שיחה:מקווה האר"י
יש למחוק דף הפניה זה, נוצר דף בשם מקוה האר"י. אם אחד המפעילים יכול Ruven.b - שיחה 17:00, 3 בנובמבר 2016 (IST)
- Ruven.b, מחקתי את דף ההפניה והעברתי את הדף לשם עם שני ו'. להבא כדאי לבקש זאת בויקיפדיה:בקשות ממפעילים#בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר / העברת קובץ או באמצעות סימון דף ההפניה ב{{מחק}} כך שהבקשה תטופל בהקדם. בברכה, ערן - שיחה 19:56, 3 בנובמבר 2016 (IST)
- תודה --Ruven.b - שיחה 20:01, 3 בנובמבר 2016 (IST)
טבל מדי יום? עריכה
מה המקור (היסטורי-עובדתי, ולא אגדות-עם לא נכונות) לכך שהאר"י טבל בו מדי יום במהלך חייו? כי לפי הידוע לי, על פי מחקר, זה שטויות והבלים! הרצלייני - שיחה 09:16, 20 באפריל 2017 (IDT)
- הרצלייני, סתם היה מעניין על מה התבסס המחקר, אך לכאורה הצדק עמך. המסורת המייחסת את המקווה לאר"י היא די עמומה כשלעצמה, בטח שלא על הליכתו אליה באופן יומיומי. מחקתי בהתאם. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:17, 20 באפריל 2017 (IDT)
לבקשתך קובץ על יד אציין בקצרה, כי אין כאן המקום להאריך בזה:
בתחילה אציין כמה מהמקורות שהזכירו את המקווה (שבד"כ כל המתייחסים למקווה, מציינים מהמקורות דלהלן):
א) המקור הראשון לאיזכור המקווה של האר"י הוא באגרת מתלמיד האור החיים, משנת 1740 (ת"ק), (נדפס בספר 'ארץ החיים', עמוד 21), "והלכנו משם לטבילת האר"י זלה"ה היא בית בנויה ויש בה ד' מעיינות מים חיים והיא קרה ביותר ועשינו שם טבילה. אמרו הרב זלה"ה טבל בה אחר מיתה".
ב) באגרת ר' יוסף סופר משנת 1762 (תקכ"ב), עם הגיעו לצפת, כתב ('עדות ביהוסף' (ערך וההדיר, יצחק בן צבי) עמוד 34; מופיע בתוך: 'מסעות ארץ ישראל', אברהם יערי, עמוד 302), "ואצל ההר למטה יש שם המקוה של האר"י ז"ל, ואני טבלתי בהמקוה שלו".
ג) ביומן המסע משנת 1764 (תקכ"ד), שנכתב ע"י שמחה בן יהושע האס ('אהבת ציון', עמוד כח. הקובץ נדפס רק בשנת תק"נ), וכך כתב, "סמוך לבית הכנסת של האר"י ז"ל לצד דרום הוא מקוה של האר"י ז"ל בין שני הרים במקום מדרון, הכתלים והכפה של מקוה היא מאבני גזית וכיפה על גבה, ופתח הכנסה נמוך וקטן מאוד, ושם היינו טובלים בע"ש".
ד) בקובץ 'קורות העיתים' (י, א) מראשית שנת 1840 (ת"ר) כותב מנחם מענדל בן אהרן מקמניץ, "גם נמצא שם מקוה (ממעין של האריז"ל)".
ה) ספר 'מסע מירון' – מסע מנחם מענדל ראבין משנת 1889 (תרמ"ט) (בעריכת בצלאל לנדוי, שיצא לאור בשנת תשמ"ג, עמוד יז), וכך כותב שם "גם יש שם מקום נחצב מאבן אחת, אומרים כי הוא מקוה האר"י הקדוש זיע"א".
ו) בספר טוב ירושלים (לג, ב) כתב אשר אנשיל גרינוואלד, 1934 (תרצ"ד), "אצל הר הבית החיים יש הר שהיה משמש מקום קברות בימי קדם והאר"י ז"ל העיד ששם קבורים כפליים כיוצאי מצרים, בעמק שבין שני ההרים אלו שם המקוה של האר"י ז"ל ממי מעין שיורדים מן ההר, והמקוה היא בריכה מרובעת בנויה מאבני גזית ועליה בית וכפה של אבנים, ומקרוב בנו עוד חדר גדול אצל הפתח ושם מונח אבן ארוך גדול אשר עליו מטהרים כל מתי צפת ב"מ [=בר מינן] וטובלים אותם במקוה של האריז"ל, והמקוה היא מים חיים כאמור וטובלים בה בני צפת לפרקים וכן הבאים לבקר את הקברות".
עד כאן ציטוטים, מסודרים על סדר שנות הכתיבה.
כשמדקדקים במקורות ובוחנים לפי המציאות הקיימת נראה בבירור שאין זו המקווה שהאר"י טבל בה, וסביר להניח שלא טבל בה מעולם, לא בחייו ולא לאחר מותו:
א) בנין העומד כיום על גבי המקווה – הנה ברור שהוא לא נבנה בשנים קדמוניות – וע"פ מקור ו' דלעיל אנחנו מקבלים את הידיעה שהחדר הגדול נבנה בסמוך לשנות השלושים של המאה העשרים! לגבי בניית החדר הקטן נמצינו למדים ממקור ד' כי הוא נבנה לאחר פטירת האר"י ז"ל!
לפי זה מובן, שלא יכול להיות שזהו המקוה, כיוון שמקור א' מציין ש"היא בית בנויה"! וכך מציין גם רח"ו (צוין בשבחי הרב, ובעוד מקומות) שהאר"י הורה להם לטובלו בבית הטבילה שהיה בזמנם! ולא בביתו! (כך שגם מקור ד' לא הכי שפיר להוכיח אמיתות המקוה).
ב) עוד מקור א' מציין כי "יש בה ד' מעיינות", כמובן שד' מעיינות אלו לא נמצא במקוה שלפנינו!
ג) ע"פ מקור ג' ברור שזה "סמוך לבית הכנסת של האר"י ז"ל" וזה א"כ לא מתאים למקווה המיוחסת כיום להאר"י, שהיא מרוחקת מבית הכנסת.
ד) עוד מסברא לומר שגם בחייו לא טבל שם, כי למה שיטבול מחוץ להעיר?
עכ"פ, ג' מקורות הראשונים מדברים בבנין שאינו מתאים למקווה המיוחסת כיום, ויש לציין שאפשר שהמקווה אליה הם מתייחסים היא המקוה שטבל בה האר"י (פשוט אין לנו מידע לבחון את המקווה ההיא).
לפי"ז יוצא שיש לחלק בין ג' מקורות הראשונים, שמדברים באותה מקווה, בעוד שלושת המקורות האחרונים מדברים במקווה אחרת, והיא המיוחסת כיום להאר"י (כנראה גם מקור ד' ביחד עימם).
למסקנה – המקווה המיוחסת להאר"י אינה אלא שטות גמורה! אך כמובן מצד הפלוקלור שבדבר, האגדות והסגולות – ראוי המקווה לערך ויקיפדי.
לאחר המסקנה מסתמא תתמה עלי: היכן טבל בפועל, ואיה הוא בית הטבילה וכו' ותשובתך – השריד הכי עתיק בצפת הוא בית הכנסת אבריטש אשר נמצא חרב בעיר העתיקה, וזה מסביבות שנת ת"ר. הטעם לכך הוא כי היה הרבה רעידות אדמה (נקרא גם "רעש") בעיר צפת, אשר החריבו את כל העיר ממש! ומהם: תק"כ (יש הסבורים שהתקיים בתקי"ח), כ"ז אב תקפ"ב, ט"ו אייר תקצ"ד, כ"ד בטבת תקצ"ז, כ"ו אב תרמ"ט (בזה לא היה כל-כך חורבן), ב' ניסן תרס"ג.
כל זה הוא בקיצור נמרץ, ואין כאן המקום להרחיב עוד בזה. ―הרצלייני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 07:35, 3 במאי 2017 (IDT)
- תודה הרצלייני על שִׁפְעת המקורות. האם תוכל לציין את הנתונים גם בערך עצמו? (רק מקורות. הנחות אישיות, גם אם אנו תמימי דעה בהן, אינן רצויות. הן מחקר מקורי). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 09:41, 3 במאי 2017 (IDT)