שם הספר הנכון הוא מחקרי הטבע.

במקרים כאלה נוהגים לבחור שמות שהשתרשו בתרגומים לעברית. גילגמש שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2015 (IDT)תגובה

הערה עריכה

התוספת האחרונה שהוספה היא של משתמש:Liadmalone. איתן - שיחה 17:36, 23 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

הפרק שכתבתי, ארץ ישראל והיהודים ב"תולדות הטבע", הועבר מהערך פליניוס הזקן. Liad Malone - שיחה 01:29, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

שתי שיטות של חלוקה לפרקים בתרגום הספר לאנגלית עריכה

אסף, כשכתבתי את הפרק ארץ ישראל והיהודים ב"תולדות הטבע", נתקלתי בחוסר התאמה עקבי בין ציון מראי המקום בתרגום לאנגלית אצל מנחם שטרן (בספרו "Greek and Latin Authors on Jews and Judaism") לבין החלוקה הקיימת בתרגום הזה לאנגלית, שהוא תרגום שונה מזה שאצל שטרן, אבל הוא הנגיש ביותר שאני מכיר ברשת. מכיוון שכך, גם נמנעתי מלקשר אליו במראי המקום שציינתי בהערות השוליים. הקישור הזה למשל, מפנה לספר 5, פרק 15, אבל הטקסט מתחיל מאמצע פרק 14 (שמצוין גם בסוגריים) וממשיך עד 17. כלומר, נראה כי יש כאן מראי מקום לשתי חלוקות קצת שונות. אצל שטרן לעומת זאת, אותו טקסט (שמתחיל ב-"Beyond Idumæa and Samaria") מצוין כספר 5, פרק 70 (בתחילתו). אין כאן טעות אצל שטרן, חוסר ההתאמה הזה עקבי בכל מראי המקום שהוא מציין בתולדות הטבע. תוכל לגלות/להסביר את מהותו של חוסר ההתאמה הזה וכיצד ניתן ליישב אותו כדי לא לבלבל את הקורא (ואותי)? Liad Malone - שיחה 17:38, 6 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה

אהלן, Liadmalone, וסליחה על העיכוב. זה תפס אותי באמצע נסיעה ארוכה והדפדפן שבו שמרתי את הלשונית פתוחה כדי לזכור להשיב נסגר לי. :)
חוששני שאין לי תשובה טובה וקונקרטית, אלא רק עקרונית: עקרונית, נהוג להיצמד למספור "קנוני" כלשהו, של המהדירים המוסמכים ביותר של הטקסט בלשון הקלאסית. זאת על מנת לאפשר איתור קל של טקסט בלי תלות בשפה ובמהדורה שבה קוראים אותו. ברוב רובם של המקרים, הולכים לפי המספור של המהדירים שיצאו באחת משתי הוצאות חשובות: הוצאת טויבנר או הוצאת אוקספורד בסדרת Oxford Classical Texts (OCT). אם תפשפש בשטרן (אינו תחת ידי) ודאי תגלה איפשהו, בדרך כלל בסוף ההקדמה/מבוא, אזכור של הטקסט שלפיו הלך. Ijon - שיחה 00:18, 3 בינואר 2017 (IST)תגובה
חזרה לדף "תולדות הטבע".