שלום רב,

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא מדיום פרסומי. לפיכך, הוספת ערכים פרסומיים, פרסומות וקישורים שמטרתם לקדם אישיות, רעיון, אתר, ארגון, עמותה או עסק מסחרי, שאינם מוסיפים ידע מהותי לקוראים, אינה מקובלת ועשויה להיחשב כהשחתה. העריכה שנעשתה על ידך היא פרסומית, והיא נמחקה כך ששום נזק לא נגרם, אולם להבא יש להימנע מהוספת תוכן פרסומי.

לתשומת לבך: ויקיפדיה איננה משפרת דירוג במנועי חיפוש.

אם לדעתך התוכן שהוספת אינו מהווה פרסומת, ניתן לנמק את העריכה בדף השיחה של הערך.

Omer abcd - שיחה 18:13, 12 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

שים לב, להבא נא לענות בדף השיחה בו נשלחה ההודעה, במקרה זה בדף השיחה שלך, אעביר את ההודעה שכתבת לי שם:

"שלום עומר. איני מצליח להבין אך לכתוב לך. אולי מכתב זה יגיע אליך. לפני מספר ימים כתבת לי כי העריכה שאני עושה נחשבת לפירסומת. ברצוני לערער על כך. אני ד"ר למחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית ויש עלי ערך בויקיפדיה. לאחרונה אני מנסה להוסיף בערכים שעליהם כתבתי ברילוגיה של שיצאה לאור משנת 2011 ועד היום, מידע על פרקים שכתבתי כדי שישמשו את הקוראים לקריאה נוספת. אין כאן כל רווח כספי ופירסומת אלא כוונה להגדיל תורה ולהאדירה. בבקשה תאשר לי שקיבלת מכתב זה. תודה ויום נפלא. אפי חמיאל. אני גם מחובר לחשבון שפתחתי בשבוע שעבר. 109.66.28.14 14:53, 15 בנובמבר 2020 (IST)" להלן תשובתי: המשתמשים דיזרט ונרו יאיר כבר כתבו לך כי ויקיפדיה לא נועדה לפרסם את הספרים שלך ושיש מספיק ספרים בלקריאה נוספת כאן. בכדי לענות לחץ על הלחצן "עריכת קוד מקור" מלמעלה בדף שיחה זה וענה למטה, הסרתי את מה שכתבת בדף שיחתי משום שנהוג לענות בדף השיחה בו נשלחה ההודעה, ערב טוב, עומר. Omer abcd - שיחה 17:14, 15 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

אני שמח שהצלחתי ליצור איתך קשר כי אני ממש חדש בכל המבוכים הללו.

אני חוזר ומסביר שמטרתי אינה לפרסם את ספרי אלא לתת לקורא מידע מחקרי עליו לא יוכל לדעת משום מקור אחר. אם תקדישו כמה דקות לקרוא עלי בערך אצלכם וכן לבחון את הטרילוגיה שלי תבחינו שיש בה חידושים רבים על הפילוסופים השונים אותם חקרתי. איש לפני לא חקר לעומק את הדיאלקטיקה הבלתי פתורה (עמדת האמת הכפולה) אצל הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, הרב השל, ליאו שטראוס, ארנסט סימון, מרדכי ברויאר, הרב שג"ר, תמר רוס ואחרים. במקביל את הפחד מהסתירה המאפיין הוגים אחרים כמו הרטמן, ליכטנשטיין, זקס, גולדמן ואחרים. כתבתי פרק על כל אחד מאלה ולעניות דעתי זו תוספת חשובה. תודה על תשומת הלב וערב טוב. תודה, אפי.

ראשית אדגיש שאיני מזלזל כלל בך ובמחקריך, זה לא הנושא. זה בסדר שמטרתך אינה פרסום עצמי, אבל אדם קרוב אצל עצמו. יש עשרות ספרים שעוסקים כולם ברב קוק, והספר שלך לא מוקדש לו. זכותך לחשוב שיש לך חידוש עצום ביחס אליו, אבל זה לא מצדיק שתכניס פרק או מאמר שלך ל"לקריאה נוספת" כאשר גם בלי זה היא גדושה לעייפה במונוגרפיות קלסיות ונפוצות. כפי שכתבת לך בעבר בדפי שיחה של אייפי, ככל שתגזים בפרסום עצמי כך אתה מסתכן בכך שיצא לך שם של מי שמנסה לדחוף כמה שיותר פרסומים שלו ולכן גם בשחזור גורף. עליך להפעיל הרבה יותר ביקורת עצמית. בעולם דיגיטלי יש פחות שימוש בהפניה לספרים כתובים. אנחנו מזכירים אותם, אבל יש ערך רב הרבה יותר לקישורים לחומר שנמצא באינטרנט. אפשר אולי לקבל מאמר יסודי שלך על הוגה שאין לגביו עדיין רשימה ארוכה של ספרים או מאמרים שקדמו לך. וממה נפשך, אם אינך רוצה לפרסם את עצמך דווקא, מדוע שלא תעשיר את ויקיפדיה בדברים שאינם קשורים אליך ישירות? אתה הרי בקיא ללא ספק גם בכתיבתם של אחרים (אבל גם לגביהם, נא להתחשב בכללים שציינתי). תודה על ההבנה. נרו יאירשיחה • כ"ט בחשוון ה'תשפ"א • 19:08, 16 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

בסדר. שכנעת אותי. תודה על שהקדשת זמן לענות תשובה ראויה. הוספתי תוספות כאלו לא רק אצל הרב קוק אלא גם אצל אחרים שחקרתי וחידשתי שיש לגביהם הרבה פחות קריאות נוספות. תרגיש חופשי למחוק אותן או להשאירן.

שוב תודה על ההבנה. למיטב זיכרוני השארתי הפניות לפרקים אצלך, כאשר מדובר בהוגה שאין לגביו אצלנו עדיין מקורות רבים של "לקריאה נוספת" וגם אין ספרים רבים שנכתבו עליו. ואדגיש שוב שלמרות שלא קראתי את מחקריך אין לי דבר נגדם ואני בטוח שיש שם דברים רבים שימצאו חן בעיניי. נרו יאירשיחה • כ"ט בחשוון ה'תשפ"א • 19:32, 16 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

תודה רבה. האם אני רשאי לבדוק זאת ולהוסיף במקום שאין מספיק מקורות לקריאה נוספת, ואתה תבדוק אותי?

א. מאחר שכבר יש לך שם משתמש, אני מציע שתיכנס לחשבון ותכתוב ממנו.
ב. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.
ג. בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: חתימה. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.
ד. לעצם העניין, במקרים שכבר שוחזרת - זה לא רעיון טוב. האם ישנם מקרים נוספים, ערכים שעדיין לא הכנסת אליהם הפניות לחיבוריך? אם כן - אני מציע שתציין קודם כאן את שלושת המקרים שבהם לדעתך הצורך הוא הבולט ביותר בליווי ההפניה שאתה מעוניין בה. נרו יאירשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א • 00:41, 17 בנובמבר 2020 (IST)תגובה
להבנתי אני אכן כותב בשם המשתמש שלי כרגע. אם לא, אני זקוק להנחייה איך להכנס אליו.

לגופו - לצערי, בטפשותי כתבתי בכל הערכים מלבד אחד - אבינועם רוזנק, שאין בערך שלו שום מחקר אחר. עברתי במהירות על כל הערכים ששיחזרתם לי. בחלקם יש המון מחקרים ולא ברור מדוע יגרע חלקי - כמו ארנסט סימון, הרב השל. ברבים אחרים יש מעט מאד מחקרים לקריאות נוספות או בכלל לא - כמו תמר רוס, מיכה גודמן, נחום לאם, מיכאל אברהם - שום מחקר. כמו אמיל פקנהיים, ליכטנשטיין - קריאה אחת. כמו דוד הרטמן שתי קריאות. ליאו שטראוס, מרדכי ברויאר, הרב זקס - שלש קריאות מחקר. אבל אני מבין היטב את הסיטואציה שתארת וכנראה שלמגינתי אאלץ להסתפק, לפחות בשלב זה, באבינועם רוזנק, באישורך כמובן. 79.177.133.47 15:07, 17 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

א. שוב, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם..
ב. אתה לא כותב משם המשתמש. כשאתה בשם המשתמש רואים אותו לאחר שאתה חותם. ראה עזרה:חשבון_חדש#כניסה_לחשבון.
ג. ככל שיש הרבה מחקרים כך זהו סימן שצריך לדלל, וודאי לא להוסיף חדשים. לא שלך ולא של אחרים. בקרב המחקרים יש להעדיף כאלה שזמינים ברשת וכן ספרים שלמים על פני מאמרים ופרקים. כשיש בודדים ממש (כולל קישורים חיצוניים), וכאשר יש בספריך עיסוק יסודי ומשמעותי באותם הוגים, אני בעד שתוסיף. יהיה טוב אפילו יותר אם תכניס כמה משפטים לערך כתמצית של מה כתבת, ותצרף לזה את המקור שלך בהערת שוליים. אולי אפילו תמצית של המחקר שקדם לך. קצת יותר עבודה, אבל הרבה יותר תועלת לקורא. נרו יאירשיחה • א' בכסלו ה'תשפ"א • 15:35, 17 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

תמונה מומלצת עריכה

 
אפרים חמיאל, קצין דת במילואים בחטיבה 274, חטיבת הטירנים הראשונה של צה"ל, שהיה אחראי על פינוי גופות חללי החטיבה וגופות החללים המצרים מתחנת האיסוף הגדודית (תאג"ד) הקדמית למפקדת החטיבה באזור מחנה טסה ומשם לבית העלמין הזמני ברפידים במהלך מלחמת יום הכיפורים. בתמונה, שצולמה על ידי צלם עיתון "במחנה" אבי שמחוני ללא ידיעתו של חמיאל, מתועד חמיאל כשהוא מתפלל תפילת שחרית בסיני.

שלום רב אפרים, תשמח לדעת כי תמונה זו שלך שצולמה במלחמת יום הכיפורים נבחרה כמומלצת בויקיפדיה העברית. האם תוכל לעבור על התיאור ולאמת כי פרטיה נכונים? בברכה, Lonparis - שיחה 18:23, 15 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

הפרטים נכונים והתמונה אותנטית.מדובר בצילום של הצלם שמחוני שצילם אותי במהלך המלחמה כמה תמונות סטילס והן נמצאות בארכיון צהל. העיתונאית חן קוטס בר ראתה את התמונה בפוסט בפייסבוק של קבוצת מלחמת יום כיפור, יצרה איתי קשר וראיינה אותי על קורותי במלחמה. הכתבה התפרסמה בידיעות אחרונות של יום כיפור האחרון כחלק ממגזין מיוחד. הבחנתי שאין אפשרות כרגע להגיע דרך הערך בויקיפדיה לכתבה כולה, וזה חבל. ערב טוב, אפי.
תודה רבה אפרים, קראתי את הכתבה המעניינת במגזין המיוחד של ידיעות ועליו התבססתי. בברכה, Lonparis - שיחה 18:39, 15 בנובמבר 2020 (IST)תגובה
תנסה ליצור קישור לכתבה כולה. תודה.
זוהי הכתבה, אך אתה צריך מנוי לידיעות בכדי לקרוא. מקווה שעזרתי, בברכה, Lonparis - שיחה 18:44, 15 בנובמבר 2020 (IST)תגובה
אני בוודאי קראתי כבר מזמן וגם הפצתי אותה לכל חברי. אבל חשבתי שכדאי לייצר קישור מלא מהערך אל הכתבה כולה.
  בוצע, Lonparis - שיחה 18:53, 15 בנובמבר 2020 (IST)תגובה

תודה רבה. עכשיו אני ממתין לתשובה מעומר omer abcd על מכתבי אליו (ראה למעלה) הוא חושב שאני רוצה להרוויח מפרסום ספריי...