2A00:A040:188:1E:E4D0:54BC:C9C1:6393

שלום יקירים קדושים ואהובים כידוע כולם מעתיקים עבודות מוויקיפדיה לכן הנה לכם עבודה מוכנה: השנה היא 2020 . בישראל יש כ 152 אלף תושבים ממוצא איתיופי האפליות נגד אנשים מהמגזרים "הנחותים", המקרי אלימות ,ההסתות עדיין מתרכשים וגדלים מיום ליום. לא רק אלימות ואפליות נחשבות כמקרים גזעניים חמורים. כל אמירה שמקטינה גזע אחר היא חמורה. כמה פעמים יצא לנו לשמוע בדיחה או אמירה גזענית ושתקנו. "הסכמה שבשתיקה" שבני אדם לא משמיעים את קולם ולא מוכנים לעזור הם נחשבים כמשתפי פעולה וגזענים בעצמם. מכיוון שהגזענות היא לא רק אמירה חריפה המעליבה אדם, היא גם מפלה בין אנשים ומסכנת חיים, ישראל חוקקה חוקים האוסרים במפורש על גזענות. לפי ויקיפדיה (2020) חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הוא חוק האוסר הפליה בקבלה לעבודה ובתנאי העבודה. חוק לשון הרע הקובע כי דבר שפרסומו עלול לבזות אדם בשל גזעו הוא בגדר לשון הרע והוא אסור. ובחוק העונשין הקובע ש"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". סעיף 144ב קובע: "המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים". עם כל החוקים והאיסורים נגד הגזענות איך זה יתכן שהגזענות היא תופעה שמתפתחת? .הבסיס לגזענות טמון בשילוב בין שני מרכיבים. הראשון הוא השוני הטבעי שיש בין בני אדם, השני הוא הטבע האגואיסטי שלנו. בתור בני אדם הטבע שלנו הוא אגואיסטי ואנחנו מרגישים רצון עז להיות יותר טובים מאחרים. יותר חזקים, יפים, מוצלחים. אם לדוגמה יש לי עיניים כחולות ולך חומות, אז יש בי רצון לשכנע את עצמי שמה שיש לי טוב יותר משלך. זהו דחף אגואיסטי טבעי שיושב באדם להרגיש את עצמו נעלה יותר מהאחרים. ככל שאנחנו מתפתחים כבני אדם האגו שלנו גם מתעצם ומגביר את הרגישות להבדלים שבינינו לבין האחרים. אנחנו מודדים את עצמנו ביחס לזולת. אנחנו רואים עד כמה שאנחנו שונים מהאחרים והם ממנו. בהתאם לזה אנחנו מרגישים צורך להצדיק את עצמנו כל פעם, ולעיתים גם להקטין מגזרים ואנשים אחרים כדי שאנחנו נרגיש בשליטה מלאה על החיים שלנו, וכדי שלא נרגיש שחסר לנו משהו שלאחר יש. לכן הגזענות רק עולה ומתפתחת מדור לדור. בארצות הברית מחקרים גילו שאדם לבן מרוויח כ13% אחוז יותר משאדם כהה עור מרוויח באותה עבודה ואותן שעות עבודה. ובישראל נשים אתיופיות וערביות מרוויחות פחות 50% מהשכר הממוצע במשק. ובמחקר שנערך בישראל בשנת 2016 מראה נתונים מדאיגים, אחד מתוך 4 ישראלים חווה גזענות בשנה האחרונה. האם זה ייתכן שאדם ירוויח סכום כסף מסוים לפי הגזע שלו, ולא לפי יכולתיו? ההשפעות של הגזענות הן חמורות. מדענים הוכיחו כי לגזענות יש השפעה פיזית ונפשית חמורה מאוד. במחקר שנערך באוסטרליה בקרב 800 תלמידים מצאו כי הגזענות משפיעה קשות על בראיתו הנפשית והפיזית של הילד. תחושות מתמשכות של עצב, כעס, דיכאון, כאבי ראש, קצב לב מוגבר, הזעה, רעד ומתח שרירים. אלו הן השפעות העכשוויות שהילד סובל מהם לתקופה מתמשכת. אך, הגזענות עלולה לערער את בריאותו הנפשית והפיזית של הילד מגיל צעיר ובכך היא מגדילה את הסיכון לדיכאון ובעיות בבריאות לטווח הארוך.

חשוב נורא לעקור את הגזענות מכל פלטפורמה אפשרית ולדאוג שכל אדם ירגיש שווה אחד לשני ושלא יקרה שאדם ירגיש נחות בגלל מגדרו. כולנו בני אדם, כולנו נבראנו בצלם אלוקים. זה לא ייתכן שניתן לעצמנו את הזכות לשפוט ולעשות פרוטקציות לפי צבע העור/דת של אנשים. דבר שאין לנו בכלל שום שליטה עליו.

אחד הפתרונות לגזענות הוא ללמוד לשחק יחד בכזה פאזל. להרכיב מכל בני האדם תמונה אחת שלמה ויפה. כך נגיע להרגשת הכוח האחד שממלא את כל הבריאה. לחיים מעל כל המגבלות והבעיות שנוצרו בגלל הבדלי גזע. לחיים שבו כולנו נהיה מאוחדים. שנתחיל להתייחס לאנשים בתור נשמה ולא בתור צבע או אמונה. שנפנים את העובדה שאנחנו בני אדם לא אותו הדבר, לכולנו יש ערכים ודעות שונות. אבל אני לא מעל אף אחד ואף אחד לא מעליי. 

בנוסף לכך, חשוב להתחיל מגיל צעיר לחנך וללמד את הילדים של דור העתיד על נושא זה. שילדים ילמדו מגיל קטן את החשיבות של שוויון ואהבת חינם.

חוק העונשין

ברוך בואך לוויקיפדיה. כפי ששמת לב בניסוי שעשית, יש באפשרותך לערוך כמעט כל דף באתר. זה עובד. גם אם התכוונת רק לבדוק את אפשרויות העריכה, השינוי שביצעת בדף חוק העונשין מוצג למשתמשים אחרים שצופים באותו הדף, וחבל. להבא, יש לבצע עריכות כאלה בארגז החול שנועד לתרגול הממשק של ויקיפדיה. ניסויים, השחתות, הבלים, שגיאות וגסויות לא נשארים בדפי ויקיפדיה זמן רב, משום ששינויי הדפים מנוטרים ונבדקים כל העת בשבע עיניים. בכל זאת, בזמן הקצר שיעבור בין השינוי שביצעת בדף לבין תיקונו, עשויים לראות את השינוי קוראיו של הדף, ובכך ייחשפו למידע מוטעה או לדף מושחת, מה שעשוי להטעות אותם. כדי ללמוד יותר על האתר כדאי לפנות אל דף ברוכים הבאים. שאלות בנושאי תוכן, שלא נמצא להן מענה בדפי העזרה הקיימים בוויקיפדיה, יש להוסיף כאן.

תודה, איתי פ. • שיחה 21:47, 28 באפריל 2020 (IDT)