שיחת משתמש:Ymm/טיוטה2

כמה הערות

לבקשתך, כמה הערות על הערך. (אני מגיב פה, כי אני מניח שיהיה לך יותר נוח לעבוד על ההערות ככה. אם אתה רוצה, אתה מוזמן להעביר אותם לאן שתרצה).
הערה כללית: מכמה ניסוחים, אני מניח שהערך הוא פרי עבודה שהגשת באיזשהוא מוסד. לדבר זה יש יתרון וחסרון. היתרון, הוא שככל הנראה עשית עבודת מחקר רצינית, והקפת את המקורות העיקריים בסוגיה. החסרון, הוא שיש חשש שמא הערך ילקה במחקר מקורי. כמו כן, יש כמה ניסוחים בערך שמתאימים לעבודת חקר, ופחות מתאימים לסקירה אנציקלופדית.
אני מניח שניתן, בעבודת עריכה נכונה, להתגבר על הבעיות האלו, אבל חשוב להיות מודע אליהן.

1. . בהערה 1, על החריגים בהם יש שני טעמים על אותו טעם, רצוי, מלבד ההפניות לספר של הרב ברויאר, גם להסביר/להדגים כמה מהחריגים.
2. עם זאת, כדאי לשקול את כל הפסקא הזו ולהחליט האם היא חשובה. לדעתי אחרי שתציג את שתי מערכות הטעמים, וההבדלים ביניהם, רצוי לציין שברוב כתבי היד, שתי המערכות כתובות במקביל על המילים. אין צורך לציין זאת כ"הטעמה כפולה".
3. כנ"ל רצוי להציג קודם כל את התופעה, (מה שנמצא בפסקאות "מערכת ההטעמה הכפולה וחלוקתה לטעם עליון ולטעם תחתון", "מקורן של מערכות טעם עליון וטעם תחתון") ורק לאחר מכן את ההשלכות שלה על מניין הפסוקים.
4. בפסקא "סתירה במניין פסוקי המקרא" לא ברור איזה מניין הוא לפי איזו חלוקה.
5. המשפט על הסתירה במניינים בסוף הפסקא "מערכת ההטעמה הכפולה וחלוקתה לטעם עליון ולטעם תחתון" מיותר.
6. "נראה בבירור שמסורת התרגום של הקטעים הללו תפסה את החלוקה לדיברות כחלוקה המשמעותית בקריאת הקטע". האם זו קביעה שלך, או שהיא מתבססת על המקורות?
7. "בכתב יד אחד ספציפי הוא מציין כי הושלמו על ידי סופר מאוחר ניקוד וטעמים טברניים ונרשם בו הטעם העליון בלבד." זה לא סותר את הקביעה שהטעם העליון הוא הבבלי?

לא היה לי כוח לעבור על שאר הפיסקאות, אחרי שתרגיש שהשלמת את הערך, אני אשתדל לעבור על כולו.
בנוסף, אכתוב עוד כמה נושאים שרצוי היה לדון בהם.

1. באיזו תקופה נכתבו שתי המערכות. האם הייתה מערכת אחת בסיסית, ובשלב מסוים נוספה מערכת נוספת. אם כן, מי המקורית. אם לא, מה קרה.
2. האם ייתכן שהיו שתי מערכות טעמים לכל התורה, ובשלב מסוים נשמרה רק אחת מהן (אני מניח שהתחתונה) והטעמים לפסוקים אלו מהמערכת השנייה, או שמראש היו מערכות כפולות רק לפסוקים אלו.
3. מה הייתה מטרתם של מי ששימרו את שתי המערכות. (בהקשר זה, וראה גם הנקודה הבאה, שמעתי פעם מחבר ש"אם מטרת הטעמים העליונים בואתחנן היא רק למעמד הקהל", זה לא כל כך הגיוני ששימרו/יצרו אותם. הטענה הזו, כמובן, מקורה בהנחה שבשלב מסוים מישהוא החליט לקבע את שתי המערכות, ולא שהם נוצרו אז שימרו אותם.
4. מתי, לפי המנהגים השונים, משתמשים במערכות השונות. (יחיד מול ציבור/פרשת שבוע מול שבועות/הקהל).

ובל אופן, יישר כוח על העבודה ועל יצירת ערך חשוב זה.david7031 • שיחה • כ"ח בשבט ה'תש"ף • 20:34, 22 בפברואר 2020 (IST)