שיטות רישום בשחמט
שיטות רישום בשחמט משמשות לתיעוד המהלכים שבוצעו או למצב הכלים במשחק השחמט. המערכות הראשונות של רישום השתמשו בנרטיבים ארוכים לתיאור כל מהלך; מערכות אלו התפתחו בהדרגה למערכות רישום תמציתיות יותר. כיום, הסימון האלגברי הוא הסטנדרט הבינלאומי המקובל, עם מספר גרסאות שונות. שיטת הרישום התיאורית הייתה בשימוש בספרות בשפה האנגלית והספרדית עד סוף המאה ה-20, אך כיום היא כמעט ולא בשימוש. פורמט טקסטי כמו Portable Game Notation (PGN), המבוסס על הרישום האלגברי באנגלית, הוא פורמט טקסט שניתן לעיבוד על ידי רוב תוכנות השחמט. מערכות רישום נוספות כוללות את הרישום הנומרי של ICCF, המשמש בשחמט בהתכתבות בינלאומית, ומערכות להעברה באמצעות קוד מורס בטלגרף או ברדיו. השיטה הסטנדרטית לרישום עמדות שחמט היא רישום פורסת'-אדוארדס (FEN).
שיטות רישום
עריכהבתחרויות מאורגנות, שני השחקנים נדרשים לשמור על רישום המהלכים שבוצעו בטופס ניקוד. אם יש צורך, ניתן להשתמש בטפסים אלו כדי לפתור מחלוקות, למשל בנוגע לשאלה האם בוצע מהלך לא חוקי או האם התרחש מצב של שלושה מסעים חוזרים. בנוסף, אם בקרת הזמן מחייבת את השחקנים להשלים מספר מהלכים מסוים בזמן קצוב, יש לשמור על רישום מדויק של המהלכים.[1][2]
הרישום האלגברי הוא השיטה הנפוצה ביותר לרישום מהלכים. הוא מבוסס על מערכת קואורדינטות (a–h לעמודות, 1–8 לשורות) שמזהה כל משבצת באופן ייחודי. הרישום האלגברי קיים בצורתו המוקדמת בספר של פיליפ סטמה משנת 1737, "Essai sur le jeu des echecs". הוא אומץ לאחר מכן (בצורתו המלאה) על ידי הספר "Handbuch des Schachspiels" והפך לסטנדרט בפרסומים גרמניים. הוא קומפקטי יותר ופחות נוטה לטעויות מאשר השיטה התיאורית האנגלית. הרישום האלגברי הוא הרישום הרשמי של פיד"ה; אם שחקן רושם את המשחק בשיטה אחרת, טופס הניקוד שלו לא יוכל לשמש כראיה במקרה של מחלוקת.[3][4][5] הפדרציה האמריקאית לשחמט (USCF) מעדיפה את השימוש ברישום אלגברי אך עדיין מתירה את השימוש ברישום תיאורי.[6]
גרסאות שונות של רישום אלגברי
עריכה- רישום אלגברי ארוך: כולל את הקואורדינטות של המשבצת שממנה הכלי יצא.
- רישום אלגברי קצר: משמיט את הקואורדינטות של המשבצת שממנה הכלי יצא, אלא אם כן יש צורך להבהיר את המהלך.
- רישום אלגברי מינימלי: דומה לרישום האלגברי הקצר, אך משמיט סימנים למהלכי תפיסה ("x"), לכידת דרך אגב ("e.p."), שח ("+") ושחמט ("#").
- רישום אלגברי סמלי: מחליף את האות המייצגת כלי בסמלו, למשל ♞c6 במקום Nc6 או ♖xg4 במקום Rxg4. שיטה זו נפוצה בספרות שחמט כדי לאפשר קריאה ללא תלות בשפה.
- רישום אלגברי הפיך: מבוסס על רישום אלגברי ארוך, אך מוסיף אות עבור הכלי שנלכד, אם היה כזה. המהלך יכול להיות הפוך על ידי החזרת הכלי למשבצת המקורית שלו ושחזור הכלי שנלכד.
- רישום אלגברי הפיך תמציתי: דומה לרישום אלגברי הפיך, אך משמיט את העמודה או השורה אם אין צורך להבהיר את המהלך.
שיטות רישום נוספות כוללות
עריכה- רישום תיאורי: היה נפוץ במדינות דוברות אנגלית עד סוף שנות ה-70. בשיטה זו, העמודות נקראות על שם הכלי שמתחיל בשורה האחורית, וכל משבצת מקבלת שני שמות בהתאם לזווית המבט – של הלבן או השחור.
- רישום נומרי ICCF: בשחמט בהתכתבות בינלאומית משתמשים ברישום זה כדי למנוע בלבול שנובע מהשמות השונים לכלים בשפות שונות.
- רישום סמית: שיטת רישום פשוטה שמיועדת להיות הפיכה ולתאר כל מהלך ללא עמימות.
- רישום קואורדינטות: דומה לרישום אלגברי אך ללא סימון הכלי. כוללת תמיד את המשבצת ממנה יצא הכלי ואת יעדו.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Gijssen, G. "An Arbiter's Notebook". ChessCafé.com. ארכיון מ-2007-11-05.
- ^ "How to Read and Write Algebraic Chess Notation". The Chess House. אורכב מ-המקור ב-2007-10-24. Includes sample hand-written score sheet.
- ^ "FIDE Handbook: Rules – Appendices". Fédération Internationale des Échecs. ארכיון מ-3 באוקטובר 2013. נבדק ב-29 בספטמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "FIDE Handbook E. Miscellaneous / 01. Laws of Chess / FIDE Laws of Chess taking effect from 1 January 2018 /". Fédération Internationale des Échecs.
- ^ Schiller, Eric, The Official Rules of Chess, 2003, ISBN 978-1-58042-092-1, p. 25
- ^ "Rulebook Changes (as of August 2007)". The United States Chess Federation. ארכיון מ-2015-06-10.