שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
 | |
| שאול ליברמן, 1936 | |
| לידה |
28 במאי 1898 מוטלה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1983 (בגיל 84) ארצות הברית |
| ענף מדעי | מדעי היהדות |
| מקום מגורים | האימפריה הרוסית, ישראל, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מוסדות |
בית המדרש לרבנים באמריקה |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| ההדרת התוספתא ופירושה, מחקרים בנושאי התלמוד הבבלי | |
  | |
תולדות חייו
עריכהנולד במוטול (מוטילי) שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, למשה ולדינה בדנה,[1] בתו של הרב שאול קצנלנבוגן, שעל שמו הוא נקרא. אח סבתו מצד אביו היה הרב מלכיאל צבי טננבוים, רבהּ של לומז'ה, מחבר שו"ת "דברי מלכיאל" ומגדולי המשיבים בדורו, אשר אף הוא היה יליד מוטול, ואבי-סבו מצד אביו היה בעל הקרן אורה. בצעירותו למד בישיבות מלץ, סלבודקה, מינסק, ישיבת נובהרדוק שגלתה להומל (ליד מינסק),[2] וכן עם בן דודתו החזון איש (אמו ואם החזון איש היו אחיות), הוסמך לרבנות ונודע בכינוי "העילוי ממוטילי". בשנת 1920 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קייב, לאחר מכן המשיך את לימודיו בננסי עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1927.[3]
ליברמן התיישב בירושלים ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך במחזור הראשון שלה.[4] בשנת 1931 התמנה למרצה. בין השנים 1935–1940 עמד בראש המכון לחקר התלמוד ע"ש הארי פישל בשכונת הבוכרים בירושלים, שאליו הוזמן על ידי ידידו הראי"ה קוק. כן לימד בבית המדרש של תנועת המזרחי[5] וכן במכללת ליפשיץ.
בשנת 1940 מונה על ידי הרב אליעזר פינקלשטיין נגיד בית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק, המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית, לפרופסור ולאחר מספר שנים שירת כרקטור המוסד. הסכמתו לעבוד במוסד ליברלי יחסית הביאה לביקורת עליו מצד החרדים, בייחוד על רקע הקרע המתעצם בין האורתודוקסיה לקונסרבטיבים בעשורים הבאים. ליברמן עצמו תקף את מבקריו פעמים רבות, ועמדתו התבטאה במכתב ששלח ב-1974 ”אני מלמד תורה לעם ישראל ופוליטיקה לא מעסיקה אותי. אינני 'אורתודוקסי' ולא 'קונסרבטיבי'. יש רבנים 'קונסרבטיבים' הנוהגים כפי ההלכה ורבנים 'אורתודוקסים' שאינם נוהגים לפיה. אני דואג לכך שהמורים בבית-המדרש יהיו משלומי אמוני ישראל ושהתלמידים והבוגרים יהיו שומרי תורה ומצוות כראוי וכיאות.” הוא אף הכריז בפני כנסת הרבנים שהסירוב לקבל את תקנותיה בענייני קידושין נובע מחשש פוליטי ולא משיקולים הלכתיים, ולעג לנכונות האורתודוקסים להתפשר בהלכה ולהעניק הכשרים וכדומה במקרים מסופקים.[6] ב-1957 התעוררה סערה ציבורית כאשר הרב משולם ראטה סירב לקבל ביחד עם ליברמן את פרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשל כך ובשל מחאת הרבנים האורתודוקסיים באמריקה, ויתר ליברמן על הפרס.[7] יש שאומרים שהרבי מלובביץ', לעומת זאת, טען שכל עוד שאול ליברמן מכהן בבית המדרש לרבנים – מותר לעבוד שם.[8]
הישגו הגדול והמוכר ביותר של ליברמן הוא ההדרת התוספתא ופירושה. מהדורתו ופירושיו הם נכס צאן ברזל של המחקר התלמודי. בנוסף יש לציין את מחקריו פורצי הדרך בתלמוד ירושלמי.
בשנת תשל"א (1971) הוענק לו פרס ישראל למדעי היהדות, אף שלא היה תושב ישראל, כנדרש בכללי הפרס. בשנת 1971 הוענק לו פרס הארווי על עבודתו בהכרת תרבויות המזרח הקרוב בתקופה ההלניסטית והרומית, ועל עבודתו להבנת מקורותיה של הספרות התלמודית.[9] באותה השנה, הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[10] נפטר במטוס בדרכו לישראל בט' בניסן תשמ"ג 22 במרץ 1983. על שמו המכון לחקר התלמוד של בית המדרש לרבנים באמריקה.[11]
משפחתו
עריכהאשתו הראשונה, רחל (נפטרה בי"ח בסיון, תרצ"א),[12] הייתה נכדתו של ר' ירוחם יהודה ליב פרלמן, ה"גדול ממינסק", שהיה מגדולי דורו – בת חתנו, הרב אליעזר רבינוביץ, רבהּ של מינסק. אשתו השנייה של ליברמן הייתה יהודית בר-אילן, בתו של הרב מאיר בר-אילן. לליברמן היה אח יחיד בשם מאיר יונה ליברמן (1907–2004), אשר היה בן-בית אצל הרב חיים עוזר גרודזינסקי, בעל ה"אחיעזר", הרב אברהם ישעיה קרליץ, בעל ה"חזון איש" והרב יצחק זאב סולובייצ'יק – הרב מבריסק, וכן היה מהוגי הדעות של חוג נטורי קרתא ואף פרסם מאמרים בביטאון החומה.
מספריו וכתביו
עריכה- תוספתא כפשוטה - על ספר זה זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל
- מהדורה מדעית לתוספתא, שעל בסיסה כתב את התוספתא כפשוטה (ארבעה חלקים)[13]
- תוספת ראשונים (ארבעה חלקים)
- שקיעין
- מדרשי תימן
- ספרי זוטא במדבר
- מדרש דברים רבה ע"פ כת"י אוקספורד קובץ 147[14]
- יוונית ויוונות בארץ-ישראל
- על הירושלמי
- תלמודה של קיסרין תרצ"א, ירושלים
- הירושלמי כפשוטו למסכתות שבת, עירובין ופסחים
- הלכות הירושלמי לרבינו משה בן מיימון[15]
- ירושלמי נזיקין: כתב יד אסקוריאל (יחד עם א"ש רוזנטל)
לקריאה נוספת
עריכה- שמא יהודה פרידמן (עורך), ספר הזיכרון לרבי שאול ליברמן, בית המדרש לרבנים באמריקה, תשנ"ג.
- אביעד הכהן, "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו": (חליפת מכתבים בין הר"ש ליברמן לי"ד אברמסקי), הצופה – מוסף ספרות, י"ח בניסן תשמ"ד (21.4.84), עמ' 5
- אביעד הכהן, "התנא מניו יורק", מדעי היהדות 42 (תשס"ג-תשס"ד), עמ' 289–301
- אביעד הכהן, "שלומיאל, שלימזל ונעביך – מכתבים גנוזים של הרב פרופ' שאול ליברמן לגרשם ופניה שלום", הארץ – ספרות ותרבות, גיליון ערב שביעי של פסח תש"ס (25.4.00), עמ' ה1.
- אביעד הכהן, "התנא הירושלמי מניו יורק", מקור ראשון, מוסף שבת, 31.3.23, עמ' 11-8
- דב זלוטניק, "המתודולוגיה של שאול ליברמן ב"יוונית ויוונות בארץ ישראל", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות יא, חטיבה ג: היצירה הרוחנית, כרך ראשון: ספרות תלמודית ורבנית (תשנ"ג / 1993), עמ' 9–14
- Saul Lieberman: The Man and His Work: The Man and his work, Eliyahu J. Schochet and Solomon Spiro, New York, New York: The Jewish Theological Seminary of America, 2005
- Saul Lieberman and the Orthodox, Marc Shapiro, University of Scranton Press, 2006
קישורים חיצוניים
עריכה
- כתביו של שאול ליברמן
- רשימת הפרסומים של שאול ליברמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של שאול ליברמן באתר רמב"י
- טוביה פרשל, ביבליוגרפיה של כתבי שאול ליברמן - עד שנת תשכ"ג, חלק שני - תשכ"ז עד תשל"ז
- רשימת מאמרים על שאול ליברמן באתר רמב"י
- ספרו תוספתא כפשוטה - טקסט מוקלד באתר ספריא
- ספרו תוספתא מדעית - טקסט מוקלד באתר ספריא
- כתבי שאול ליברמן בפורום ספרים וסופרים, בחדרי חרדים
- על חטאים וענשם, ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' רמ"ט - ר"ע, באתר "מסורתי"
- שאול ליברמן, כך היה וכך יהיה, קתדרה 17
- על שאול ליברמן
- אליעזר שמשון רוזנטל, המורה
- גילון כתב העת הדואר המוקדש לשאול ליברמן, יא ניסן תשכ"ג
- ארי (יצחק) שבט, קשריו של הרב קוק עם הפרופ´ הרב שאול ליברמן כדגם ליחסו למחקר תורני ביקורתי, אתר ספריית אסיף
- דוד רוזנטל, פרופ' שאול ליברמן ז"ל, קתדרה, 28, יוני 1983, עמ' 3–4.
- דוד רוזנטל, על דרכו של מהר"ש ליברמן בחקר תורת ארץ-ישראל, קתדרה 28, יוני 1983, עמ' 16-5
- טוביה פרשל, ר' שאול ליברמן ופועלו המדעי
- מאיר בר-אילן, זיכרון לראשונים - שאול ליברמן, קתרסיס 3
- שאול ליברמן, הכחשה, קתרסיס 3
- מאיר בר-אילן, שאול ליברמן: החכם הגדול ביותר בישראל, M. Lubetski (ed.), Saul Lieberman (1898-1983) Talmudic Scholar and Classicist, Lewiston - Queenston - Lampeter: The Edwin Mellen Press, 2002, pp. 79-87
- דוד תדהר (עורך), "שאול ליברמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2317
- כרטיס אישי ואודותיו, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- דוד גולינקין, "Was Professor Saul Lieberman "Orthodox" or "Conservative?
זאב ספראי, אשרי המורה: הכבוד שזכה בו הרב פרופ' שאול ליברמן ז"ל, בעיתון מקור ראשון, 5 בספטמבר 2022- אביעד הכהן, סיפורו של הרב שלא האמין במימרה "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", באתר הארץ, 23 במאי 2023
- אביעד הכהן, התנא הירושלמי מניו-יורק: 40 לפטירתו של פרופ' שאול ליברמן, בעיתון מקור ראשון, 4 באפריל 2023
- אביעד הכהן, ששת הימים ושבעת השערים: התכתבות בין שאול ליברמן ליצחק נבון, בבלוג "עונג שבת", 9 ביוני 2023
שאול בן משה ליברמן (1898-1983), דף שער בספרייה הלאומית- שאול ליברמן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ דוד תדהר (עורך), "שאול ליברמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2317
- ^ ארי (יצחק) שבט, קשריו של הרב קוק עם הפרופ´ הרב שאול ליברמן כדגם ליחסו למחקר תורני ביקורתי, אתר מרכז יב"ע
- ^ בעל "תוספתא כפשוטה", על המשמר, 10 בינואר 1958
- ^ מתן תעודות הגמר לגומרים הראשונים של האוניברסיטה העברית, עיתון הארץ, 26 בינואר 1932.
- ^ בית המדרש למורים "מזרחי", הצופה, 24 בינואר 1938
- ^ ראה גולינקין, Orthodox or Conservative, בקישורים החיצוניים
- ^ פרופ. שאול ליברמן הסתלק מפרס הרב קוק של עת"א, הצופה, 13 באוקטובר 1957; שאול ליברמן והתנועה האורתודוקסית, הרהורים, 26 בינואר 2006. הבלוג מתייחס לספר של מלך שפירא.
- ^ Chaim Daflin (1996) ,Conversations with the Rebbe, Menachem Mendel Schneerson : Interviews with 14 leading figures about the Rebbe. Los Angeles: JEC, pp. 53-63.
- ^ זוכי פרס הארווי
- ^ מקבלי תואר "דוקטור לשם כבוד" ואותות הוקרה אחרים, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ מאגר עדי הנוסח הפועל בשיתוף המכון
- ^ ליברמן שאול, תלמודה של קיסרין, תרביץ תרצ"א, עמ' 8; הלויה רבת עם, דואר היום, 5 ביוני 1931
- ^ מיכאל ששר, עושר מדהים לאין קץ, מעריב, 14 באוקטובר 1988
- ^ לבקורת ראה יהודה פריס-חורב, אגרת בקרת, תל אביב ת"ש, באתר היברובוקס
- ^ בספר דן ביחסו של הרמב"ם לירושלמי ואף הדפיס קטעי כתב יד של הרמב"ם המהוות קיצור של הרמב"ם לירושלמי על הייחוס הספר לרמב"ם יצאו עוררים רבים, ראו בספרו של ב.ז. בנדיקט, הרמב"ם ללא סטיה מן התלמוד, אסופת שיעורים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה.