שיחה:רחל אלבק-גדרון

תגובה אחרונה: לפני 10 שנים מאת Matanyabot בנושא קישור שבור

אכן, נראה שאין סיבה שאלבק גדרון תזכה לערך ויקיפדי:

עם כל הכבוד, בסך הכל מדובר בחוקרת צעירה וזוטרה מבר אילן, אוניברסיטה בינונית מאד במזרח התיכון (יש אומרים שלולא שיקולים זרים היתה צריכה מצד הדין להחשב למכללה).

באשר לטענה ששימשה כפרופסור חבר בסטנפורד. למי שלא יודע, כל מרצה בארהב נחשב פרופסור - שיטת הקידום שם שונה מבארץ, ותואר פרופסור מקבל כל מי שמלמד באוניברסיטה (בדומה למינוי פרופסורים לרפואה בישראל, יוצאי דופן בהקשר הזה). יתרה מזו - ברוב המוסדות באמריקה אין "תואר שני", ואחרי התואר הראשון, לרוב מתחילים ללמוד לדוקטורט.. אז בקצרה, טענת התקן מתמוססת.

לעניין שילוב תחומי הידע: במדעי הרוח (ובמידה מסוימת גם במדעי החברה ובמדע המדויק), עיסוק אינטרדסיפלינרי הוא בלתי נמנע. כמעט כל חוקר עוסק, גם אם לא במוצהר, בכמה תחומים - שהרי הכל משיק להכל. סוד מפורסם הוא שמרבית מדעי הרוח והחברה הם פנים שונות של אותו הדבר, או שיטת מיון מאוחרת של תחומי דעת ותיקים. אין שום ייחוד בשילוב "ספרות" ו"פילוסופיה". זהו שילוב מקובל ונפוץ וטבעי מאד, גם בלימוד לתואר ראשון, וגם במחקר מתקדם...

לענ"ד יש מקום לשקול את פסילת הערך הזה, והסרתו.




חשיבות עריכה

לא עונה לאחד הקריטריונים לערכי אישים. לא פרופסור, לא פירסמה ספרי פרוזה, לא הוציאה אלבום ולא השתתפה בנבחרת לאומית אשר44 - שיחה 22:48, 21 בפברואר 2010 (IST)תגובה

ד"ר אלבק-גדרון היא בין החוקרים הבודדים בארץ שעוסקים במחקר אינטר-דיסציפלינארי של ספרות ופילוסופיה וחוקרת מרכזית ביותר של יצירת יואל הופמן. שימשה לאחרונה כפרופסור חבר באוניברסיטת סטנפורד. חשיבותה לתחומי מחקר אלה בהחלט מצדיקה לדעתי את קיומו של הערך עליה. ערכתי כעת בהתאם את הפתיח ואת תחילת הערך על מנת להבהיר זאת. מקווה שזה יספיק. Dardar777 - שיחה 10:09, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
"חוקרת מרכזית ביותר של יצירת יואל הופמן" - אפשר לחשוב את מי היא חוקרת. למיטב ידיעתי הופמן הנ"ל הוא יוצר אלמוני למדי על מדפי הספרים, למרות היותו "אדם מרתק ויוצא דופן" (מתוך הערך הלא אנציקלופדי על יואל הופמן). שפ2000 - שיחה 12:45, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
למיטב ידיעתי אלמוניות יחסית אינה מעידה על חוסר איכות. ההתמודדות עם פירוקו השיטתי של הופמן את השפה ומבניה התחביריים ועם הפואטיקה הדי מוזרה שלו מקשה על התקבלותו ההמונית, אבל בקרב חוקרי הפרוזה העברית העכשווית הוא די מוערך. על כל פנים, איכות המחקר אינה נמדדת אפילו על פי רמתה של היצירה הנידונה. ישנם לא מעט מחקרים מעמיקים על היצירה העממית, על תרבות פופולארית וכו'.Dardar777 - שיחה 16:51, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
היא בסך הכול מרצה בכירה. כל איש אקדמיה חוקר משהו מסויים שאחרים לא חוקרים, השאלה אם יש לכך חשיבות יוצאת דופן ועל הישגים בפרסומים המחקריים זוכים בקידום בדרגה. צחי לרנר - שיחה 10:39, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
הטענה לא הייתה שהיא חוקרת משהו שאחרים לא חוקרים, אלא שהיא משלבת שני תחומי ידע שנדיר להחזיק בשניהם בהבנה ובעומק כשֶלהּ. המידול התאורטי המורכב שהציעה, הנזכר בערך, דורש הרבה מעבר לסתם ידע באיזו נישה מצומצמת אחת. מלבד זאת, לא כל מרצה בכיר מוזמן להרצות בסטנפורד על תקן פרופסור חבר, והיא זכתה שם להערכה זו.Dardar777 - שיחה 12:35, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
האמת ? הערך עצמו, וההגדות שלך בדף השיחה (המידול התיאורטי), גורמות לי רצון להגדיר את המלל במילה לא מכובדת המתחילה באות פ"א. הערכים בויקיפדיה אינם נכתבים במלל אקדמי פנימי המובן (בקושי) לחברי הפקולטה למדעי הרוח מתואר רביעי ומעלה. --שפ2000 - שיחה 19:59, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
'מידול' היא דווקא הטייה עברית של מילה די פשוטה, המצויה בשימוש תדיר בלשוננו (מודל). גם המילה 'תיאורטי' אינה סבוכה במיוחד להבנה, ויהיה זה בזבוז אנרגיה מיותר לנסות לחשוב על חלופה עברית שלה. אינני סבור כי הערך כתוב בקודים אקדמיים פנימיים המובנים לאנ"ש בלבד. מאידך, סביר בהחלט לצפות מערך העוסק בתיאור מחקר אקדמי של מדעי הרוח להשתמש במינוחים המקובלים בשפת השיח האקדמית במדעי הרוח. כמו-כן זה לגיטימי שלא כולם מבינים בדיוק על אלו ענייני מחקר מדובר בערך, משום שזו אנציקלופדיה, ואך טבעי שהיא כוללת ערכים מתחומי דעת שונים שלא כולם מצויים בהם. עם זאת, אם ישנה הערה קונקרטית על ניסוח מסויים בָּערך, אדרבה ואדרבה - בויקיפדיה כמו בויקיפדיה - כולם מוזמנים להכנס ולתרום מידיעותיהם ומנסיונם לעריכה מוצלחת יותר של הערך.Dardar777 - שיחה 20:43, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
באתר מכון טאובה בסטנפורד מצויינת דרגתה באוניברסיטת בר אילן והיא (ציטוט משורה ראשונה) "Rachel Albeck-Girdron is Associate Professor of Hebrew Literature in Bar Ilan University." הדרגה האמריקאית associate professor היא מקבילה במקרה זה למרצה בכיר.
לא לנו להכריע בדבר איכותו של המחקר, בדיוק על זה יושבת ועדת המינויים ומעלה בדרגה. צחי לרנר - שיחה 21:01, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אודה למי שיאיר את עיני ויפנה אותי למקום בו נכתב כי רק פרופסורים ראויים להיכלל בערכי אישים (בהקשר המחקרי כמובן). לא מצאתי את זה ב'הנחיות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים'.Dardar777 - שיחה 21:31, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
יואל הופמן סופר מוערך מאוד ולראייה מספר ספריו שיצאו בהוצאות מכובדות, תורגמו למספר שפות וזכו לביקורות רבות וחיוביות על ספריו (הוא אלמוני בזה שאינו מתראיין ולא בזה שספריו אינם מוכרים ומוערכים); הוא בודאי ראוי להיחקר. בודאי לייבניץ ראוי להיחקר ואפשר, ניתן וראוי לעסוק במחקר אינטרדיסצפלינרי כמתואר. לגבי איכות המחקרים ניתן לבדוק זאת על ידי דרגה אקדמית (שבמדעי הרוח שמבוססים על צבירת ידע שנרכש לאורך שנים רבות וקל וחומר בשעה של מצוקה תקציבית לוקח זמן לצוברם) ואלבק עדין צעירה, של ביקורות ספרים ו/או מאמרים, תהודה בדמות כמות ציטוטים (פרמטר שקשה למדידה במדעי היהדות), תרגום הספרים להוצאות אקדמיות זרות טובות ושל המלצות מומחים. צחי לרנר - שיחה 09:11, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
אם כך אנחנו מסכימים שפרופסורה אינה קריטריון בלעדי ותנאי הכרחי על מנת להיחשב ראוי לערך ויקיפדי. אלבק-גדרון היא חוקרת מוערכת בקהיליית המחקר של מדעי הרוח בארץ (חברת האגודה הישראלית לאסתטיקה, שימשה כעורכת כתב-העת ביקורת ופרשנות ועוד) ובארה"ב (מלבד הזמנתה להרצות קורס בסטנפורד ב- 2006-2007, נבחרה למשל לכתוב את המבוא לאסופה המתורגמת-לאנגלית של גנסין Beside and other stories בהוצאת Toby בשנת 2005). אולם אין ספק שה'כיבודים' וההערכה הקולגיאלית אינם האינדיקציה העיקרית לתרומתה החשובה והייחודית למחקר, בפרט באבחנותיה ביחס למודלים של מחשבה העומדים בבסיס הכרעות אתיות ואסתטיות שונות בספרות המאה העשרים. Dardar777 - שיחה 10:26, 23 בפברואר 2010 (IST)תגובה
על פי התרשמותי, מה שייחודי לד"ר אלבק-גדרון הוא העיסוק הבין-תחומי שלה הן בספרות והן בפילוסופיה (וגם באמנות); מעניינים גם נושאי המחקר שלה: אלבק-גדרון חוקרת את סוגיית הפוליטיקה של ההגייה האשכנזית בקריאת הפרוזה העברית בראשית המאה העשרים; היא עוסקת גם ביצירת יואל הופמן על רקע סוגיות יסוד של הפואטיקה המערבית המודרנית והפוסט-מודרנית, והשילוב עם זן-בודהיזם יפני.
לטעמי, היא מציעה כאן תחומי מחקר מגוונים, מרתקים, ומעניין גם הקשר בין תחומים שונים, לכאורה (עד כמה שהתרשמתי, אין חוקרים רבים שהם רב-תחומיים במידה הזאת). בנוסף, התרשמתי גם מן העובדה שהיא לימדה במשך שנה כמרצה אורחת בספרות עברית במרכז טאובה לחקר היהדות באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה.
קשה לי להעריך את איכות עבודותיה, כי הן אינן נופלות בתחומי התואר שלי ולא התעמקתי בהן, אבל מתוקף מה שהוזכר לעיל נראה לי שהיא זכאית לערך. אלדדשיחה 17:59, 1 במרץ 2010 (IST)תגובה
אלדד, ערב טוב. אני מחבב אותך ומעריך מאוד את נועם הליכותיך. לכן קשה לי מאוד להבין מה קרה ביממה האחרונה. תחילה שחזרת ללא כל נימוק ערך שנמחק כדין ובהתאם לכל הנוהלים (משלא נמצא ולו מבהיר חשיבות אחד במהלך השבוע שבו נמצאה בראשו תבנית חשיבות). מיד לאחר מכן מחקת מן הערך המשוחזר, שוב ללא נימוק, את תבנית החשיבות שהייתה בו. כאילו שהתבנית לא הונחה שם מעולם או שהחשיבות הובהרה כנדרש. כאשר פנו אליך מספר ויקיפדים ואני בכללם בדף שיחתך סיפרת לנו על איזו התייעצות מפעילים סודית שבה נקבע שהחשיבות הובהרה. חוסר שקיפות שכזה אינו אופייני לויקיפדיה ועדיין לא ברור לי מדוע דיוני חשיבות מתקיימים במחשכים והרחק מעין הויקיפד הרגיל, מבלי שיש בידי או בידי אחרים כל אפשרות להתמודד עם הטיעונים שהועלו או להגיב להם. לאחר שכתבנו את ביקורתנו על החזרת הערך, הסרת תבנית החשיבות וחוסר השקיפות ביחס לנימוקים שהיו או לא היו למפעילים בהתייעצות סודית - נהגת בהגינות ומחקת את הערך. בתגובה לטענתה של גאלוס, כי "לא ראוי שהמפעיל הסבור שיש חשיבות ישחזר את הערך" כתבת (ואני מצטט מכיוון שאני באמת לא מצליח להבין מה קורה): "סליחה, גאלוס, הייתה כאן אי הבנה מצדך. לא אני נימקתי את החשיבות, אלא ביקשו ממני לשחזר (כאמור, בהתייעצות מפעילים). טיעוני החשיבות יגיעו בהמשך, לא מצדי". [1] והנה כעת - אתה הראש והראשון, וכרגע גם היחיד המנמק את החשיבות. אלדד: אתה איש ישר, מנומס והגון. מה קורה פה? חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 21:14, 1 במרץ 2010 (IST)תגובה
לא הייתה שום התייעצות סודית :) כמו שכתבתי לך בדף השיחה, הייתה שם אי הבנה מצדי. כשנוכחתי בכך, מחקתי מיד את הערך, כי עד אותו רגע לא היה נימוק חשיבות. היום אחר הצהריים מצאתי את הזמן לבדוק את מושא הערך ולנסח את עמדתי בעניין, וכיוון שכך, העליתי את נימוקי החשיבות. לא שחזרתי את הערך - אני רואה שזהר שחזר אותו. אלדדשיחה 23:12, 1 במרץ 2010 (IST)תגובה
סודיות היא עניין יחסי. כל דיון שהתקיים מחוץ לדפי השיחה בויקיפדיה הוא בלתי-נגיש עבור שכמותי ועל כן בחזקת סודי. כתבתי את דבריי לפני פעולתו של זהר והתייחסתי לשחזור של אתמול. מבחינתי העניין הזה סגור ואפשר להתמקד בדיון החשיבות המחודש. בעניין זה אני מצדד בעמדתו של צחי לרנר. אף שהיו לי חילוקי דעות עימו בהקשר דומה בעבר, אני חושב שהדברים שכתב מייצגים נאמנה גם את השקפתי במקרה הנוכחי. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 23:53, 1 במרץ 2010 (IST)תגובה

כשהיא אדם מבריק כמוה מגיע להיות פרופסור מן המניין, אנחנו כותבים עליו ערך. תתאפקו עוד שנים אחדות וכתבו אז את הערך מחדש. תודה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 00:37, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה

שחזור עריכה

לבקשת גאלוס שחזרתי את הערך, בהתאם להבהרת החשיבות של אלדד וכן על פי התקציר שלו ודבריו כי התייעץ עם אשר44, שהניח התבנית וכי זה חזר בו. אעיר עוד כמה הערות: הערך הזה נמחק כמעט 24 שעות לפני הזמן, תוך התייחסות לתאריך ללא התחשבות בשעה. אלדד, גאלוס או מישהו אחר היה יכול לבוא ולטעון חשיבות בקלות רבה בזמן הזה. בנוסף, ובתגובה לדבריו של חיפה לעיל, בהחלט ראוי להיות גמישים לעיתים. אם מניח התבנית חזר בו זמן קצר אחרי שהערך נמחק - סביר לשחזרו.

כיוון שנראה שיש המשיגים על הנושא, אני מותיר על כנה את תבנית החשיבות. הדיון שהתקיים לעיל הוא לא מדיוני החשיבות הטובים ביותר שראינו עד כה, ונימוק החשיבות הועלה זה עתה. אפשר לדון בו, לראות אם יש טעם להעלות להצבעת מחיקה או לא ולהחליט. אני מציע להשאיר את התבנית עוד מספר ימים ואם עדיין יהיה מי שירצה מחיקה - יעלה להצבעה. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!21:57, 1 במרץ 2010 (IST)תגובה

מבחינתי, כמניח התבנית, החשיבות הובהרה. המתנתי עוד יממה ואין הסתייגויות להבהרת החשיבות. לכן הסרתי את התבנית אשר44 - שיחה 23:11, 2 במרץ 2010 (IST)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:30, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה

חזרה לדף "רחל אלבק-גדרון".