שיחה:תוספת שבת

אני חושב שלקורא החילוני לא מובן הכותרת שיעור הזמן. שיעור הוא ל' תלמודי. לא כך? אולי יש לכתוב "מידת הזמן" או "משך הזמן". פטר רחם 12:48, 11 יולי 2005 (UTC)

בתור קורא חילוני למהדרין, לא הבנתי את תוצאת העניין. טרול רפאים 12:53, 11 יולי 2005 (UTC)

לא הבנת את הערך או את הערתי? פטר רחם 12:55, 11 יולי 2005 (UTC)

את הערך. טרול רפאים 12:58, 11 יולי 2005 (UTC)

אני מקווה ששיפרתי במשהו. דוד שי 17:08, 11 יולי 2005 (UTC)

ערכתי עוד קצת והוספתי. נראה אם שיפר. היהודי 09:05, 12 יולי 2005 (UTC)

מיהו המנוח"א ? שש"ז 17:36, 11 יולי 2005 (UTC) מחילה, מנח"א - "מנחת אליעזר". היהודי # ה' הוא המלך! # [[שיחת משתמש:היהודי|שיחה]] # לא נשכח! # [[גוש קטיף]] 17:39, 8 דצמבר 2005 (UTC)

ערכתי מחדש והוספתי הודעה שזקוק לעריכה. עדיין צריך טיפול. יעקב135 15:54, 15 במרץ 2007 (IST)תגובה

יקל עלינו לטפל ולהוסיף חומר אם תואיל לפרט באילו פרטים דרושה תוספת הרחבה לדעתך הרחבה.בןאישאחד 07:53, 16 במרץ 2007 (IST)תגובה

בעצם הבנתי לבד. אתה "לשיטתך" במה שכתוב בדף המשתמש שלך. בןאישאחד 07:55, 16 במרץ 2007 (IST)תגובה

שיטות נוספות בזמן תוסםת שבת עריכה

תגובה אחרונה: לפני 11 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

יש פוסקים שפסקו שאפשר לקבל שבת עוד קודם פלג המנחה. יש שכתבו שאפשר לקבל מזמן מנחה קטנה (תשע שעות ומחצה קודם הלילה). ויש שפסקו שתיכף לאחר תפילת מנחה אפשר לקבל שבת (אף כשהתפלל בזמן מנחה גדולה).

ראוי לציון מנהג מיוחד שנידון בפוסקים. מנהג שנהג בוורמייזא בשנה בה חל ראש חדש סיוון בערב שבת. בוורמייזא נהגו להתענות בר"ח סיוון (גם מנהג זה נידון בפוסקים, מצד תענית בראש חדש. בשנים בהם חל ר"ח ביום ו' הקדימו מאד להתפלל מנחה (בשנים קדמוניות אפילו בשעה אחת בצהריים, ומאוחר יותר אחרו עד השעה שלש. עדיין זמן רב לפני פלג המנחה), ומיד לאחריה קבלו את השבת. פוסקים רבים טרחוליישב את המנהג הזה.

מנהג נוסף נזכר בספר תרומת הדשן (סי' א') לפיו נהגו להתפלל מנחה וערבית בליל שבת. לאחר ערבית הספיקו: א. לחזור לבתיהם. ב. לסעוד סעודת ליל שבת. ג. ללכת לטייל על שפת הנהר (לאחר הסעודה). ד. לחזור לבתיהם. ועדיין היה אור יום בחוץ.

עם כל זה, חשוב להוסיף כי בספר חסידים נזכרה חומרא להקפיד לאכול לפחות כזית פת בזמןשהוא כבר ודאי לילה, אף אם התחיל סעודתו ביום. טעם דין זה: אף שודאי ניתןלקבלשבת מוקדם, אך סעודות שבת נרמזות בפסוק:"ויאמר ה' אכלוהו היום ... היום לא תמצאוהו בשדה ... כי שבת היום לה'". שלש פעמים נכתבה בפסוק תיבת "היום", ומכאן שסעודות השבת חובתן דווקא בזמן שהוא בכל מקרה שבת, ולא זמן של יום חול הנוסף לשבת. 80.179.125.162 18:25, 5 בנובמבר 2012 (IST)תגובה

פירוש לגבי דברי הרמב"ם בשביתת עשור עריכה

אני מבקש לא למחוק את דעת המפרשים שהרמב"ם החיל את הוספת חול על קודש, גם על יום טוב, שבת, ושביעית (שנת שמיטה). מדובר על פרשנים מרכזיים, ואינני מבין מדוע מחק מי שמחק. מובאות כאן 2 הדעות.

הוספת נושא