שיחה:שניים מקרא ואחד תרגום

התקנה בימינו עריכה

לא נראה לי שבישראל בדיוק מקפידים עליה, במיוחד שהקהילה היהודית פה דוברת עברית. טרול רפאים 00:12, 12 יולי 2006 (IDT)

דווקא כן. pacmanשיחה 00:19, 12 יולי 2006 (IDT)
מאשר את דברי פקמן. DGtal 00:22, 12 יולי 2006 (IDT)
מתוך שכבה של 100 תלמידים בהישיבה תהיכונית פתח תקווה רק ארבעה (!) קוראים שמו"ת (מותכם אחד בלי תרגום ועם רש"י ואחד עם רש"י בנוסף. אני קורא רק אונקלוס (אבל מציץ קצת ברש"י)). זה אומר שהתקנה לא פשטה. גם מרן שליט"א מחזק בשיעוריו את התקנה מה שאומר שיש סיבה לדבריו. למרות זאת, אין קשר לשפת העברית. פרופ' בנימין משהו (שכותב את הפינה בשבת בשבתו (עלון פרשת שבוע)), הוציא כבר ספר על דיוקים מהתרגום. היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה
אני מסכים שהסעיף הזה בשולחן ערוך הוא לא מהפופולריים ביותר, אך הוא עדיין מקויים ע"י רבים (בין השאר מופיע גם בלימוד היומי של "חוק לישראל"). DGtal 10:24, 12 יולי 2006 (IDT)
פרופ' רפאל בנימין פוזן - אונ' בר אילן. דודסשיחה 10:30, 12 יולי 2006 (IDT)

כל עוד לא נערך סקר מקיף כדוגמת הסקר המפורסם של מרכז גוטמן לסקרים [1] בשום אופן לא ניתן סתם כך (על פי היכרות עם ישיבה ספציפית או החבר'ה) לכתוב בערך אנציקלופדי שרבים אינם מקפידים על כך. מיתנתי את העריכה. אסי אלקיים - שיחה 18:13, 15 בינואר 2009 (IST)תגובה

הפסקה ביחס להתפשטות התקנה עריכה

בהמשך לדבריי למעלה - פסקה זו אינה אנציקלופדית ומנוסחת בצורה חובבנית. אני מעולם לא שמעתי את ה"חידוד הנפוץ" שהובא שם ואין גם שום דרך לדעת כמה הוא נפוץ. דעתי שיש למחוק את הפסקה או לנסחה בצורה הולמת. אסי אלקיים - שיחה 00:01, 12 באוקטובר 2009 (IST)תגובה

יש התנגדויות למחיקה? נא לפרטן כאן.... אסי אלקיים - שיחה 20:26, 18 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
נמחק לאחר שלא הובעה התנגדות. אסי אלקיים - שיחה 00:55, 27 באוקטובר 2009 (IST)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:13, 26 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה

נמחק. דוד שי - שיחה 10:36, 26 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה

השלמת השמו"ת עריכה

לאחר השבת, ניתן להשלים עד יום שלישי כמדומני ולא עד יום רביעי כנזכר בערך. וזאת לפי דברי הגמרא שעד יום שלישי הימים שייכים לשבת הקודמת, ומיום רביעי לשבת הבאה לויצ - שיחה 22:12, 28 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה


שפת האם שפת העם עריכה

אפשר לספק מקור למונח הזה "שפת העם"...?77.127.0.161 15:13, 15 ביולי 2018 (IDT)תגובה

יש לדעתי כמה דברים לא מדויקים בערך: א. "יש המפרשים את דבריו כי מדובר דווקא בתקנה עבור מי שלא שמע את הקריאה בתורה בציבור." - דברים אלו כתב הראב"ן עצמו, ולא 'יש מפרשים' כתבו כך בדעתו. ב. "אף כי אין זמן התחלה וסיום שבועי מוגדר לתקנה, ההמלצה הרווחת היא לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום החל מיום ראשון בשבוע ועד לסעודת בוקר שבת הבאה ולכל היותר עד תפילת מנחה שלה" - בטור שולחן ערוך ומשנה ברורה סימן רפה כתוב זמן התחלה וסיום מוגדרים, היינו מתפילת מנחה של השבת הקודמת עד מנחה של השבת הנוכחית או עד יום שלישי או עד שמחת תורה. ואין זה מופיע בתור המלצה. ג. "בגמרא ובפוסקים לא הוזכרה חובה דומה לגבי קריאת פרשיות יום טוב או ההפטרות" - בתרומת הדשן שאלה כג דן לגבי קריאת פרשיות יום טוב, וכתב שם שלדעת רבינו חננאל צריך לקרוא. אך כתב שלא נהגו לקרוא, וביסס המנהג ע"פ דברי רבינו שמחה.משה צבי בראלי - שיחה 19:28, 23 בדצמבר 2019 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024) עריכה

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשניים מקרא ואחד תרגום שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:55, 21 באפריל 2024 (IDT)תגובה

חזרה לדף "שניים מקרא ואחד תרגום".