שיחה:כלכלת רוסיה

לזהר היקר

אני מציע לך להתמקד יותר בנתונים סטטיסטיים (קרים) ולא בדעות, מבוססות ככל שהיו. אין שום טעם להציג מציאות מסויימת ללא גיבוי סטטיסטי. נחוצים לנו יותר גרפים ומספרים! אנחנו חיים בעולם יחסי ודיבורים לא שווים הרבה...--Ifeldman 08:33, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

הערות בקשר להמלצה

(הועבר מגאים להציג)

הערך אכן מושקע מאד, אבל יש קצת בעיות:

1. הערך מדבר רק על הכלכלה של הפדרציה הרוסית שאחרי 1991, כאילו אין המשכיות עם האימפריה הרוסיה וברית המועצות. זה בסדר שהדברים האלה יהיו בערכים נפרדים, אבל צריך לתת תחושת המשכיות. למשל: מה מהסגנון הניהולי של ברית המועצות נשאר ברוסיה ומה השתנה.

צריך לינק מעבר?, בריה"מ, רוסיה הצארית אלו ערכים בהיסטוריה. הבילבול בישראל בקשר בין "רוסיה" לבריה"מ היא בעיה שיש עימה כלון, אין צורך להדגיש אותה.--Ifeldman 07:07, 2 באוקטובר 2006 (IST)

1. אין ביבליוגרפיה. יש בסוף רק קישורים לאתרי חדשות ולאתר הבנק המרכזי, שעשוי להיות חשוד בחד-צדדיות (והיו כבר מקרים של דיווחי חדשות לא מהימנים מרוסיה). הייתי שמח לראות יותר מקורות אקדמיים ובלתי-תלויים.

הקישורים לאתרי החדשות או לבנק המרכזי הם הביבליוגרפיה, מכיוון שדברים משתנים עם הזמן. מקורות מהימנים הם הבנק הפיני, הבנק האוסטרי וIMF, יש קישור אליהם.--Ifeldman 07:07, 2 באוקטובר 2006 (IST)

1. כל מיני בעיות ניסוח קטנות. למשל: "אחת מהחברות הגדולות בעולם בשם גזפרום, עם שווי כולל של 270 מיליארד $ (השלישית בגודלה בעולם) התבססו ברוסיה בזכות משאביה." - משפט כזה עושה עליי את הרושם כאילו גזפרום היא חברה לא רוסית שהתבססה גם ברוסיה, למרות שהיא במציאות חברה רוסית למהדרין.

אני לא יודע מה עושה עליך רושם או לא, אם אתה מתעניין לדעת על גזפרום תכנס לערך שלה.--Ifeldman 07:07, 2 באוקטובר 2006 (IST)

1. יותר מדי תמונות שלא כל כך קשורות לכלכלה, והיו מתאימות יותר לערכים רוסיה או מוסקבה. אם יש תמונות שיותר קשורות לכלכלה, עדיף לשים אותן. (אבל חיממת לי את הלב בזה ששמת תמונה של תחנת הכח שאבא שלי עבד בה.)

הבניה, תחנת הכוח, החללית הם הם "הכלכלה" ולא ניתן לתת תמונות אחרות.

1. הרבה קישורים אדומים, שניתן להכחיל אותם בקלות (למשל תפוחי אדמה - תפוח אדמה) וגם - יותר מדי קישורים שחוזרים על עצמם (למשל רוסיה).

אני לא חשבתי שתוכל למצוא משהו קטנוני יותר, מה דעתך על "אי קיום מספק של הגייה סיפרותית"? או חסרון בולט לעין של ניקוד...

או למשל "תחושה של אי נוחות מתעוררת בקריאת הערך", בקיצור ממה שקראתי אין לך ממש "הערות". קיבלת החלטה ואתה מחפש סיבות לאשש אותה.--Ifeldman 07:07, 2 באוקטובר 2006 (IST)

1. כל מיני בעיות קטנטנות של עיצוב - למשל כתוב ב8 במקום ב-8; 1 בינואר במקום 1 בינואר וכו'. זה כבר ממש קטן, אבל ראוי לתקן אותו - ר' מקרה ההמלצה החפוזה על מקינטוש.

לאחר תיקון כל אלה - מוכן לשקול מחדש. --אמיר א. אהרוני 17:22, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

מה זאת אומרת שאני לא מסביר את עצמי? --אמיר א. אהרוני 15:39, 1 באוקטובר 2006 (IST)

אתה חושד בי שאני מתבלבל בין רוסיה לבריה"מ? ואתה מנסה לטעון שאין קשר בין כלכלת בריה"מ לכלכלת הפדרציה הרוסית? ככה סתם הפדרציה הרוסית באה לעולם וברית המועצות זו סתם טעות היסטורית שאפשר להתעלם ממנה? תהיה רציני לרגע - אי אפשר לדון בכלכלת רוסיה בלי התייחסות מעמיקה לברית המועצות.

לגבי תמונות - ראיתי שקצת הזזת ושיפרת, וזה בסדר, אבל "קו האופק של מוסקבה" עדיין לא קשור. אבל זה כבר סתם פרט קטן.

קישורים אדומים זה לא דבר קטנוני, זה חלק מהמדיניות של קביעה של ערך כמומלץ וזה בולט מאד. וערך מומלץ באמת צריך להיות כתוב ברמה ספרותית גבוהה. זה לא משהו אישי נגדך - הערך באמת מושקע, אבל כדי שיהיה מומלץ, צריך להשקיע עוד קצת. --אמיר א. אהרוני 10:32, 2 באוקטובר 2006 (IST)

אלכסיי (אם יורשה לי, ר.ע. גריגורי לרנר), שמתי לב שיש לך אובססיה לכל מה שאני עורך (גם באנגלית) וזה קצת מעיק. התמונה הזאת היא יותר בתחום ההומני/רוחני קו אופק מראה את העתיד, כאשר האדם מתעלה על עצמו ומביט לא על הקיים אלא על מה שיהיה הוא מסתכל רחוק יותר ורואה תמונה מקיפה יותר. הוא עולה מעל הבעיות הקטנוניות וחיי היום-יום ומסתכל על האופק (העתיד) כתחזית לבאות. (חבל שלא לקחת קורסים בפילוסופיה באוניברסיטה).--Ifeldman 22:28, 2 באוקטובר 2006 (IST)

לגבי בריה"מ, הכלכלה הרוסית נפלה התרסקה בתקופה הראשונה וביטלה את כל ההישגים של בריה"מ בתחומים שונים (במיוחד בתעשיה, בתקופה האחרונה גם בחינוך). הוזכר החלק שבו בריה"מ השיגה עליונות תעשייתית אבל כל זה ועוד שייך להיסטוריה, לינק לכלכלת בריה"מ יש לעשות אבל לצערי הוא לא קיים ואתה הרי מתנגד לעוד צבע כתום על המסך...--Ifeldman 22:38, 2 באוקטובר 2006 (IST)

שם הערך

אולי יש מקום להבהיר שמדובר במאמר על כלכלת רוסיה המודרנית, קרי הפוסט-קומוניסטית, ולא בתהליכים ארוכי טווח יותר. שנית, יש חילוף מושגים קבוע בויקיפדיה בין "רוסיה" כשם כללי למדינה הטרום מהפכנית, לברית המועצות, ולרפובליקה שלאחר התפרקות ברית המועצות. אולי כאן כדי להבהיר בדיוק על מה מדובר: הפדרציה הרוסית או מה שלא יהיה. --אורי • שיחה 14:24, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

אני לא יודע על מה אתה מדבר, החילוף מושגים הזה לא קיים אצל יוצאי בריה"מ, זאת תופעה ישראלית שבאה לבטל את קיומם או הכרתם של מדינות אלה כיישויות עצמאיות, אני מתאר לעצמי שעם הזמן זה ישתנה. אולי ניתן לקרוא לכל שטח השליטה של רוסיה הצארית כרוסיה אבל בהחלט לא למדינות חבר העמים החדשות.

כל מה שנכתב כאן הוא אך ורק על הפדרציה הרוסית. בריה"מ או רוסיה הצארית שייך לערכים בהיסטוריה (וזה לא המצב כאן), כמו שאף אחד לא מבקש לדעת על כלכלת גרמניה בתקופת הרייך הראשון (the holly roman empire) כאשר הוא נכנס לערך כלכלת גרמניה כך גם כאן, זהו ערך דינמי שישתנה עם הזמן .--Ifeldman 06:04, 2 באוקטובר 2006 (IST)

דיון שהועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/גאים להציג

ערך מאד מושקע שכתבתי בעזרת חברי משתמש:Superzohar המכיל מידע עדכני, אנליזה מחברות פיננסיות בינלאומיות, תחזיות, נתונים סטטיסטיים ותמונות רבות.--Ifeldman 16:26, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

• נגד - א. חסרה מאוד פסקת פתיחה לערך המסכמת את עיקרו בתמציתיות. ב. המושג פרסטרויקה, שהייתה לו ודאי השפעה רבה על הכלכלה הרוסית שלאחר התפרקות ברה"מ לא מוזכר ולו פעם אחת בערך, אפילו לא תחת "ראו גם". השמח בחלקו (-: 16:40, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

פסקת הפתיחה היא "התפתחות הקפיטליזם" ,למושג פרסטרויקה (ואני מאד שמח שאתה מכיר אותו) אין שום קשר לכלכלת הרוסית היום ולא כאשר התפרקה בריה"מ, הפרסטרויקה הייתה סוג של הכרה של רשויות השלטון בצורך לשנות את המערכת הקיימת אבל לא היה לה מספיק זמן והיא לא הייתה מקיפה מספיק כדי לשנות משהו בכלכלה הרוסית. מלבד זאת יש גם את ערך שנקרא ההיסטוריה של בריה"מ, הערך הזה מדבר על הכלכלה של רוסיה (רוסיה לא הייתה קיימת בתקופת בריה"מ, הייתה הרפובליקה הסובייטית של בריה"מ). לא ניתן למדוד את ערך התוצר ושווי המוצרים בתקופה הסובייטית, ר.ע. קומוניזם --Ifeldman 14:43, 1 באוקטובר 2006 (IST)

• אני לא נגד - הערך מקיף, מושקע ובעל פוטנציאל רב - אבל עליו עדיין להבשיל. אכן ניכר בו חסרונה של פיסקת פתיח להצגת הנושא, וגם נדרשת עריכה לשונית והגהה. יש תקלדות, חלק מהמשפטים מנוסח בסירבול רב, לעיתים עד כדי קושי להבינם. מגיסטר 17:20, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

פסקת הפתיחה היא "התפתחות הקפיטליזם", כמשהו שכותב "ו" אחרי פסיק אני לא חושב שזה במקום לדרוש "עריכה לשונית" ואם נדרש אתה מוזמן לעשות כך. --Ifeldman 14:43, 1 באוקטובר 2006 (IST)

• נגד: ראה דף שיחה. --אמיר א. אהרוני 18:15, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

אתה ממש לא מסביר את עצמך--Ifeldman 14:43, 1 באוקטובר 2006 (IST)

• נגד, כמו מגיסטר. ‏odedee • שיחה 19:36, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

ראה תגובה למגיסטר--Ifeldman 14:43, 1 באוקטובר 2006 (IST)

• נגד, שווה להעיף מבט במקביל האנגלי (למרות ששם הוא סובל מעודף מידע...) --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 14:27, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

ואתה בכלל לא מסביר למה אתה מתנגד--Ifeldman 14:43, 1 באוקטובר 2006 (IST)

נו-שוין:

1. להעביר את שם הערך לכלכלת רוסיה המודרנית ע"מ לבדלה מרוסיה הצארית.
2. חסר לי פיסקה קצרה על הכלכלה הסובייטית + הפניה לערך מורחב, כהקדמה לשאר המאמר.
3. על התקופה שבין 91 ל-98 ישנם שניים וחצי משפטים בערך - ניתן להרחיב רבות בנושא (ראה את המקביל האנגלי) לדוגמא: הרפורמות של ילצין.
4. חסר מקורות (או לפחות קישור למקורות). המשפט "...טורפדו על ידי קבוצות כוח וביניהם האוליגרכים." הוא משפט מובהק המצריך מקור.
5. מה עם כלכלת הצללים הרוסית (מקלטי מס, סמים, סחר בנשק) שמכניס לרוסיה 8-9 ביליון דולר לשנה? גם זה חלק מהכלכלה הרוסית.
6. מלחמת פוטין באוליגרכים והלאמת תעשיות כמעט ולא מוזכר.
7. ושוב - תקרא את המקביל האנגלי.

זהו, בינתיים. ונ.ב. - הערה מהסוג ש"הענקת" למגיסטר לא תעודד אותו לערוך את הערך לשונית ולא תעלה את ערכך כאן בעיני אף אחד, להיפך. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 15:27, 1 באוקטובר 2006 (IST)

בסדר הסברת את עצמך. אתה צודק יש להעמיק בתקופה שבין 1991-1998, מלחמות פוטין באוליגרכים ועוד. אבל בקשר לרוסיה הצארית זה שייך כבר לחלק של ההיסטוריה. יש בעיה להביא מקורות מהימנים בקשר לקבוצות הכוח של האוליגרכים כי הכל מתרחש מאחורי הקלעים וזה נודע מאנליסטים באתרי החדשות האמריקאים/אירופאיים. כלכלת הצללים הרוסית גדולה הרבה יותר (וזה מיליארד ולא ביליון- ביליון הוא מונח אמריקאי ואנחנו בישראל משתמשים במונחים גרמניים דהינו יש לומר מיליארד) וזה נכנס לנושא השחיתות וזה הוזכר, הבעיה היא שאין נתונים מהימנים וזה הכל ספקולציות. קיבלתי וזה יתוקן, רק דבר אחד לא הבנתי מי זה "אנחנו"? האם אני לא חלק מה"אנחנו" ואם יש "אנחנו" אחר אז כנראה חששותי לחונטה מבוססות... --Ifeldman 20:02, 1 באוקטובר 2006 (IST)

1. התוכל להצביע איפה בדיוק השתמשתי במילה "אנחנו" או כל הטיית גוף-ראשון-רבים?
2. אני ממליץ לך על הערך הנהדר אד הומינם. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 11:19, 2 באוקטובר 2006 (IST)

• ממש מצחיק אולי אתה חושב שאני נפלתי מהירח? :), אני יודע שהיה שם אנחנו(!) אחרת לא הייתי כותב כך, אני לא יודע מה עשית אבל בהחלט זה מסריח!, ד"א מקלטי מס או סחר בנשק הם לא חלק מכלכלת צללים, הכל גלוי ומתועד (וגם כתבתי על זה). סחר בסמים קיים בכל מדינה ומן הסתם אתה לא מתאר לעצמך מצב שבו היה חלק על הסחר בנשים/סמים בערך כלכלת ישראל או האיחוד. הערך האנגלי לוקה בחסר במספר תחומים: א. הוא ממש לא מעודכן וכל ניסיון לעדכן אותו נתקף בהתנגדות (תראה את השיחה), ב. המידע הוא חלקי ולא מקיף, ג. אין תמונות :( --Ifeldman 22:16, 2 באוקטובר 2006 (IST)

1. מכיוון שהגירסאות של כל דף בויקיפדיה מתועדות אתה יכול ללכת ולבדוק בגירסאות קודמות. הנה כאן 2. אינני מפעיל מערכת ואני לא יכול למחוק דבר מההיסטוריה של ויקיפדיה. 3. לא אמרתי לך להעתיק את הערך האנגלי אלא לקחת את הדברים הטובים שבו, לדוגמא: התקופה של 91-98 ומקורות 4. אל תמשיך בשביל בו אתה הולך - אף אחד לא יקח אותך ברצינות בסופו. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 22:37, 2 באוקטובר 2006 (IST)

1. כן, אני בדקתי את זה עוד לפני שכתבתי את מה שכתבתי. 2. ראיתי את הערך האנגלי, אין שם ניתוח מקיף ועדכני לרוב מדובר במספרים שהיום אין להם שום ערך כי הכלכלה של 2002 כבר לא הכלכלה של 2006 (אני יודע שזה נשמע מפתיע, אבל לא חייבים לראות הכל על פי פרמטריים ישראלים/מערב אירופאיים) אני מסתמך על ניתוח אובייקטיבי של גורמים שלא קשורים בשום דרך שהיא לרוסיה או להשקעות בה (ראה מקורות). יש כתבות בעיתון של כתב מסויים שחשב שלאותה עת נכון לכתוב על זה, מתוך מגמתיות שלילית להראות ניקור להלך הרוחות בחברה מתקדמת, אבל זה לא אומר שבזה מסתכמת הכלכלה הרוסית. הסמים וסחר בנשק קיימים בכל כלכלה וניתן לנפח מספרים על "התעשיות" האלה במיוחד בארה"ב ובמקומות אחרים. אבל זאת לא כלכלה ואין לה חלק נכבד בה.

חוץ מזה אני חושב שכתוב מספיק על אותה התקופה (91-98) (אתה יכול גם לקרוא מעבר לפסקה הראשונה והשניה) וכן אין לי מספיק נתונים עליה. אני אוהב נתונים קרים (מספרים סטטיסטיקה) ופחות דעות, זה מה שנעשה כאן לרוב בחלק שאני עשיתי אותו. 4. לא הבנתי באיזה שביל אני "הולך", ברצינות.--Ifeldman 16:34, 4 באוקטובר 2006 (IST)

• נגד בשלב זה בלבד. הערך כתוב יפה, מושקע, ברור, עם הרבה תמונות יפות. חסרים לי הדברים הבאים:
  1. פסקת פתיחה מסודרת.
  2. מאחר ורוסיה לא נוסדה ב-1991 אלא היתה קיימת גם לפני ברית המועצות (מקובל עלי שצריך להיות ערך נפרד על כלכלת ברית המועצות), לדעתי ערך זה צריך לדון גם בכלכלה של רוסיה שקדמה לברית המועצות (רוסיה הצארית) או לפחות להכיל איזה פסקה הדנה בזה ומפנה לערך מורחב. מהפרק "מגזרים בתעשייה" המתייחס גם לכלכלת ברית המועצות עולה כי הערך כולו צריך להתייחס אליה - אז או להפריד משם או להסדיר את הנושא בתחילת הערך.
  3. בפרק אנרגיה חסרה התייחסות לצורות אנרגיה נוספות (בעיקר גרעינית).
  4. אין התייחסות לתיירות.
  5. יש לתקן ניסוחים (ביטוי כמו "וכו'.." אינו אנציקלופדי, אפילו שהוא בא אחרי דוגמא אחת בלבד) דרור 15:09, 1 באוקטובר 2006 (IST)

בסדר אני מבין את הסיבות אבל רוסיה הצארית או בריה"מ שייך כבר להיסטוריה, אין לה שום קשר לכלכלה של רוסיה, התוצר של אז כבר לא קיים היום הוא הוחלף, המכונות החברות וניהול מהתקופה הסובייטית הוחלפו. תעשיית התיירות מהווה פחות מחצי אחוז התמ"ג, כך שלמעשה היא לא קיימת.--Ifeldman 20:02, 1 באוקטובר 2006 (IST)

אני תומך ב Ifeldman שאין צורך להזכיר את הכלכלה של האימפריה הרוסית ואין צורך ביותר מקישור לכלכלת ברה"מ. מי שרוצה יכול ללכת וללמוד מהערכים המתאימים

מספר הערות

כתוב:

בשנים הראשונות שלאחר התפרקות בריה"מ נאבקה רוסיה (כמו רוב מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר לקיים כלכלת שוק וצמיחה כלכלית בריאה). עם נפילת המשטר הסובייטי ב-1991 הוגדר מצבה הכלכלי של רוסיה כ"קטסטרופה", עם נפילה חדה בתמ"ג, גרעון תקציבי עצום, רזרבות מט"ח אפסיות, ואינפלציה משתוללת.

הסיבות לכך היו התעשיה הבלתי תחרותית, אובדן שווקי הגוש הסובייטי לשעבר, היעדר יכולת להמשיך ולתמוך במגזר החקלאי, העדר תשתית עסקית חלופית לשלטון הכלכלי הריכוזי והתנגדות הממסד הקיים לביצוע רפורמות כלשהן. הייתה חשיבות עליונה לנטילת כל המעצורים להתפתחות כלכלית, בין היתר למנוע התערבות ממשלתית ולתת חופש מוחלט בהתנהלות כלכלת שוק על פי הוגה תורת הקפיטליזם אדם סמית.

בין אם הקביעה נכונה או לא (והיא לא), רוסיה בוודאי לא אמצה את עקרונותיו של אדם סמית, ולו מן הטעם הפשוט שמדובר ברעיונות בסיסיים שזמנם היה יפה לסוף המאה השמונה עשרה. נכון יהיה לומר שהרעיונות שאומצו היו של מה שמכונה "ניאו ליברליזם" (גם זה לא נכון, אבל זה סיפור אחר).

הרעיון הוא לתת לכוחות השוק לקבוע את ערך המוצרים והפרטה בכל מחיר גם אם התאגיד יקר הרבה יותר מהסכום שמציעים עליו,התערבות ממשלתית מינורית ככל האפשר (זה לדעתי מה שאדם סמית מייצג) בניגוד למצב הפוליטי של היום, אין כאן פרות קדושות אם אתה חושב שזה לא נכון או שאפשר לנסח את זה טוב יותר אתה מוזמן לעשות כך--Ifeldman 16:12, 4 באוקטובר 2006 (IST)

אתה סותר את עצמך. אם השוק קובע את מחיר המוצרים, הרי שלא תיתכן "הפרטה בכל מחיר גם אם התאגיד יקר הרבה יותר מהסכום שמציעים עליו," שהרי התאגיד הוא מוצר לכל דבר ועניין. למעשה, היו שתי מגבלות עיקריות בהליך ההפרטה: א. מכירה לאזרחים רוסים בלבד; ב. מכירה מהירה. שתי המגבלות הללו גרמו לכך שהחברות יימכרו במחיר נמוך באופן דרמטי ממחיר השוק שלהן, יימכרו למקורבים לצלחת ו/או אנשים שרכשו את הונם ממקורות שהיו בלתי חוקיים למעשה בתקופה הסובייטית (שהרי אלו היו עיקר בעלי הון נזיל בברה"מ לשעבר באותה תקופה).

כתוב:

תמונה מעמיקה על הכלכלה המודרנית (כותרת)

הכותרת מבטאת משאלת לב יותר ממציאות. מדובר בסקירה בסיסית ולא יותר.

הסקירה הכלכלית משמיטה את העובדה שהמדיניות הכלכלית הנקוטה היא קיינסיאנית טיפוסית, במיוחד בגלל ההזרמה מוניטרית המסיבית. הריסון הפיסקלי הוא מראית עין שתלויה כמעט בלעדית במחירי חומרי הגלם שעליהם הוא מבוסס.

אני מצטער אני לא יודע מה זה (קיינסיאנית טיפוסית), הריסון מתבטא בכך שאין השקעות הולמות בחינוך בבריאות ובמגזר הציבורי ככל (המשכורות שם נמוכות ב60% מהשכר הממוצע). בכל שנה משרד האוצר מפרסם תחזית לשנה הבאה עליו הוא מבסס את התקציב ותמיד מחיר הנפט נמוך בכ30% ממחירו בשנה המדוברת ועדיין הם מראים עודף תקציבי של לפחות 5% התוצר. "הריסון הפיסקלי" מבוטא בכך שהם לא מגדילים את התקציב כמו שהם יכלו להגדיל. חוץ מזה אני לא ממציא שום דבר כל מה שנכתב הגיע ממקורות "זרים" הבנק הפיני והאוסטרי כמו גם world bank והאקונומיסט.--Ifeldman 16:12, 4 באוקטובר 2006 (IST)

אם אינך יודע מהי מדיניות קיינסיאנית ייתכן ואין מקום למילה "מעמיקה" בכותרת. גם הטענה בדבר "אין השקעות הולמות בחינוך, בבריאות ובמגזר הציבורי" בעייתית משהו, אלא אם כן אתה כשיר יותר מאחרים לקבוע מהו השיעור ה"הולם" של השקעות בתחומים אלו. נראה לי מעט יומרני לקבוע שאתה יודע זאת, בוודאי בערך אנציקלופדי. הריסון התקציבי הוא אכן מראית עין, משום ש-80 אחוז מהכנסותיה של רוסיה מייצוא מבוססות על ייצוא חומרי גלם, שמחירם כפוף לשינויים חדים (הירידה בשיעור שלושים אחוז במחיר הנפט בחודשים האחרונים מצדיקה זהירות זו).

כתוב:

הפיתוח התעשייתי התמקד בעיקר בתעשייה כבדה והזניח ענפים אחרים. מפעלי התעשייה סובלים מהעדר השקעות ומעודף כוח אדם והגידול בתפוקה בשנים האחרונות אינו משקף בהכרח ייצוב מבני. במקביל הריכוזיות הגבוהה של התעשייה חוסמת יזמות והקמת מפעלים בינוניים וקטנים.

ריכוזיות גבוהה היא שם אחר למעורבות ממשלתית עמוקה. ריכוזיות, בהגדרה, אינה יכולה להיות סיבה אלא אך ורק תוצאה. כאשר מס ההכנסה ליחידים ולחברות הוא נמוך יחסית, צמיחה איטית של המגזר הפרטי ושל חברות קטנות מעידה על מעורבות ממשלתית עמוקה המטילה חסמים על כניסה לפעילות בתחומים אלו.

סוכנה הספרותי של שירי-לי אפללו-קליין 14:00, 4 באוקטובר 2006 (IST)

הצמיחה של המגזר הפרטי היא מאד גבוהה כמעט בכל תחום, בעיקר הפיננסי קמעונות והנדל"ן. הבעיה היא שהם מבוססים על מונופולים או חברות גדולות שלא צריכות לשחד או להתמודד עם הבירוקרטיה הממשלתית. וזה כנראה החסם העיקרי. לא קיים מעמד ביניים רחב שישקיע בחברות הקטנות ואם חברות אלה קיימות הם רק בתחום הretail שמוכרים מוצרים מיובאים. אני לא חושב שיש מדיניות של החנקת החברות הקטנות, הממשלה יצרה איזורים מיוחדים עם מיסוי אפסי למגזרים מסויימים וכל הזמן יש חקיקה חדשה בתחום.

חלק גדול מהכלכלה הרוסית היא תעשיית הכרייה שחברות קטנות לא יכולות לחדור אליה ולכן מספרם קטן--Ifeldman 16:12, 4 באוקטובר 2006 (IST)

ובכן, בסופו של דבר אתה כן יודע מהי מדיניות קיינסיאנית... צמיחה בתחום הפיננסי ובנדל"ן טיפוסית להרחבה קינסיאנית, שבה הריבית נמוכה מאוד וישנה פעילות רבה של הענקת הלוואות ובנייה. אלא שזו לא צמיחה, כמובן, אלא בועה פיננסית ותו לא. כמו כן, הקביעה שלך שמונופולים או חברות גדולות "שלא צריכות לשחד או להתמודד עם הבירוקרטיה הממשלתית" משקפת אי הבנה של הסוגיה: כאשר ישנה תרבות של שוחד ובירוקרטיה ענפה, חברות גדולות הן היחידות המסוגלות להתמודד איתה. קשה להקים חברות חדשות משום שחברה חדשה, מטיבה, אינה יכולה לעמוד בתשלומי שוחד כבדים או בבירוקרטיה זללנית מבחינת כוח האדם שהיא דורשת כדי להתמודד עמה. הבעיה היא הביורוקרטיה והשחיתות, ומונופולים וחברות גדולות אינן הסיבה לכך אלא התוצאה של הבעיה הזו.

ולבסוף, המשפט "אני לא חושב שיש מדיניות של החנקת החברות הקטנות, הממשלה יצרה איזורים מיוחדים עם מיסוי אפסי למגזרים מסויימים וכל הזמן יש חקיקה חדשה בתחום" כולל סתירה פנימית. אם אין מדיניות של החנקת חברות קטנות, הרי שלא הייתה מדיניות המכוונת למגזרים מסוימים (שהרי זו הכוונה המפלה לרעה מגזרים אחרים) ובוודאי ש"כל הזמן יש חקיקה חדשה" הוא התגלמות הפגיעה בעסקים קטנים. סוכנה הספרותי של שירי-לי אפללו-קליין 02:23, 8 באוקטובר 2006 (IST)

שלום אורי, אם אתה חושב שמשהו לא מייצג נכונה את המצב הקיים אתה מוזמן לכתוב על זה בערך עצמו, הוא לא חסום לעריכה וכל מי שיודע דבר מה מוזמן להרחיב על כך בערך. אני שמח שאתה מגלה עניין בנושא, אני לא ממש בעל רקע בכלכלה ולכן אם אתה רוצה לכתוב או לשנות משהו אם אשמח אם תעשה זאת.

רוב המידע בערך עצמו, כמו שכתבתי לך, לא מגיע מניתוח "אובייקטיבי" שלי אלא מהמקורות והקישורים החיצוניים.--Ifeldman 19:22, 9 באוקטובר 2006 (IST)

רוחב התבנית

הטבלה משכה את תשומת לבי. האם אני משתמש במסך עם רזולוציה נמוכה, או שהדגל של נשיא רוסיה (ולמה דווקא זה, ד"א?) אכן רחב מאוד, במידה שמקשה על קריאת הערך? (שורות קצרות). בן ה. 19:20, 15 בדצמבר 2006 (IST)

היא הוקטנה מאז, אני חושב. אצלי בכל מקרה היא לוקחת בערך רבע מרוחב המסך. אני חושב שהיא מושלמת!--איליאטקו שיחה 17:11, 5 בינואר 2007 (IST)

הצעת הוספה למומלצים

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 12:12, 12 בינואר 2007 (IST)

ערך מעניין שלפי דעתי ראוי להיות ממולץ.--איליאטקו שיחה 22:50, 4 בינואר 2007 (IST)

• נגד. הערך הוצע ממש לא מזמן והוחלט לא להמליץ עליו. ‏pacman • שיחה 22:56, 4 בינואר 2007 (IST)
• אני דווקא בעד, אני לא מבין מה יכולה להיות הסיבה לאי המלצתו--איליאטקו שיחה 12:09, 5 בינואר 2007 (IST)

אתה יכול לראות את כל הדיון בנושא בדף השיחה של הערך, הבעיות שהועלו שם עוד לא תוקנו. עופר קדם 12:28, 5 בינואר 2007 (IST)

עם כל הכבוד עופר, כל הדיון הזה כבר מזמן לא רלוונטי ומאז הערך שונה פעמים רבות. אין בדיון הזה דבר שלא טופל כבר. ואין שום סיבה לא להמליץ עליו--איליאטקו שיחה 11:58, 6 בינואר 2007 (IST)

לא הוסף

כלכלה של רוסיה

לדעתי זה צריך להיות שם הערך לפי התבנית של ערכים בעלי מבנה דומה (פוליטיקה של ישראל, היסטוריה של גרמניה). כמובן גם ערכים של כלכלות של מדינות אחרות. איתי סי קיו 12:23, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

לא. למילים עבריות יש צורת סמיכות (כמו במקרה זה, כלכלה - כלכלת) ומתבקש להשתמש בה ולא ב"כלכלה של רוסיה" שנשמע רע. במילים שמקורן זר כמו פוליטיקה והיסטוריה, המצב הפוך - צורת הסמיכות נשמעת רע אם היא בכלל קיימת, ואין ברירה אלא להשתמש ב"של". דב ט. 12:30, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

הערות שוליים

כדאי לעשות משהו בקשר להערות השוליים. קישור אינפורמטיבי יכול לעזור. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 02:39, 1 ביולי 2008 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.interfax.ru/e/B/finances/26.html?id_issue=11623299
  • In כלכלת רוסיה on 2013-05-04 08:56:17, 410 Gone
  • In כלכלת רוסיה on 2013-05-05 05:33:07, 410 Gone
  • In כלכלת רוסיה on 2013-05-15 04:31:20, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 07:32, 15 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.interfax.ru/e/B/finances/26.html?id_issue=11706078
  • In כלכלת רוסיה on 2013-05-04 08:56:17, 410 Gone
  • In כלכלת רוסיה on 2013-05-05 05:33:15, 410 Gone
  • In כלכלת רוסיה on 2013-05-15 04:32:01, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 07:32, 15 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.interfax.ru/e/B/finances/26.html?id_issue=11704531
  • In כלכלת רוסיה on 2013-05-04 08:56:17, 410 Gone
  • In כלכלת רוסיה on 2013-05-05 05:33:10, 410 Gone
  • In כלכלת רוסיה on 2013-05-15 04:32:20, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 07:33, 15 במאי 2013 (IDT)

רלוונטי לכאן?

הפנים החדשות של כלכלת רוסיה

דיווח שאורכב ב-16 במרץ 2022

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

בערך רשום שהתממש של רוסיה כ 30,000 דולר בעוד שהוא למעשה שליש ממנו! עומד על כעשרת אלפים דולר לנפש. מוזמנים לבדוק בויקיפדיה באנגלית. משובר בשגיאה חמורה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכלכלת רוסיה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070515_859659&origin=haaretz&strToSearch=%F8%E5%F1%E9%E4 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200606151803/https://www.themarker.com/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:51, 20 במאי 2023 (IDT)