שיחה:מנאוס
תיקנתי לפי מיטב יכולתי. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 09:27, 4 במרץ 2009 (IST)
משמעות של אגדה
עריכההקטע להלן היה בערך ונמחק. אני מבקש לציין, לאגדה, בדרך כלל, יש בסיס היסטורי קלוש, אם בכלל. אפילו הסיפור של טרויה קיים ספק לגבי אמיתותו. נוהגים לצטט אותו בשל הערך המוסף שבו. כך גם לגבי הקטע שמחק ונוספים כמותו. בירנבוים מצטט כי מלומדים מעלים אותו. וכי להם לא היה ספק על אמיתותו ? אבל מה האגדה רוצה להביע, לפחות לדעתי, את ההתרשמות של ראשוני הבאים לשפך נהר האמזונס. כמו שהמלחים של קולומבוס הביעו את דעתם כי העולם החדש הוא "גן העדן" כך גם כינו המלחים שהגיעו את אזור מנאוס כיעדו של צי שלמה המלך. גם אלא וגם אלא ידעו שאין בסיס לזה אבל רצו להמחיש את החוויה ולעצימה. חבל שקוראי הויקיפדיה לא ייזכו לקרוא את האגדה שנמחקה בטענה שהיא "לא אנציקלופדית":. והנה היא, לשיפוטכם:
"אליהו בירנבוים מביא במאמרו אגדה לפיה יהודים הגיעו לברזיל כבר בימי שלמה המלך. הוא כתב "פסוק אחד בספר מלכים הצית את דמיונם של מלומדים והעלה את הרעיון ששלמה המלך בחוכמתו ידע לשלוח שליחים אל ארץ השפע הלא נודעת של הנהר הגדול בעולם". וזאת על פי הפסוק מספר מלכים :"...אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים" (א',י',כ"ב ). הם ליקטו כל שנמצא באזור האמזונס. ואם לא די בכך, הרי חלק מנהר האמזונס, ליד מנאוס, בפורטוגזית "נהר סולימואס" (Solimoes) - לאמור שלמה ."
היה מי שנימק כי "שנהב" שהוא תוצרת הפיל (אגב, האם זה פירוש וודאי ! מסופקני - למרות שנהבי שומרון) לא יכול לבוא מאמריקה ! אולי זו "אמת מדעית" - אבל לא בהכרח "אמת היסטורית". "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 11:59, 4 במרץ 2009 (IST)
- האגדה המופרכת הזו לא קשורה לעיר מנאוס ולכן מקומה בערכים אחרים, אם בכלל. עיון בערכים באנגלית ובפורטוגזית על מנאוס (אנ') ועל תאטרו אמזונאס (אנ') מלמד שבערך הזה חסרים תכנים רבים שהם אמת מדעית והיסטורית גם יחד, ומדרשי אגדה אינם תחליף להם.
- למותר לציין שמנאוס לא שוכנת בשפך נהר האמזונאס, אלא אלפי קילומטרים משם, ושגם באפריקה ובאסיה יש קופים, תוכים, פילים, זהב וכסף. כל טוב, ליאור ޖޭ • ח' באדר ה'תשס"ט • 12:32, 4 במרץ 2009 (IST)
- אתה חושב שאחפש את המקור הפורטוגזי. הרב אליהו בירנבוים הוא יליד אורגוואי, היה במנאוס פעמים אחדות, אתה מניח שהוא המציא זאת ? . קצת צניעות וענוה. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 14:17, 4 במרץ 2009 (IST)
- כבודו של הרב בירנבוים במקומו מונח. אני בטוח שגם הוא לא טען מעולם שמנאוס נמצאת בשפך האמזונאס. ליאור ޖޭ • ט' באדר ה'תשס"ט • 16:21, 4 במרץ 2009 (IST)
- נו, אכן הישג למופת, מצאת שגיאה בניסוח שלי. עלה והצלח. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 16:38, 4 במרץ 2009 (IST)
- דניאל, אני חפץ בטובתך. מה הקשר בין האגדה הזו, על שפך האמזונאס לפני שלושת אלפים שנה, לבין העיר מנאוס של ימינו? ליאור ޖޭ • ט' באדר ה'תשס"ט • 16:42, 4 במרץ 2009 (IST)
- אני תמיד מחבב את מי "שחפץ בטובתי".אתה בוודאי מכיר את המשפט "אלי! שמור אותי מידידי, עם שונאי אסתדר לבד" אם הרב בירנבוים, הנאמן עלי והמוכר לי , מצא קשר, בשבילי זה מספיק. ולגופו של עניין, הנושא הוא התיישבות יהודים באמריקה. אם יש אגדה על התיישבות קדומה למה לא לצטט אותה. מה עוד שהוא כתב ש"מלומדים" דנו בכך. די להיות "פסדו-מדעי" במקום שהמדע רחוק מלתת תשובות מספקות. חשבת פעם על האגדות בין מלכת שבא לבין שלמה המלך. לדעתי, הבסיס לשתי האגדות די דומה. כל טוב. היה נעים לשוחח איתך. אני מסיים את המעקב בדף. אם תמצא צורך ךהגיב , דף השיחה שלי פתוח. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 17:02, 4 במרץ 2009 (IST)
על ספר התפילה
עריכהעל סידור תפילה מיוחד במינו שיצא לאור השנה מסופר באתר אומדיה. בקשתי מהם רשות להעתיק את קטע הקשור בכך לויקיפדיה. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 14:12, 6 במרץ 2009 (IST)
- קבלתי רשות מארגון שבי ישראל לפרסם זאת:"ארגון שבי ישראל מירושלים, העוסק במתן עזרה לקהילות יהודיות קטנות ובהשבתן ליהדות של קהילות ישראל שאבדו, הוציא סידור תפילה מיוחד עבור יהודי האמזונס בצפון ברזיל. סידור זה, לראש השנה, הוא בעל המאפיינים הייחודיים לקהילה יהודית זו. שם הסידור "נר ראש השנה" הוכן ע"י מויזס אלמסקאני (Moyses Elmescany) ודויד זלגאדו (Salgado). הוא כולל את התפילות והמנהגים של יהדות ספרד, והוא מבוסס על הסידור שהביאו עמם יהודים ממרוקו, שהיגרו לצפון ברזיל לאזור האמזון, במאה ה-19. הסידור כולל את הטקסטים המסורתיים בעברית ולידם תרגום לפורטוגזית. המקור: מייל מרבי אליהו בירנבוים - לצערי נמחק מהערך. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 20:51, 10 במרץ 2009 (IST)
- הערך עוסק במנאוס, ולא נועד לפרסם את ארגון שבי ישראל. אתה יכול להכניס סיפור זה לערך שבי ישראל. דוד שי - שיחה 21:04, 10 במרץ 2009 (IST)
- דוד, אני מאוד מכבד את דעתך. הסידור הוא עבור קהילה זו ( ואולי עוד אחת שאני מקווה לכתוב עליה) ונועד כמעט רק להן. שבי ישראל עשה זאת במסגרת עוד עשרות או מאות פעולות ולכן בערך שלהם אין לכך חשיבות. מצד שני, ליהודי מנאוס הסידור חשוב. האם עדין אתה עומד על דעתך. אעשה מה שתקבע. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 21:08, 10 במרץ 2009 (IST)
- שבי ישראל לא זקוק לפירסום שלי. התמיכה שלו היה מיהודי ארצות הברית. בארץ, כמעט אינו מוכר. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 21:09, 10 במרץ 2009 (IST)
- דוד, אני מאוד מכבד את דעתך. הסידור הוא עבור קהילה זו ( ואולי עוד אחת שאני מקווה לכתוב עליה) ונועד כמעט רק להן. שבי ישראל עשה זאת במסגרת עוד עשרות או מאות פעולות ולכן בערך שלהם אין לכך חשיבות. מצד שני, ליהודי מנאוס הסידור חשוב. האם עדין אתה עומד על דעתך. אעשה מה שתקבע. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 21:08, 10 במרץ 2009 (IST)
- הערך עוסק במנאוס, ולא נועד לפרסם את ארגון שבי ישראל. אתה יכול להכניס סיפור זה לערך שבי ישראל. דוד שי - שיחה 21:04, 10 במרץ 2009 (IST)
קישור שבור
עריכהבמהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
סיור בשנת 2014 באדיבות ערוץ 20
עריכהעל סיור קודם בעיר בלם ראו כאן
בסיור הודגש כי לעיר הייתה בעבר, במאה ה-19, אוירה אירופאית, נחשבה כעין פאריז, אפילו בניין אופרה, הדומה לזה של פאריז הוקם בה, כמובן עם חומרי גלם שהובאו מאירופה.
יהודי העיר נחלקו בין שתי קהילות:
- יוצאי ספרד ופורטוגל שבית הכנסת שלהם נקרא "בית יעקב" ובגירסה האחרונה הוקם בשנת 1928.
- יוצאי מרוקו, שהגיעו לעיר יותר מאוחר ובית הכנסת מכונה "בית מאיר" והוא הוקם בשנ ת 1962.
בעיר היום כ-850 יהודים. בבית הספר כ-40 תלמידים.
נשיאת הקהילה היא היום האני בן שימול. בעזרת הנשים הוקם דוכן מיוחד ממנו תוכל לנאום.
הרב בירנבוים הביא את סיפורן של הנשים היהודיות, כנראה כ-30,000 אשר במאה -19 וראשית המאה ה-20 הובאו גם לעיר ושימשו כזונות. עוד פרטים בערך צבי מגדל - הארגון שמאחורי הניצול.