שיחה:סחר בנשים בישראל

הטענה ש"אין סחר בנשים בישראל"

יש לשכתב או למחוק את הערך.

אין היום סחר בנשים בישראל, את זה אומר גם כב' השופט שלי טימן:

מתוך: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=964040 (משנת 2003 עמד טימן בראש הרכב פשע חמור במחוזי של תל אביב, שדן בכמה מתיקי הפשע המרכזיים בישראל בשנים האחרונות.)

______

מתוך הראיון:

יש לך דוגמה להשפעה של התקשורת על דימוי של עבריינות מסוג מסוים?

"הסחר בנשים. אין היום סחר בנשים בישראל. בהתחלה הביאו בחורות, שלא ידעו לאן מביאים אותן. חטפו, אנסו, העבירו אחד לשני. העניין הזה נפסק. היום המשטרה מתלבשת על איזה מכון שבו היא כל הזמן מבקרת ו'עושה מבצע'. מי שרוצה לדבר על הבוס שלה מקבלת מיד אשרת שהייה לשנה או יותר וגם מעין רשיון עבודה. כשמגיע הזמן להעיד, יש נשים שנעלמות, ולאלה שמעידות אין מה למסור, כי הן לא ראו שמשלמים עליהן, לא ראו מי הבוס באמת. לכן רוב התיקים נגמרים בהרשעות של החזקת מקום לשימוש בזנות, סרסרות, עבירות קלות. וחלילה שלא נפסוק גם פיצויים לבחורה שממילא מרוויחה הון תועפות".

אם אין סחר בנשים, למה יש רושם כאילו יש סחר בנשים?

"כי יש כאלה שעל זה הם מרצים, כאלה שמתפרנסים מלדבר על סחר בנשים".

_________

בעבר (סוף שנות התשעים ותחילת האלפיים) באמת הייתה תופעה כזאת (ראו מקרה רחמים סבן וחבריו שהיום הוא במעצר עד שיורשע) וישראל אף הייתה ברשימה השחורה של משרד החוץ האמריקאי בנושא זה, התופעה הייתה כנראה בשוליים, אך היא חוסלה סופית ב-2006.

שימו לב לעדות הראשונה מ-2002, לאשה שקוראים לה "קורבן סחר": http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/sachar13.pdf היא באה ביוזמתה, חיפשה עבודה ביוזמתה, אף אחד לא כפה עלייה לעבוד בכל צורה שהיא, היה לה חופש תנועה מוחלט והיא התחלקה חצי-חצי עם בעל המכון (כמקובל) והרוויחה 100 ש"ח לחצי שעה מתוך 200 ש"ח ששילם הלקוח.

_______

לפעמים גם מי שמאושם בסחר בנשים הוא למעשה רק סרסור ("מתווך"): קראו את פסק הדין: http://img2.tapuz.co.il/forums/1_122912809.doc אף אחד לא כפה עלייהן לעבוד בכל צורה שהיא או באייומים, היה להן חופש תנועה מוחלט והן יכלו ללכת לבד לאן שרצו, ולא קנו אותן.

זה לא מפריע לארגוני הנשים להשתלח בשופטת (דליה גנות) כי היא לא תואמת את האג'נדה שלהן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3614110,00.html

______

חלק גדול מהנשים שבאות ממדינות בריה"מ לשעבר בכלל לא עובדות ב"דירות דיסקרטיות" אלא ב"שירותי ליווי" שהן באות אל בית הלקוח. ככה שזה גם לא היגוני לחשוב שהן כלאות.

_____

יצא לי לחקור את התופעה בעצמי ולבקר ב"דירות דיסקרטיות" ולהנות מהשרות, בין השאר גם בשביל החוויה, דיברתי עם הנשים העובדות - ומה שחשבתי הוא נכון - אין היום "סחר בנשים". יש גם דירות כאלה שמופעלות ע"י הנשים עצמן ללא שום מתווכים. http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/125/421.html

_____

לגבי ענייני כספים: בחורה שעובדת בדירה דיסקרטית: כ-200-300 ש"ח לחצי שעה. הכסף מתחלק חצי-חצי בינה לבעלי/בעלת המכון. נערת ליווי שבאה הבייתה: 500-1000 ש"ח לשעה. שוב הכסף מתחלק חצי-חצי אחרי הוצאות נסיעות.

_____

כל אחד עם אינטרנט וטלפון יכול למפות את כל מכוני הליווי בישראל (לא מדובר כאן בדבר שנעשה בסתר, כמו סחר בסמים), אם היה קיים באמת דבר כזה נראה לכם המשטרה הייתה נותנת לדבר כזה להתרחש?

______

רוב הנשים ממדינות חבר העמים לשעבר (אוקראינה, מולדובה, רוסיה וכו') רוצות מאוד לעבוד בישראל ואלה שעובדות כאן רוצות מאוד להישאר. במקום שהמדינה תאפשר להן להיכנס לכאן חופשי בלי ויזה תמורת כרטיס טיסה בעלות של 350 דולר (ועל הדרך למסד את הזנות), הן צריכות לזייף דרכון/לשוט במעברות מטורקיה או קפרסין או להסתנן דרך מצרים. חלקן חוזרות לארץ אחרי שגורשו בפעם השניייה והשלישית בעזרת מסמכים מזוייפים.

לשם בקשה - שיחה 15:11, 25 בדצמבר 2010 (IST)

תגובה

אנחנו לא מדווחים רק על מה שקורה היום אלא גם על מה שהיה בעבר. בעבר היה סחר בנשים ועל כך גם אתה לא מערער. אם התופעה נחלשה או נעלמה - צריך לכתוב פסקה בשם סחר בנשים מאז ? (שנה בה חל השינוי) ולצרף קישורים מתאימים. אשר44 - שיחה 15:18, 25 בדצמבר 2010 (IST)

בטענות המופיעות לעיל יש הרבה מחקר אישי חסר אסמכתאות, שחבל לבזבז את זמננו עליו. דוד שי - שיחה 15:25, 25 בדצמבר 2010 (IST)

קיימות אסמכתאות, תקרא אותן. אם אתה רוצה אני יכול להוסיף עדויות של שוטרים בכירים שטיפלו בנושא וכו'. גם לשופט אתה שהתעסק בתיקים כאלה אתה לא מאמין. ונניח שיש באמת סחר בנשים בישראל - לפי הערך כל הנשים ממדינות חבר העמים לשעבר נסחרות, אבל הבאתי ראיות שמפריכות את זה. גם אם חוזרים על שקר מספיק פעמים או לא יהפוך לאמת. לשם בקשה - שיחה 15:31, 25 בדצמבר 2010 (IST)

התופעה כבר מזמן לא קיימת, וגם שהיא כן הייתה קיימת היא הייתה בשוליים (כלומר רוב הבנות לא נסחרו). הנתונים פה (כולל זה של ה-3000) לקוחים מתוך שדולת הנשים ותעמולה של ארגוני נשים. הערך כתוב כאילו התופעה עדיין קיימת. לשם בקשה - שיחה 15:26, 25 בדצמבר 2010 (IST)

כדי להוכיח שהתופעה אינה קיימת, עליך להביא אסמכתא ברורה לכך (התרשמותו האישית של שלי טימן אינה מספיקה, והניסיון האישי שלך בוודאי אינו חשוב). דוד שי - שיחה 15:34, 25 בדצמבר 2010 (IST)

אתה מוזמן להביא הוכחה שתופעה כן קיימת היום. לא תוכיח שאין לך אחות. לשם בקשה - שיחה 15:39, 25 בדצמבר 2010 (IST)

בבקשה, איגרת ליום הבינלאומי למיגור העבדות, פורסמה לפני שלושה שבועות. דוד שי - שיחה 15:41, 25 בדצמבר 2010 (IST)

זאת לא הוכחה. אתה צריך להראות מקרים ספציפיים של נשים שנסחרו ואנשים שסחרו בהם. לשם בקשה - שיחה 16:00, 25 בדצמבר 2010 (IST)

חשיבות הערך בצורתו הנוכחית

אני מעיין בערך הזה ותוהה האם יש לו זכות קיום כערך עצמאי כאן. ראוי לדעתי להעביר המידע לערך כללי על סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני. "סחר בנשים", או "עבדות מינית", הוא נושא אוניברסלי למרבית הזוועה ואינו יחודי למדינה הציונית בשום צורה ואופן. אני קורא את הערך, שורה אחר שורה, ומתקשה עד מאד למצוא אמירה אחת יחודית לישראל. אני מניח שאם היה יחוד כלשהו לסחר בנשים בישראל, הרי וודאי שהיה בא לידי ביטוי בפיסקת הפתיחה. הנה היא לפניכם עם השמטת ההשתיכות הלאומית:

”סחר בנשים בישראל הוא סחר בבני אדם המתבצע בנשים בישראל במטרה להעסיקן בזנות. על פי רוב מתבצע הסחר בנשים שאינן אזרחיות ישראל המדינה שבה הן נסחרות, ושהובאו לישראל לאותה מדינה במרמה. סחר בנשים למטרות זנות בישראל הוא חלק מ הוא מגמה עולמית רחבה יותר של סחר, שבו נשים מגויסות, לרוב במרמה, לעבודה בתעשיית המין ונסחרות למטרות ניצול מיני.

שינוי ההגדרה מ"זונות" ל"קורבנות סחר", הוא מאבק לשוני המהווה חלק ממאבק למען זכויות הנשים המועסקות בזנות, מתוך הכרה כי שינוי ההגדרות מוביל לשינוי תפיסתי. ההגדרה של סחר בנשים באה להדגיש כי מדובר בקורבנות: נשים הנסחרות למטרות זנות וללא יכולת בחירה אמיתית תוך היותן נתונות לניצול ולפגיעה מתמשכת.

זונה נתפסת כ"אחר", מודרת מהשיח ההגמוני ושרויה בשיח של הצפנה והשתקה. לעומת זאת, ההגדרה "קורבן סחר" היא הגדרה חדשה ומודרנית היוצרת הזדהות רבה יותר במסגרתו של השיח הליברלי על זכויות האדם ובמסגרת הביקורת על אכזריותה של הגלובליזציה.”

אני מקווה שהציטוט לעיל מדגים באופן ברור מדוע אין לערך נפרד על ישראל זכות קיום עצמאית. בשלב הזה, הערך הזה מוזר כמעט כמו ערך על המזלג בישראל. כיוון שמקומו של מזלג בתרבות השולחן הישראלית אינו שונה באופן מהותי ממקומו בשאר תרבויות המערב, ראוי להסתפק בערך כללי על המזלג. בערך הכללי על סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני ניתן לציין "בגאווה" את מעט הנקודות הישראליות היחודיות בתחום המזוויע הזה: ישראלים מעדיפים זונות מזרח אירופאיות (למרות שאינני בטוח שגם בזה יש לנו יחוד), בארץ קמה ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין זה (בדומה למדינות מתורבתות נוספות בעולם), המחיר לקניית אישה למטרות זנות ממוצא מזרח אירופי בישראל נע בין 4,000 ל-10,000 דולר ^{[דרוש מקור]} (זה זול? יקר? ביחס למדינות אחרות), זהו.

נדמה לי שבמקרה הזה, מחמת הבושה, הייתי מעדיף שלא היתה אפילו פיסקה כזו. Oy • שיחה 15:35, 25 בדצמבר 2010 (IST)

הפתיח לערך הוא כללי, אך המשכו מתמקד בישראל. בניגוד למזלג, שאין ייחוד בשימוש בו בישראל, על סחר בנשים יש התייחסות נרחבת בישראל, שמצדיקה ערך נפרד. דוד שי - שיחה 15:43, 25 בדצמבר 2010 (IST)

ראשית, פיסקת הפתיחה היא שצריכה להציג את מהותו של הערך. שנית, יכולתי להמשיך ולהדגים לאורך כל הערך את שעשיתי לעיל. אשמח אם תבדוק גם אתה, אין כל יחוד בתופעת סחר בנשים במדינת ישראל, או בהתייחסות לתופעה זו בתרבות הישראלית, על פי הערך הזה. אם מצאת "נקודה ישראלית" יחודית בנושא הזה, שמצדיקה ערך נפרד, אשמח אם תצביע עליה. Oy • שיחה 15:58, 25 בדצמבר 2010 (IST)

קראתי את הערך, ואף הרחבתי מעט על היבט ישראלי - מקלט לקורבנות. בסוף הערך יש קישורים למאמרים רבים העוסקים בנושא (לא תמצא מאמרים כאלה העוסקים ב"מזלג בישראל"), ואני מעריך שניתן לפיהם להרחיב את הערך ולבססו. אני מקווה מי שיעסוק בכך. דוד שי - שיחה 16:23, 25 בדצמבר 2010 (IST)

שיהיה. Oy • שיחה 16:50, 25 בדצמבר 2010 (IST)

העברה מתוך שיחת משתמש:דורית

האם את מסכימה לפחות עם רוח דבריי? כלומר, האם עריכותיי ברוח זו ייתקלו בהתנגדות מצידך? מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 14:57, 9 באפריל 2012 (IDT)

אני חוששת שאתה מגזים, ראה כמה עורכים ערכו אותו לפניך ולא סברו כמוך. והזקוק אתה לאישורי כדי לערוך? אך אני מציעה בחום שבשם ה"יבשושיות" שאתה מבקש להטיל על הערך, לא תעקר אותו מתוכנו. דורית 15:01, 9 באפריל 2012 (IDT)

ייתכן שאני מגזים, אבל זו התחושה שקיבלתי כשקראתי את הערך. רציתי לקרוא ערך מעניין, ויצאתי עם תחושה של ערך מלא סטטיסטיקות + פרשנויות חסרות מקור; קביעת דעות כעובדות, גם הן חסרות מקור; עובדות הנכונות גם לערך הכללי, ואינן ייחודיות לישראל; ניסוח המנסה לעורר את החוש המוסרי של הקורא ועוד.

הערך למעשה, מבלבל בין התיאור האנציקלופדי של העובדות לבין פרשנותן בהיבט החברתי. הפרשנויות וההיבטים המוסריים צריכים להיכתב בערך, אך בתנאי שהערך יציג מבנה מסודר של פרקים כשפרק אחד מתוכם יוקדש לנושא החברתי והמוסרי.

התוצאה הכללית מהליקויים בערך היא ההרגשה אותה תיארתי בתבנית. למעשה גם הניסוח הכללי בערך אינו מן המשובחים, והוא מושפע מניסוח עיתונאי קלאסי. עם זאת, אין לי את הכלים הדרושים לבצע עריכה מאסיבית בערך, וכמו כן אני צופה התנגדויות. אעשה כמה עריכות קטנות ואקווה שמישהי תשקיע לבנות ערך יותר טוב לנושא חשוב זה.

בברכה, מיסטר דבֶּליו ~ T ~ בית המשפטים העליון 15:25, 9 באפריל 2012 (IDT)

כאמור, תחושתי היא שאתה שוגה. בכל מקרה, מקומו של דיון זה אינו בשיחתי כי אם בדף שיחת הערך. בברכה, דורית 16:36, 9 באפריל 2012 (IDT)

סוף העברה

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.pmo.gov.il/MA/sachar/sachar/
  • In סחר בנשים בישראל on 2013-05-05 08:07:55, 404 Not Found
  • In סחר בנשים בישראל on 2013-05-15 19:31:50, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 22:31, 15 במאי 2013 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הלינק בהערת שוליים 2 מוביל לאתר של ייצור דלתות אלומיניום או משהו בסגנון ולא לאתר של מקלט מעגן כמצויין.

מקור:הדבר מעיד על עצמו... דווח על ידי: מיכל ליבל 132.64.184.5 13:59, 12 בפברואר 2015 (IST)

הדומיין כנראה החליף בעלים בנסיבות מוזרות (או שהנשים במקלט עברו לייצר דלתות). הסרתי את הקישור אליו. דוד שי - שיחה 17:44, 12 בפברואר 2015 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסחר בנשים בישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.edu-negev.gov.il/mad/marianak/marpad-new/htm/shavinon/shivion15.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20150519010855/http://www.edu-negev.gov.il/mad/marianak/marpad-new/htm/shavinon/shivion15.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:43, 20 בנובמבר 2022 (IST)