שיחה:מלך עליון אל דר במרום
תגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת בן עדריאל בנושא פרשנות
פרשנות עריכה
מיכאל משיכון בבלי, אני חושב שזה מיותר להביא הערות למקורות הפיוט. א. כי לא ברור איך זה תורם לקורא כשהוא יודע מה מקור השיבוץ, כשלא מוסבר מה המשמעות של זה. ב.הואיל ויש רק שתי הערות, זה נראה כהערות נוסח (היינו למי שרואה את הפיוט, וזה סתם מציק לרדת להערה ולגלות שזה לא הערות נוסח). ג. אין זה תפקידנו לפרש טקסטים. מילא הבאת הטקסטים, שנועדה להעשרה כללית על הפיוט. מי שרוצה פיוט מפורש, שיסתכל בויקיטקסט או במהדורה של גולדשמידט.david7031 • שיחה • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 07:31, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
- david7031 וברכה. הבאת פירושים והקשרים מקובלת בערכי פיוטים רבים, במיוחד אלה שכתובים בלשון חידה (סגנון שתלוי כידוע בארצות ובתקופות). אתה צודק שיש מקום להרחיב את ההערות ולהרבות בהן, ואולי אפילו לשלב פרק ביאור כמו לדוגמה בערך ובכן ויהי בחצי הלילה. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 08:05, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש הבדל עצום בין מלך עליון לויהי בחצי הלילה. ויהי בחצי הלילה כל שורה רומזת ל"אירוע מקראי", ולכן יש מקום לפרש למה היא רומזת. כאן בסך הכל יש שיבוץ מהרבה מקורות שונים. האם באופן עקרוני רצוי שאומרי הפיוט יבינו מה המשמעות של מה שהם אומרים (ובהתאמה - של כל צלעית בפיוט) - כן. האם ויקיפדיה היא הבמה לכך - אני כלל לא בטוח. (מה גם, שלהביא מקור ל"קרוב לקוראיו באהב" זה גם לא עוזר לקורא להבין את הפיוט. זה סתם עוזר לו להבין מה מקור השיבוץ. השורה בפיוט מובנת מאליה. כנ"ל, אם מטרתך להסביר מה זה ישופנו, אנא כתוב הערה"ישופנו=יסובבהו" או משהו כזה.david7031 • שיחה • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 08:49, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
- מקור מקראי הוא לפעמים שיבוץ לשוני, ולפעמים (כמו בדוגמה של קרוב לקוראיו באהב) גם מקור ואסמכתא לסברת המשורר. אגב, הביטוי "קרוב לקוראיו באהב" לא רק שאינו מובן דיו אלא הוא סובל כמה וכמה פירושים, שחלק מהם מצטמצם לאור השיבוץ המקראי. גם במקרה של ישופנו יש מקום להוספת פירוש, ואכן השיבוץ מפנה לסיוע פרשני לפיוט על ידי פרשני המקרא. אשמח לדעתם של דרדק (יוצר הערך) וכן של בן עדריאל שערך בו עריכות רבות. מסכים אתך ששני שיבוצים מתוך עשרות רבות אינם מספיקים. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 11:28, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
- לענ"ד, יש מקום להוספת פירוש למילים בודדות שהן קשות במיוחד, אבל אני לא רואה סיבה לציין את כל השיבוצים, כשכמעט כל ביטוי מבוסס על פסוק ברמה זו או אחרת. ציון מלא של השיבוצים מופיע במהדורות המבוארות, שאחת מהן זמינה ברשת ומקושרת מהערך. בנוסף, יש לציין, שכל הוספת פירוש כזה צריכה להתבסס על מקורות, אם היא לא טריוויאלית. בן עדריאל • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשפ"ב 19:57, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
- מקור מקראי הוא לפעמים שיבוץ לשוני, ולפעמים (כמו בדוגמה של קרוב לקוראיו באהב) גם מקור ואסמכתא לסברת המשורר. אגב, הביטוי "קרוב לקוראיו באהב" לא רק שאינו מובן דיו אלא הוא סובל כמה וכמה פירושים, שחלק מהם מצטמצם לאור השיבוץ המקראי. גם במקרה של ישופנו יש מקום להוספת פירוש, ואכן השיבוץ מפנה לסיוע פרשני לפיוט על ידי פרשני המקרא. אשמח לדעתם של דרדק (יוצר הערך) וכן של בן עדריאל שערך בו עריכות רבות. מסכים אתך ששני שיבוצים מתוך עשרות רבות אינם מספיקים. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 11:28, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש הבדל עצום בין מלך עליון לויהי בחצי הלילה. ויהי בחצי הלילה כל שורה רומזת ל"אירוע מקראי", ולכן יש מקום לפרש למה היא רומזת. כאן בסך הכל יש שיבוץ מהרבה מקורות שונים. האם באופן עקרוני רצוי שאומרי הפיוט יבינו מה המשמעות של מה שהם אומרים (ובהתאמה - של כל צלעית בפיוט) - כן. האם ויקיפדיה היא הבמה לכך - אני כלל לא בטוח. (מה גם, שלהביא מקור ל"קרוב לקוראיו באהב" זה גם לא עוזר לקורא להבין את הפיוט. זה סתם עוזר לו להבין מה מקור השיבוץ. השורה בפיוט מובנת מאליה. כנ"ל, אם מטרתך להסביר מה זה ישופנו, אנא כתוב הערה"ישופנו=יסובבהו" או משהו כזה.david7031 • שיחה • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 08:49, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
הדימיון לפיוט 'מעשה אלוקינו' עריכה
נראה לי שיש דימיון בולט במבנה שני הפיוטים, וכן בהשמטה שנעשתה אח"כ. ―אנונימי לא חתם