שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/שיחה:חידושי תורה
תגובה אחרונה: לפני 5 שנים מאת דוד בנושא הציטוטים בדבר היחס לחידושים
צורם לי
עריכההביטוי על תלמוד הוכחה לוגית צורם לי מאוד Yr (שיחה) 20:31, 22 בינואר 2019 (IST)
ביטול עריכה
עריכהביטלתי את עריכה זו מפני שהיא מגרעת. ראשית, הניסוח בכלל לא היה ברור כפי שהוא. שנית, לא התיימר הערך לומר שחידוש הוא מאפיין של ת"ח בחז"ל; רק נאמר שבחז"ל יש לו יחס חיובי, ויש לכך מקור בתוך הערך. עצם זה שהוא נחשב לאחד מהמאפיינים לתיאור אדם כתלמיד חכם, אפשר לשאול כל דרדק. מעבר לכך, הניסוח הקודם בא לומר שחידוש החידושים הוא ערך נדרש כדי להיחשב עילוי, ואופיו הוא ממעצב העילוי; זאת בשונה מהנוסח שהוצע, לפיו משתמע שחידוש החידושים יכול להוות סיבה לכינוי אדם כעילוי - שונה לגמרי מהמשפט המקורי. יהונתן (שיחה) 18:08, 24 בינואר 2019 (IST)
- א. אם לא התכוונת לומר שיז"ל ראו בחידוש אחד מהמאפיינים של תלמיד חכם, הפרד את המשפטים. אם כן התכוונת לכך, הצג מקור.
- ב. אם ניתן לשאול כל דרדק ניתן גם להציג מקור, אבל זו הערה אנציקלופדית כללית. כפי שמוצג בהמשך הערך תלמיד חכם גם יכול להיות ידען גדול מבלי צורך שיחדש דבר, חבל גם שזה לא משתקף בפתיח.
- ג. הניסוח הקודם נעשה בחפזה, ואכן יש בו מגרעות. מנגד גם הניסוח הנוכחי איננו מבהיר את מה שהבהרת כאן. כמו כן, הניסוח "אצל עילויים..." היא ניסוח שמתאים לערך עילוי. יש לעסוק בחידושים כמגדיר ומאפיין/מעצב את העילוי, לדוג' "בישיבות ובחברות תורניות רבות חידוש חידושים מייקר את מעמדו של הלומד, וחידושים רבים מגיל צעיר מביאים לעתים להכרה בהיותו של הלומד עילוי, אופיים של החידושים הוא מאפיין ומעצב של הדמות התורנית." לדעתי זה מבהיר את הנקודה באופן טוב יותר, אם כי עדיין לא מושלמת. התרשתא • שיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ט • 18:36, 24 בינואר 2019 (IST)
- א. ראה כעת. ב. מה שבהמשך הערך בא לאפוקי את המקובל. וגם יש להבדיל בין המקובל כתיאור מאפיינים, לבין "האמת לאמיתה" לדעת אותם גדולים. ג. אפשר כמובן לשפר את הניסוח, אך לשמר את הרעיון הקודם שהיה בו. הניסוח שהצעת נראה ארוך מדי, בפרט לפתיח. יהונתן (שיחה) 20:05, 24 בינואר 2019 (IST)
- הניסוח הנוכחי בסדר. התרשתא • שיחה • י"ט בשבט ה'תשע"ט • 22:28, 24 בינואר 2019 (IST)
- א. ראה כעת. ב. מה שבהמשך הערך בא לאפוקי את המקובל. וגם יש להבדיל בין המקובל כתיאור מאפיינים, לבין "האמת לאמיתה" לדעת אותם גדולים. ג. אפשר כמובן לשפר את הניסוח, אך לשמר את הרעיון הקודם שהיה בו. הניסוח שהצעת נראה ארוך מדי, בפרט לפתיח. יהונתן (שיחה) 20:05, 24 בינואר 2019 (IST)
הציטוטים בדבר היחס לחידושים
עריכהבמצב הנוכחי, הפסקה אודות היחס החיובי לחידושי תורה, ובפרט ריבוי הציטוטים, תופסים מקום מרכזי מידי בערך, ומעייף טיפה, לטעמי. הייתי מסיר את כפילות הזוהר עם ר' חיים מוולוז'ין, מצמצם מעט את הציטוטים, ומשוה לפסקה מעט סדר המשאיר את הקורא בענין. בתוספת עוד מעט שינויים קלים הייתי רוצה לערוך כך:
- בספר הזוהר ובדברי המקובלים הרחיבו במעלת המחדש חידושי תורה. בזוהר מופיע בשעה שאדם מחדש דבר תורה, אותו דבר התורה עולה לפני ה',[1] וכי ה' משמיע חידוש שנתחדש בעולם הזה ואף חותם על כך[2]. רעיון זהה מובא אצל רבי ישעיה הלוי הורוביץ בספרו שני לוחות הברית, כי בכל דור החכמים מחדשים חידושי תורה, וה' לומד את הדברים ומציין את החידושים בשם אלו שחידשו אותם[3] רבי יוסף חיים מבגדאד מדייק מדברי הזוהר כי העיקר זה אמירת החידוש בפיו. על פי זה הוא כותב כי מעלת וסגולת חידוש דברי התורה בשבת היא גם כאשר החידוש נוצר במחשבה ביום חול, ובשבת אמר אותו המחדש לראשונה[4]. רבי חיים מוולוז'ין מציין גם כי בדבר זה יש מעלה לאדם על פני מלאך, שאף אם הייתה ניתנת התורה למלאכים, לא היו יכולים הם לחדש בה דבר[5]
- רבי דוד הלוי סגל, בחיבורו המפורסם "טורי זהב", רואה את החתירה לחדש חידושי תורה כחיוב הלכתי הנכלל במצות תלמוד תורה, וכותב כי ”האדם מצווה בכל עת ללמוד חידושים בתורה” ו”כל עת ורגע מוטל עליו לעמול בתורה ולחדש בה, כפי יכולת שלו”[6]. בהגותו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק חידוש חידושי התורה הוא חיוב עבור החכם. גם בענף ההלכה הוא רואה את הצורך בחידוש, ועל אף שהוא שולל בו את השינוי והתיקון, מכל מקום הוא רואה את החידוש בחיוב ואף כחיוב תמידי-קיומי להלכה ולתורה בכלל. כך הוא גם רואה את הראשונים והאחרונים כמחדשים גדולים, העולים בשדות מחשבה רבות מעל יתר מחקרי האדם[7].
- רבי נתן מנמירוב חיבר תפילה מיוחדת לזכות לחדש חידושי תורה[8].
- רבי אריה לייב הלר, בהקדמה לספרו "קצות החושן", מתייחס לשאלת הסמכות של חידוש שנוצר על ידי בן אנוש, וכותב כי ה' נתן את התורה לישראל אף על פי ששכל האדם מוגבל ואינו מסוגל להגיע לאמת הטהורה, ואמיתת התורה היא למעשה כפי הכרעת חכמי ישראל[9].
הערות שוליים
עריכה- ^ זוהר, הקדמה, דף ד', עמוד ב'.
- ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף קע"ג, עמוד א'.
- ^ ישעיה הלוי הורוביץ, שני לוחות הברית, פרשת וזאת הברכה, תורה אור, אות ז'.
- ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, תורה לשמה, תשובה צ"ח.
- ^ רבי חיים מוולוז'ין, נפש החיים, שער ו', פרק א'.
- ^ רבי דוד סגל, טורי זהב, אורח חיים, סימן תקמ"ה, ס"ק י"ג.
- ^ רבי יוסף דוב סולובייצ'יק, 'איש ההלכה - גלוי ונסתר, עמ' 205–207.
- ^ רבי נתן מנמירוב, ליקוטי תפילות, תפילה ק"ן. הבקשה מוזכרת גם בתוך תפילות אחרות, כמו בתפילה כ' ותפילה ל"ו.
- ^ רבי אריה לייב הלר, בהקדמה לספר קצות החושן.
―דוד (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- יש בהצעתך כמה מיני שינויים. אני מציע ללכת שלב שלב. לפני הכול, הייתי שואל אם חלוקת כותרות לא תפתור חלקית את הבעיה. לדוגמה, ניתן לשים כותרת לתפילה הברסלבאית. יהונתן (שיחה) 15:35, 25 בינואר 2019 (IST)
- אכן, יש בה כמה מיני שינויים, מפני שהפסקה הייתה זקוקה לדעתי לכמה אך לא רציתי להתערב בשינוי משמעותי בערך שנכתב זה עתה ללא תיאום. שתי נקודות בעיקר צריכות שיפור: 1. עודף ציטוט 2. הגיון פנימי לא ברור מספיק. שתיהן יחד יוצרות תחושה מבלבלת אצל הקורא, לא מספיק מבין מה רוצה ממנו הפסקה - שהיא המרכזית בערך.
- בקשר לציטוט, זה גם לא ממש ציטוט אלא תרגום תמציתי. אם זה היה ציטוט (או תרגום מילולי) היה אפשר לעצב אותו בנפרד כציטוט, עיצובית וטקסטואלית. בקשר לשאר, כוונת הט"ז לא הייתה ברורה מספיק - אך לאחר ההבהרה שהוספתי נהיה שגוי לנתק אותו מדברי הרב סולובייציק. כמו כן חסר העוקץ בדברי הקצות והקשר שלהם לערך.
- הכותרות שהוספת שיפרו את כל זה, הם נתנו מבנה שמאפשר לקורא לעקוב אחר כונת הכותב, אך דומני שעדיין ממש לא מספיק. מלבד הכפילות (כמעט) בין הזוהר לר"ח מווילוז'ין, ומכך שהציטוט מר' נחמן על מתיקת הדינין דומני שאין לו ערך אנציקלופדי כאן. דומני שהנוסח שהצעתי יחד עם הכותרות שהוספת יתן מענה מלא. דוד (שיחה) 01:02, 27 בינואר 2019 (IST)