=>אין צורך בהודעת ברוך הבא
התנצלות עריכה
לא ראיתי את הודעת "בעבודה" על ידיעות ספרים כשסידרתי את הקטגוריות. סליחה, DGtal 22:11, 9 יולי 2006 (IDT)
- לא נורא, קורה כהן יובל 22:13, 9 יולי 2006 (IDT)
ספרנות עריכה
חשבתי שאני הספרן היחיד שמסתובב פה, בטח ספרן תורני (זן נדיר כידוע). מה שאומר שיש לי רשימת מטלות בשבילך: 1) רואה את הערך ספרייה? לא שלם, לא בדוק ולא מוגה. אשמח לכל תיקון, הוספה והערה. 2) ספרייה תורנית - מגיע לספריות אלו ערך עצמאי. תוכל להתבסס על ספרייה#ספריות תורניות בין השאר. יש לי עוד כמה רעיונות, אבל זו התחלה. אגב, איפה היית ספרן? DGtal 20:48, 11 יולי 2006 (IDT)
- עזבתי את הספרייה בה עבדתי עקב סכסוך (בוא נגיד רק שלא שילמו לי כמו שצריך) ככה שאני מעדיף שלא לדבר על זה (רק אומר שזו ספרייה באיזור המרכז נוטה לירושלים), לא למדתי ספרנות מקצועית (כמו סוגי ספריות וכו', ושיטת הקטלוג המוכרת לי היא בעיקר שיטת "שו"ת ראשונים" "שו"ת אחרונים" "מחשבה" "פרשני שו"ע" וכו') סה"כ קיבלתי קורס הדרכה די בסיסי כהן יובל 20:56, 11 יולי 2006 (IDT)
- לא ידעתי שיש ספריות תורניות שמשלמות בכלל... כמו שכבר כתוב בפסקה שציטטתי, לא כל כך מתייחסים לכללים בספריות תורניות, ובטח שכמעט ואין מקצוענים שם. מה שכן, אפשר לכתוב עוד על המאפיינים: מה נכנס ומה לא לפי סוג ושיוך הישיבה, מה החלוקות הראשיות המקובלות, הרעיון של סידור לפי שם ספר ולא שם מחבר, ההתייחסות לכתבי עת תורניים, עוד על מאגרים תורניים ושילובם בספריות וכו' וכו'. סתם רעיונות להרחבה אם מתחשק לך. DGtal 21:11, 11 יולי 2006 (IDT)
- בבקשה, הערה ראשונה: יש ספריות תורניות שמשלמות לספרנים" :-)
- לא ידעתי שיש ספריות תורניות שמשלמות בכלל... כמו שכבר כתוב בפסקה שציטטתי, לא כל כך מתייחסים לכללים בספריות תורניות, ובטח שכמעט ואין מקצוענים שם. מה שכן, אפשר לכתוב עוד על המאפיינים: מה נכנס ומה לא לפי סוג ושיוך הישיבה, מה החלוקות הראשיות המקובלות, הרעיון של סידור לפי שם ספר ולא שם מחבר, ההתייחסות לכתבי עת תורניים, עוד על מאגרים תורניים ושילובם בספריות וכו' וכו'. סתם רעיונות להרחבה אם מתחשק לך. DGtal 21:11, 11 יולי 2006 (IDT)
הערות שעלו לי בזמן קריאה ראשונית של הערך המדובר:(ספרייה#ספריות תורניות)
- "ספרייה תורנית היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים ומיועדת לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית" - יש גם חוקרים תורניים אקדמיים שמשתמשים בספריות תורנייות ולאו דווקא כמצוה דתית.
- "תוך הימנעות מכוונת מהכנסת ספרות שאיננה תורנית מובהקת (כגון הספרים החיצוניים, ספרי תנועת ההשכלה וכו')" - יש גם ספרייות תורניות עם ספרי מחקר ביהדות (אקדמאיים) לי אישית קשה להגדיר אותם כ"ספרות תורנית מובהקת".
- ספרייה תורנית בישיבה מוגדרת כ"אוצר הספרים" (ככל הזכור לי כך גם כתוב בחותמת הספרים של אם הישיבות בוולוז'ין) ואולי כדי להבדיל בין הספרייה (החדר עם הספרים) לבין חמשה-שישה מדפים (ושוב הערה אישית, כשביקרתי בישיבות חרדיות ושאלתי איפה הספרייה? תיקנו אותי "אוצר הספרים"...) כהן יובל 21:20, 11 יולי 2006 (IDT)
(ולגבי מאגרים תורניים, דוקא ספריות יכולות יותר לאפשר להם מאגרים כמו "אוצר החכמה" לדוגמא והייתי בספרייה תורנית בבני ברק (לא זוכר את השם) עם מחשבים בשביל חיפוש במאגרי מידע) לגבי סידור לפי שם ספר (ולא לפי מחבר) לא מכיר חלוקה כזאת, אני מכיר רק חלוקה לפי נושאים כהן יובל 21:22, 11 יולי 2006 (IDT)
- כשהחלטתי להגדיר ספרייה תורנית התייחסתי לישיבות וכד'. בכוונה ניסיתי ליצור בידול בין ספריות אלו ל"ספרייה למדעי יהדות" באוניברסיטה או ספריית הסמינר בניו יורק וכדו'. יש חוקרים, גם תורניים, שמנצלים את הספריות למחקר שלא בהכרח בשל תלמוד תורה (מצווה), אך זה לא היעוד של ספריות אלו להבנתי.
- אתה צודק שכדאי לציין שספרות מחקרית מסויימת נכנסה, אם אינני טועה בעיקר 1) מהדורות מדעיות של ראשונים למשל (גם אם המהדיר לא תמיד מאנ"ש), 2) מחקרים מדעיים סביב נושא תורני או קרוב אליו, כאשר פה יותר מסתכלים על מי כתב את זה (דוגמה מעניינת לבעיה: ספרי הרב שאול ליברמן).
- "אוצר הספרים" הוא אחד הכינויים הוותיקים של ספרייה (יחד עם בית עקד ספרים, ביבליוטעק וכו'). המינוח ספרייה הוא, לפי מה ששמעתי, חידוש של איתמר בן אב"י. השימור של השם הקיים הוא הגיוני (חדש אסור מן התורה), אבל זה לא העיקר. קשה לחלק ספריות לפי גודל, ותחת "ספריות פרטיות" ציינתי הגדרה שכוללת גם כמה מדפים, אם כי כל אחד מבין שלרוב כמה עשרות ספרים זה לא אוסף מי יודע מה.
- לגבי מאגרים תורניים, כפי שציינתי שם (אולי יש מקום לשפר את הניסוח) גם בספריות יש מחשבים לצרכים שונים, ביניהם מאגרים תורניים. אולי באמת מה שיותר מעניין הוא זה שהספריות כמעט תמיד לא מחוברות לאינטרנט.
- הכוונה שלי בסידור לפי ספר הוא שתחת נניח שו"ת אחרונים זה מסודר לעיתים לפי א"ב שם הספר בניגוד לספריות רגילות שם כמעט תמיד זה לפי שם משפחת המחבר (הסיבה הגיונית: ההפניות בספרות רבנית היא לפי שם ספר, לרוב ללא ציון המחבר ורבים מכירים את הנודע ביהודה או החזון איש ולא יודעים מה שמם ושם משפחתם. 00:05, 12 יולי 2006 (IDT)
- אכן, היעוד הוא לקיום מצות תלמוד תורה ולא לשם מחקר תורני לקבלת תואר במדעי היהדות. ולא התכוונתי מבחינת הייעוד אלא מה קורה באופן מעשי.
- מהדורות מדעיות של ספרי ראשונים זו דוגמא מצויינת (אם זכור לי נכון המהדיר של ספר המנהיג במהדורה החדשה (לא של "הוצאת קעסט-לייבוביץ'") הוא הר' פישמן מימון ואע"פ כן הוא נכנס גם לישיבות חרדיות למרות ההתנגדות למהדיר), אני התכוונתי יותר למה שציינת ב(2) זכור לי שראיתי גם ספרים החוקרים סיפטומים של מחלות והשוואת סימני מחלה לאמור בש"ס (לצערי איני זוכר את שם הספר)
- לגבי ספריות/אוצר ספרים רק ציינתי את העובדה שכך המקום נקרא (בלי התייחסות האם הדבר נכון או לא).
- לגבי חיבור לאינטרנט נראה לי שהיום יותר נכון לומר שזו בעיה של חדשות (ספרים חדשים שיצאו לדוג') מאשר מאגר מידע (לאחר הוצאת אוצר החכמה ודומיו)
- לגבי שמות מחברים אכן זו אפשרות אם כי כוונתי הייתה שאחר החלוקה הבסיסית (מדף מפרשי מפרשי מסכת אבות, מדף מפרשי ש"ס ראשונים וכו') לא בטוח שתמיד מדובר בחלוקה הגיונית אלא יותר שרירותית (לא נצמדים לחוקיות מסויימת) כהן יובל 00:25, 12 יולי 2006 (IDT)
אשמח להערות ותיקונים. בברכה, DGtal 21:44, 26 יולי 2006 (IDT)