א.עצבר

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום א.עצבר, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, דרור 12:38, 21 מרץ 2006 (UTC)

פאי משתנה

שלום,

אתה אותו עצבר שניסה לשכנע את משתתפי פורום מתמטיקה בתפוז בקיומם של פאי משטחי ופאי מרחקי השונים זה מזה? :) יובל מדר פאי המשתנה: כן זה אני, והשכנוע לא נחל כנראה הצלחה. א.עצבר

התוספת לערך ספרה

מחקתי אותה, משום שהחלקים שהיו ברורים די הצורך אינם נכונים (אין שום דבר אוניברסלי בסימון הנוכחי לספרה 1, ובוודאי לא לספרה 2), או שאינם שייכים לערך (דיונים על מידה ומרחק), או שניהם. עוזי ו. 21:08, 27 מרץ 2006 (UTC)

מספר מידלגי

הואל נא להסביר את התוספת שלך לערך מספר חסר ממד. בפרט, ספק הפניות לספרות המתמטית/פיזיקלית שעוסקת בחקר המספרים הללו. אני מעוניין להזכיר לך שויקיפדיה אינה מיועדת להיות מקום לכתיבת תיאוריות אישיות של הויקיפדים. גדי אלכסנדרוביץ' 12:33, 8 אפריל 2006 (UTC)

מספר מידלגי:

ניסיתי כמיטב יכולתי לענות על השאלה - מהו מספר חסר ממד ?

בחרתי בצירוף המלים "מספר מידלגי" היות וצירוף זה מביע באופן המוחשי והאמין, את משמעותם של המושגים המקובלים, מספר חסר ממד, יחס, מספר טהור.

מספר מידלגי זה בסך הבל שם חדש למושג מקובל, שאותו ניסיתי להסביר למיטב יכולתי . מכאן נובע שאין לי כל הפניה למקורות מתימטיים\ פיסיקליים.

קיבלתי את הערתך לגבי "תיאוריה אישית" אבל ממנה משתמע שלא תתכן כל חריגה מרעיונות מקובלים - האם לכך התכוונת ? הרי תמיד יכולה לבוא עריכה נוספת שתשנה משהו.

בברכה, א. עצבר.

אני חושב שמוטב אם הדיון יתנהל כאן (או בשיחה:מספר חסר ממד), כך יהיה יותר קל לעקוב אחריו.

כעת, אני חושש שלעת עתה, אני נאלץ להוריד את התוספת שלך לערך. זאת ממספר סיבות. ראשית, אני סבור שלא ניתן להבין ממנה מהו מספר חסר ממד יותר טוב מאשר היה ניתן לפניה - ולכן, מצבו של הערך לא שופר. אם תרצה, ארחיב על המגרעות של הערך, אך לא איכנס לדיון מקיף בנושא.

שנית, אתה משתמש בערך על מנת להכניס לדיון מושג חדש, שאותו אתה מכנה "מספר מידלגי". עם זאת, ויקיפדיה איננה המקום לחידושים לשוניים או מתמטיים - מטרתנו כאנציקלופדיה היא לספר על הקיים. החומר המתמטי שנכתב בויקיפדיה צריך להופיע שם לאחר שהתקיים דיון רציני בו, ונערכה חקירה שלו. כל עוד מדובר ברעיון שהועלה בידי אדם אחד ולא התבסס דיו בקהילה מדעית, אין להביא אותו כאן כעובדה מדעית.

שלישית, אין זה ראוי לכתוב ערך שאינו מגובה במקורות כלשהם. אנציקלופדיה שאינה מסוגלת לגבות את המידע אותו היא מביאה שמה את עצמה ללעג ולקלס. בדרך כלל איננו אוכפים מדיניות מחמירה של דרישת מקורות מכל כותב - אך מן הראוי הוא שאם בקשה זו הועלתה, ניתן יהיה להיענות לה. מי שאינו מסוגל להיענות לה - בין אם יהיה אני, אתה, או עוזי ו. שענה לך קודם לכן בעניין אחר - דין התוספת שלו להימחק. שוב אזכיר שאיננו עוסקים באמיתות חסרות סימוכין, ואיננו מנסים להוות פורצי דרך בכל הנוגע לנתינת שמות חדשים למושגים קיימים. מטרתנו היא לדבר על המושגים הקיימים תוך שימוש בשפה הקיימת כיום, אחרת נחטא למטרתנו העיקרית - להעביר מידע נכון בצורה ברורה.

אני חושב שקיים מקום להעלאת הרעיונות שלך בדבר מספרים מידלגיים, אך הוא איננו כאן. בתור התחלה, תוכל לפנות לאחד מהבלוגים הקיימים ברשת. ייתכן אף שיש אתרים שמיועדים במיוחד לאנשים כמוך, העוסקים בהעלאת תיאוריות מתמטיות חדשות. לרוע המזל איני מכיר אותם. גדי אלכסנדרוביץ' 15:09, 8 אפריל 2006 (UTC)

אחרי קריאת התוספת, מדובר בשם חדש למושג עתיק - יחס. עוזי ו. 06:20, 11 אפריל 2006 (UTC)

שלשות פיתגוראיות

מאחר שהערך כולל נוסחה מפורשת המאפשרת לחשב את כל הפתרונות על-ידי הצבה, אין שום צורך בשיטות ארכניות שמגיעות לאותה תוצאה הרבה יותר לאט. עוזי ו. 00:57, 3 מאי 2006 (IDT)

למרות בקשתו של עוזי אתה ממשיך להוסיף לערך את השיטה שלך. אני מבקש ממך להפסיק, אחרת לא תיוותר ברירה פרט לחסימתך או הפעלת הגנה על הערך, ושתי דרכי הפעולה הללו אינן רצויות. גדי אלכסנדרוביץ' 15:21, 4 מאי 2006 (IDT)

שוב שלשות פיתגוראיות

התאור שהוספת לערך פירושו ש-$\ (u^{2}-v^{2})^{2}+(2uv)^{2}=(u^{2}+v^{2})^{2}$. זו נוסחה מוכרת, ואין לה צורך במחקר מקורי. עוזי ו. - שיחה 18:31, 14 ביולי 2014 (IDT)

הצעתי מושג חדש והוא משולשים טבעיים הצעתי שיטה ליצירת משולש פיתגורי מסוים (בכל זווית חוד מסוימת ) הצעתי הסבר ...מדוע הנוסחאות מפיקות שלשות פיתגוריות..

אלה הם שלושה חידושים מקוריים, והם נשענים על פשטות מדהימה בהפעלת השיטה.

מי צריך יותר ?

א.עצבר

המושג אינו חדש, השיטה מוכרת וההוכחה טריוויאלית. עוזי ו. - שיחה 03:14, 15 ביולי 2014 (IDT)

משולשים טבעיים הוא מושג חדש , ואין לו איזכור בוויקיפדיה ( יש קישור? ) אין הסבר העונה על השאלה..מדוע הנוסחאות יוצרות שלשות פיתגוריות ? ( יש קישור להסבר ? ) אין הסבר בשיטה הישנה...איך יוצרים משולש פיתגורי בעל זווית לוד 39 מעלות ? ( יש קישור ? ) אם הקישורים היו, לא היה כלל צורך בהצגת הנושא של שלשות פיתגוריות, כפי שהוא מוצג כיום בוויקיפדיה. א.עצבר

תגליותיך חשובות מפני לבזבזן בפרויקט עממי כמו ויקיפדיה. אני ממליץ שתפרסם אותן במהדורה השנייה של האנציקלופדיה העברית. דוד שי - שיחה 06:14, 15 ביולי 2014 (IDT)

כדי להקל על הטמעת הרעיון, שנושא פאי שייך רק לפיסיקאים, נשאל מה קורה לחוקר הריבוע ?

גם חוקר הריבוע נתקל בצירוף אורכים אקראי המופיע בהיקף הריבוע ובאלכסונו.

ואולם, לצירוף אורכים אקראי זה יש קשר מתמטי תומך והוא משפט פיתגורס.

לעומת זאת, לצירוף אורכים אקראי של היקף המעגל וקוטרו אין קשר מתמטי תומך.

לכן, חקירת המעגלים שייכת לפיסיקאים, וחקירת הריבועים שייכת למתמטיקאים.

א.עצבר

ברצינות חיפשתי קישורים בוויקיפדיה

האם יש קישור למשולשים טבעיים , שרק איתם מטפלים בנושא של שלשות פיתגוריות ? אין קישור

האם יש קישור לתשובה על השאלה...מה פתאום נוסחה מסוימת מפיקה שלשות פיתגוריות ? אין קישור

האם יש קישור לתהליך המסביר איך לייצר משולש פיתגורי מסוים ? ( בעל זוויות מסוימות) אין קישור

ולא מצאתי

א.עצבר

1. "משולשים טבעיים" הוא (כדרכך) *מונח* חדש למושג ישן.

2. כדי לבנות משולש ישר זווית בעל צלעות שלמות עם זווית נתונה, יש להציג את טנגנס הזווית כיחס $\ t={\frac {2uv}{(u+v)(u-v)}}$. זה אפשרי אם ורק אם ${\frac {1+{\sqrt {1+t^{2}}}}{t}}$ רציונלי (ואז זה טריוויאלי).

3. הערכים באמת אינם מספקים קישור מפורש לכל שאלה שעשויה לעלות בדעת הקורא, אלא רק לשאלות טבעיות ומועילות (לפי הבנת העוסקים בתחום).

4. הטענה ש"חקירת מעגלים שייכת לפיזיקאים" אינה נכונה; במידה שיש היום חקירה של מעגלים במישור האוקלידי (דווקא יש: חפש מאמרים עדכניים על מעגלי אפולוניוס), היא נחשבת לנושא מתמטי. עוזי ו. - שיחה 10:07, 15 ביולי 2014 (IDT)

סיכום הנושא של משולשים טבעיים האלוגריתם של משולשים טבעיים בעלי זווית חוד רצויה.

לקשר המתמטי הבא מתאים השם ...הקשר הפיתגורי הקשר הפיתגורי מקשר בין מספר יחס של בחירה המתחיל ב 2 והוא עולה לאינסוף , ובין מספר יחס אחר (טנגנס של זווית) המתחיל באפס והוא עולה לאינסוף. הזווית שמדובר בה היא זווית חוד של משולש טבעי.

אין נוסחה לקשר הפיתגורי, והוא יושג בעזרת חישובים רבים פשוטים. הנה דוגמה לקשר הפיתגורי , שהושג עם חישובים מעטים.

מספר יחס של בחירה 2......3........4........6........10.....15.....20........30.......60.......מספר.. מספר יחס טנגנס ...אפס...0.75...1.333. ....2.4.....4.44.....7.. ..9.47.....14.5....29.5.....חצי המספר

מטעמי נוחיות נחליט כי מספר היחס של בחירה יהיה נובע מהמספר 120 שנסמן אותו באות ק , וממספר טבעי קטן ממנו שנסמן אותו באות כ

מיחס הבחירה 2 נסיק כי ק = 120 כ = 60 מיחס הבחירה 3 נסיק כי ק = 120 , כ = 40

מכל צמד של ק כ נפיק מספר פ = מחצית של ק מינוס כ מכל טריו ק כ פ נפיק מספרים טבעיים המייצגים ניצב ויתר של משולש טבעי.

מספר היתר = 4פפ + ככ מספר הניצב = 4 פכ את מספר הניצב האחר נחשב בעזרת משפט פיתגורס

לאחר הקדמה זו מוצגת המטרה....יש להשיג את נתוניו של משולש טבעי, שזווית החוד שלו קרובה ל 80 מעלות, ומכאן ברור כי טנגנס זווית זו הוא קרוב ל 7 מהקשר הפיתגורי נסיק, כי מספר היחס של בחירה ( המתאים לטנגנס 7 ) צריך להיות 15

עתה ( לאחר שיחס הבחירה נקבע ) אפשר להגיע אל הטריו ק....כ.....פ

ק = 120 כ = 120 חלקי 15 = 8 פ = מחצית של ק מינוס כ = 56

ועתה אפשר להגיע אל מספרים טבעיים המייצגים אורך יתר ואורך ניצב, של משולש טבעי בעל זווית חוד של 80 מעלות בקירוב

מספר היתר = 4פפ + ככ = 4 ( 56 * 56 ) + 8 * 8 = 12608 מספר הניצב = 4פכ = 4 * 56 * 8 = 1792 מספר הניצב האחר יושג בעזרת משפט פיתגורס והוא 12480

זוהי דוגמה לאלגוריתם של משולשים טבעיים בעלי זווית חוד רצויה. אלגוריתם זה הוא חדש בהחלט

א.עצבר ערכתי במקצת את השורה הראשונה (הושמטו בה "בריבוע") --62.219.167.60 09:23, 29 ביולי 2020 (IDT)טלמון

אזהרה

אם תמשיך לערוך כמו שערכת בשלשה פיתגוראית תחסם. Shannen - שיחה 20:11, 15 ביולי 2014 (IDT)

זה בסדר גמור, הרי הצגתי את סיכום הנושא

בתודה ובברכה

א.עצבר

האם יש מקום בוויקיפדיה לפרסם קובץ בן 6 עמודים, מאורגן ושיטתי כולל המחשות, המכסה את הנושא של שלשות פיתגוריות . ( אולי נישה של רעיונות ותיאוריות שלא בזרם המרכזי )?

א.עצבר

ניתן לרצף כקישור לאתר חיצוני. אם זכויות היוצרים על הקובץ שלך ואתה מסכים לוותר על חלק מזכויות היוצרים, אתה יכול להעלות את הערך לויקיפדיה או לוויקישיתוף ראה עזרה:תמונה. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 21:50, 15 ביולי 2014 (IDT)

זו תשובה טכנית שאינה מפגינה שיקול דעת. עוזי ו. - שיחה 22:06, 15 ביולי 2014 (IDT)

ויקיפדיה היא לא המקום לפרסום מחקר מקורי. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 21:59, 15 ביולי 2014 (IDT)

אולי אפשר להעלות את הערך משולשים טבעיים. משולשים טבעיים הם אינסוף משולשים ישרי זווית, המקיימים את המשוואה ...אורך ניצב אנכי + אורך יתר = CONSTTNT ממשואה פשוטה זו נובע אורך ניצב אנכי ישתנה ממקסימום לאפס ( זווית קצה תשתנה בין אפס ל 90 מע') אורך יתר ישתנה ממינימום למקסימום אורך ניצב אופקי ישתנה מאפס למקסימום ( זווית קצה תשתנה בין 90מע' לאפס ) למשולשים הטבעיים יהיו מספרים טבעיים המייצגים את אורך צלעותיהם.

א.עצבר

א.עצבר

כפי ששמת לב, היה באפשרותך לערוך כמעט כל דף באתר. עם זאת, ישנן עריכות שאינן מקובלות בוויקיפדיה ונחשבות להשחתה, וכך גם העריכה שביצעת. פעולותיך בוטלו, כך ששום נזק לא נגרם, אולם בעקבות זאת, הוחלט לחסום אותך. הסיבה לחסימתך היא: הוספת מחקר מקורי לשלשה פיתגוראית אחרי אזהרה.

*אם יהיו מקרים של השחתה חוזרת מצדך, אנחנו עשויים לפנות בתלונה לספק האינטרנט שלך.
*מעשיך עלולים להוות עבירה פלילית. עליך לדעת כי נשקול פנייה לרשויות החוק אם ההשחתה תימשך.
Shannen - שיחה 08:15, 16 ביולי 2014 (IDT)