שיחה:יודפת

בספריו האחרונים מביע יוסף שכטר שאט נפש מן הדרך שנבחרה על ידי קהילת יודפת.

ערך אחד על שני נושאים?

קשה לי לראות צידוק לכלול בערך אחד שני יישובים שונים לחלוטין, נעדרי רצף כלשהו. מציע לפצל. אביעדוס • י"א בחשוון ה'תש"ע • 22:39, 28 באוקטובר 2009 (IST)

שום בעיה. זה קורה במאה בהיסטוריה של 1000 יישובים אחרים ‏Ori‏ • PTT‏ 23:13, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אורי צודק, קיים בערכים רבים, ראה למשל יריחו, רבת עמון ועוד ועוד ועוד Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 23:58, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אני די בטוח שמדובר בחוסר מידע, למיטב ידיעתי יודפת הייתה מיושבת גם בין שתי התקופות המוזכרות כאן (שהן באמת התקופות החשובות של היישוב), גם בדוגמאות של Hanay מדובר בבעיה דומה. טרול רפאים - שיחה 16:35, 29 באוקטובר 2009 (IST)

חברים: מלבד השם המשותף, אין שום קשר שהוא בין יודפת של המילניום הראשון לבין המושב שהוקם ב-1958. אין הצדקה לשים את שניהם באותו ערך. אביעדוס • י"א בחשוון ה'תש"ע • 16:39, 29 באוקטובר 2009 (IST)

לפי הטיעון שלך היינו צריכים לפצל גם את ירושלים, באר שבע ועוד ערכים רבים אחרים, זה לא הגיוני. טרול רפאים - שיחה 18:02, 29 באוקטובר 2009 (IST)

ממש לא. רצף התיישבותי של ממש הוא נימוק הגיוני: ערך אחד המספר על היישוב מתקופה קדומה ועד היום. לעומת זאת, נראה שאין שום קשר שהוא בין יודפת המשנאית למושב הישראלי, והכנסתם תחת קורה אחת היא מאולצת במקרה הטוב. אביעדוס • י"ב בחשוון ה'תש"ע • 19:05, 29 באוקטובר 2009 (IST)

גם ירושלים הייתה נטושה שנים רבות (לאחר חורבן של כל אחד מהבתים) והיישוב בבאר שבע אף פחות רציף מכך. מצד שני כפי שציינתי, אני די משוכנע שחוסר הרציפות כפי שהוא מופיע בערך הוא מופרז. בסך הכל ההבדל לא ממש משמעותי, הוא רק נראה לך משמעותי כי תקופת הנטישה האחרונה של יודפת הסתיימה לא ממזמן. טרול רפאים - שיחה 15:34, 30 באוקטובר 2009 (IST)

בודרום, אתונה, פמגוסטה ועוד אלף. איזה קשר יש בכלל בין אלכסנדריה ההלניסטית למצרית, בין דמשק של הדקאפוליס לדמשק של ימינו, או על עיר מזרח תיכונית או ים תיכונית שקיימת יותר מאלף שנים. ‏Ori‏ • PTT‏ 16:18, 30 באוקטובר 2009 (IST)

בכל הדוגמות שהובאו כאן יש קשר הדוק בין היישוב החדש לישן. לא ניתן לדמיין את ירושלים של היום ללא ההשפעה של ירושלים הקדומה. כך גם רבת עמון, אתונה וכו'. לר כך הדבר עם יודפת. דניאל ב. 18:17, 30 באוקטובר 2009 (IST)

בדיוק. באמת, אורי – אני לא רואה שיש ערך אחד על שילה בעבר ושילה בהווה, או על מודיעין בעבר ומודיעין בהווה. אביעדוס • י"ג בחשוון ה'תש"ע • 18:36, 30 באוקטובר 2009 (IST)

יש ויש. תלוי בעיקר בהיקף. אם זה מחזיק לבד, זה מחזיק לבד. יש הרבה מאוד שאין. ‏Ori‏ • PTT‏ 18:37, 30 באוקטובר 2009 (IST)

מתקיים דיון דומה בשיחה:ספוריה. כולם מוזמנים להשתתף גם שם. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 08:18, 3 ביוני 2010 (IDT)

נמחקה הגרסה שלי בעניין גורדייף

אבקש כניסת מומחים או עמיתים לדיון בעניין יודפת וחשיבותה של תנועת גורדייף בישוב. להלן גרסאות קודמות לשיקולכם. בברכה ובתודה רבה, רפאל גורי - שיחה 22:54, 2 ביוני 2010 (IDT)

אם הדברים נכונים, הגירסה ראויה, אבל הייתי רוצה מקור חיצוני לדברים. אלמוג 07:04, 3 ביוני 2010 (IDT)

במשך שנים רבות, הדבר היה סודי ביותר. אך אני מסתמך על ידע אישי. בתקופת לימודי בטכניון, היה לי חבר מיודפת שניסה להכניס אותי לקבוצות הלימוד. הייתי שם, בדקתי בעצמי. כל מלה מדוייקת. בברכה ובכבוד רב, רפאל גורי - שיחה 07:15, 3 ביוני 2010 (IDT)

זה נקרא בוויקיפדיה "מחקר מקורי", והכללים כאן אוסרים עליו. אם כך, אין מקומה של הפיסקה בערך. אלמוג 07:17, 3 ביוני 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: רפאל, אני מצטערת, אני ממש מבינה אותך, אבל זה אינו מספיק. ידע אישי אינו מקור לויקיפדיה. שים לב אתה כותב מתוך ההתרשמות שלך בנושא מתוך ביקור. אולי המציאות קצת שונה מההתרשמות שלך? אני מציעה שתפנה לחבר שלך ותשאל אותו על פרסומים שיש בנושא, תקרא אותם ואם הם מתאימים תוכל להוסיף כמקור Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 07:21, 3 ביוני 2010 (IDT)

ציטוט מהמקור באינטרנט: "קום בחור עצל - מהשכטריזם לגורדייף: הכל התחיל אי שם בשנות ה50 העליזות, בשעורי תנ"ך. יוסף שכטר, מורה מהולל בבית ספר הריאלי בחיפה ואיש רוח, אסף סביבו מספר של תלמידים, ויחדיו הם צללו לעומק משמעות סיפורי התנ"ך. תפישת עולמו של שכטר הייתה אוניברסלית ונאורה, הם צללו לתוך שאלות על תהליך הבריאה, משמעות חיי אנוש, מה בין חושך לאור? ועוד.. ומכאן נפתחה הדרך לשאלות כלל אוניברסליות כמו: מה היא אמונה? מה היא דת? מה היו הדתות השונות? מה ניתן ללמוד מכל דבר? קבוצת לימוד סיפורי התנ"ך, שהתכנסה בזמנה החופשי, הפכה לקבוצת לימוד ומחקר בשאלות משמעות החיים. ומכאן, קצרה הייתה הדרך לשאול שאלות בכיוון הדתי, ההתפתחותי והרוחני, ולחפש תשובות במסגרת הדרכים השונות שהחלו להפיץ תורתם במערב. לאחר שתמו ימי בית הספר והגיע זמן הגיוס לצבא, החליטו חברי הקבוצה להקים גרעין נח"ל במסגרתו יוכלו להמשיך במחקריהם שהפכו להיות ניסיונות בדרך חיים חדשה. היו אלו ימים יפים, ימים של אידיליה, הגרעין הוקם בתור קולקטיב, שבו כולם שווים. יש קופה משותפת, וכל אחד לוקח ממנה מה שהוא צריך. הם החלו עושים דברים יחדיו בכיוון של הגשמת תורתם: תפילות, מדיטציות, שיחות, ועוד... גדולתו של יוסף שכטר הייתה שהוא לא שם את עצמו עליהם כמדריך או כמורה, אלא כידיד, כאחד שמשתתף יחד אתם בחיפוש אחר האמת, אחר המשמעות. ובמסגרת זו הוא השפיע לכיוון של פתיחות לדברים חדשים, לתורות שונות. במסגרת פתיחות זו הופגש, יום אחד, שכטר עם פלדנקרייז, האיש שהיה ידוע בזה שהוא העמיד את בן גוריון על הראש, ושעל שמו קרויה שיטת פלדנקרייז – שיטה של תנועה ויציבה ויצירת קשר טוב יותר עם הגוף ועם הנפש. במפגש ביניהם הציג פלדנקרייז לפני שכטר את ספרו של אוספנסקי – החיפוש אחר המופלא, ספר שמציג את תורתו של אדם הקרוי "גורדייף" שנפטר באמצע המאה והתחיל במערב בית ספר של תורה אזוטרית חדשה שנוגעת להתפתחותו האפשרית של האדם. שכטר קרא את הספר, התרשם, והמליץ עליו בפני תלמידיו לשעבר ושותפיו בהווה. שיטתו של גורדייף הלכה ותפשה את מקומה ביניהם כדרך שבה הם הולכים. מורים ראשונים החלו להגיע לארץ מהמרכז בצרפת, קשר נוצר, תרגילים, ששיטת גורדייף מתמחת בהם, נלמדו ותורגלו, האנשים החלו לתרגל "לזכור את עצמך" . גורדייף אמר שהאדם, במצבו הנוכחי, הוא כמו אדם ישן, לא מודע, ועל ההולכים בדרך בתור שלב ראשון לעורר את עצמם. יודפת החלה להתעורר"[1] כאמור, התרשמותי האישית מבוססת על שנים רבות. על ידע מעמיק ביותר, ולא רק מהכתובים ומהביקורים במקום. בברכה ובכבוד רברפאל גורי - שיחה 07:29, 3 ביוני 2010 (IDT)

ועוד מקור שבו מדובר על יודפת כמרכז גורדייף:[2] ועוד אחד [3] האמת היא שלא תיארתי לעצמי שיש כל-כך הרבה חומר באינטרנט בנושא. כמו-כן צריך לשנות את תאריך המעבר משכטריזם לגרורדייף... בברכה ובכבוד רב רפאל גורי - שיחה 07:52, 3 ביוני 2010 (IDT)

בין המקורות שהבאת ובין מה שכתבת בפיסקה יש הבדלים רבים. אנא כתוב רק מה שאתה יכול לסמוך במקורות. עניין יודפת כ"מרכז גורדייף" כבר מופיע בערך. אתה כתבת הרבה מעבר לזה. אלמוג 11:26, 3 ביוני 2010 (IDT)

שלום אלמוג ותודה שאתה עוזר בעניין זה. אני מביא לכאן את החומר כפי שאני כתבתי אותו: "לאחר מכן, רוב גדול מחברי הישוב עבר לתנועתו של "המורה הרוחני" גורדייף. כך שלמעשה יודפת הוא ישוב השייך ברובו ככולו, לתנועתו של המורה הרוחני הזה. השליח שהגיע בקביעות ללמד אותם, היה הצרפתי פילבן. ואחד המנחים ידועי השם פיטר ברוק, יוצר הסרט "פגישות עם אנשים מיוחדים", המבוסס על ספרו זה של גורדייף. קיימת היררכיה בין המדריכים ובין התלמידים. לא כל חבר בישוב יכול להתקבל לתנועה. יש לעבור תהליכים ובחינות קבלה. העבודה נעשית בקבוצות לימוד ותנועה ריקודית מיוחדת. גם אירועי התרבות, והמפגשים החברתיים מתקיימים תחת השפעת התנועה ובעיקר "הדרך הרביעית", שהיא תפיסת עולם ודרך חיים, המשפיעה על כל תהליכי הקיום במקום." (עד כאן הציטוט). לעניות דעתי, בדיעבד, לאחר קריאת המקורות באינטרנט, כל הכתוב כאן מבוסס על הנאמר במקורות. אך לא כך בעיניך. מבחינתי, אין כל טעם שאמשיך לדון בערך, שאני מכיר אותו באופן אישי לעומק. כל אחד אחר יכול לקחת מכאן חומרים, לקצץ כרצונו, למחוק וכדומה... אין לי בעיה עם זה. אך זו האמת. זהו המצב הנכון והמדוייק ביודפת. ואין עוררין על זה גם בישוב עצמו. ועתה, אשמח אם מישהו אחר יקח את הפסקה הזו ויעלה אותה לערך עצמו. אין לי שום צורך לכתוב זאת בעצמי. בברכה ובכבוד רב רפאל גורי - שיחה 22:12, 3 ביוני 2010 (IDT)