שיחה:צופן דה וינצ'י
מספר הערות:
- אני מודע לכך שהפרק על הביקורת נגד הספר יוצר חוסר אובייקטיביות מסוים. מי שרוצה להרחיב לכיוון השני מוזמן.
- את האיחוד השגוי שנעשה בין מרים המגדלית, מרים מבית היני ומרים החוטאת עדיף להזכיר בערך מרים המגדלית בפרק העוסק בזהותה, ולא כאן.
- יש לי את הספר רק בגרסה האנגלית. צריך לבדוק שהתעתיקים שביצעתי לשמות נכונים, ויהיה נחמד אם מישהו יברר באיזה עמוד מופיע האזכור של "דם קדוש, גביע קדוש" (כרגע מופיע העמוד רק בגרסה האנגלית).
- קרדיט: המבנה (וגם חלק מהתוכן) נלקחו מויקיפדיה האנגלית.
[[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 11:40, 13 דצמ' 2004 (UTC)
קודם כל עבודה יפה.
- אוצר המוזיאון בגרסה העברית נקרא מונסניור כמדומני.
- לגבי הפרכת הטענה שמרים המגדלית היתה נצר למשפחת המלוכה (בשל השתייכותה לבית בנימין): ההפרכה לא מי יודע מה. מכיוון שבתקופת בית שני היו בארץ ישראל בעיקר, משבט יהודה, בנימין, ולוי, (עשרת השבטים לא חזרו) והם גם לא התיישבו בנחלות המקוריות שלהם ולכן סביר מאוד שרוב האנשים היו מיהודה או בנימין. שניהם שבטי מלוכה.
- טענה אחרת כלפיו היא שהוא טוען שהשם המפורש הוא צירוף של "יה" + חוה. באנגלית זה נשמע טוב, בעברית זה מופרך.
- לגבי הטענה של דן בראון שבבית המקדש היהודי קיימו יחסי מין. זה נראה מופרך בעליל. למעט תקופה קצרה של כ70 שנה (ממנשה ועד יאשיהו) שאז במסגרת פולחני אלילים היו בתי קדשות בבית המקדש, אך הדבר נחשב לחטא איום ונורא.
- יש דיון באייל הקורא לגבי הספר כמו כן יש ביקורת בהארץ. אחפש את הקישורים.
--אפי ב. 12:32, 13 דצמ' 2004 (UTC)
- נראה לי מוזר. לא דומה אפילו למקור האנגלי.
- העובדה ששבט בנימין שכן בדרום הארץ באה רק בכתוספת לזה שאין אפילו בדל ראייה אחת לזה שמרים המגדלית השתייכה לשבט. ראוי לציין שאת הסעיף הזה העתקתי מויקיפדיה האנגלית, ככה שצריך לקחת אותו בערבון מוגבל.
- לא ממש. "יחוה" נראה ממש כמו המילה המקורית. כאילו שהדיו באות "ה" נזלה והתחברה והפכה לאות "ח". אני לא חושב שהוא התכוון לזה שזה דומה מבחינת הצליל. אגב, אני לא זוכר שום דבר כזה מהספר.
- גם בנוגע לזה אני לא זוכר שום דבר.
- יופי.
- [[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 12:44, 13 דצמ' 2004 (UTC)
- בקשר ליה+חוה, הוא התכוון לכך, שחוה כותבים בH באנגלית וזה נשמע יה+אווה. אגב, גם בלי הטענה הזו, שם כמו יה - הוא במסורת צירוף של אלמנט זכרי ונקבי. יוד - מסמל גבריות, וה' מסמל נשיות.
- בקשר לבנימין, הוא לא ממש היה בדרום, הוא היה בין ירושלים לצומת תפוח, מה שנקרא היום "מטה בנימין". וחוץ מזה, יכול להיות תמיד שהיא הלכה לטייל. אגב, הטענות ברשימה של קליינברג הם אחרות.--אפי ב. 13:04, 13 דצמ' 2004 (UTC)
לרועי, לדעתי צריך לשלב תמונת כריכת הספר בערך זה ממש מתבקש ולהוסיף פסקה של הדמויות המרכזיות. לגבי יה+חוה אכן הוזכר בספר איפושהו בחלק האחרון שלו. אין לי אותו כרגע תחת ידיי. לגבי מרחקים ארץ ישראל לא היתה גדולה והם הסתובבו. אפשר לראות מקורותיו של ישו, שהוא היה בגליל, ובכנרת ובירושלים שם נצלב, ואם הוא הלך, גם היא יכלה ללכת או לרכב על חמור או על סוס. משום מה רוב מאמרי הביקורת בקישורים החיצוניים הם נגד, ולא הצלחתי למצוא כאלו שבעד. יש גם כאן מקום לאיזון. למצוא קישור למאמר ביקורת שמצדד.---אפי ב. 13:29, 13 דצמ' 2004 (UTC)
- יש בזה משהו. הערך באמת קצת מוטה מדי נגדו.
באשר לקישורים חיצוניים - רוב המקורות האינטיליגנטיים הולכים נגדו. גם אם תמצא משהו, אני בספק אם הוא יהיה ראוי לקישור חיצוני (בטח כל מיני אתרי קונספירציה).
באשר לתמונה - שוב, לי יש רק את הגרסה באנגלית. אם מישהו יכול לסרוק (או למצוא מקור חופשי ברשת) זה יהיה נהדר.
ודבר אחרון, הדמויות המרכזיות - ראיתי שהוסיפו כזה פרק בויקיפדיה האנגלית, אפשר לתרגם משם. אבל אני לא חושב שזה נחוץ. רוב מי שיקרא את הערך מתעניין בהיבט הקונספירטיבי שלו. הדמויות, עלילה וכד' זה היבט פחות מעניין. מה גם, ויקיפדיה לא אמורה לספק בוק ריפורטים. זה לא אנציקלופדי. [[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 13:40, 13 דצמ' 2004 (UTC)
- הרבה ביקורת הוצגה כנגד התזה המרכזית של הספר (ישו ומריה מגדלנה), ועל כך שמבחינה מדעית היא לא ממש מחזיקה. טוב ויפה. אך מצד שני, לא מדובר בספר מדעי אלא בספר קריאה שמטרתו היא בידורית ולכן מותר למחבר להיסחף בדימיונו ולהמציא כמה "עובדות" משלו. השאלה היא באמת כמה דן בראון עומד מאחורי הדברים שכתב והאם הוא באמת מאמין בתזה שמוצגת בספר. הרי ברור שבספר שכזה שזורים בייחד עובדות אמיתיות ובדייה. מי שציפה שהספר יהיה 100% עובדות נכונות, היה נאיבי. MathKnight 23:31, 24 דצמ' 2004 (UTC)
- הבעיה היא שבראון כותב בעמוד שכותרתו "עובדות" כי
- כל תיאורי היצירות, הארכיטקטורה, המסמכים והטקסים החשאיים בספר זה מדוייקים.
- אם תעיין בביקורת שכתבתי על הספר באייל הקורא (יש קישור בערך, ואגב מישהו משם מה לא מצא לנכון לתת לי קרדיט עד שבאתי והוספתי בעצמי, לא יפה!) תראה את ההתייחסות לכך, מנקודת מבט של קורא, דהיינו אני. ערןב 01:32, 25 דצמ' 2004 (UTC)
- הבעיה היא שבראון כותב בעמוד שכותרתו "עובדות" כי
- הרבה ביקורת הוצגה כנגד התזה המרכזית של הספר (ישו ומריה מגדלנה), ועל כך שמבחינה מדעית היא לא ממש מחזיקה. טוב ויפה. אך מצד שני, לא מדובר בספר מדעי אלא בספר קריאה שמטרתו היא בידורית ולכן מותר למחבר להיסחף בדימיונו ולהמציא כמה "עובדות" משלו. השאלה היא באמת כמה דן בראון עומד מאחורי הדברים שכתב והאם הוא באמת מאמין בתזה שמוצגת בספר. הרי ברור שבספר שכזה שזורים בייחד עובדות אמיתיות ובדייה. מי שציפה שהספר יהיה 100% עובדות נכונות, היה נאיבי. MathKnight 23:31, 24 דצמ' 2004 (UTC)
בקשר ל"נשיות קדושה", לדעתי בספר הוא מדבר או מתכוון ל"מיניות נשית קדושה" ועל "מיניות קדושה", כמו טקס הפיריון של האוצר ואישתו, שאותה תיעבה הנצרות, ולכן אין להביא ראיה מאימו של ישו, שלא לחינם היתה בתולה שהרתה בדרך נס מרוח הקודש ולא ממגע מיני עם גבר, בגלל שהנצרות תיעבה קשר מיני עם אישה, כנראה בהשפעה של פילוסופים יוונים כמו אריסטו, שטענו שהמין הוא חרפה לאדם. אגב בדקתי על עצמי את טענתו שהיחס שבין גובה האדם לטבור עונה לחתך הזהב 1.618, ומצאתי שהיחס היה בדיוק 1.5, שזה די מקורב אבל לא בדיוק.--אפי ב. 13:37, 13 דצמ' 2004 (UTC)
תמונה עריכה
הוספת תמונה גם אם זה מהאינטרנט אינה בגדר שימוש הוגן? מלך הג'ונגל 22:37, 13 דצמ' 2004 (UTC)
- התמונה הספיציפית שכאן הגיעה מויקיפדיה האנגלית. תמונות אחרות צריכות לקבל אישור בכתב, או להיות תחת שימוש הוגן (כמובן, בהנחה שבעל התמונה מאשר שימוש הוגן בתמונה). יש לציין ששימוש בתמונות של "שימוש הוגן" שנוי במחלוקת. שאל במזנון אם זה מעניין אותך. [[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 06:42, 14 דצמ' 2004 (UTC)
- שאלתי הייתה בקשר לתמונה של כריכת הספר שכאן אני בספק אם משנה מקורה, תקן אותי אם אני טועה. וכמובן מחמאותיי על הערך. מלך הג'ונגל 18:18, 14 דצמ' 2004 (UTC)
- תודה. אנסה להסביר: באתר של אופוס דיי (יש קישור בתחתית הערך) יש תמונה של הכריכה. אם תעתיק משם, למשל, אז עדיין תהיה זו הפרת זכויות יוצרים: העתקת ללא רשות את הסריקה הספיציפית שלהם. כדי להוסיף לכאן את התמונה אתה יכול: א. להעתיק ממקור ששחרר לשימוש חופשי את הסריקה שהוא ביצע או ב. לסרוק בעצמך (בתנאי שהסריקה אינה בגודל שמאפשר הדפסה חוזרת). כל אתר עם סריקה מחזיק בזכויות יוצרים על הסריקה, בנוסף לזכויות על התמונה המקורית (שזה כבר נושא לדיון אחר - שימוש הוגן מותר בויקיפדיה, כן או לא). [[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 21:45, 14 דצמ' 2004 (UTC)
- שאלתי הייתה בקשר לתמונה של כריכת הספר שכאן אני בספק אם משנה מקורה, תקן אותי אם אני טועה. וכמובן מחמאותיי על הערך. מלך הג'ונגל 18:18, 14 דצמ' 2004 (UTC)
גנוטיזם עריכה
האם הכתיב הנכון אינו "גנוסטיזם"? רונן א. קידר 22:45, 13 דצמ' 2004 (UTC)
העברה של הערה של אלמוני עריכה
הערה של משתמש:80.230.65.9 שהובאה לא במקומה:
לדעתי ספר מצוין ראוי לשבח ואין סופר שלדעתי היה יכול להנציח היסטוריה זו בצורה יותר יפה מתוחכמת
דרמתית ומצחיקה באחד למרות כל הטענות של אנשים על דן בראון לגניבת הרעיון או הפיענוח
אבל בשורה התחתונה ....
הספר של אלה השניים שטוענים שדן בראון גנב מהם את ה מידע לא היה מוכר ולא היה מפורסם ברמה של ספר לקורא
שמתעניין ב ספר מתח או דרמה הם כתבו ספר שמדבר על היסטוריה נטו לכן הספר לא ידוע לציבור הקוראים הסטנדרטי
ברמה של ספר מתח או ספר רומנטי הוא ידוע אוליי להיסטוריונים שמתעניינים בפרטים או לילמוד את שכבר גילו
ומה שדן בראון עשה זה בסך הכל אימץ את הידע ששניי ההיסטוריונים כתבו והישתמש בו על מנת שסיפרו יהיה מבוסס
על דעות שמשקלם הם משקל עצום בקרב החוקרים על זה דווקא הייתי ממליץ לדן בראון לפרסם את שמות ההיסטוריונים
וליזקוף ליזכותם את אשר שייך להם מהידע שנילקח מסיפרם לרעיון הספר "צופן דה וינצ'י"
בכל מקרה דן בראון לא לקח את הספר שלהם וניסח אותו בדרכו שלו אלא לקח רק את העובדות על הגביע הקדוש או את
שושלת היוחסין של ישו ומריה מגדלנה ?!
זה עדיין לא כל הספר ! ואני גם חושב שבספר של שני ההיסטוריונים אין את רוברט לנגדון או את סופי נווה ?!?!?!?
אבל בכל מקרה את הקרדיט על הידע והמחקר בכל מקרה שני ההיסטוריונים המכובדים צריכים לקבל בוודאות !!!!!
המשך ישיר עריכה
"הספר הוא המשכו הישיר של ספרו הקודם של בראון, מלאכים ושדים."
אני לא בטוח מה הכוונה ב"המשך ישיר", אבל למיטב הבנתי (לא קראתי את "מלאכים ושדים") אין המשכה עלילתית, וגם הזמן שבו מתרחש הספר הוא זמן מה לאחר אירועי הספר הקודם. הקשר הממשי היחיד בין שני הספרים הוא הדמות הראשית המשותפת. זה לא המשך ישיר כמו, למשל, שספרי הארי פוטר הם המשך ישיר אחד של השני (וגם אצלם לא נכון לחלוטין לומר שהם המשך ישיר). גדי אלכסנדרוביץ' 00:32, 14 מאי 2006 (IDT)
פסקת הביקורת עריכה
הפסקה מובאת ללא מקורות, וכוללת לדעתי כמה טענות מופרכות מיסודם, לו היו מקורות, לא יכולתי להתווכח, אבל כעת פסקת הביקורת נשמעת כמעט ולא הגיונית (מלבד כמה קטעים בודדים). אוראל • שיחה 17:17, 8 במאי 2007 (IDT)
כמו כן מצוין שהארגון מסדר ציון היה קיים, דבר אשר נטען שאינו נכון על פי הערך מסדר ציון, תחליטו מה הגרסא הנכונה בבקשה...79.182.66.225 18:24, 3 בפברואר 2009 (IST)
לא זכור לי שוויטוריה קבעה להיפגש עם לנגדון במלאכים ושדים, אלא פשוט התענגה עמו, כמה שעות אחרי שראתה את אביה שחוט. שאגב, הוא לא נתן לה חינוך מספיק כנסייתי? הקביעה להיפגש מוזכרת בקטע עם מגדל אייפל בצופן דה וינצ'י. לפחות שני הסרטים לא הציגו יחסים כאלה קרובים. בימים האחרונים בדקתי אם מתפתח משהו בין לנגדון וקתרין סולומון, בסמל האבוד (שאגב, יותר מרבה במוטיב המלאך-שד מאשר במלאכים ושדים). בסוף הם באמת חווים ביחד משהו רומנטי: הוא מדבר בהומור בתור המצפון שלה (ראו גם: סוף דבר, נקודת ההונאה), הם שוכבים כתף אל כתף להתבוננות ברקיע מדומה, וצופים בזריחה בלתי נשכחת.
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022) עריכה
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בצופן דה וינצ'י שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.aish.com/hsociety/arts/-The_Da_Vinci_Code-_and_the_Jews.asp נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070810114446/http://www.aish.com/hsociety/arts/-The_Da_Vinci_Code-_and_the_Jews.asp לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:03, 22 בנובמבר 2022 (IST)