| שלום יפתח89, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית! | |||||||||||||
|
| ||||||||||||
בברכה, איתי פ - שיחה 14:52, 19 ביולי 2009 (IDT)
היי יפתח, 
כל הכבוד על העריכות שביצעת היום בתיארוך פחמן-14. לרשותך עומדת תבנית:בעבודה על-מנת שתוכל להמשיך ולערוך ללא הפרעה. אם יש דברים שאני יכולה לסייע בהם, אשמח לעשות כן. ברוך הבא 
דקי • המטבחון • הסלון • בקרוב אצלכם 19:07, 15 באוגוסט 2011 (IDT)
מקרא עריכה
שמתי לב לתרומתך הרבה לוויקיפדיה העברית, ורציתי להביע את הערכתי. תודה רבה!
בברכה, בן-חנוך - שיחה 18:06, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
- אגב, שים לב שלא אפשרת (בהגדרות) לשלוח לך אימייל. ראה עזרה:העדפות#דואר אלקטרוני בן-חנוך - שיחה 18:06, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
- תודה רבה על העידוד! סידרתי את האפשרות לשליחת אימיילים.--יפתח89 - שיחה 18:23, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
- הערה קלה, הזכרת את שמו של ברויאר. בהנחה שהבנתי נכון - ברויאר מקבל את ביקורת המקרא, ובפרט: הכרה באפשרות שהמקרא *נערך* לאחר משה ובהכרה שהמקרא בהכרח שובש בתהליך העתקת כתבי יד. רק הוא לא מקבל את הנחת היסוד שלהם - שהמקרא הוא מעשי ידי אדם. לדעתו זהו חיבור אלוהי, שחובר מכמה "תעודות אלוהיים" או משהו כזה. קיצור, ברויאר (כמו האבן עזרא, ר' יהודה הלוי, ואולי כמה אמוראים בתלמוד) לא יכול לתאום עם התפיסה המסורתית-רדיקלית המחזיקה בנוסף לתפיסה לפיה המקרא הוא חיבור אלוהי - בתפיסה לפיה הוא לא שונה בקוצו של יוד ממסירתו ועד הנה. בן-חנוך - שיחה 23:09, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
- בנוגע לביקורת על נוסח המקרא, (כלומר, שהנוסח הנמצא בידינו איננו בהכרח הנוסח המדוייק כפי שנמסר על ידי משה) אתה צודק. אולם בנוגע לביקורת הגבוהה ושיטת התעודות, דעתו של ברויאר היא שכל המקרא נכתב על ידי משה מפי הגבורה, אולם הוא מכיל "בחינות" שונות כך ש"נראה כאילו" הוא נכתב על ידי אנשים רבים. בזמן שלמעשה החלקים השונים מבטאים צורות הסתכלות שונות על המציאות (או משהו כזה). על דעתו של ברויאר עיין כאן. ציטוט רלוונטי משם: "ובשיטה דומה גם אני מפרש את התורה. אני רואה שהתורה כוללת סיפורים ודינים הסותרים זה לזה במקומות רבים. דבר זה אין בו כדי להפתיע, ולאמתו של דבר היה צריך להיות צפוי מראש. שהרי אין לך דבר שאין בו 'בחינות' שונות ואף סותרות. כל בחינה מבטאת את האמת שלה, המתאימה לאחת ממידותיו של ה'. אולם אין זו אלא אמת חלקית. ורק צירוף כל הבחינות האלה מבטא את האמת השלמה הכוללת את כל מידותיו של ה', ורק היא אמיתה של תורה. משום כך כינס הקב"ה את הבחינות האלה למסגרת אחת, נתן להן ביטוי ספרותי הולם וכך יצר את ספר תורת ה'; הוא הספר שמשה קיבל מיד ה' בהר סיני ומסר אותו לבני ישראל." יפתח89 - שיחה 23:39, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
- אכן, התכוונתי לזה. אולי לא הבנתי היטב, אבל אני רואה בדבריו הכרה גם בביקורת הגבוהה (בכל מה שקשור לזיהוי תעודות/שכבות שונות בלבד. וכמובן שלא בנוגע למסקנות שלהם לגבי זהות/תקופת חיבור התעודות). בן-חנוך - שיחה 00:25, 21 באוגוסט 2011 (IDT)
- בנוגע לביקורת על נוסח המקרא, (כלומר, שהנוסח הנמצא בידינו איננו בהכרח הנוסח המדוייק כפי שנמסר על ידי משה) אתה צודק. אולם בנוגע לביקורת הגבוהה ושיטת התעודות, דעתו של ברויאר היא שכל המקרא נכתב על ידי משה מפי הגבורה, אולם הוא מכיל "בחינות" שונות כך ש"נראה כאילו" הוא נכתב על ידי אנשים רבים. בזמן שלמעשה החלקים השונים מבטאים צורות הסתכלות שונות על המציאות (או משהו כזה). על דעתו של ברויאר עיין כאן. ציטוט רלוונטי משם: "ובשיטה דומה גם אני מפרש את התורה. אני רואה שהתורה כוללת סיפורים ודינים הסותרים זה לזה במקומות רבים. דבר זה אין בו כדי להפתיע, ולאמתו של דבר היה צריך להיות צפוי מראש. שהרי אין לך דבר שאין בו 'בחינות' שונות ואף סותרות. כל בחינה מבטאת את האמת שלה, המתאימה לאחת ממידותיו של ה'. אולם אין זו אלא אמת חלקית. ורק צירוף כל הבחינות האלה מבטא את האמת השלמה הכוללת את כל מידותיו של ה', ורק היא אמיתה של תורה. משום כך כינס הקב"ה את הבחינות האלה למסגרת אחת, נתן להן ביטוי ספרותי הולם וכך יצר את ספר תורת ה'; הוא הספר שמשה קיבל מיד ה' בהר סיני ומסר אותו לבני ישראל." יפתח89 - שיחה 23:39, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
- הערה קלה, הזכרת את שמו של ברויאר. בהנחה שהבנתי נכון - ברויאר מקבל את ביקורת המקרא, ובפרט: הכרה באפשרות שהמקרא *נערך* לאחר משה ובהכרה שהמקרא בהכרח שובש בתהליך העתקת כתבי יד. רק הוא לא מקבל את הנחת היסוד שלהם - שהמקרא הוא מעשי ידי אדם. לדעתו זהו חיבור אלוהי, שחובר מכמה "תעודות אלוהיים" או משהו כזה. קיצור, ברויאר (כמו האבן עזרא, ר' יהודה הלוי, ואולי כמה אמוראים בתלמוד) לא יכול לתאום עם התפיסה המסורתית-רדיקלית המחזיקה בנוסף לתפיסה לפיה המקרא הוא חיבור אלוהי - בתפיסה לפיה הוא לא שונה בקוצו של יוד ממסירתו ועד הנה. בן-חנוך - שיחה 23:09, 20 באוגוסט 2011 (IDT)
- תודה רבה על העידוד! סידרתי את האפשרות לשליחת אימיילים.--יפתח89 - שיחה 18:23, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
תוספת קטנה עריכה
שלום יפתח, בעניין עולמו של יובל, לגבי עבד נרצע, שנגעת בו, זו דוגמה מצוינת, ליישוב סתירה בצורה מתקבלת על הדעת, ולראיה, ניתן ללמוד זאת גם משפתנו, כאשר מדברים על מאסר עולם, מתכוונים לעולמו של החוק, שהוא קצוב שנים, על פי חוקי המדינה, ולא בהכרח לעולם ועד. בברכה. טיפוסי - שו"ת 12:43, 26 באוגוסט 2011 (IDT)
- הפירוש של מאסר עולם הוא אכן מאסר ללא הגבלת זמן ולא "לעולמו של החוק", העובדה שניתן לקצוב אותו לאחר מכן, ושעל פי רוב עושים זאת, אינה מעלה ואינה מורידה. יפתח89 - שיחה 21:58, 27 באוגוסט 2011 (IDT)
- בקישור עצמו שהבאת, רואים שבישראל למשל, מאסר עולם הוא ללא הגבלת זמן כל עוד לא נקצב, וזה אך ורק על עבירת רצח, לא כך בעבירות אחרות שהשופט החליט להשית מאסר עולם, שם זה יהיה עשרים שנה בכל מקרה. (ולגבי מדינות אחרות ראה בערך מאסר עולם) זו בדיוק כוונתי, שבתורה גם כן נמצאים שתי המשמעויות; נאמר "לעולם בהם תעבודו" ביחס לעבד כנעני כאן פירושו אכן לצמיתות, אלא אם כן ישוחרר, וגם נאמר "עבד עולם" ביחס ל"עבד עברי נרצע" והכוונה כפי שרש"י מביא לעולמו של יובל, כפי שמפורש דינו ב"ואלה המשפטים". טיפוסי - שו"ת 12:36, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
- כל מה שכתבת אינו נוגע לפירוש של "מאסר עולם", שהוא כמו ההגדרה שהבאתי. מכיוון שבפועל ברוב הפעמים קוצבים את העונש, אז העונש "מאסר עולם", אכן נהפך לעונש שאינו תמיד לעולם, ולכן כששופט גוזר מאסר עולם, יכולים להסתכל על זה כגזר דין לעשרים שנה, כל זה אינו נוגע לענינינו.יפתח89 - שיחה 19:50, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
- העניין הוא כזה, לא משנה איך נקרא לזה, למעשה השופט מכנה "מאסר עולם" גם למה שהוא מתכוון יהיה מאסר לעשרים שנה. הבאתי את זה, כדי להמחיש את "דיברה תורה כלשון בני אדם" בביאור דברי רש"י בפרשת ראה שעברה. טיפוסי - שו"ת 19:57, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
- כל מה שכתבת אינו נוגע לפירוש של "מאסר עולם", שהוא כמו ההגדרה שהבאתי. מכיוון שבפועל ברוב הפעמים קוצבים את העונש, אז העונש "מאסר עולם", אכן נהפך לעונש שאינו תמיד לעולם, ולכן כששופט גוזר מאסר עולם, יכולים להסתכל על זה כגזר דין לעשרים שנה, כל זה אינו נוגע לענינינו.יפתח89 - שיחה 19:50, 28 באוגוסט 2011 (IDT)
- בקישור עצמו שהבאת, רואים שבישראל למשל, מאסר עולם הוא ללא הגבלת זמן כל עוד לא נקצב, וזה אך ורק על עבירת רצח, לא כך בעבירות אחרות שהשופט החליט להשית מאסר עולם, שם זה יהיה עשרים שנה בכל מקרה. (ולגבי מדינות אחרות ראה בערך מאסר עולם) זו בדיוק כוונתי, שבתורה גם כן נמצאים שתי המשמעויות; נאמר "לעולם בהם תעבודו" ביחס לעבד כנעני כאן פירושו אכן לצמיתות, אלא אם כן ישוחרר, וגם נאמר "עבד עולם" ביחס ל"עבד עברי נרצע" והכוונה כפי שרש"י מביא לעולמו של יובל, כפי שמפורש דינו ב"ואלה המשפטים". טיפוסי - שו"ת 12:36, 28 באוגוסט 2011 (IDT)