979, שבה התחוללה המהפכה האסלאמית באיראן.	עריכה - תבנית - שיחה
27 במרץ 2023	הנגיף, הגדלה פי 370,000 אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. זאת המחלה האנושית היחידה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת בעזרת מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. משום שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, המילה שנבחרה ל"חיסון" באנגלית היא "Vaccination", לפי המילה הלטינית "Vacca" שמשמעותה "פרה".	עריכה - תבנית - שיחה
28 במרץ 2023	הפצצת מבנה של הוויטקונג דרומית לסייגון בנפלם במהלך ההיסטוריה של ארצות הברית הכריז הקונגרס האמריקני על מלחמה רק חמש פעמים. האחרונה שבהן התרחשה כשארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה. אומנם צבא ארצות הברית נטל מאז חלק בעימותים צבאיים רבים, אך הם תמיד הוכרזו כעימותים, מבצעים צבאיים או קונפליקטים. כך היה, למשל, במלחמת וייטנאם ובמלחמת המפרץ. כאשר יצא הצבא להילחם במלחמת קוריאה לא הוכרזה מלחמה ובכותבו את הצו המורה על יציאת הכוחות ציטט הנשיא הארי טרומן את החלטת האו"ם בנושא.	עריכה - תבנית - שיחה
29 במרץ 2023	פיוס השנים עשר בשנת 1951 פיוס השנים עשר היה האפיפיור משנת 1939 עד 1958. הוא זכור בעיקר בשל יחסו האמביוולנטי לשואה ולנאציזם, בשל התרת משככי כאבים בלידה, בשל מלחמתו בעד הכרת הכנסייה הקתולית בתורת המפץ הגדול, אך נגד הכרתה בתורת האבולוציה, ובשל דרישתו שלאחר מותו הוא ייחנט, בלא הרחקת איבריו הפנימיים. לצורך החניטה הזו, רופאו השרלטן המציא שיטת חניטה, בציפוי הגווייה בעשבי תיבול וצלופן. טיפול זה מנע זרימת אוויר, וביחד עם החום ששרר ברומא, האיץ מאוד את הריקבון האנאירובי. בשל כך הגופה התפרקה לעיני האבלים שעברו על פניה: חזהו של פיוס ה-12 התפוצץ עקב הצטברות גזים, ואפו והאצבעות נשרו. כמו כן, הגופה הפכה לירוקה כהה או שחורה, וסירחונה היה כה עז עד שהחיילים שניצבו ליד הארון הפתוח הוחלפו כל רבע שעה, מחשש שיתעלפו.	עריכה - תבנית - שיחה
30 במרץ 2023	חרושצ'וב וסטלין, 1936 הנאום הסודי הוא נאום בן ארבע שעות שנשא ניקיטה חרושצ'וב בליל 24 - 25 בפברואר 1956 בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ובו הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג יוסיף סטלין, ואת פשעיו, עריצותו ורצח ההמונים בכל תקופת שלטונו. הנאום לא פורסם אך הוברח למערב על ידי יהודי פולני בשם ויקטור גרייבסקי. גרייבסקי עלה לישראל ושימש סוכן כפול בשירות השב"כ במשך כחמש עשרה שנים, במהלכן הזין את הק.ג.ב. במידע מודיעיני מסולף.	עריכה - תבנית - שיחה
31 במרץ 2023	כרונומטר במשך מאות שנים התבסס הניווט הימי בעיקר על שימוש ברוחב הגאוגרפי משום שהיה קשה מאוד לדעת את האורך הגאוגרפי המדויק בלב ים. הימאים היו מוכרחים להשתמש בשיטת הניווט המשוער, הבלתי מדויקת, שכללה מדידת מהירות הספינה באמצעות מד דרך ימי וחישוב מקורב של הדרך שעברה. רק במחצית הראשונה של המאה ה-18 הצליח בונה השעונים האנגלי ג'ון הריסון לתכנן ולבנות את הכרונומטר הימי המוצלח הראשון, שרמת דיוקו הייתה מספיקה למציאת קו האורך בים, בהפלגות למרחקים ארוכים.	עריכה - תבנית - שיחה