שיחה:מלחמה
מלחמה לא בהכרח אסון עריכה
מלחמה לא בהכרח אסון. מלחמות עד כמה שנוראות הן יכולות להיות, לפעמים יכולות להביא יותר תועלת מאשר נזק. כמובן שמלחמה היא די דומה למשחק סכום 0 לכן תמיד היא צד שהפסיד יותר מאשר מרוויח אבל לפעמים היא צד שירוויח יותר מאשר יפסיד. מלחמה שהיא בה צד כזה היא מלחמת ששת הימים שהייתה מלחמה מאוד מוצלחת לישראל ומבחינתה מאוד רחוקה מלהיות אסון. יש עוד כמה דוגמאות שהפשר להביא כגון מלחמת פוקלנד מבחינת בריטניה ועוד, ולכן אני לא חושב שזה נכון לקרוא למלחמה אסון אנושי. A99 17:35, 6 יוני 2006 (IDT)
אבל מלחמה היא תמיד אסון לפחות לאחד הצדדים ולפעמים לכולם משתמש:דובר הננדננה עלי אדמות 16:58, 27.12.08 (IDT)
מה לעזזל? הקטע הזה הוא פאשיסטי מהגדרתו. הוא מהלל את המלחמה, מלא בשקרים דמגוגים, והציטוט בו הוא מאבי התפיסה הפשיסטית. לגבי הקטע שכתוב כאן שמלחמה היא משחק סכום 0, אני מקווה שהכותב הלך ללמוד מאז מה ההגדרה של משחק סכום 0. כי זה פשוט שטויות. אם לא תכתב כאן סיבה טובה למה לא להסיר את הפסקה הזאת בחודש הקרוב, אני הולך להסיר אותה בעצמי. 77.125.139.140 14:57, 24 ביולי 2012 (IDT)
- כאן זה דף שיחה ולא ערך. יש כאן מקום גם לדעות הנוגעות לתוכן הערך שאתה מוצא כשגויות. אל תמחק כי אין סיבה למחוק. יוסי • שיחה 15:10, 24 ביולי 2012 (IDT)
- אני לא התכוונתי למחוק את החלק מהשיחה. הכוונה שלי היא לפסקה "ההיבטים החיוביים של המלחמה" אשר קל לשער שנכתבה ע"י אותו אדם
- אני מתנגד למחיקה המוצעת. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:28, 24 ביולי 2012 (IDT)
- זה יפה שאתה מתנגד. אתה רוצה לפרט ולהסביר למה אתה מתנגד?77.125.139.140 17:38, 24 ביולי 2012 (IDT)
- למעט המשפט הראשון של הפסקה האמורה (שחבל שלא ציינת מלכתחילה שאתה מתכוון אליה, כי די ברור שהתייחסת לקטע עם הסכום 0 וכולי), נראה שהיא כולה רצופה עובדות. ביקשתי מקור למשפט הראשון ואם לא ימצא כזה בקרוב, אז נמחוק אותו. אם יש שם טענות נוספות שלדעתך אין להן בסיס עובדתי, ציין אותן וננסה לפתור את זה. יוסי • שיחה 20:13, 24 ביולי 2012 (IDT)
- מחקתי את זה כי זה סתם פולמוסי ולא תורם שום דבר. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 21:14, 24 ביולי 2012 (IDT)
- למעט המשפט הראשון של הפסקה האמורה (שחבל שלא ציינת מלכתחילה שאתה מתכוון אליה, כי די ברור שהתייחסת לקטע עם הסכום 0 וכולי), נראה שהיא כולה רצופה עובדות. ביקשתי מקור למשפט הראשון ואם לא ימצא כזה בקרוב, אז נמחוק אותו. אם יש שם טענות נוספות שלדעתך אין להן בסיס עובדתי, ציין אותן וננסה לפתור את זה. יוסי • שיחה 20:13, 24 ביולי 2012 (IDT)
- זה יפה שאתה מתנגד. אתה רוצה לפרט ולהסביר למה אתה מתנגד?77.125.139.140 17:38, 24 ביולי 2012 (IDT)
- אני מתנגד למחיקה המוצעת. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:28, 24 ביולי 2012 (IDT)
- אני לא התכוונתי למחוק את החלק מהשיחה. הכוונה שלי היא לפסקה "ההיבטים החיוביים של המלחמה" אשר קל לשער שנכתבה ע"י אותו אדם
הכרזת מלחמה עריכה
מה ההליך החוקי בישראל ליציאה למלחמה?
איך מכריזים בישראל על מלחמה?
למה המצב בצפון נקרא מבצע? כאילו מה ההבדל בין זה למלחמה
הצעה עריכה
אולי אפשר לפתוח את הערך בציטוט המפורסם של קלאוזוביץ על כך שהמלחמה היא המשך הדיפלומטיה (מדיניות) באמצעים אחרים ? אם הייתי יודע לעשות את זה בצורה יפה הייתי עושה את זה בעצמי ...
"המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות"
מלחמה הוא הפך של שלום עריכה
אני חושב שכל הערך עוסק יותר בהגדרה של "קרב" ולא "מלחמה". מלחמה הוא יותר "סכסוך" המביא לתוצאות של "קרב". כאשר יש שלום יש שיתוף פעולה בין גורמים בכלכלה, בחברה, בלמידה, אולי בבילוים ובניית קשר משפחה. כשיש סכסוך או בהגדרה הזו מלחמה יש נתק "העלול להביא לקרבות" כותב הערך שתיאר את הקרב בסדר נפלא, לא נתן לדוגמא את המלחמה הקרה בא לא נורה אפילו לא כדור אחד... 95.86.65.135 15:30, 18 באוקטובר 2012 (IST)
הגורם היחיד למלחמה עריכה
לאומיות ולאומים, כל השאר נגזר מעצם היאחזותם של הלאומים ברעיון הלאומיות או באתניות המשוייכת לבני אותו לאום. אנא היצמדו לעובדות- אין שוני בין האדם המשליך (מנגנון פסיכולוגי) את כאבו האישי על אדם אחר, לבין קבוצה פוליטית או אומה כזאת או אחרת המפנה אצבע מאשימה לקבוצה פוליטית בעלת דיעות שונות. אלה בני אדם בסופו של דבר, המניעים הפסיכולוגים קודמים לכל פעולותינו.
מרחץ הדמים של הפוליטיקה הוא רק תירוץ טוב לאנושות לא לקחת אחריות על התחלואות שלה. זה לא משנה כמה נאורה האידיאולוגיה של קבוצה מסויימת, גם הקומוניסטים של אז שהתיימרו להילחם לעולם "צודק יותר", השתמשו בטרור (ראו ערך סטאלין)- המוטיב הוא פסיכולוגי, לא אידיאולוגי.
אני מבקש מכם לא למחוק את השינוי שביצעתי, לחילופין לשקול את המחשבה ולהעלות אותה לדיון. ―אנונימי לא חתם
- תהיה. הלאומיות היא פחות או יותר המצאה של בני המאה ה-19. לפני כן אנשים הגדירו את עצמם בדרכים רבות, אך ה'לאומיות' לא הייתה אחת מהן בצורה המוכרת לנו. כיצד ניתן, אם כן, להסביר מלחמות שקדמו לתקופה זו? ועוד שאלה, כיצד מסבירים לפי תורה זו שלך את מלחמת האזרחים שהיא כידוע בין אנשים בני אותו לאום? פומפריפוזה - שיחה 09:02, 4 בנובמבר 2012 (IST)
- אנשים לפני הלאומיות, הגדירו את עצמם לפי המשפחה שלהם, השבט, הממלכה המקומית להם הם משתייכים, המנהיג אחריו הם עוקבים בקבוצה.
- מלחמה בין אזרחים מחייבת תזה ואנטי-תזה מבחינה רעיונית לפחות (אומה מפולגת, שסע חברתי), אחרת הם שייכים לאותה קבוצה. אמנם ההגדרה "לאומיות" קיימת רק במאה ה-19, אבל הדינמיקה הברורה של, כביכול, שמרנות והיצמדות לעומת איחוד על סמך ערכים משותפים של קבוצות (ליברליזם), הייתה קיימת מאז שהחלטנו "זאת האדמה שלי", "אלה המשאבים שלי" בנוסף לסנטימנטים שמתפתחים לאותם משאבים ואדמות- "אם מישהו משתתף איתי באותם משאבים ואדמה, משמע שהוא מאיים על הקיום שלי"- תמה מהסוג הזה לא הכרחית בקיומה, ומקורה בפחד, לא במחשבה רציונאלית. התוצר של אותו תמה הוא מלחמה.
- אם האנשים היו מתאחדים נגד התחלואות שלהם, ולא אחד נגד השני התוצאות היו בריאות (זה רציונל), אמנם מה שמונע את זה הוא הפחד לאדמה והשמירה על הזהות (פחד)- אותה זהות שאת ראשית התמוססותה היה ניתן לראות לפני איחוד איטליה (הקריאות של העם לאיחוד, המהלכים מלמעלה של ויטוריו עמנואלה וקאבור למען איחוד לאומי).
- אני לא מאמין שיש כאן הפתעה כל כך גדולה- במלחמה יש צדדים, חלק לא נלחם בעצמו אחרת הוא לא חלק אלא מפולג- היגיון צרוף.
- לאומיות היא רק ספציפיקציה, דוגמא, תזה שדומה באופייה לתהליכי הפירוד או האיחוד בבני האדם. המשעשע הוא שדווקא אותם ליברלים שרצו לאחד את איטליה, הם אותם שמרנים של עכשיו שכל כך רוצים בשמירת זהותה- אני רוצה לראות איטלקי אחד שיהיה מוכן להוריד את הגבולות של המדינה ולהתאחד עם העולם- כל פטריוט ששומר אמונו למדינה למעשה... מכאן שלאומיות יכולה להוות גורם מאחד בתקופה מסויימת, אך בתקופה לאחריה אותו גורם שסייע לאיחוד יהא עשוי להוות מכשול לאיחוד הבא, לאחר קיצו של הקודם.
הפשטנות שמוצגת בסיבות למלחמה גובלת בהזיה עריכה
נקמה? כבוד? -בני כמה אתם? (כנות מלאה)
מה מקור הצורך להילחם על כבוד? מה הצורך בנקמה? מה המוטיב הפסיכולוגי של אלה? -אלה בני אדם, יש דינמיקות פשוטות מאוד שמובילות אותם. בני אדם אשר חיים בתנאים סוציאליים חולים, מוצאים במהרה סיבות "רציונאליות" להילחם למען סיפוק אותם צרכים פגועים. בני אדם לא יוצאים למלחמה מתוך תאווה חסרת תכלית לאדמה, הם יוצאים אליה מתוך פחד מוות לקיומם בלי להבין שהאדמה היא רק אובייקט- תירוץ ועילה למען סיפוק צורך שהוזנח בעברה של אותה אוכלוסייה, שמגובה על ידי המחשבה של "תכף אמות ואחרב".
היבטים משפטיים של מלחמה עריכה
מלחמה יכולה להתחיל גם ללא הכרזת מלחמה
רוסיה היא לא דמוקרטיה
תמחקו את זה. עריכה
אין שום היבטים חיוביים למלחמה, ולכתוב שהשואה עזרה ליהודים להשיג מדינה היא פעולה לא נכונה מבחינה מוסרית. 94.159.219.5 21:22, 1 בנובמבר 2020 (IST)
- למלחמה אכן יש היבטים חיובים לא מעטים, כפי שמופיע בערך. הטענה שציינת לא כתובה בערך. גילגמש • שיחה 09:43, 2 בנובמבר 2020 (IST)
- ?? 147.235.193.10 18:41, 20 במרץ 2023 (IST)