שיחה:משפט עברי

מה חסר? Ori229 21:02, 19 בנובמבר 2006 (IST)

הכל חסר. רק משפט הפתיחה בערך מסביר מהו משפט עברי. כעת צריך לפרט זאת בסעיפים אחדים. הסעיף "המשפט העברי בישראל" עוסק בדיוק במה שמבטיחה כותרתו, אבל המשפט העברי התקיים גם במהלך כאלפיים שנה שקדמו להקמת מדינת ישראל. דוד שי 00:03, 20 בנובמבר 2006 (IST)

שי - הבנתי מה שאתה אומר. אני אנסה להוסיף לערך.

האם המושג "משפט עברי" היה בשימוש גם לפני הקמת המדינה? לא פשוט קראו לזה "חוקי התורה"? Ori229 21:26, 25 בנובמבר 2006 (IST)

לא, "חוקי התורה" כולל גם דינים שונים כמו דיני כשרות, שבת, מועדים, נידה ועוד. "משפט עברי" מתייחס לדיני נזיקים לדין הפלילי ולדין הבין־אישי. דניאל צבי 21:43, 25 בנובמבר 2006 (IST)

אז אני אנסח מחדש: לא פשוט קראו לזה: חושן משפט? פשוט לא זכור לי שמושג "משפט עברי" היה בשימוש בידי חז"ל - יש לך מקור לדוגמא? Ori229, ה' בכסלו התשס"ז

אכן, חז"ל לא השתמשו במונח (אם כי הם כן השתמשו במונח ההפוך - "ערכאות"), ואני לא בטוח מתי החל השימוש בו להיות נפוץ (אם הייתי צריך להמר, הייתי מנחש שהמינוח הומצא ע"י אנשי חכמת ישראל). עם זאת, המונח חושן משפט אינו רחב מספיק, שכן תחום המשפט העברי אמור להקיף את כל הנושאים הנידונים בבית דין - בין בדיני חושן משפט, אבן העזר, דיני קנסות, מלקות, ארבע מיתות בית דין וכו'. דניאל צבי 15:09, 26 בנובמבר 2006 (IST)

המונח המשפט העברי אינו מתייחס למלקות ולארבע מיתות בי"ד, וכן לא לאבן העזר, ואכן הדינים המובאים בחושן משפט יותר מתאימים למה שנקרא המשפט העברי, אלא שאני סבור שהביטוי חושן משפט לא יכול לשמש כהגדרה מילונית למשפט העברי ולפרטיו, כיון שהוא רק שם שניתן לחלק מהטור, לעומת הביטוי המשפט העברי שעל אף היותו מודרני כן יכול לשמש כהגדרה מילונית, לכן העשרתי את הערך במושגים מהמשפט העברי, ומחקתי את הבקשה להוספת תוכן לערך.--BigiJon 01:37, 19 באפריל 2007 (IDT)

אינ יודע מהיכן לקחת זאת - המונח "משפט עברי" מתייחס לכל מה שנידון בבית דין. דניאל צבי 00:29, 20 באפריל 2007 (IDT)

המושג "משפט עברי" שימש לפני קום המדינה במשמעות הפוכה, במובנים מסוימים. מספר אנשים, רצו שיהיה בארץ משפט מקורי, בניגוד למשפט האנגלי ששלט בארץ. הרעיון היה שגם תחום זה צריך להתחדש (כמו כל שאר תופעות החלוציות, ההתיישבות, השפה וכו'), וממילא ברור שהם גם לא היו מחויבים כלל וכלל להלכה. במובנים מסוימים, ניתן לומר שהחוק הישראלי של היום ממשיך את ה"משפט העברי" במובן הזה, שכן הוא יצירה אוטונומית וחדשה, שאיננה מחויבת לדברים אחרים (ע"ע פרשנותו של השופט ברק לחוק יסודות המשפט).--212.76.106.240 00:46, 7 בנובמבר 2013 (IST)

בכל הכבוד, ההגדרה של משפט עברי איננה כל מה שנידון בבית דין... גם עגלה ערופה וגם סוטה נדונים בבית דין...

ישנן דעות רבות מהו משפט עברי, וקיימת מחלוקת רבה בין החוקרים בעניין זה. כל למשל, פרופ' אלון סבור כי משפט עברי כולל את התחומים בהלכה שמקובלים כתחומי משפט בשיטות משפט אחרות (כמו דיני נזיקין, דיני מקרקעין, דיני עונשין וכיו"ב), ויש להבחין בין הלכות "משפטיות" והלכות "דתיות". פרופ' אנגלרד, למשל, חולק עליו לחלוטין וטוען שלא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות או הלכות דתיות ושזו חלוקה שרירותית. ד"ר אטינגר סבור כי משפט עברי כולל את כל התחומים שהיה עלינו "להמציא" אילו לא הייתה תורה (דברים שהיינו עושים גם אילו לא נקבעו כהלכה - היינו יוצרים דיני מקרקעין, דיני נזיקין וכיו"ב). בקיצור, הבלגן חוגג. מה עושים? בגדול ישנה הבחנה שכולם אומרים שאיננה מדוייקת לחלוטין אבל היא קרובה ויש בה משום התקדמות - החלוקה המסורתית בין ההלכות שהן בגדר "איסורא" לבין אלה שהן בגדר "ממונא". הדורמי 17:33, 20 באפריל 2007 (IDT)

מקורות בנושא זכויות יוצרים

להנאת כולם, רציתי לשתף אתכם במקורות בנושא "זכויות יוצרים במשפט העברי".
כאן, בסעיף "הערך כתוב כמדריך".

תודה, לילה טוב. אביתר ג' 23:31, 7 במאי 2007 (IDT).

נ"ב. בערך נכתב בפשטות, "זכויות יוצרים: לפי המשפט העברי ישנו מושג של גניבת דברים", כאילו מושגים אלו של "זכויות יוצרים" ושל "גניבת דברים" הם כה פשוטים בהלכה, ולא היא.
למען האמת, לא נזכר בהלכה שום דבר מפורש לגבי זכויות יוצרים, או בכלל לגבי זכויות קניין רוחניות. לכן, נאלצו ראשונים ואחרונים רבים להתלבט בנושא, ולהציע אפשרויות שונות כדי להכליל מושגים אלו בהלכה. הר' שמואל דוד מונק בשו"ת "פאת שדך", אף רצה לטעון, כי אין ההלכה מזכירה מושגים אלו, משום שכלל אינה מכירה בהם.
אחרים ניסו להכליל את זכויות היוצרים בהלכה, בדרכים עוקפות, העוברות דרך זכויות קניין גשמיות (כדוגמת "יורד לאומנות חברו", "זה נהנה וזה חסר"), או העוברות בדרכים פחות מקובלות בהלכה (כדוגמת "דינא דמלכותא דינא", "מנהג האומנים", תקנות וחרמות שונים).
מומלץ לשלב עניין זה בערך, ולו לפחות בתור הערת שוליים, ומומלץ גם כן, לעיין במאמרו של הר' חיים נבון ב"דעת", לגבי נושא זה. מחכים ומאלף.
--אביתר ג' 14:59, 12 באוגוסט 2007 (IDT).

שכתוב עמוק עמוק

הערך בנוי בצורה סבירה, אבל חלקי מאוד בתוך כל אחת מהפיסקאות. הוא לא עקבי עם עצמו, ולא מציג משנה סדורה ובהירה. בקיצור, אחרי שקוראים את פסקת הפתיחה אפשר להבין מאוד בערך מהו משפט עברי, אם ממשיכים העסק נהיה כבד, חלקי ומעורפל.
הנושאים המהותיים ביותר הם המעורפלים בערך: במה בעצם שונה משפט עברי משיטות משפט אחרות? מהם מאפייניו? איך הוא התפתח? ועוד ועוד. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 18:00, 29 ביוני 2009 (IDT)

מסכים ביותר. המדובר למעשה בקצרמר, שבקושי רב מאוד מכסה את הנקודות העיקריות. וגם ככזה הוא לא מהטובים שיש כאן. למשפט העברי מגיע יותר. אלמוג 18:16, 29 ביוני 2009 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.justicelaw.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=6&Itemid=33
  • In משפט עברי on 2013-05-05 07:28:20, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In משפט עברי on 2013-05-15 15:39:54, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 18:40, 15 במאי 2013 (IDT)

דוגמאות מפסקי דין

הערך הורחב לאחרונה בידי סטודנטיות. בין השאר הן תרמו לערך פרק שמורכב מאוסף דוגמאות להסתמכות על המשפט העברי בפסקי דין אזרחיים. לעניות דעתי פירוט זה אינו מתאים לערך אנציקלופדי, אך אני מעתיק אותו לכאן למקרה שיהיה בו צורך. בברכה, משתמש כבד - 18:35, 16/06/13

פסקי דין רבים מפנים למשפט העברי כדי לדון בסוגיות שונות ומגוונות החל מדיני חוזים, חופש העיסוק וממונות. מובאים בזאת שני פסקי דין בהם נעשה שימוש במקורות עבריים:

• בפס"ד ד"ר משיח אשר נ' מדינת ישראל- משרד החינוך התרבות והספורט 19.3.02 התובע, בעל וותק בהוראה של 28 שנים, הועסק בכמה מכללות בהיקף משרה כולל של למעלה מ-140%. הנתבעת, שלא בדקה בעבר את היקף העסקה זו, דורשת כעת כי יקצצו מהיקף משרתו. בין השאר טוען התובע כי הגבלת היקף העסקתו על ידי הנתבעת מהווה פגיעה בזכות לחופש העיסוק בניגוד לחוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוצגה בפסיקה גישתו הבסיסית של המשפט העברי לשאלה האם רשאי עובד לעבוד בעבודה נוספת הובאה בתוספתא (בבא מציעא פרק ח' הלכה ב') בזו הלשון:

" אין פועל רשאי לעשות מלאכתו בלילה ולהשכיר עצמו ביום..." הסיבה לכך שאין פועל רשאי לעבוד עבודה נוספת, מוסברת על ידי הרמב"ם (משנה תורה, הלכות שכירות פרק יג' הלכה ו'): "אבל אין הפועל רשאי לעשות מלאכתו בלילה ולהשכיר עצמו ביום או לדוש בפרתו ערבית ולהשכירה שחרית, ולא יהיה מרעיב ומסגף עצמו ומאכיל מזונותיו לבנו מפני גזל מלאכתו של בעל הבית, שהרי יכשל כחו ותחלש דעתו לא יעשה מלאכה בכח". לאחר שהובאו מקורות אלו ומקורות נוספים פסק השופט טננבוים שמואל לגבי הנושא והסביר את החשיבות של שמירה על כוחו של העובד שבאה מתוך דאגה לאיכות עבודתו ולא כדי לפגוע בחופש עיסוקו.

• בפס"ד חי דוד נ' רשות שדות תעופה בישראל (12.2.06)

ניתן על ידי השופט מנחם קליין ומבהיר כי את הסוגיה הוא יבחן לאור המשפט העברי מתוך חוק יסודות המשפט העברי שמפנה אל המקורות הקדומים. השופט מציג את מעמדו של המשפט העברי כנכס תרבותי שנשמר במשך הדורות ומציג מקורות שעוסקים במיסים. המקורות הם משלטון המלך שלמה, אסתר המלכה, שו"תים מהאחרונים ועוד ועוד. את פסק הדין חותם השופט במילים אלו "עולמו של המשפט העברי רווי דוגמאות המבליטות את עקרונות הצדק והיושר בדיני המסים, ומציבות כללים מנחים לדרך הראויה שרשויות המס צריכות לילך בה, ולמעשה אשר יעשון. על אף הסמכות לגבות מסים, הרי שהמקורות שצוינו לעיל עולה שקיים איסור לפגוע בעקרונות של צדק ויושר בדרכי גביית מסים." המחלוקת בין השופטים לגבי מעמדו והפרשנות שיש לתת לחוק יסודות המשפט באה לידי ביטוי בפסקי דין: הנדלס נ. בנק קופת עם‏ ,התעוררה השאלה מי בעליהן של שטרי אגרות חוב שמצא אדם מוטלות על רצפת חדר הכספות בבנק. לשאלה זו לא נמצאה תשובה ברורה בחוקי מדינת ישראל, ונתגלתה לאקונה. יש שביקשו לפנות אל דיני השבת אבידה שבמשפט העברי, שכללו פירוט בסוגיה זו. השופט חיים כהן שישב בדין, הביע את עמדתו כי אכן, כלשון חוק יסודות המשפט, יש לפנות קודם אל הלשון המפורשת בחוק, לאחר מכן אל התקדים ואל ההיקש ואם התשובה לא תימצא בכל אלו, רק אז יש לפנות אל המשפט העברי. לעומתו, סבר השופט מנחם אלון כי אל המשפט העברי ניתן לפנות גם במקרה שיש פרשנויות שונות להוראה משפטית, ולא רק במקרה של לאקונה, כדבריו: "הפנייה למערכת המשפט העברי כמקור השראה ראשי וראשון במעלה לפרשנותו של המשפט הישראלי, כאשר פנייה זו נעשית בעיון הראוי והזהירות הדרושה, לפי צורכי השעה ועניינו של החוק, תעניק למשפט הישראלי שורשים היסטוריים משלו, ותפתח סינתזה זו שבין מערכת המשפט העברית לבין מערכת משפטה של המדינה היהודית". השופט אהרן ברק, שישב אף הוא בדין, סבר לעומתם כי: "אין זה נכון מבחינה פורמאלית, ואין זה רצוי מבחינה מהותית, להעמיד את המשפט העברי כמקור פרשני, אליו חייב השופט לפנות, במקום שהוא מתקשה בפירוש החוק. הפניה שכזו, בלא הוראה מפורשת בחוק, אינה עולה בקנה אחד עם מהות הפרשנות, הבאה לפרש מלים וללמוד על כוונה ומטרה מתוך החוק עצמו, על רקע חקיקה הדומה לו, ושאינה משתלבת כלל בהפניה למקור אחר, יהא ערכו הלאומי והתרבותי רב ככל שיהיה". בדיון במקרה הטרגי שנדון בפסק דין קניג נ. כהן חזרו השופטים אלון וברק על גישתם זו, תוך שהשופט אלון מנסה להרחיב את המקרים שבהם חייב השופט לפנות אל המשפט העברי, וברק מנסה לצמצמם. השופט ברק סבר כי: "ראוי ורצוי לו למשפט העברי, אשר בהשראתו נחקקה הוראת חוק, כי יהווה מקור להשראה פרשנית, כלומר, להרחבת האופק ושדה הראייה הפרשניים ולהרחבתם, ובכך ליצירת עומק נוסף ליצירה הפרשנית. אך ההכרעה בין האפשרויות השונות היא הכרעה שלנו, בלא כבלים משפטיים חיצוניים ובלא בכורה או ראשוניות לשיטה אחרת, תהא יקרה לנו ככל שתהא". השופט אלון סבר כי לא רק שהחוק מאפשר פנייה אל המשפט העברי, אלא גם מחייב אותה, שכן בשל העובדה שפרשנות על פי המשפט העברי כמקור מדריך הייתה נהוגה גם בטרם נכנס החוק לתוקף, לא ניתן להבין את סעיף 2 לחוק יסודות המשפט המבטל את הצינור דרכו נכנסה הפרשנות מהמשפט האנגלי, אלא כהוראה המחייבת פנייה אל המשפט העברי. עמדות אלו חודדו בפסק דין ז'רז'בסקי נ. ראש ממשלת ישראל, שעסק בשאלת אכיפתו של הסכם קואליציוני שנוי במחלוקת. במסגרת הדיון הביע השופט ברק את דעתו כי 'עקרונות החירות, היושר, הצדק והשלום של מורשת ישראל' הם אמנם חלק מ"עקרונות היסוד של השיטה", אך אין הם מתייחדים בכך שאליהם, ורק אליהם יש לפנות.

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.mishpativri.org.il/hebrew/heb_mavo.htm
  • In אהרן וולקין on 2013-09-12 22:39:03, 404 Not Found
  • In משפט עברי on 2013-09-13 04:04:24, 404 Not Found
  • In אהרן וולקין on 2013-09-15 22:11:29, 404 Not Found
  • In משפט עברי on 2013-09-16 00:36:53, 404 Not Found
  • In אהרן וולקין on 2013-09-19 22:36:25, 404 Not Found
  • In אהרן וולקין on 2013-09-24 12:03:38, 404 Not Found
  • In משפט עברי on 2013-09-25 09:20:53, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 12:20, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

שאלה לגבי המונח "משפט עברי"

כמובן שלכל אחד יש פירוש שונה למונח. אבל אני חושב שזה יהיה פייר לומר שכולם יסכימו עם ההכפפה של המונח "משפט עברי" למוסר העברי

OnFiRe4FuN - שיחה 22:40, 6 ביוני 2014 (IDT) למניינם

זו לא הגדרה טובה. חוק ומוסר הם מושגים שונים בתכלית. חוק, או משפט, הוא מערכת אובייקטיבית של כללים הנאכפת על ידי החברה. מוסר הוא קוד פנימי וסובייקטיבי, מתחום הפילוסופיה.

המשפט מבטא חלק מערכים ועקרונות מוסריים של מי שמעצב את הכללים אך לא ניתן לומר שיש זהות בין משפט (עברי) למוסר (עברי).

אני חושב שאפשר למצוא פרשנות מקובלת ומוסכמת למונח בספרו של אלון. Guy.mor - שיחה 23:55, 6 ביוני 2014 (IDT)

בפסקה על יחס חכמי ההלכה למשפט הישראלי לא נאמר כלום על יחסה של ההלכה לבית המשפט החילוני כאל ערכאה שאין להישפט בפניה

כתב שרוב פוסקי ההלכה מסכימים לכך שחקיקת הכנסת מחייבת אבל לא מוזכרת הלכה אחרת שמקובלת על רוב פוסקי ההלכה והיא שאדם שמחליט לפקוד את בתי המשפט הממלכתיים עובר על האיסור להישפט לפני ערכאות. הלכה זו חמורה ביותר ועברה עליה, בהרבה קהילות מהווה עילה לעונשיים הלכתיים רבים. לכן לדעתי אי הזכרתה של הלכה זו גורמת ליצירת רושם לא נכון בנוגע ליחסם של פוסקי ההלכה לחוק הישראלי בכלל שכאמור לדעת רוב הפוסקים (ובעצמם לדעת החשובים והנחשבים שבניהם) הישפטות אקטיבית לפני בית משפט ממלכתי אסורה בהחלט על פי ההלכה מדין ערכאות וכדלעיל. (אלע' - שיחה 13:54, 21 באוקטובר 2014 (IDT))

הוספתי קצתUhbcrd451 - שיחה 11:11, 12 באפריל 2015 (IDT)

בגדול, טיפלתי בכך. אני תוהה אם צריך לכתוב גם על דין 'מוסר'. בברכה, גנדלף - 22:52, 16/04/15