שיחת תבנית:ציטוט יומי 14 באוגוסט 2013
|
ציטוט זה נבחר להכללה כציטוט יומי בדף הראשי של ויקיפדיה העברית.
הערות, תגובות, וביקורת עניינית יתקבלו כולן בשמחה בדף שיחה זה. |
הרב קוק עריכה
לשון הציטוט הנוכחי:
כֵּן, יְהוּדִי אֲנִי, וּבִזְמַן שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַגֶּ'נְטְלְמֵן הַנִּכְבָּד הָיוּ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים בְּאִי נִדָּח, אֲבוֹתַי הָיוּ כֹּהֲנִים בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה.
הרב קוק כותב משהו דומה באדר היקר: "אם בתור משל באנו ללמד על מצעדי ההיסתוריה, מיד היינו למדים שתחת אשר כל חכמי התולדה שבכל עם ולשון יתקרבו אל חפץ דרישת האמת, והגברת רוח האומה, בהסירם את העודף הדמיוני, הבא על ההשקפות ההיסתוריות, מתוך אותו המשפט שהיו רגילים תמיד לדון את המצבים הקדמונים, ואת האנשים הפועלים בימים מקדם, באותה המדה של ההוד והקולתור ההוה שלהם, ולא שמו אל לבם אותו ההבדל העמוק, למשל, הנמצא בין הגרמני היושב בארמנות ברלין ונהנה מזיו ההשכלה הזמנית עד הטייטני ההולך חשוף שת ביערות גרמניה בקדמות ההיסתוריה שלהם. ועל-כן יפה למדה הפילוסופיה ההיסתורית בכלל, לקצץ את כנפי הדמיון, הלקוח ממה שהאדם דן את כל העולם כולו לפי מצבו הוא, ואת העבר הרחוק לפי אותה אמת המדה של ההוה שלו. ומזה יצאה גם מבלי משים התורה הכללית של הנמכת הערכים, השפלת הרגשות של הקדמונים עד שיהיו ראויים להתלבש בצורה הנאותה להם לפי זמנם ותקופתם הנמוכה והחשוכה. ואם כן מה עלינו לעשות לפי מדת המשל, הלא גם אנחנו ככל האדם הננו מרגישים את העבר באותו הצביון של ההוה, ואת קדמונינו כאילו הנם אנשים כערכנו, ואת רגשותיהם על פי רגשותינו, ואנחנו הלא ידענו מנפילת הכלל את נפילת הפרט, כמה רב הוא המרחק בין מצבם העליון בגדולה ובעז, ברוח חכמה ואור כבוד אלהי אמת, הנודע בשירי משוררינו, שרי אלהים, ובדברי נביאינו, בהליכות חכמינו ועז רוח קדשם, כי לא בפעם אחת נפלנו, כי-אם נופלים והולכים אנחנו, וסוכת דוד היא נופלת והולכת עדי ישוב לה אורה וישעה מגינה ומשגבה. על-כן עלינו, לפי המשל המתוקן ממתוקנים שבאומות העולם, להמשיך את קו ההיסתוריה שלנו מלמעלה למטה ממש, כלומר מרוממות המצב העליון, המלא זוהר ואור כבוד ועז, שהיינו בו, עד השפלות הזמנית ודלדול הכחות שהננו עומדים עכשיו, ולהעלות על-פי-זה את כל השלשלאות ההיסתוריות. ואם נבוא להשתמש באותה המדה של הפילוסופיה ההיסתורית, אע"פ שהיא בכלל רפויה והשערית, מכל-מקום בזה האופן היינו מתקרבים יותר מעט אל האמת, ועומדים על אותו הבסיס עצמו, שהטובים שבחוקרי התולדה שבאומות-העולם עומדים עליו. אבל רבים מחוקרי התולדה שלנו, ככל ההמון הגס, זנו אחרי החיקוי, תחת המשל, וישתמשו עם אותו הרוח הכללי של הנמכת הערכים והשפלת הרגשות שמצאו אצל סופרי האומות, וירחיקו את צעירינו מהכרת האמת ההיסתורית וידכאו את רוח עמנו, וימלאו את חלל לבבו ריקניות ויאוש ומפח נפש, המיוסד על שקר ועל תוהו והבל. ועתה צעירינו האהובים, חפצי חיים ועז, אי לנו דרך ועצה אחרת כי-אם להשליך בפעם אחת את כל אותם הכבלים הדמיוניים, אשר אסרו אותנו בהם, אותם המאשרים המתעים, הנתעים והתועים, ההולכים חשכים, בהשפיקם בילדי נכרים , בלי דעת וחשבון, מבלי עמל וכשרון עברי מקורי באמת איך לישב הדברים באופן שיהיו ראויים להיות לברכה ולא לקללה לעמנו, ולשוב לשאוב מים בששון ממעיני הישועה אשר לנו, ממקור ישראל הזך והטהור, ממקור חכמינו חכמי אמת, אשר האור המיוחד, אור עליון אשר הוא זורח תמיד על כנסת ישראל, מקרוב או מרחוק, לא חדל משלח אליהם את קויו המזהירים ומשיבים נפש. אז ישוב אלינו חילנו, בנינו ישובו וחי לבבם, וישובו לנו סופרים נאמנים סופרי ישראל הראוים לשמם." Uziel302 - שיחה 22:12, 5 בפברואר 2014 (IST)