שיחה:פיגול
והנה אני עשיתי בלי משים "מחוץ לזמנו". לילה טוב
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"א בכסלו ה'תשע"א • 01:47, 18 בנובמבר 2010 (IST)
מחיקת ההרחבה על המושג עריכה
א. להלן מה שנכתב בדף השיחה שלי:
ר' משה היקר, ביטלתי את עריכותיך בערך פיגול לפי בקשת משכתב הערך, מו"ר הרב עזר שליט"א, שהוא חסום על פי בקשתו. לדעתו ולדעתי אין מקום בערך הזה להרחבה לגבי שימושים מושאלים שונים במושג פיגול, כמו השימוש של ר"א וסרמן הי"ד במושג, או השימוש שלו בהקשר הכשרותי. הערך צריך להיות ממוקד בדין הפיגול עצמו. גם מה שכתבת לגבי כוונה בתפילה וכוונה במצוות בכלל - אינו קשור לערך. בברכה --בנילה - שיחה 11:19, 21 בנובמבר 2010 (IST)
ב. בביטול הגרסה כתוב: "ביטול מספר עריכות תמוהות". - קצת אחרת ממה שרשם משתמש בנילה.
ג. תגובתי:
ראשית, החסימה אינה מקובלת. הויקיפידה אינה ויקישיבה. ישנו אתר המוקדש בדיוק למה שבנילה ומורו רוצים לעשות. ותבורכו, אם תשתתפו שם.
שנית, עד כמה שידוע לי אין מקום למחוק עריכה בלי דיון בדף השיחה. ביחוד כשיש הפנייה לערך זה במשמעותו הנוכחית. ובוודאי לא "לחסום" את הערך.
אבקש את תגובתכם, וכן את תגובת משתמשים נוספים. תודה.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ד בכסלו ה'תשע"א • 11:45, 21 בנובמבר 2010 (IST)
- ב. אכן, לדעתי מדובר בביטול עריכות תמוהות. לדעתי ההרחבות המדוברות אינן מתאימות לויקיפדיה, וגם לא לויקישיבה.
- ג. הערך לא נחסם, אלא שוחזר לגרסה היציבה. מדובר בפעולה שגרתית ולגיטימית בויקיפדיה, והמשנה מהגרסה היציבה - עליו הראיה.
- גם אני אקבל בברכה תגובות של משתמשים נוספים. בברכה --בנילה - שיחה 11:51, 21 בנובמבר 2010 (IST)
- הבנתי. "שהוא חסום על פי בקשתו" הכוונה
- א. "לפי בקשת מורי ורבי"... "שהוא חסום".
- ב. "לפי בקשת משכתב הערך, מו"ר הרב... על פי בקשתו." (כנראה שגיאת עריכה).
- ג. לדעתי: הפוסל במומו פוסל. ביקשתי במזנון התייחסות לכאן.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ד בכסלו ה'תשע"א • 11:58, 21 בנובמבר 2010 (IST)- כוונתי היא שמשתמש עזר חסום על פי בקשתו, ולכן אינו יכול לטפל בעצמו בערך. --בנילה - שיחה 12:02, 21 בנובמבר 2010 (IST)
למה אי אפשר לכתוב פרק חדש: "שימושים מושאלים במושג הפיגול", כמו שיש פרק "איזכורים בתרבות" על נושאים שונים? Setreset • שיחה 23:41, 23 בנובמבר 2010 (IST)
- לדעתי אלה שימושים משניים מאד. השימוש במושג מחשבת פיגול לגבי קרבנות השואה - מדובר במליצה, שהובא לה תיעוד אחד בלבד, ולא נראה ששרבים השתמשו במליצה זו. לגבי "בשר פיגולים" - הביטוי פיגול לגבי כשרות הוא אכן מליצה נפוצה יותר, אך היא לקוחה מישעיה סה,ד - האוכלים בשר החזיר ומרק פיגולים כליהם, ולא מהמושג פיגול שמוזכר בערך הזה. במילון יש צורך להביא את כל המשמעויות של מילה מסוימת, אך בערך אנציקלופדי יש להתמקד במושג ולא במילה. בכל אופן אם כבר מזכירים משמעויות נוספות, יש לעשות זאת בפסקה נפרדת בסוף הערך, כדברי setreset ולא בפתיח שלו. בנילה - שיחה 00:21, 24 בנובמבר 2010 (IST)
חלקים משוכתבים עריכה
אם כן הסכמתם שאוסיף פרק הדן בשימושים נוספים וכן לאזכור השימוש העדכני בעברית כיום.
לגבי נפוצות השימוש בביטוי פיגול גם אצל יהודים נוספים. אצטרך לעמול שוב. אך בטוח אני שהשימוש היה נפוץ ביותר. מאמר באנגלית שקראתי לאחרונה על פליאתם של הנאצים (ופירושם הלא נכון - וכך גם של ישראלים רבים לצערנו) לסבילותם של קהילות יהודיות שלמות ש"עלו למוקד", היה סביב תפיסה זו של עליית קרבן בשלמות ללא מחשבת פיגול. הדברים מופיעים גם בסיפור המזוייף של הרבנית שכעסה על הרבי מבעלז - אך גם בטקסטים רבים ושונים (החל מההתנגדות של קהילת וולוז'ין בJewish Gen קהילת רבנים ליטאים, וכלה בתיאורי רצח בבורות במשפט אייכמן. אינני יכול כעת לחפש את המקורות המדוייקים, אלא אם תגידו שאינכם מקבלים את דבריי.
ולנושא העיקרי: החלקים המשוכתבים. לדעתי הכתוב אינו עומד בתנאֵי עברית כתובה.
הנה כמה דוגמאות:
- במקור: המחשבה הפוסלת את הקרבן איננה רק מחשבה לאכול את הקרבן אחרי הזמן הדרוש, אלא גם מחשבה להקריב חלקים ממנו על המזבח לאחר הזמן המיועד לכך.
- ערוך: המחשבה הפוסלת את הקרבן יכולה להיות הן מחשבה לאכול מהקרבן אחרי הזמן שנקבע לאכילתו, והן מחשבה להקריב חלקים מהקרבן על המזבח לאחר הזמן המיועד לכך. מחשבות אלו נקראות "מחשבת חוץ לזמנו".
לדעתי - הגרסה הערוכה ברורה יותר.
- מקור: קיימת מחשבה דומה הפוסלת, אם תיכנן הכהן לאכול את הקרבן "חוץ למקומו", כלומר, מחוץ לעזרה או מחוץ לירושלים (בכל קרבן כעניינו: יש קרבנות שצריך לאכול דווקא בעזרה, ויש שמותר לאכול בכל ירושלים). מחשבה זו על סטייה ממקום האכילה פחות חמורה מאשר סטייה ממסגרת הזמן, ולכן האוכל מן הקרבן אינו נענש בעונש החמור של כרת[1].
- ערוך: סוג נוסף של מחשבה הפוסלת את הקרבן, הינה כאשר הכהן חושב לאכול את הקרבן במקום שלא נועד לו. לכל קרבן יש תחום המותר לאכילה - בעזרה או בירושלים. מחשבת הכהן לאכול את הקרבן מחוץ לתחום זה פוסלת את הקרבן. סוג זה נקרא "מחשבת חוץ למקומו". מחשבה זו על סטייה ממקום האכילה, פחות חמורה מאשר סטייה ממסגרת הזמן - ולכן האוכל מן הקרבן אינו נענש בעונש החמור של כרת[2].
הביטוי "מחשבה דומה הפוסלת". צורת הביטוי: "קיימת... אם תכנן". - זוהי עברית מדוברת. וכן הלאה
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ז בכסלו ה'תשע"א • 01:35, 24 בנובמבר 2010 (IST)
- בדרך כלל אין התנגדות לשיפור ניסוח, אתה יכול לערוך. Setreset • שיחה 08:02, 24 בנובמבר 2010 (IST)
- הוספתי גם "השלכות הלכתיות". אם יש למישהו הערות או בקשות בעניין, אשמח להרחיב, להוכיח, או גם אם תשכנעוני למחוק.
- תודה.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ז בכסלו ה'תשע"א • 16:11, 24 בנובמבר 2010 (IST)
הערות שוליים עריכה
דיווח על טעות עריכה
פרטי הדיווח עריכה
כתוב הלכות לא נכונות לגבי המצוה דווח על ידי: נחלה 147.236.34.12 17:11, 19 בפברואר 2014 (IST)
- דיווח על טעות נועד כדי לדווח על טעות מסוימת ולא לאמירות כלליות על קיום טעויות. נשמח לשמוע פירוט של טעויות בערך. Uziel302 - שיחה 20:15, 19 בפברואר 2014 (IST)