שיחה:מילה (ניתוח)

ארכיונים

• ארכיון 1
• ארכיון 2
• ארכיון 3

סטטיסטיקות התפוצה

בילי, יישר כח על ההרחבה של הערך, אבל נתוני התפוצה שלקחת מהמאמר הזה[1], הן הערכות ("estimation") בלבד. בחלק מהמדינות המחברים הסתמכו על נתונים ממחקר אזורי, ואלו דומות לסטטיסטיקה לגבי ארה"ב שהסרת בצדק כי היא הסתמכה על מחקר במרילנד. במקרים שגם את זה לא היה להם, הם פשוט לקחו את שיעור הזכרים במדינה שמשתייכים לקבוצה אתנית שדורשת ("requires") מילה. כך במקרה של ישראל הם כנראה לקחו את שיעור היהודים והמוסלמים באוכלוסיה והציגו אותו כאחוז הנימולים. ההסתמכות על ה-CIA שהזכרת בערך, אינה בנתונים שהוא כביכול אוסף על שיעורי המילה בכל מדינה בעולם, אלא על הסטטיסטיקות הדמוגרפיות המוצגות ב- CIA World Factbook, עם התאמה לשיעור הזכרים בתוך כל קבוצה אתנית. לכן לדעתי אפשר להפנות למאמר כקישור חיצוני, אבל אין לצטט ממנו הערכות בערך. אם בעקבות זה לא יוצג נתון מחקרי לגבי שיעור המילה במדינות שונות בדיוק של פרומיל, אז לא נורא. האמינות של ויקיפדיה חשובה יותר. בברכה, גנדלף - 00:36, 15/02/18

שלומות גנדלף. ההערכות במאמר זה מבוצעות כפע שאמרת על סמך נתונים ישירים היכן שבוצעו סטטיסטיקות אזוריות או ארציות (נספח 1), ובאופן של הערכות די עלובות מהאו"ם או הסי-איי-איי שבחלק מהמקרים מסתמכות רק על דת (כמו הנתון על ישראל). מסיבות אלה לא הכללתי ברוב המקרים נתונים לגבי הערכים המדויקים. נתון אחד לגבי ארה"ב ואחד לגבי אוסטרליה נבעו ממקורות ספרותיים אחרים שצוטטו במאמר ועל כן הבאתי עבורם את המקור כקישור, ולגבי ארה"ב הוספתי גם הסתייגות. כך או כך, חילקתי את התפוצה לטווחים די רחבים בכוונה ולצורך אמינות. ובמרבית המקרים מדובר בהערכות של מעל 90% או מתחת ל-5% ולכן אני חושבת שהחלוקה מדויקת. השלב הבא הוא פשוט להכניס קישורית למאמר מקור עבור כל מדינה שיש עבורה מידע ולהרחיב- אפשר לכן לשחזר את תבנית ההרחבה או הצורך במקורות. אני מסכימה שאפשר להוציא את הנתון לגבי ישראל. הכנסתי אותו כדי שיהיה ערך השוואתי כלשהו למדינות אחרות אבל אני מסכימה שזה מטעה.בילי - שיחה 01:36, 15 בפברואר 2018 (IST)

לגבי אוסטרליה, הנתון בערך מסתמך על הערה 37 במאמר אך שם רק יש הפניה כללית למנוע הפקת דוחות ולי אין מושג אין מוציאים משם משהו שקשור לניתוחי מילה. בנוסף בקובץ האקסל הנספח למאמר הם מציינים שלושה אחוזונים מאוד שונים מהנתון של 26.6% שמצוטט בערך: 58, 11 ו-10.9. למה שלא להסתפק בציטוט הנתון מנייר העמדה (בהתייחסות ללידות חדשות) שכבר הזכרת בערך?

לגבי ארה"ב כבר לא בדקתי, אבל אם נוריד את ישראל ואוסטרליה ונישאר רק איתה, נראה לי עדיף לצטט ישירות את המחקר עליו המאמר מתייחס. בנוסף לגבי ארה"ב בכל מקרה יש מקורות אחרים כמו ה-CDC שהם לכאורה עדיפים.

נכון שאפשר לשחזר את תבנית ההרחבה אבל עם הגרסה כרגע הערך כבר נראה מפורט ואולי מפורט מדי, וזה לא מעודד עורכים לחפש מקורות אמינים. בברכה, גנדלף - 02:31, 15/02/18

אין לי בעיה לשנות את הנתון מאוסטרליה לקדמותו, גם אני כשלתי בהפעלת מנוע החיפוש. לגבי ארה"ב אין כלל נתונים אמינים לגבי האחוז באוכלוסיה הקיימת והכנסתי ציטוט למאמר המקור. המחקר שצוטטתי גדול בשנים-שלושה סדרי גודל מיתר החלופות- ה-CDC בודק רק לידות חדשות, שכן זה הנתון שבאמת מעניין ומייצג הלך רוח נוכחי, ואלה מצוטטים גם הם. בויקי האנגלית השתמשו ביותר מקורות והרשימה הנוכחית לא סותרת את התפוצה בגרסה האנגלית. כאמור, בחרתי בטווחים רחבים שכן אני לא סומכת על שום דבר ברמת הפרומיל. אכניס כמה שינויים ואשמח להצעות לשיפור. בילי - שיחה 02:53, 15 בפברואר 2018 (IST)

כיסוי ביטוח למילה

בארצות הברית היה פעם כיסוי על ידי מדיקייד בכל המדינות. ב-2009 פורסמה ידיעה לפיה 16 מדינות ביטלו השתתפותן כי אין בו נחיצות רפואית. הבעיה היא משפטית במדינות אלה שכן מדיקייד אמור לשלם רק על מה שיש בו חובה רפואית. זאת אומרת שאף דברים מניעתיים מצוינים לא זוכים לעתים לכיסוי. כדי להסיר משהו מהביטוח דרושה פעולה ולכן עצם העובדה שהיה כיסוי ב-32 או 34 מדינות (תלוי בשנה ובידיעה) אין משמעה שהן תומכות בכיסוי. אני לא מצאתי מאמר לגבי הכיסוי היום במדינות, אבל 2009 רלוונטי שכן סטטיסטיקת התפוצה המוצגת נכונה ל-2010. נוסף על כך, ה-wall street journal פרסם שיש כדאיות לביטוחים להשאיר את הכיסוי לעלות מילה מטעמים כלכליים ולא רפואיים, שכן מילה בוולד במסגרת האשפוז עולה 250 דולר, ומילה בילד אחרי חודש עולה 6000 [2]. המילה בילדים אחרי חודש, כמו בארץ, מכוסה רק כאשר יש נחיצות רפואית. עלות הטיפול בבעיות עורלה ועלות הניתוחים משמרי עורלה או ניתוחי מילה פשוט עולים יותר ברבות הזמן. לגבי ההצהרה של ה-AAP, אבקש שנחסוך אותה מדיונים בעתיד. היא אינה בתוקף באופן רשמי ואפשר רק לומר "פעם ה-AAP אמרו שיש להנגיש, היום... ובכן מי יודע". לדעתי הם עדיין ימליצו על הנגשה- בשל השפעה חברתית תרבותית, אבל ייפרדו לשלום מכל ההשוואות שהם ערכו על יתרונות וחסרונות ויינקטו גישה נייטרלית יותר. דעתי על ה-AAP? כמו דעות אחרות של עורכים אינה רלוונטית בגוף הערך. בברכה בילי - שיחה 17:57, 20 במרץ 2018 (IST)

איזו ידיעה? אם כוונתך לזו[3], אז לא כתוב שם שבאותן מדינות היה שינוי חוקי. לדעתי צריך להציג נתונים עדכניים ככל שניתן. אם את רוצה להציג בנוסף נתוני עבר, אז בבקשה, אבל לא הבנתי למה מחקת את מספר המדינות בהן המילה מכוסה בביטוח הציבורי. אף אחד לא טען שבשנת 2018 הן דנו והחליטו לתמוך במילה. מספיק שהיה דיון כזה אי פעם בעבר ושההחלטה עודנה תקפה.

היתרון הכלכלי למילה במהלך האשפוז שלאחר הלידה רלוונטי רק בהנתן שהניתוח מוצדק מבחינה רפואית (או אחרת).

ה-AAP זה דיון נפרד לגמרי, שכבר קיימנו בשיחה:ברית מילה. הערך אכן מציג את עמדתם רק בהקשר היסטורי. בברכה, גנדלף - 22:52, 20/03/18

זה לא בדיוק תיאור מדויק של המצב בארה"ב. אלה הנתונים הכי עדכניים שמצאתי [4] (נמצא PMID גם בפאבמד בלי לינק למאמר) ונראה שאז, 2011 בוטל ב-18 מדינות (2 נוספו על 2009) והותר ב-32. יש גם את המאמר הזה שמראה שכאשר יש לאנשים ביטוח פרטי יש יותר מילה,[5] אבל זה פתח לערפלן גדול שכן אז לא בטוח שהביטוח הוא הסיבה, אלא דווקא מעמד סוציואקונומי. אני חושבת שבמקום להסתבך אולי מוטב לקצר ולהשאיר את המשפט הראשון שלפיו יש לאחוזי הצניחה קשר כלשהו לכיסוי הביטוח ולמחוק את החצי השני שמפרט איפה יש/אין כיסוי, למה וכמה. יש חברות ביטוח שמכסות אבל בדפי הדיון על מילה מתעסקות יותר בהעדפות הפרט. מדיקייד שונים בגלל העניין החוקי הפדרלי. יתר חברות הביטוח מכסות גם דברים שאין בהם צורך רפואי כגון טיפולים קוסמטיים מסוימים, כירופרקטיה ורפואה משלימה (גם בלית הוכחות) ושאר דברים לא מניעתיים. השיקולים הם לא רק רפואיים אלא גם כלכליים ושיווקיים כאשר מדובר בחברות פרטיות. לגבי מדיקייד הכיסוי למילה היה הסטוטס קוו משנות ה-60 ואפשר רק לנחש שזה לא עלה לדיון במקומות מסוימים- פעילים נגד מילה מנסים לדאוג להעלות זאת לדיון במדינה שבה הם גרים כי תהיה חובה לדעתי לבטל אם זה יעלה לדיון בשל עניין כספי משלם המסים. בקצרה, אולי זה דיון מעניין- אבל כנראה מעבר ל-scope בויקי העברית. בברכה בילי - שיחה 01:19, 21 במרץ 2018 (IST)

החשיבות של הירידה בשיעור המילה נובעת מהחשיבות של שיעור המילה עצמו ("תפוצה", לפי כותרת הפרק). באופן דומה, החשיבות של הירידה במספר המדינות שכוללות את המילה בסל הבריאות שלהן, נובעת מכך שיש חשיבות לכמה מדינות כוללות את המילה בסל הבריאות שלהן. לכן אם מתייחסים לנושא, ודאי שיש להציג את הנתון העדכני. בנוסף אליו אפשר לכתוב שבשנות ה-60 המילה הוכנסה לסל בכל ארה"ב (אם לכך התכוונת) ושהחל ממועד X ועד מועד Y היא הוסרה מהסל בכך וכך מדינות. אם החוק הפדרלי מגדיר קריטריונים מוחלטים להכללה בסל, ורק הפרשנות שלו שונה מסטייט לסטייט, אז אולי כדאי להציג בערך גם את החוק הפדרלי. בברכה, גנדלף - 01:43, 21/03/18

אוקיי. המאמר הראשון בגרסת PDF מכיל לדעתי את כל הפרטים האלה אם יש לך זמן לתקצר. אם לא, אנסה להגיע לזה בימים הקרובים ונוכל לסגור את הפינה הזו. בברכה בילי - שיחה 01:47, 21 במרץ 2018 (IST)

אקדיש לכך זמן בהמשך, אם לא תקדימי אותי. בברכה, גנדלף - 02:36, 21/03/18

הקישור בין מילה למוות בעריסה

בילי הוסיפה לערך פסקה על מאמר של גנטיקאי לפיו מילה עלולה לגרום בהמשך מוות בעריסה.

אזהרת מחקר מקורי: הוא מבצע השוואה סטטיסטית בין מדינות ותקופות שונות ומוצא מתאם גבוה מאפס בין שיעורי המילה והמוות בעריסה, ומתעלם מכך שכל הוספה שרירותית של משתנה להתפלגות תסביר חלק מהשונות. באותה שיטה אני יכול להסיק שנהיגה ברכב שיוצר מאוחר יותר מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה, פשוט כי שיעורי המוות בעריסה קטנים עם הזמן. בנוסף, ההשוואה שהוא עורך כבר בתקציר המאמר בין מילה לשדה רוצחת התינוקות לילית, מתאימה אולי לכתב עת שעוסק באוטואנטישמיות.

המאמר לא התקבל לאף כתב עת מדעי, ופורסם[6] באתר אינטרנט שמאפשר לכל אחד להעלות כל מאמר מחקרי ללא ביקורת עמיתים כלשהי. בהמשך לכך הוא הוזכר בעיתונות הפופולרית.

ערכים על פרוצדורות רפואיות אמורים לציין את הסיכונים, אך לא טענות של יחידים לקיומם של סיכונים. לכן לדעתי יש להסיר את התוספת. מאחר שלפני חמישה חודשים ביקורת ביקש שאני ובילי לא נשחזר אחד את השני בלחיצת כפתור, אלא נתייג אותו ונקצה עד שבוע לדיון, אני משאיר בינתיים את התוספת בערך. יצויין שלא התנגדתי לכך שבילי הוסיפה את הקטע גם לערך התנגדות למילה, יחד עם שלל טיעונים אחרים שמצאה ושהמציאה. בברכה, גנדלף - 23:11, 04/08/18

המחקר שלך הוא מחקר מקורי, אבל זה לא משנה, כמו בכל ערך אחר כשנוגעים בנושא רפואי או מדעי אחר, אין להסתמך על מחקר יחיד בוודאי אם הוא חדש, זה עושה מעצמנו צחוק. בילי, אם יש עוד חוקרים שהעלו מסקנות דומות, אנא המציאי מקורות, ואם לאו ניאלץ להסתדר בלי הפסקה הזו עד שהמחקר בנושא זה יתקדם ויאשש את הממצאים או החשדות. ביקורת - שיחה 23:28, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

בעצמי הצגתי אותו כמחקר מקורי ובפונט מוקטן. זו הערת אגב למי שמתעניין. מה שרלוונטי לענייננו זה שמדובר במחקר יחיד ושלא התקבל לאף כתב עת מקצועי. שים לב בבקשה גם לדיון השני שפתחתי במקביל. בברכה, גנדלף - 23:43, 04/08/18

גנדלף, אין צורך לכתוב "טיעונים אחרים שמצאה והמציאה" ושאר התבטאויות מזוגניות. בשום מקום לא כתבתי שיש קשר תוצאתי בין מילה למוות בעריסה. המחקר הראשון של החוקר הזה מעלה את התיאוריה הנ"ל וכן עבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב עת מכובד. המחקר השני טרם פורסם (שונה מ"לא התקבל") אבל זוכה ליחס לא מועט בעיתונות. אישית, אני לא שוכנעתי עדיין לגבי הקשר בין מוות בעריסה למילה, אבל כשדברים עושים מספיק רעש שווה להתייחס אליהם באופן ניטרלי ולהפנות את הקורא לידיעות המקור. זו דעתי. יש לי שפע ביקורת כלפי הרופא/כתב איתי גל שתיאר את המחקר הזה כאילו פורסם. זו דעתי. בברכה בילי - שיחה 00:32, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

בשיחה:התנגדות למילה#מחקר מקורי לא חלקת על כך שכתבת טיעונים שהמצאת בעצמך. טענתך הייתה שכשהטיעון מבוסס על ממצאים המגובים במקורות, זה אינו מחקר מקורי. לעומת זאת ההאשמה שלי ב"התבטאויות מזוגניות" שגויה ומיותרת לחלוטין.

לעניין, מנוסח העריכה שלך התרשמתי שהמאמר מ-2016, שהתקבל לפרסום, לא עסק במילה. בעקבות תגובתך עכשיו בדקתי ואני רואה שהוא כן (באופן של הצגת השערה ללא בדיקה אמפירית). מכל מקום, גם אחרי המחקר האמפירי זו עדיין עמדה של חוקר יחיד, שבעצמו מציג אותה באופן מסוייג, ולא משהו שמקובל כסיכון. בברכה, גנדלף - 02:10, 07/08/18

ביקורת אין לי עניין להפוך גם את זה לדיון נלאה שבו גנדלף ואני מתווכחים. כפי שאתה רואה זהו פרסום שני של אותו חוקר בעניין. הפרסום הראשון יצא לפני כשנתיים והוא מדורג באחוזון 96% מכל המאמרים שפורסמו על ידי קבוצת כתבי העת הענקית פרונטירז והוא המאמר הנקרא ביותר מכתב העת הספציפי והטוב שבו פורסם. סך הכול מדובר בהשערה מדעית לגיטימית שזוכה ליחס רב בקהילה המדעית וגם בעיתונות. בשום מקום לא כתבתי או רמזתי בטקסט שמילה היא אכן גורם סיכון למוות בעריסה ואף הוספתי הסתייגויות היכן שיש לכך מקום. המאמר השני סביר שייתפרסם בחודשים הקרובים- סך הכול מדובר בחוקר ידוע ומוכר בעולם. הציפייה שעוד חוקרים יחזרו על נתוניו היא לא מעשית. ודאי כאשר מדובר בנתונים שנאספו מ-16 ארצות ו-40 מדינות. לכל חוקר יש חיים מדעיים משלו לחיות- וכולנו עסוקים בפיפס של עצמנו. זה לא מיטבי, אבל זו המציאות. לכן, להערתך- לא מדובר במחקר יחיד, ולא מדובר בהשערה מדעית חדשה. יש תוספות בערך הזה שמצטטות כתבי עת קיקיוניים או עיתונות בלבד ואלו חיות טוב מאוד. לדעתי, אם אנחנו עושים מעצמנו צחוק זה לא פה- בציטוט השערה מדעית שפורסמה לפני שנתיים וציון בקצרה של התפתחויות שאירעו מאז בפרסומים מדעיים ובעיתונות. אני מקבלת דעות שונות כאשר אלו מנומקות. בברכה בילי - שיחה 20:02, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

המאמר דורג באחוזון ה-96 במספר הצפיות.[7] זהו אינו קריטריון מדעי/אקדמי, ומושפע יותר מהאזכור ב-Guardian הבריטי, שיתופים בפייסבוק וכיוב'. לא ידוע לי על תופעות רפואיות אחרות שהערך מציג על בסיס מחקרי יחיד, וכל שכן מחקר שלא פורסם בבימה מדעית. בברכה, גנדלף - 23:16, 07/08/18

אז מה עשינו פה? שחזרת וכתבת "אפשר לחכות..." ואז לא חיכית לכלום. שחזור שני אגרסיווי וטוטאלי בלי להתייעץ (נקודת המוצא שממנה התחלנו). המשפט הראשון בפסקה שלי שמחקת מופיע בכתב עת מדעי ופורסם לפני שנתיים כבר. יכולת לפחות להשאיר משפט זה ולהרחיבו כך שהקשר למילה יהיה ברור, לאחר הסרת יתר הפסקה. אבל כל משפט שלא תומך במילה נתקל במלחמה מולך- עוד בטרם קראת את המקורות באופן יסודי כפי שעולה שוב ושוב. חבל שאינך מפעיל ביקורת דומה כלפי משפטים תומכי מילה. בילי - שיחה 23:27, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

היה דיון שלא הוביל להסכמה. שני ויקיפדים בעלי זכות הצבעה התנגדו לאזכור מוות בעריסה כסיכון אפשרי על סמך הצעה של חוקר יחיד. אפס ויקיפדים בעלי זכות הצבעה תמכו בו. לפיכך התוספת בוטלה. אפשר להמשיך בדיון, אבל אין טעם לחזור על אותם טיעונים שוב ושוב. אם יש לך השגות לגבי משפטים אחרים בערך, רצוי לפתוח דיון נפרד. בברכה, גנדלף - 01:14, 12/08/18

סיבוכי מילה אינם מדווחים?

לערך נוסף הקטע: "היקף הסיבוכים בארץ אינו ידוע ונראה שהדיווח לוקה בחסר."[8] המקור הוא כתבה שפורסמה באתר גלובס ב-2005 תחת הכותרת "עורלה גויים" וללא ציון שם הכותב. הכתבה במובהק מתנגדת למילה, למשל בכך שהיא מתיימרת לקבוע שהמילה פוגעת בהנאה המינית של הגברים והנשים. מה שכתוב בכתבה על הסיבוכים זה: ”היקף הסיבוכים הנובעים ממילה בישראל אינו ידוע במדויק. "רשמית, על סיבוכים כאלו אמורים לדווח למשרד הבריאות. בפועל, אף רופא לא מדווח על דברים כאלה", אומר רופא כירורג העובד בבית חולים גדול. "גם אם הייתי רוצה לדווח, אני לא יודע למי ואיך. וחוץ מזה, אם אדווח על סיבוכי ברית מילה המגיעים לטיפולי, העניין ישר יקושר לשמי. הרבנות תעשה את המוות למחלקה שלנו. דיווח על סיבוכי ברית זה לא דבר שרופא שרוצה להמשיך להתפרנס יעשה".” לפי המקור האנונימי הנ"ל, הנחיית משרד הבריאות היא אות מתה ואף אחד לא מדווח על סיבוכים. אבל טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם קיומן של סטטיסטיקות לגבי מספר הסיבוכים, כפי שכתוב בערך על פי מקורות רשמיים. לדעתי הקביעה אינה אמינה ויש למחוק אותה. בברכה, גנדלף - 23:11, 04/08/18

אני לא מבינה איך הגעת למסקנה שלך. הרי לך מחקר מקורי שלא ייכתב פה, אבל יכול להסביר איך מסקנתך שגויה. בעקבות המאמר הזה שאלתי שלושה רופאים בשני בתי חולים בארץ (ילדים ומיון) ולפי התשובות הסקתי שבאחת המחלקות יש מסורת של דיווח על הסיבוכים, ובמחלקות אחרות אין מסורת כזו- לא יודעים/טורחים לדווח. אם כך המצב (ואיני אומרת שזה בהכרח המצב), הדבר יכול להסביר מדוע נתוני הסיבוכים במאמרים מסוימים שנערכו בארץ אינם עולים בקנה אחד עם נתונים ממחקרים אחרים. בערך התנגדות מילה הוכנסו סטטיסיקטות על סיבוכי מילה מהספר הדרכת מוהלים- אולם ידוע שמוהלים לא עורכים ביקורת שגרתית לאחר מילה בטווח הקצר, ובטח שלא בטווח הארוך. זה דוגמא לקש וגבבה שחיים טוב בויקיפדיה. הסיבה שהמאמר אנונימי אולי זהה לזו שאותו רופא בחר להיות אנונימי. בילי - שיחה 00:41, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

הנחיית משרד הבריאות היא לדווח על "על כל מקרה של פניה למחלקה לרפואה דחופה (חדר מיון) או אשפוז בגין סיבוך שנגרם לאחר ביצוע ברית מילה." ברור שזה לא כולל את כל הסיבוכים, ואין מה להשוות סטטיסטיקות המבוססות על הגדרות אחרות של מה נחשב סיבוך. אז הרשי לי לנחש שהמחלקה שהסקת שיש בה מסורת של דיווח היא המיון. למרות שייתכן אשפוז שלא דרך המיון, לא כל רופא במחלקת ילדים בהכרח יכיר את הנוהל הזה ויטרח ליישם אותו. ברור שייתכנו סיבוכים שלא ידווחו. זה נכון בכל מחקר שמתבסס על איסוף נתונים היסטוריים לגבי כל בעיה רפואית שהיא. אין בכך די בשביל להוסיף משפט כמו ""היקף הסיבוכים בארץ אינו ידוע ונראה שהדיווח לוקה בחסר." גם בלי זה הנוסח שבערך מבהיר שמדובר בסה"כ בסטטיסטיקה של מקרים שמדווחים למשרד הבריאות על פי הנוהל.

אגב, מוהלים דווקא עורכים ביקורת ביום שאחרי הברית. לגבי הספר הדרכה למוהלים, לא ראיתי אבל אין לי ספק שהוא פשוט מצטט אומדן סיבוכים נמוך שמתייחס למילה רפואית, כי מוהלים לא עובדים בבתי חולים/מכונים ולא אוספים נתונים על הסיבוכים אצלם.

ועוד אגב, היום פתחו דיון במזנון על הסתמכות על מקורות אנונימיים. בברכה, גנדלף - 02:10, 07/08/18

הנה. כאו משרד הבריאות בעצמו כותב שאין מילוי אחר חובת דיווח זו [9]. ולידיעתך, לא כל הסיבוכים מופיעים יום לאחר הברית ובארץ בין חצי למחצית המוהלים אינם מוסמכים ואיש אינו יודע מה הם עושים לאחר הברית. בברכה, בילי - שיחה 02:13, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

ואחרי כמה שנים, הם חוזרים ומדגישים... [10] אילו נאה קיימו כנראה שמשרד הבריאות היה יורד מהתזכורות בנושא. בילי - שיחה 02:16, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

אז בשנת 75 יצא חוזר בנושא, בשנת 89 יצאה תזכורת בה נכתב שלא הוקפד על מילוי ההוראה, ובשנת 96 יצאה עוד תזכורת בה כבר לא נכתב שלא הוקפד. גם ב-89 וגם ב-96 החוזרים כללו הנחיות או מידע חדש ולא רק חזרה על ההנחיה. וידאת שבנושאים אחרים משרד הבריאות לא מוציא חוזרי רענון אחרי עשור?

הנוהג שהמוהל מסיר את החבישה יום אחרי הברית וממילא מבצע ביקורת, קדום בהרבה לתחדיש הישראלי של הסמכת מוהלים באמצעות ועדה בינמשרדית, וגם לתחדיש של מילת תינוקות רפואית. בברכה, גנדלף - 02:56, 07/08/18

יש חוזרים שמחודשים ויש שלא. חלק מהחידושים (כך מסתמן) הם בשל חידוש או שינוי בהוראה. כאן, בפרט עם השימוש בשפה "אנחנו חוזרים ומדגישים" הסיבה נראית ברורה. אבל רק למשרד הבריאות הפתרונים. מעיק לחפש בארכיון שלהם. אני רואה שאת 2005 חידשו גם ב-2006 אבל איני מוצאת את הנוסח לצורך השוואה. בשורה התחתונה, יש עדות מחוזר משרד הבריאות עצמו שלפחות בשלב מסוים הדיווח היה לקוי, ויש רופא, אכן אנונימי שמחזק את הטיעון ב-2006. אני חושבת שאלמלא מצאתי את החוזר של משרד הבריאות באמת לא כדאי היה להסתמך רק על גלובס, וודאי שלא הייתי מצפה להסתמך על המילה שלי בדבר חבריי הרופאים (אגב, רופאי ילדים בבתי חולים מאשפזים סיבוכי מילה).אין לנו מושג אמיתי לגבי סיבוכי מילה בארץ, או במרבית הארצות כי הסיבוכים שעוקבים אחריהם הם רק אלו המחייבים אשפוז, וגם אלו ככל הנראה מדווחים באופן חלקי. סיבוכים ארוכי טווח ממש לא במעקב. לגבי ההערה הנוספת על המוהלים והחבישה (איני יודעת איך היא קשורה, אבל) אני מכירה רק מוהלים רופאים ואלו לא חובשים אף פעם, שכן ההמלצה הרפואית אינה לחבוש. למה? יותר זיהומים בדרכי השתן, סיכון לפספס דימום אקוטי, וכן זהו גורם סיכון לנמק הפין ולפגיעה אנטומית בו. בברכה, בילי - שיחה 08:00, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

הפסקה מילה (ניתוח)#סיבוכים מציגה אומדנים שונים, שלמעט חובת הדיווח למשרד הבריאות שקיימת בישראל, באף אחד מהם סיבוך לא מוגדר כפינוי למיון או אשפוז.

ייתכן שב-96 היה צורך 'לחזור ולהדגיש' בגלל שבחוזר מ-89 הייתה חובת דיווח ל"שירותי אשפוז" ובחוזר מ-96 כבר מדובר על "מינהל רפואה"? ככלל הבקרה הממשלתית על תחום הבריאות היא עניין שעובר התפתחות היסטורית לאורך מאות שנים. לפני חמישים שנה לא רק על פינויים למיון בעקבות ברית מילה לא הייתה חובת דיווח, אלא גם על כל מיני סיבוכים בניתוחים שמבצעים רופאים. אז הגיוני שבין לבין גם תהיה תקופה בה תהיה חובת דיווח אך לא תהיה עליה הקפדה. כל המקורות (הקלושים לדעתי) עליהם את מסתמכת הם מקורות היסטוריים, אבל הקביעה שלך "בפועל היקף הסיבוכים בארץ אינו ידוע ונראה שהדיווח לוקה בחסר" כתובה בלשון הווה ולמעשה דוחה נתונים רשמיים שנראה שפורסמו לראשונה בשנה שעברה.

מילה רפואית אינה מחייבת חבישה. מילה יהודית מסורתית היא פרוצדורה שונה שמחייבת חבישה. וההערה הייתה קשורה כי כתבת שמי יודע אם מוהלים לא מוסמכים מבצעים ביקורת. בברכה, גנדלף - 10:08, 07/08/18

גנדלף, אחרי ויכוח אינסופי התעקשת להשאיר את עמדת משרד הבריאות כפי שהיא מצוטטת יד שניה ב-NRG בשנת 1998 שהם נגד הרדמה בעת ברית מילה. אף שבאותה ידיעה ברבש עצמנו די מתכחש להמלצה זו ושצנטנר כתב בעצמו בבלוג "לגבי שימוש בהרדמה מקומית, הייתה חוו"ד מיקצועית שלא להשתמש בחומרי הרדמה אך חוו"ד זאת אינה מהווה את העמדה הרישמית של המשרד". [11]. מריח ממשוא פנים. המלצתי אגב היא שתשפר את הדיוק של פסקה זו גם כן. סך הכול, בכל מקרה רפואי אחוז הסיבוכים תמיד הוא לכל הפחות מה שפורסם אבל לרוב גבוה יותר בשל חוסר דיווח. יש עתירה משפטית לפרסום סיבוכי ברית מילה וזו לא נענתה כדי להגן פרטיות המוהלים [1.doc]. ניתן להסיק מכל זה שאנחנו לא באמת יודעים מה אחוז הסיבוכים. בוא נדבר על שיפור הנוסח כך שייתקבל על שנינו במקום כל הדיון הארוך הזה. בברכה בילי - שיחה 20:09, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

הפסקה על ההרדמה מתארת התפתחות היסטורית, ומתחילה במשפט "בעבר ההשערה הרווחת הייתה שתינוקות בני יומם אינם חשים כאב." גם המלצת משרד הבריאות מוצגת בלשון עבר. זה שלאחר שבע שנים צנטנר כתב "נכון להיות משרד הבריאות לא נוקט עמדה לגבי נושא זה", לא משנה את ההמלצה שהייתה ב-98. לעומת זאת התוספת שלך מתבססת על מקורות מהעבר (אחד אנונימי מ-2005 ואחד מחוזר משרד הבריאות משנות ה-80 שציין שלא הייתה הקפדה על הנוהל) ועל בסיס זה קובע שהנתון שמשרד הבריאות פרסם לאחרונה שגוי. בברכה, גנדלף - 23:27, 07/08/18

אם יש לך נתון טוב על שכיחות סיבוכי המילה האמיתיים בארץ כולל מיידיים וכולל בטווח הארוך אנא הבא אותם. אם לא, כנראה שאני צודקת והם לא באמת ברורים לנו- לראייה סרוב משרד הבריאות לשחרר אותם (וזה רק לקשים ולמיידיים) במסגרת חופש המידע. הבאתי שני מקורות המטילים ספק באיכות הדיווח. לגבי סיבוכים בטווח הרחוק וסובוכים קלים אין בכלל חובת דיווח. בילי - שיחה 23:29, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

המשפט שהוספת אינו רק עוסק בשכיחות סיבוכי המילה בארץ, אלא בעיקר דוחה את נתוני משרד הבריאות לגבי מספר האשפוזים והביקורים במיון בעקבות מילה. לגבי שיעור הסיבוכים באופן כללי, כבר מובהר בפרק שיש אומדנים שונים וברור שהוא לא ידוע במדוייק בשום מקום בעולם. בברכה, גנדלף - 01:14, 12/08/18

כך או כך, הבאתי שני מקורות מהימנים לדבר. אפשר לשנות נוסח מעט, אבל יש מקום לציין את הבעיתיות בחוסר הדיווח ובפרט משום שכל המקורות מעידים לכך שזה המצב ואין לך מקורות שמעידים אחרת. בילי - שיחה 01:57, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

ואני מעוניינת לדעת איפה בדיוק המתנת שבוע כמו שכתבת שוב בשחזור הטוטאלי שלך. היש בכלל טעם לנהל מולך דיון? אם אטריל את הערך ואוסיף בדויות בשבחי המילה הרי אפילו לא תבדוק אותן. אתה לא טורח לקרוא דברים שאתה מתווכח עליהם. בילי - שיחה 02:01, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

כבר התייחסתי לעניין המקורות שהצגת. מצידי אפשר להוסיף למשפט על חובת הדיווח את המילה "כיום", ולפרט בהערת שוליים את החוזרים שהוציא משרד הבריאות בעניין חובת הדיווח, כולל שבחוזר משנת 89 נכתב שלא הייתה הקפדה על ההוראה. פתחתי את הדיון ותייגתי את ביקורת ברביעי לחודש, וביטלתי את התוספת ב-12 לחודש, כך שעבר שבוע. ההשמצות שלך אינן ראויות לתגובה. בברכה, גנדלף - 03:56, 15/08/18

"התוויות נגד לביצוע מילה"

בעריכה הזו[12] מהערב נוספה פסקה שכותרתה "התוויות נגד לביצוע מילה". הוצגו לכך שני מקורות. הראשון הוא סרטון שמדגים מילה.[13] לא ראיתי אותו, אבל אני מצפה שלהתווית נגד יהיה מקור כתוב והסרטון יהיה רק להמחשה. המקור השני הוא המאמר הזה[14] על מומים מולדים בפין, בו ראיתי רק שכתוב "מומלץ לא לבצע ברית בילוד עם היפוספדיאס אלא אם מדובר בהיפוספדיאס בדרגה נמוכה, ולאחר אישור אורולוג ילדים. מצבים נוספים בהם מומלץ לא לבצע ברית ילוד הם קורדי ללא היפוספדיאס, ופין קטן במיוחד. יש להיזהר במקרה של פין מסוג Webbed הידרוצלה ובקע מפשעתי בשל הסיכון לפתח פימוזיס משני או פין כלוא (49)." אני מבקש מבילי להבהיר את המקורות לשאר ההתוויות שהציגה. נכון לעכשיו נראה לי שאין מדובר בקריטריונים מוגדרים ומקובלים, ונכון יותר לכתוב רק שבמקרה של מום או צורה חריגה של הפין מומלץ להתייעץ עם אורולוג ילדים לפני המילה, ושייתכן שהוא ימליץ להימנע ממנה. בברכה, גנדלף - 01:09, 08/08/18

גנדלף, הטקסט שהבאתי הוא ממאמר תומך מילה. הציטטה היא בדיוק כמו ב-NEJM מילה במילה לפי סדר הסיבוכים. אני מניחה שהסיבה שאני רואה מאמר ואתה רואה סרטון קשור בהרשאות המאמרים שיש לי דרך אוניברסיטת ברקלי. אני אנסה לחפש גם מאמר חופשי. אם זה יעזור אני אשמח להוסיף לכאן את העתק הפסקה באנגלית שתרגמתי על מנת לרצות אותך (אוכל לעשות זאת בעוד יומיים אם כן, מאחר שאני בישיבת מועצה וגישתי למחשב מוגבלת). קריטריונים דומים מאוד מופיעים גם באתר האורולוגיה של סטנפורד ובעוד מקומות. בברכה בילי - שיחה 05:46, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

אוקיי סליחה, עכשיו ראיתי שלסרטון נלווה סיכום בכתב - "a summary of the teaching points that appear in the video" ובו פסקה על Contraindications שאפילו יותר תמציתית מהנוסח שבערך. היא מסתמכת על מקור אחד[15] (שאגב ממש לא תומך במילה) בו יש פסקה עם פירוט נרחב יותר. בסופה נכתב:

If there is any question of a genitourinary congenital abnormality, infant circumcision should be delayed until the child can be evaluated by a pediatric urologist.

לדעתי הנוסח שבערך צריך להיות דומה למשפט הנ"ל, במקום לכלול רשימה ארוכה של מלפורמציות נדירות שאינן מוכרות לקורא הממוצע, לרובן אין ויקיזציה, וממילא חשד לקיומן יצריך אבחון של אורולוג ילדים. עם זאת, את ההיפוספדיאס (פתח שופכה נוסף) בלבד אני מציע לציין בגוף הערך כדוגמה לבעיה התפתחותית שדורשת אבחון לפני מילה, בשל היותה המום השכיח ביותר, לפי המאמר בעברית שהצגת, ובגלל שהדיוט עשוי שלא להבין את הקשר בינה למילה, והוא שבמקרה של היפוספדיאס ייתכן שהעורלה תידרש לניתוח שיתקן את ההיפוספדיאס. מתייג את ביקורת. בברכה, גנדלף - 09:42, 08/08/18

כאמור, זה לא המקום היחיד שמציין את המומים והסיבות האלה כהתוויות נגד. התיאור תמיציתי מאוד, ולדעתי צריכה להיות (ובסוף גם תהיה) לערכים האלה ויקיצזיה. זוהי אינצקלופידה ולכן יש מקום להתוויות נגד לניתוח בערך על ניתוח. ברור שבסוף אנחנו לא מבצעים המלצה רפואית, אבל צריכה להיות להורים זכות לקרוא על העניין. להלן עוד תימוכין שציינתי מבית החולים סטנפורד הנסמכים על חמישה מקורות מדעיים [16]. גם בוויקיפדיה האנגלית מופיעים כמה מסיבוכים אלה Circumcision#Contraindications. אני באמת לא מבינה מה העניין פה. בברכה בילי - שיחה 23:22, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

המאמר מסטנפורד גם מציין היעדר מסמך הסכמה של ההורים כהתוויית נגד. לא לכל דיסקליימר יש חשיבות אנציקלופדית. הנוסח בוויקיפדיה האנגלית מקובל עלי, אלא שלדעתי צריך פשוט לכתוב אותו בתחילת הפרק על הליך הניתוח, ללא הדגשה באמצעות כותרת נפרדת (ובטח שלא להבליט את הכותרת ב-bold כפי שעשית). בברכה, גנדלף - 01:14, 12/08/18

תנוח מעט, ההבלטה הייתה בשוגג. אפשר להוסיף מסמך הסכמה של ההורים כהתוויית נגד גם כאן- יש מסמך כזה שמוהלים אמורים להחתים עליו, לא רק הורים. אין לי בעיה למגר את התוויות הנגד למקום אחר, אבל אני לא מסכימה להפחתת הרשימה רק מפאת חוסר ויקיזציה או כי בויקי האנגלית יש פירוט מופחת. כרגע ביתרונות רפואיים אנחנו מכלילים (ללא מקור) הפחתה במגוון בעיות ללא ויקיזציה כמו בלניטיס ובלנופוסטטיטיס. שם אין לך התנגדות- האינך רואה את האיפה והאיפה שאתה מפעיל בעריכות שלך בערך זה? בברכה בילי - שיחה 01:56, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

את דעתי נימקתי לא רק על בסיס חוסר ויקיזציה והוויקפדיה האנגלית, אלא שמה שבעצם "התוויות הנגד" אומרות, זה שבמקרה של א-נורמליות של הפין יש להתייעץ עם אורולוג ילדים. לא בכל המקרים שפורטו בטוח שהוא ימליץ שלא למול. אם גם את היתרונות הרפואיים ניתן להציג בצורה מדוייקת יותר ותמציתית יותר בלי להשתמש למשל בביטוי "בלנופוסטיטיס", אז בבקשה. אם בפרק היתרונות כתובים דברים לא נכונים את יכולה למחוק אותם. את לא עושה את זה כי את יודעת שאז הם יחזרו עם מקורות. אגב, יש מקור לטענתך שגם מוהלים אמורים להחתים על מסמך הסכמה? בברכה, גנדלף - 03:56, 15/08/18

בבקשה, עמוד 35 [17] ישנה בקשת ההורים לברית. כמו שכתוב, התוויות הנגד יכולות להיות זמניות או קבועות. גם במקרים של חלק מסיבוכים אלה ניתן לימול, אבל כגודל הסיבוך יהיה צורך להמתין זמן רב יותר כי ניתן להשתמש בעורלה לניתוחי שחזור ותיקון מורכבים. במקרה של מיקרו פין הסוגיה היא מוסרית מעבר לרפואית, שכן להקטין בשליש פין מזערי זו בעיה. על כל פנים יש מקום לפירוט מינימלי (כפי שיש עכשיו). אחרת, ניתן היה להחליף כל ערך בוויקיפדיה הרפואית ב"אם יש מומים כדאי לגשת לרופא". זו בסך הכול רשימה תמציתית של המומים ששולחים את הפרט אל הרופא. אני ממש לא מבינה את ההתנגדות. לגבי היתרונות- אני בעצמי הוספתי יתרונות שלא היו קודם ואת המקורות להם (דבר שבטח אי אפשר לומר עליך בנוגע לחסרונות). אני שמחה לחפש מקורות גם ליתרונות שמניתי, אבל לרוב חדלתי מכך משום שאז אין איזון- שנינו מחפשים יתרונות שאתה שש להשאיר מבלי לבדוק מקורות, ואתה מוחק את כל הדברים שאני מניחה על הכף השנייה של המאזניים. ציינתי את היתרונות כי יש שם פירוט יתר על דברים ללא ויקיציזה וזה לא מטריד אותך כהוא זה. מה מטריד אותך? נראה שכל דבר שעלול לגרום למישהו לחשוב פעמיים לפני שהוא חותך לתינוק שלו שליש מה-#)$#. בברכה בילי - שיחה 22:13, 15 באוגוסט 2018 (IDT)

הנספח אליו הפנית הוא טופס שנועד למקרים של גיור או בירור יהדות. בעניין האנטומיה של מיקרו פין או של כל פין אחר, מילה אינה משנה באופן מהותי את גודלו של הפין בבגרות. בעניין כל הרשימה, ערכים רפואיים בוויקיפדיה ובפרט בוויקיפדיה העברית אכן אינן נכנסים בדרך כלל לפירוט שכזה. גם בערך מטוס אין "התוויות נגד טיסה" עם רשימת הבדיקות שיש לבצע לפני המראה. אילו יתרונות הוספת לערך? אני לא יודע מנין לך הביטחון שלא הוספתי סיבוכים. השלכות של המילה במניעת (או גרימת) בעיות פוטנציאליות לאורך החיים רלוונטיים לערך הרבה יותר מאשר פירוט רשימתי של מלפורמציות הניכרות לעין מלידה ומצריכות התייעצות עם רופא. בברכה, גנדלף - 12:43, 17/08/18

כנראה שגם מוהלים מוכרים לא מבינים זאת. לראייה יש פרסומים לא מעטים של הרב זרקי, המוהל הראשי של תל אביב, מתגאה על כך שמל ילד עם מיקרו פניס למרות ששני מוהלים אחרי סרבו למול אותו, ובצדק. לגבי גודל הפין הבוגר אני לא בטוחה איך אתה מגדיר גודל, העורלה מהווה 30% משטח הפנים של הפין הבוגר ובמקרים של מיקרו פין כל מ"מ חשוב. זה תיאור תמציתי, אתה מלאה בויכוח במקום להתמקד בעבודה מועילה. לא הבנתי את בעיית הממש ברשימה קצרה זו. הטיעון על התוויות הנגד לטיסה מגוחך. לגבי ויקיפדיה, בכל ערך על ניתוח או תרופה כדאי שתהיה פסקה קצרה או ארוכה על התוויות הנגד לניתוח או לתרופה, זה מוסיף ולא גורע. בברכה בילי - שיחה 21:33, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

אין דבר כזה "המוהל הראשי של תל אביב" וההסמכה של הרב זרקי למול נשללה עוד בשנת 2000. מיקרו-פין לא נמדד לפי שטח פנים, והסרת העורלה לא מפחיתה את שטח הפנים ב-30% או במשהו שנמדד בכלל. אם אין לך מה להוסיף חוץ מהאמירה שהטיעון שלי מגוחך ומניסיון להפוך את דף השיחה הזה לפורום של דיונים נגד מילה, אז כנראה שהדיון מוצה. בברכה, גנדלף - 00:29, 22/08/18

עדיין לא סיפקת סיבה למה צריך לתקצר את הרשימה הכבר קצרה של מומים. כל מהותך היא ככל הנראה להתיש בשיחות, ומשהצד השני הותש אתה משחזר בלי הסכמה, כפי שכבר עשית בשני מקרים שעלו לאחרונה ושזומן אליהם ביקורת. אלמלא היה בירור בעניין היית משחזר יותר כפי שעשית בעבר ומלאה לא פחות בדיוני סרק שאין בהם עתיד להסכמה. או שעושים מה שאתה רוצה, או שעושים מה שאתה רוצה. אין פשרות, יש רק מלחמת התשה. אני לא רוצה לדון איתך כל כך הרבה בלי קשר. אם יש מקום לשינוי אזי הוא להרחיב את פסקת התוויות הנגד באנגלית, לא למעוך אף יותר שתי שורות תמציתיות שהוספתי. אני מביעה התנגדות למהלכים אלו שלך. בילי - שיחה 21:59, 23 באוגוסט 2018 (IDT)

אם לא הייתה הסכמה ואת לא רוצה לדון כל כך הרבה, אז את לא חייבת להמשיך. גם לי נמאס לסתור כל כך הרבה טעויות מביכות. בברכה, גנדלף - 23:24, 23/08/18

לדגדגן אין עורלה

האם נכון לכתוב עורלת הדגדגן? לדגדגן אין עורלה  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.154.41.13 14:12, 17 בפברואר 2019 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־מילה (ניתוח) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.auanet.org/guidelines/circumcision נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200531031416/https://www.auanet.org/guidelines/circumcision לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 19:53, 28 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במילה (ניתוח) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.cedars-sinai.edu/Patients/Programs-and-Services/Pediatrics/Treatment/Pediatric-Urology/Circumcision.aspx נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20170722201506/http://www.cedars-sinai.edu/Patients/Programs-and-Services/Pediatrics/Treatment/Pediatric-Urology/Circumcision.aspx לכתובת המקורית.
• https://bmcpublichealth.biomedcentral.com/track/pdf/10.1186/1471-2458-12-1067?site=bmcpublichealth.biomedcentral.com נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20170808234700/https://bmcpublichealth.biomedcentral.com/track/pdf/10.1186/1471-2458-12-1067?site=bmcpublichealth.biomedcentral.com לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:57, 18 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במילה (ניתוח) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.racp.edu.au/docs/default-source/advocacy-library/circumcision-of-infant-males.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20150812092333/http://www.racp.edu.au/docs/default-source/advocacy-library/circumcision-of-infant-males.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:18, 10 בינואר 2023 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במילה (ניתוח) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.cirp.org/library/history/gollaher/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20040925080415/http://www.cirp.org/library/history/gollaher/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:09, 14 באפריל 2023 (IDT)