שיחה:מפריח היונים (סרט)

תגובה אחרונה: לפני 4 שנים מאת אלעדב. בנושא דרוש תיקון קישור

פליטים פלשתינים? עריכה

אחת התמונות בסרט מציגה פליטים מפלסטין התופסים את בתיהם של יהודי בגדד. אני לא מצאתי לכך עדות היסטורית. היש מי אשר יוכל להשכילני? הכצעקתה - שיחה 21:16, 26 באפריל 2014 (IDT)תגובה

זה מה שקרה בדמשק. רבים מהבתים ברובע היהודי לשעבר ייושבו מחדש על ידי פלסטינים. לעיראק באופן כללי הגיעו מעט פלסטינים יחסית כך שזה לא סביר שזו הייתה תופעה רחבת היקף, אם כי ודאי היו מקרים פרטניים כאלה גם שם. Ben tetuan - שיחה 21:22, 26 באפריל 2014 (IDT)תגובה
מה שתמוה עוד יותר הוא שהפליטים בסרט מגיעים לעיראק על מטלטליהם רק ב-1951. לקח להם 3 שנים להגיע?! איפה הם היו עד אז? Liad Malone - שיחה 16:21, 2 במאי 2014 (IDT)תגובה
אני מניח שיוצרי הסרט נטלו לעצמם "חירות פואטית". לפי מה שהבנתי, רכוש היהודים בעיראק הולאם, וייתכן שהממשלה העיראקית העניקה דירות בודדות לפליטים. הכצעקתה - שיחה 19:45, 2 במאי 2014 (IDT)תגובה

אין עדויות היסטוריות? עריכה

Liad Malone הוסיף מקור, ספרו של אברהם בן יעקב, שקובע שאכן יש בתים יהודים שהוחרמו וייושבו מחדש בפלסטינים. אין ספק שהמקור אינו אידיאלי, ודורש בירור נוסף. אולם מרגע שיש מקור שטוען כך, אי אפשר לקבוע סתם ככה, מבלי להתבסס על דבר, ש"אין לכך עדות היסטורית". ייתכן שיש לכך עדות היסטורית וייתכן שאין. אנחנו לא יודעים. מה שיש בידינו זה חוקר אחד שטוען שכך קרה. לכן יש להציג את טענתו - תוך הדגשה שמדובר רק בטענה - ולתת לקורא לשפוט. אנחנו לא יכולים לקבוע שאין לכך עדות היסטורית על בסיס שום דבר כשיש מנגד חוקר שטוען שכך קרה. Ben tetuan - שיחה 22:02, 16 במאי 2014 (IDT)תגובה

אגב, הנה עוד מקור (גם הוא כמובן לא אידיאלי):
כך חיים שרידי יהודי בבל, דבר, 26 בדצמבר 1952. ("בחלק מהבתים חיים פליטים ערבים". "בבית ספר [יהודי] אחד גרים פליטים ערבים"). Ben tetuan - שיחה 22:34, 16 במאי 2014 (IDT)תגובה
שים לב שהספר מתאר משהו אחר. החרמה של נכסי היהודים בהיותם בעיראק והעברתם לפליטים מוסלמים (איני יודע מדוע לא ציין הכותב פליטים פלשתיניים), ולא הכנסה על ידי הממשלה של פליטים מא"י לבתי היהודים שעזבו ב"עזרא ונחמיה". הכצעקתה - שיחה
הסצנה בסרט מתארת מצב שבו פליטים פלסטינים נכנסים לבתים של יהודים. לא מתואר שם האם מדובר בבתים של יהודים שכבר עזבו את עיראק או עוד לא. כך שבכל מקרה דבריו של בן-יעקב תומכים במה שהוצג בסרט.
ובכל מקרה הכתבה שקישרתי אליה (מ-1952) מדברת בפירוש על כניסה של פליטים ערבים לנכסי יהודים שהוחרמו לאחר עזיבתם.Ben tetuan - שיחה 23:15, 16 במאי 2014 (IDT)תגובה
והנה מקור עכשווי שמתאר בהרחבה סיפור של 150 משפחות של פליטים פלסטינים שייושבו בבתים מופקעים של יהודים עיראקים. [1] Ben tetuan - שיחה 23:31, 16 במאי 2014 (IDT)תגובה
המקור שהבאתי מדבר על "מוסלמים" ואינו מציין אם מדובר בפלסטינים, ובנוסף לכך מדבר על 1948 בזמן שבסרט מדובר על 1951. כך גם המקור מ-1952 שהביא בן מדבר על פליטים "ערבים" אך אינו מציין אם מדובר על פליטים מארץ ישראל. לעומת זאת, המקור העכשוי יותר שהביא מבהיר הרבה יותר גם לגבי תהיותי למעלה. משתמע ממנו שהפליטים הגיעו לעיראק כבר ב-1948 ושוכנו בצריפים של מחנות הצבא הבריטיים ורק ב-1951, עם יציאת היהודים, הועברו חלקם לבתי יהודים שעזבו. לכן אני מסכים עם Ben tetuan, בכך שלא ניתן לפסוק ש"אין עדות היסטורית", רק בגלל שאנחנו לא מכירים אחת כזאת ותומך בניסוח שהציע להערת השוליים. יחד עם זאת, הכצעקתה, מכיון שהתחלת לקרוא את הספר, מענין לדעת אם הסצנה הזאת מתוארת בו, או שהיא תוספת דרמטית לסרט, הדומה מאד לסצנת המפגש בסרט "קדמה" בין המעפילים היהודים מאירופה לבין הפליטים הפלסטינים, כאשר אלה נכנסים לארץ (מובלים על ידי מוני מושונוב) ואלה יוצאים ממנה. Liad Malone - שיחה 01:54, 17 במאי 2014 (IDT)תגובה
הסיבה שכתוב במקורות "פליטים מוסלמים" ו"ערבים" ולא פלסטינים היא כי באותה תקופה היה מעט מאוד שימוש בשם פלסטינים, בוודאי בקרב ישראלים בעברית. Ben tetuan - שיחה 01:56, 17 במאי 2014 (IDT)תגובה
אני מניח שזאת אכן הסיבה. Liad Malone - שיחה 01:58, 17 במאי 2014 (IDT)תגובה
ראשית, ערכתי לגירסה נחרצת מעט פחות בשלב זה, שכן הדיון המרתק מתפתח מרגע לרגע. אני מקווה להכנס לעוביו של הספר בקרוב. ביחס למקור שהביא בן, נראה לי שהוא אינו מכריע את השאלה, שכן בו כתוב, בתרגום חפשי שלי: "אחרי מלחמת העצמאות, 150 משפחות פלסטיניות הגיעו לבגדאד, והתיישבו בארמונות באיזור היהודי של בעתוין (?). היהודים גורשו כחלק מתכנית לחילופי פליטים, שלא הגיעה לכדי סיום מעולם". אולי יש להוסיף את שני המקורות שהביא בן לרשימת ההערות, להסביר את ההבדל הקט, ולתת לקורא לפענח ולהחליט. 10:56, 17 במאי 2014 (IDT)

מי מגלם את נורי א-סעיד? עריכה

לפי הכתוב כאן מי שמגלם את ראש ממשלת עיראק הוא מכרם ח'ורי. לא מצאתי אזכורים של מוחמד בכרי בהקשר של הסרט. Ben tetuan - שיחה 23:52, 26 באפריל 2014 (IDT).תגובה

תוקן. הכצעקתה - שיחה 10:55, 27 באפריל 2014 (IDT)תגובה

מה שם הקולונל העיראקי? עריכה

אשר משוחק באורח משכנע על ידי קובי פרג'? הכצעקתה - שיחה 10:55, 27 באפריל 2014 (IDT)תגובה

צפיתי בסרט שוב כדי לברר נקודה זו. הקולונל נקרא חמיד בשפת הדיבור, אך הוא מציג עצמו כעבד אל-חמיד. אם יש מי שמצוי ברזי השפה הערבית, אשמח לביאוריו. הכצעקתה - שיחה 09:54, 3 במאי 2014 (IDT)תגובה

דיווח על טעות עריכה

פרטי הדיווח עריכה

התסריט נכתב באופן בלעדי על ידי נסים דיין ולא בשיתוף עם אלי עמיר. התסריט מבוסס על ספרו של אלי עמיר אך לא מעבר לזה.


מקור:נסים דיין - במאי ותסריטאי הסרט דווח על ידי: הדס דיין 95.35.54.71 16:12, 30 באפריל 2014 (IDT)תגובה

שונה אתמול ל-"תסריט: נסים דיין (על בסיס ספרו של אלי עמיר)". בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:58, 1 במאי 2014 (IDT)תגובה


דיווח על טעות עריכה

פרטי הדיווח עריכה

נא לתקן גם בגוף המאמר שהתסריט נכתב רק על ידי נסים דיין על בסיס ספרו של אלי עמיר ולא בשיתוף. תודה

מקור:נסים דיין דווח על ידי: הדס דיין 95.35.60.78 10:14, 2 במאי 2014 (IDT)תגובה


ובכן, באתר EDB כתוב שהתסריט נכתב במשותף. הכצעקתה - שיחה 10:33, 2 במאי 2014 (IDT)תגובה

תעתיק מנוקד מערבית עריכה

ניסיתי על פי מיטב הבנתי לנקד את השמות הערבים בעברית, בכדי לסייע בהגיה מדוייקת. ככל שאני מבין זאת, אין מדובר כאן אין מדובר בתעתיק שכן הערבית היהודית נכתבה באותיות עבריות, והיא מנוקדת בדרך כלל. אלא שכללי הניקוד הן של השפה הערבית עצמה, והן של הערבית-היהודית אינם מוכרים לי. כך למשל סברתי שהא' בשם אדואר צריכה להיות חטופת סגול, אך איני בטוח בכך, וגם העובדה שאיני משגיח כלל בכללי האקדמיה (ועד השפה העברית) הקובעים באורח תמוה שאין לחטוף כלל במילים לועזיות מתועתקות, אינה מסייעת בידי לשקול דברים באורח מאוזן. הכצעקתה - שיחה 10:00, 3 במאי 2014 (IDT)תגובה

סלימה עריכה

אף שאינה מזוהה בסרט בשמה המלא, דמותה של "סלימה" (מירה עווד) נראית כמבוססת על סלימה פאשה. הופעתה של הדמות מיד לאחר הביקור בבית בושת מהוה רמז חזק לכך, בהתחשב ברכילות שנקשרה בה בקרב יוצאי עיראק. מענין אם יש לכך אזכור כלשהו, או מידע פנימי מאת יוצרי הסרט, שיוכל לאמת את ההשערה שלי. Liad Malone - שיחה 11:53, 3 במאי 2014 (IDT)תגובה

ככל הזכור לי, סלימה שבסרט היא מוסלמית. בשבוע הבא בכוונתי לצפות שוב בסרט כדי לוודא ענין זה ואולי אחרים. בין כך ובין כך, אוסיף הערת שוליים בענין. הכצעקתה - שיחה 12:27, 3 במאי 2014 (IDT)תגובה
אני לא זוכר שהיה אזכור בסרט לכך שסלימה מוסלמית. אולי הדס דיין תוכל לברר בשבילנו את הנקודה. Liad Malone - שיחה 12:40, 3 במאי 2014 (IDT)תגובה
במחשבה שניה, הספק הוטל דווקא בענינה של ראשל, שטענה שהיא מוסלמית. אין לי דרך לברר את השמועות בקרב יוצאי עיראק, וגוגל שותק. אבל מצאתי במקום כלשהו אמירה שזמרות נלקחו מבתי בושת. אולי דרך לשפוך אור מצד אחר על הנושא היא בבירור אם שמו של בעל בית הקפה/מועדון/מסעדה "אבו-סעדון", הוא שם מוסלמי או יהודי. למיטב זכרוני הוא הציע לאורחיו עוף אשר נשחט זמן קצר לפני כן, ואולי הדבר רומז לכך שהוא מוסלמי? הכצעקתה - שיחה 13:06, 3 במאי 2014 (IDT)תגובה
לאחר צפיה נוספת. ראשל טענה בבדיחות הדעת שהיא מוסלמית. אבו סעדון הוא מוסלמי, וסלמן זוקף זאת כנגדו שעה שהוא מסביר מדוע אין ליתן בו אמון. אין רמזים לגבי דתה של סלימה. הכצעקתה - שיחה 19:49, 9 במאי 2014 (IDT)תגובה
הספר מגלה שסלימה פאשה חייה עם סלמן לפני נישואיו. הכצעקתה - שיחה 14:58, 21 במאי 2014 (IDT)תגובה

יוצאי עיראק בלונדון עריכה

ישנו ערך בויקיפדיה האנגלית על האוכלוסיה ממוצא עיראקי בלונדון. במסגרת ניסיונות הבדיקה שלי על שיכון פליטים מפלסטין בבתי היהודים שעזבו בעזרא ונחמיה, שוחחתי עם מספר יוצאי עיראק, אשר סיפרו גם על היחסים הטובים עם המוסלמים בבגדאד אז, וגם בלונדון כעת. הכצעקתה - שיחה 14:59, 21 במאי 2014 (IDT)תגובה

אני מציע שתימנע מקביעות מיותרות כאלה. הן מכלילות ואין להן על מה להתבסס. היחסים היו מורכבים וגם אם ליהודי ממוצא עיראקי בלונדון יש יחסים טובים עם עיראקי-מוסלמי, זה לא משייך את שניהם לקהילה אחת של "יוצאי עיראק". אני מציע להתרכז בסרט עצמו מבלי להכנס לפרשנות לא מבוססת. Liad Malone - שיחה 14:29, 22 במאי 2014 (IDT)תגובה

דרוש תיקון קישור עריכה

הקישור לסרט באותו שם, בפיסקה ביאורים א', מפנה לדף אחר ב-IMDB שאינו קשור לסרט המדובר. הקישור הנכון הוא: https://www.imdb.com/title/tt1786476 Naftaly1978 - שיחה 00:27, 2 ביולי 2019 (IDT)תגובה

תוקן, תודה. אלעדב. - שיחה 00:42, 2 ביולי 2019 (IDT)תגובה
חזרה לדף "מפריח היונים (סרט)".