שיחה:כוורת

איך קוראים למקום שבו גדלות הדבורים בטבע, ללא מעורבות של דבוראי? דוד שי - שיחה 13:49, 29 בפברואר 2008 (IST)

תראה מה כותב התנ"ך, אצל שמשון הגיבור: "ח וַיָּשָׁב מִיָּמִים, לְקַחְתָּהּ, וַיָּסַר לִרְאוֹת, אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה; וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה, וּדְבָשׁ. ט וַיִּרְדֵּהוּ אֶל-כַּפָּיו, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל, וַיֵּלֶךְ אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ, וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ; וְלֹא-הִגִּיד לָהֶם, כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ. ואחר כך החידה: וַיֹּאמֶר לָהֶם, מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, וּמֵעַז, יָצָא מָתוֹק והתשובה: ", מַה-מָּתוֹק מִדְּבַשׁ, וּמֶה עַז מֵאֲרִי; " - מזה לא יצא לנו פתרון. נשאר עם כוורת גם בטבע. אבדוק אם זה מתאים לערך. אנא, שנה לפחות את תוכן התבנית, אני מתבייש. שבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 14:12, 29 בפברואר 2008 (IST)

אני מתנצל על השפה הבוטה, אהיה עדין יותר בעתיד. דוד שי - שיחה 15:41, 29 בפברואר 2008 (IST)

מיל.‏Daniel Ventura‏ 16:25, 29 בפברואר 2008 (IST)

?!

"בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי משפחת דבורים", מה זה הדבר הזה? זה אמור להיות ערך על כוורת הקן של הדבורה בטבע. הכוורת בדבוראות ראויה לפסקה, לכל היותר לפרק, אבל כל הערך! זה ממש עיוות של המציאות. דניאל ב. 22:04, 25 באפריל 2008 (IDT)

בעקבות דבריך, הוספתי תבנית "שכתוב". דוד שי - שיחה 23:23, 25 באפריל 2008 (IDT)

אני רואה שלגרסה הנוכחית אחראי דניאל ונטורה. יש לשקול לשחזר לגרסה לפניו. דניאל ב. 23:26, 25 באפריל 2008 (IDT)

את מה שניתן להציל מהגרסה הישנה (שהייתה קצרמר), הוספתי לערך. שיניתי גם את סדר הפסקאות בו, צעד שאפשר לי להחליף את תבנית "שכתוב" לתבנית "להשלים". אם אתה סבור שתבנית "שכתוב" עדיפה, אתה מוזמן להחזירה. דוד שי - שיחה 23:34, 25 באפריל 2008 (IDT)

כל הכבוד, זה יותר טוב. דניאל ב. 23:38, 25 באפריל 2008 (IDT)

הערך הוא רק על הדבורה התרבותית. על הדבורה האחרת אין לנו מידע מדעי. ולכן הקטע להלן היה צריך להיות הפתיח. בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי משפחת דבורים. הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים. הדבורים בונים על הבסיס את התא. כאשר התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן הוא יכלול ביציות, אבקת פרחים, צוף או דבש. הדבש נאגר בתאים מיוחדים כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר.

1. הכוורת היא בת ימינו שכן בעבר, עד לפני 100 שנה הכוורות המלאכותיות היו ברובן בכדי חרס. בתי עץ זה חידוש !!!
2. הדבורים גדלות על החלות ובתאים מתבצעות פעולות מגוונות.
3. בחלה המודרנית יש שימוש חוזר וזה חוסך מאמץ לדבורים בבנית חלות חדשות.

לא מבין מה היה צורך בתאור המלבלב עיוות של המציאות . יישר כח על הניסיון להציל את הגורסה הישנה. כל הכבוד לכם. ‏Daniel Ventura‏ 23:20, 26 באפריל 2008 (IDT)

"הערך הוא רק על הדבורה התרבותית. על הדבורה האחרת אין לנו מידע מדעי", אתה בטוח שאתה יודע על מה אתה מדבר? סלח על הבוטות, אבל זו ממש שטות. רבות יודע לנו בנושא. בבקשה על תכתוב על נושאים בהם אתה לא מבין. דניאל ב. 03:23, 27 באפריל 2008 (IDT)

נחמד לקרוא על בוטות, ועל ממש שטות. אם רבות יודע לנו בנושא : הצרעות והדבורה הארץ ישראלית הפראית למה יש תבנית "להשלים" !!!. את הדבורה האיטלקית - התרבותית - בארץ אני מכיר ועליה ורק עליה כתבתי היות והנושא מוכר לי. איך יש לך חוצפה לכתוב : בבקשה על תכתוב על נושאים בהם אתה לא מבין. אתה מכניס את הצרעות ואת הדבורה הארץ ישראלית הפראית לערך שאינו שייך להם ומספר לי שאני לא מבין בכך . נכון היות ואני לא מבין הם לא נכללו בערך. ‏Daniel Ventura‏ 07:41, 27 באפריל 2008 (IDT)

נא לקיים דיון ענייני, ללא מלחמה אישית. הסרתי את ההתייחסות לצרעות, שאינן נושא הערך. דוד שי - שיחה 08:14, 27 באפריל 2008 (IDT)

זה ערך על "כוורת דבורים", שזה הקן שנבנה בטבע על ידי אלפי מינים שונים של דבורים. אתה מדבר על הערך "כוורת דבורים של הדבורה האיטלקית התרבותית בדבוראות". לערך על כוורת נדרש מומחה לנושא מהפן הזואולוגי, ולא חובב דבוראות ארצישראלית. אני בטוח שבאחרון אתה מבין גדול, אבל זה פשוט לא הנושא של הערך הזה. דניאל ב. 20:15, 27 באפריל 2008 (IDT)

מזמן לא נתקלתי בתשובה נימוסית ולעניין כמו זאת. אמנם אני חולק עליך אבל שכנעת אותי לסיים את הדיון בנושא. אפשר גם לקיים דיאלוג בשיטה זאת. אגב, אני למדתי את נושא הדבוראות ואיני חובב. ‏Daniel Ventura‏ 21:19, 27 באפריל 2008 (IDT)

תודה. דניאל ב. 21:22, 27 באפריל 2008 (IDT)

ייחודה של הדבורה הפראית

מי שמכיר את המבנים שהיא בונה הוא מבחין מייד בהבדל התהומי. לדוגמא: כתוב כי הדבורה הטבעית בונה את תאיה בצורת משושה. יתכן, אבל בצורת משושים גמישיםן - האחד על השני ולכם זווית אפשרית. הצורה הסימטרית נבנית רק על בסיס ה"שעוונית" בבית הכוורת התרבותית. כאשר חסר חלק משהשעוונית בכוורת התרבותית - כמו אחרי רדיה- נוצר שם מבנה די פראי - כעין גידול פרא - אשר רק בבסיסו דומה לו !!!. כדאי את כל החלק על הדבורה הטבעית להשמיט לערך נפרד שיכתב על ידי מומחה לכך. ‏Daniel Ventura‏ 08:28, 27 באפריל 2008 (IDT)

לא, אם התכוונת לכתוב את הערך כוורת הדבורה האיטלקית, יש להעביר את מה שכתבת בטעות בערך הזה לשם, ולהשאיר את הערך הזה שיעסוק בנושא הנובע משמו - כוורת דבורים, ולא "כוורת של דבורה מסוג מסויים". הייתי גם מציע שתתנצל בפני דניאל ב., אבל כנראה שאין הרבה תקווה לכך. דניאל צבי • שיחה 21:26, כ"ב בניסן ה'תשס"ח (27.04.08)

אני די בוגר להחליט למי מגיע התנצלות. תודה על ההצעה. אני נשאר בהמלצתי כדאי את כל החלק על הדבורה הטבעית להשמיט לערך נפרד שיכתב על ידי מומחה לכך ‏Daniel Ventura‏ 21:46, 27 באפריל 2008 (IDT)

מאחר ושם הערך הוא כוורת דבורים ראוי לעשות את הפעולה ההפוכה ולהשמיט לערך אחר את כל מה שקשור לכוורת מלאכותית של הדבורה האיטלקית. דניאל ב. 21:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

חשבתי שוב. נדמה לי כי המושג כוורת דבורים מתיחס רק לגידול מלאכותי של דבורים לשם רדיית דבש. המושג כוורת בטבע - אולי נכון - אך הוא לא שימושי. איני מבין מדוע ישקיעו במחקר על דבורה שאינה מפיקה דבש בצורה שניתן להפיקו בצורה מכובדת. ‏Daniel Ventura‏ 23:33, 27 באפריל 2008 (IDT)

המושג כוורת דבורים מתייחס למבנה בטבע, ושאול גם לכוורת מלאכותית. לא יודע מה איתך, אבל לי היה ברור שכל מי שאומר כוורת מתכוון לכוורת בטבע. תתפלא, אבל לא הכל סובב סביב האדם. משקיעים בכך מחקר מאותה הסיבה שמשקיעים מחקר בגלקסיות מרוחקות, מתמטיקה חסרת יישום ומינים נשכחים. דניאל ב. 04:12, 28 באפריל 2008 (IDT)

מבחן גוגל נתן תוצאות אלה

Apis mellifera var. ligustica : דבורת דבש איטלקית = 9

"Apis mellifera var. syrica" דבורת דבש ארץ ישראלית = 4

"Apis mellifera" סתם דבורת דבש - 461.000

בקיצור לאיזה דבורת בר אתה מתכוון ? הארץ ישראלית ! ‏Daniel Ventura‏ 23:40, 27 באפריל 2008 (IDT)

דניאל אני חושב שאתה קצת מתבלבל. דבורה הוא מושג טקסונומי, וכולל עשרות אלפי מינים ולא רק שניים. אני מתכוון לכל אחד מהם. דניאל ב. 04:12, 28 באפריל 2008 (IDT)

אני מתכוון למונח כוורת דבורים - במפורש לא טקסונומי- לפי המיון הביולוגי. המיון הנ"ל הוצג ה כאן רק לעזר להראות לאיזה מבנה אנו מתכוונים . ראה תוכן הערך . הןא דן במבנה העץ הקרוי כוורת - מושג טכני. של דבורת הדבש הנפוצה בישראל. עכשיו אני מבין את המקור לאי-ההבנה. שיהיה !!! ‏Daniel Ventura‏ 05:12, 28 באפריל 2008 (IDT)

אני יודע למה אתה מתכוון, אין פה אי הבנה. לא טענתי ש"כוורת דבורים" הוא מונח טקסונומי, אלא המילה "דבורים" המופיעה בשמו היא כזו. ראיתי את תוכן הערך, זו בדיוק הבעיה, הוא לא תואם את שם הערך ועוסק בנושא אחר. דניאל ב. 14:38, 28 באפריל 2008 (IDT)

כוורות בארץ ישראל מהמאה ה-19

מחיקה של משתמש:עודדי מהערך.

הארכאולוג איתמר טקסל פירסם באתר רשות העתיקות עדויות קיראמית לגידול דבורים בארץ-ישראל בתקופות: הממלוכית והעות'מאנית.

הוא מצא כי היה שימוש לשלושה טיפוסים עיקריים של כוורות דבורים :

1. גלילים עשויים מתערובת של טין וחומרים אורגנים.
2. קנקני חרס בשימוש משני, שבסיסם נוקב/נשבר ולעיתים הוסר גם צווארם על מנת לאפשר פתח כניסה לדבורים.
3. כלי חרס שיוצרו במיוחד על מנת לשמש ככוורות. צורתם הנפוצה ביותר היא כשל קונוס או גליל קמור שלו שני פתחים – האחד צר והשני רחב.

ידוע על ארבעה אתרים בהם נתגלו בחפירות כלים מטיפוס השלישי. ובכל המקרים היו הכלים בשימוש משני בבתי קברות מוסלמיים:

1. תל מבורך. כלי ששימש לקבורת תינוק ותוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
2. אזור. כלי ששימש אולי לכיסוי קבר ותוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
3. חורבת זכרין. שני כלים ששימשו לקבורת תינוקות ותוארכו לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
4. כפר ענא. שבעה כלים ששימשו לכיסוי קברי מבוגרים ותוארכו לתקופה הממלוכית

לפי העקרון:

אך יש כאלה שלוקחים
מונופול על החכמה
הם יודעים יותר טוב ממני
הם יודעים יותר טוב ממך
מה טוב בשבילי מה טוב בשבילך.

— עוזי חיטמן - הארץ הזאת

- ‏Daniel Ventura‏ 09:27, 28 באפריל 2008 (IDT)

אין צורך במונופול על החוכמה כדי לדעת שערך אנציקלופדי אינו אסופה של אזוטריה ואנקדוטות. התוספות הגרועות שלך יימחקו מכל ערך שתפגע בו. ‏odedee • שיחה 09:42, 28 באפריל 2008 (IDT)

בכל זאת לקחת לעצמך את המונופול על החוכמה וכל עוד ישאר בידך השלטון תוכל לעשות כרצונך ותוכל להכריז כי התוספות הגרועות שלי (מי שמך לשפוט זאת ? ) מחקו מכל ערך . נקוה שלא להתראות בנסיבות כאלה. בכל מקרה, אני מנסה להתרכז בערכים קצרים ולכן נפגש פחות - עד אשר יוסר ממך הגיבוי הגורף.‏Daniel Ventura‏ 22:29, 28 באפריל 2008 (IDT)

כוורת טבעית?

המילה כוורת מקורה בלשון חז"ל, שפת המקור אינה ידועה לי, אולי ארמית או שפה אחרת מהסביבה. בכל אופן, כל האיזכורים בתלמוד ובמדרשים מתארים כוורת בנויה בידי אדם. לדוגמא: כוורת הקש וכוורת קנים … אף על פי שיש להן שוליים והן מחזיקות ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש - טהורים (שבת לה א). ואין איזכור כוורת במובן של קן דבורים בטבע. איתן פ - שיחה 15:07, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.apitherapy.org.il
  • In כוורת on 2011-11-23 00:18:59, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In כוורת on 2011-11-28 00:20:51, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In כוורת on 2013-05-04 08:42:33, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 11:42, 4 במאי 2013 (IDT)

מוצרי הכוורת השונים

נראה כאילו יש שם הרבה שטויות ודברים לא נכונים- "ארס הדבורים הוא כנראה המוצר היעיל ביותר לטיפול במחלות שונות של האדם", זה ויקפדיה פה לא פורום "חיסונים גורמים לאוטיזם" 79.181.1.25 01:14, 6 במאי 2017 (IDT)

תודה

תודה לך, רחל1 Mimi.k - שיחה 12:00, 27 בנובמבר 2017 (IST)

שעווית

ראה בויקימילון הערכים שעונית ושעוית Eitan f - שיחה 22:12, 8 באוקטובר 2019 (IDT)

משוב מ-25 במאי 2020

ערך מאוד מבולבל. לא מקצועי. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.29.206.129 11:10, 25 במאי 2020 (IDT) יש להרחיב כיצד הדבורים בונות את הכוורת הטבעית. חומרים. מטרות. זחלים. וכל גליגוליהם. כיצד הכוורת מתפקדת אחרי כך. היכן נמצאת המלכה. ערך מאוד ילדותי ולא מעמיק.