ויקיפדיה

שחמט

משחק לוח אסטרטגי
פירוש נוסף ערך זה עוסק במשחק לוח. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שחמט (פירושונים).
המונח "משחק המלכים" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר בשם זה, ראו משחק המלכים (ספר).

שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים, נרדשיר, אישקוקה או אישקוקי) הוא משחק לוח אסטרטגי מופשט וענף ספורט המיועד לשני שחקנים. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. אדם העוסק במשחק שחמט באופן מקצועי נקרא שחמטאי. שחמט הוא אחד המשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין לבין .

מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן
כלי השחמט מסודרים על הלוח

מקור השם הוא בפרסית: "שאה מט",[1] בתרגום חופשי: "המלך מת (נדהם)" או "מארב למלך".[2] ניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים בשח על ידי אחד מכלי היריב, אינו יכול להכות את הכלי המאיים, לחסום את האיום על ידי כלי אחר או להימלט מהאיום לערוגה בה לא יהיה מאוים. למצב כזה קוראים "מט".

היסטוריה

עריכה
  ערך מורחב – התפתחות משחק השחמט
 
אבירים טמפלרים משחקים שחמט, 1283

מקורותיו של משחק השחמט לוטים בערפל ושנויים במחלוקת.[3] המצאתו יוחסה לתרבויות שונות של העולם העתיק בסין, בהודו, במצרים או בפרס. ההשערות המקובלות במחקר הן שמשחק השחמט כפי שהוא מוכר כיום התפתח מגרסאות מוקדמות יותר של המשחק, שנדדו מהודו או, על פי דעת מיעוט, מסין, לפרס, ומשם, דרך מגע עם סוחרים ערבים, לאירופה. טענות לגבי ההתפתחות המוקדמת של המשחק ונדידתו בעולם מבוססות על ממצאים אטימולוגיים, ארכאולוגיים ואזכורים של המשחק בספרות, אך העדויות ההיסטוריות נתונות בוויכוח.[4]

ההשערה הנפוצה והמקובלת ביותר בספרות היא שמקורו של השחמט הוא בהודו. השערה זו הופיעה כבר ב-1694, בספרו של החוקר האנגלי תומאס הייד, והיא קיבלה חיזוק ממחקרים מאוחרים יותר, כגון ספרו של הרולד מארי מ-1913, "היסטוריה של השחמט".[5] לפי השערה זו, המשחק התפתח ממשחק הודי בשם צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. משחק זה אומץ והשתנה בפרס למשחק בשם "צ'אטראנג". בעולם הערבי, הצ'אטראנג קיבל את השם שאתראנג', ומשם הגיע המשחק לאירופה. מארי ואחרים התבססו על אטימולוגיה ועל טקסטים שתיארו משחקים הדומים לשחמט, שהמוקדמים ביניהם הם מהמאה השביעית לספירה. אחד מהטקסטים הללו, ה"שאתראנג'נאמאק", שנכתב בפרסית אמצעית בין 750 ל-850 לספירה, הוא התיאור המפורט המוקדם ביותר של משחק ה"צ'אטראנג".[6] משחק זה לא היה זהה לשחמט המוכר כיום – לדוגמה, במקום מלכה, היה בהם כלי בדמות יועץ, שהיה אחד הכלים החלשים יותר על הלוח, במקום רץ היו בהם פילים, שהיו יכולים לנוע שתי משבצות באלכסון. טקסט אחר, "הארשהצ'ריטה (אנ')" ("חיי הארשה") בסנסקריט מהמאה ה-7, מזכיר את משחק הצ'טורנגה ההודי, אך לא מפרט לגביו, והוא העדות הבטוחה היחידה לקיומו של הצ'טורנגה בהודו לפני התיאור המפורט של הצ'אטראנג בפרס.[א] על אף שהמידע על הצ'טורנגה ההודי מועט, חוקרים התייחסו לטענה שמשחק זה הוא המקור לצ'אטראנג כאמינה, גם בגלל הקרבה בין השמות וגם משום שהמקורות הפרסים והערבים בעצמם מתייחסים למקור הודי של המשחק: ב"שאתראנג'נאמאק" נכתב כי הצ'אטראנג' הוצג לפרס על ידי שרוואורמן (אנ'), השליט הגדול של הודו בתקופת שלטונו של חוסרוב; בשאהנאמה (המאה ה-11) יש תיאור דומה של הגעת המשחק מהודו לפרס; ואל-עדלי אל-רומי כתב במאה ה-12 ש"מקובל באופן אוניברסלי" שהמשחק הגיע מהודו.[8]

מספר חוקרים ניסו לאתר מקור הודי מוקדם יותר מהצ'טורנגה. מארי דחה את ההשערה המוקדמת יותר של סטיוארט קולין, שלפיה מקור השחמט הוא במשחקי מרוץ הודים מוקדמים, אך אחרים, כגון השחמטאי יורי אברבך שפרסם מחקר על מקורות השחמט, תומכים בהשערה של קולין.[9]

השערה אחרת טוענת שמקור השחמט המודרני הוא במשחק הסיני שיאנג-צ'י, שהומצא, לפי גרסה זו, בסין במאה ה-2 לפנה"ס. את ההשערה הציע כבר במאה ה-18 המחבר האירי איילס ארווין (אנ'),[10] ותומך בולט שלה במחקר המודרני הוא הסינולוג דייוויד לי. להשערה זו קמו מתנגדים, כגון היסטוריון השחמט הגרמני פטר בנשנאק[11][12] והחוקר מייקל מארק.[13]

טענות שונות כאילו שורשו של המשחק עתיק בהרבה, שגויות ככל הנראה.[ב] התפשטותו המהירה החלה מן המאה השביעית, ללא אזכורים כלשהם בספרות לפני כן, מעידים על כך שהומצא קרוב לתקופה זו.

ספר השחמט העתיק ביותר הידוע נכתב בערבית ומתוארך לשנת 840 לערך, שנכתב על ידי אל-עדלי אל-רומי (אנ') שחמטאי ערבי מפורסם, שכותרתו כיתאב אש-שטראנג' (ספר השחמט). זהו כתב יד שאבד, אך הוא מוזכר בעבודות מאוחרות יותר. גם כאן, אל-עדלי מייחס את מקורות השחמט הפרסי להודו, יחד עם אוסף האגדות מהמאה השמינית קלילה ווה-דימנה (אנ').[15]

את השחמט הביאו לאירופה הערבים, שכבשו את חצי האי האיברי במאה השמינית. אזכור השחמט באירופה ניתן למצוא ברשימת מתנות של אמיר קורדובה בשנת 1010. גם הצלבנים, ששבו לאירופה ממסעי הצלב, הביאו איתם את המשחק שלמדו בארצות ערב.[16] אבן עזרא חיבר במאה ה-12 שני פיוטים העוסקים בחוקי המשחק ובאופיו, בשינויים קלים מהחוקים והעיצוב הנהוגים בימינו.[17][18]

המקורות של השחמט המודרני 1700–1200

עריכה

משחק השחמט שוחק בכל ארצות אירופה. כתב יד ספרדי מפורסם מהמאה ה-13 העוסק בשחמט, שש-בש ומשחקי קובייה ידוע בשם Libro de los juegos (אנ'), שהוא החיבור האירופאי הקדום ביותר על שחמט, כמו גם המסמך העתיק ביותר על משחקי שולחן אירופיים. הכללים היו דומים ביסודו לאלה של השאתראנג' הערבי. ההבדלים היו בעיקר בשימוש בלוח משובץ במקום בלוח בצבע יחיד שבו השתמשו ערבים וההרגל לאפשר לחלק או לכל הרגלים לעשות צעד כפול ראשוני. באזורים מסוימים, המלכה, או המלך יכלו גם לבצע קפיצה ראשונית של שני ריבועים בתנאים מסוימים.

 
משחקים שחמט במאה ה-16

בסביבות שנת 1200 החלו חוקי משחק שונים להופיע באירופה הדרומית ובסביבות שנת 1475 נכנסו לשחמט כמה שינויים גדולים והפכו אותו למשחק המוכר כיום.[19] לפי סברה אחת מקור החוקים החדשים הוא באיטליה ואילו לפי סברה אחרת בספרד. השינויים היו כדלקמן: הרגלים קיבלו אפשרות לדלג מעל ערוגה אחת במסעם הראשון ולהכות את רגלי היריב דרך הילוכו. גם הרצים והמלכות קיבלו את מאפייניהם המודרניים. החוקים החדשים התפשטו במהירות ברחבי אירופה המערבית והתקבעו סופית בראשית המאה ה-19.

כתבים על תאוריית השחמט החלו להופיע בסוף המאה ה-15. חיבור של מחבר בלתי ידוע על שחמט (אנ') משנת 1490, כלל בחלקו הראשון דיון בכמה פתיחות ובחלקו השני דיון בכ-30 סיומים. נמצא בספריית אוניברסיטת גטינגן. הספר El Libro dels jochs partiitis dels schachs en nombre de 100 נכתב על ידי פרנצ'סק ויסנט (אנ') בסגורבה (אנ') בשנת 1495, אך אף עותק של עבודה זו לא שרד. ה-Repetición de Amores y Arte de Ajedrez (חזרה על אהבה ואומנות משחק השחמט) מאת איש הכנסייה הספרדי לואיס רמירז דה לוסנה (אנ') פורסם בסלמנקה ב-1497. לוסנה ומאוחר יותר אמנים כגון פדרו דמיאנו הפורטוגזי, ג'ובאני לאונרדו די בונה האיטלקי, ג'וליו צ'זארה פולריו (אנ') וג'ואקינו גרקו, והבישוף הספרדי רוי לופס דה סגורה פיתחו אלמנטים של תאוריית הפתיחה והחלו לנתח סיומים פשוטים.

התקופה הרומנטית 1700–1873

עריכה
 
המתמטיקאי אדולף אנדרסן, מנצח תחרות השחמט המקצועית הראשונה (1851)

משחק האלמוות בין אנדרסן נגד קיזריצקי משנת 1851 הוא דוגמה יפה לסגנון בו שיחקו בתקופה זו. במאה ה-18, מרכז חיי השחמט האירופי עבר מדרום אירופה למרכז היבשת ולצרפת. שני אמני השחמט הצרפתיים החשובים ביותר היו אנדרה דניקן פילידור, מוזיקאי במקצועו, שגילה את חשיבותם של הרגלים לאסטרטגיית השחמט, ומאוחר יותר לואי שארל דה לה בורדונה,[20] שניצח בסדרת דו-קרבות מפורסמת את אלכסנדר מקדונל בשנת 1834. מרכזי פעילות השחמט בתקופה זו היו בתי קפה בערים המרכזיות באירופה, כמו קפה דה לה רז'אנס בפריז וסימפסונס בסטרנד (אנ') בלונדון.[21]

באותה תקופה, הייתה לתנועה האינטלקטואלית הרומנטית השפעה מרחיקת לכת על השחמט, כאשר אסתטיקה ויופי טקטי היו מוערכים יותר מאשר משחק שקול וזהיר ותכנון אסטרטגי. כתוצאה מכך, כמעט כל המשחקים נפתחו במסעי פתיחה שהובילו למשחק פתוח, וזה נחשב לא ספורטיבי לדחות הקרבה שהובילה למשחק טקטי, כמו גמביט המלך וגמביט אוונס. פילוסופיה זו של השחמט ידועה בשם השחמט הרומנטי, וסגנון המשחק החד והטקטי הזה שלט בכיפה עד סוף המאה ה-19.

הכללים הנוגעים לפט הוגדרו סופית בתחילת המאה ה-19. גם המוסכמה שלפיה הלבן זז ראשון (בעבר לבן או שחור יכלו לזוז ראשון) נקבעה במאה ה-19. לבסוף, הכללים לגבי ההצרחה וההכאה דרך הילוכו נקבעו סופית - הגיוון בכללים אלה נמשך באיטליה עד סוף המאה ה-19. מאז המאה ה-19, השינויים היחידים היו טכניים באופיים, כמו קביעת ההליך הנכון לתביעת תיקו במצב של חזרה על מסעים.[22][23]

ככל שהתקדמה המאה ה-19, ארגון השחמט התפתח במהירות. מועדוני שחמט רבים, ספרי שחמט ובטאוני שחמט הופיעו. היו משחקים בהתכתבות בין ערים; למשל מועדון השחמט של לונדון שיחק נגד מועדון השחמט של אדינבורו ב-1824. בעיות שחמט הפכו לחלק קבוע בעיתונים של המאה ה-19; ברנהרד הורביץ, יוסף קלינג וסם לויד[24] חיברו כמה מהבעיות המשפיעות ביותר. בשנת 1843 פרסם טאסילו פון דר לאסה[25] את ספר השחמט שלו ושל פול בילגר[26] (Handbuch des Schachspiels), המדריך המקיף הראשון לתורת השחמט.

תחרות מקצועית בינלאומית בשחמט נערכה לראשונה בלונדון ב-1851. היא אורגנה על ידי הווארד סטונטון, וניצח בה אדולף אנדרסן, שסגנון ההתקפה המבריק והאנרגטי שלו היה אופייני לתקופה.[27] כמו משחק האלמוות, ירוק-העד או משחק האופרה.

תובנה עמוקה יותר על טבעו של השחמט הגיעה עם פול מורפי האמריקאי, ילד פלא שחמט יוצא דופן. מורפי ניצח את כל המתחרים החשובים (חוץ מסטונטון, שסירב לשחק מולו), כולל אנדרסן במהלך קריירת השחמט הקצרה שלו בין 1857 ל-1863. הצלחתו של מורפי נבעה משילוב של התקפות מבריקות ואסטרטגיה איתנה; הוא ידע באופן אינטואיטיבי איך להכין התקפות.

1873–1945 ספורט חדש נולד

עריכה
 
וילהלם שטייניץ בשנת 1866

וילהלם שטייניץ יליד פראג הניח את היסודות לגישה המדעית למשחק, אמנות פירוק העמדה למרכיביה והכנת תוכניות נכונות. בנוסף להישגיו התאורטיים, ייסד שטייניץ מסורת חשובה: את הניצחון שלו על האמן הגרמני יוהנס צוקרטורט בתחרות שנערכה בשנת 1886 נהוג לראות כהתמודדות הראשונה לתואר אליפות העולם בשחמט. זכייה זו סימנה מעבר סגנוני ברמות הגבוהות ביותר של השחמט מסגנון התקפי וטקטי ששלט בעידן הרומנטי לסגנון אסטרטגי עמדתי יותר שהוכנס לעולם השחמט על ידי שטייניץ. שטייניץ איבד את הכתר שלו ב-1894 לשחקן צעיר בהרבה, המתמטיקאי הגרמני עמנואל לסקר, ששמר על התואר הזה במשך 27 שנים, הכהונה הארוכה ביותר של אלוף עולם עד כה.

לאחר סוף המאה ה-19, מספר תחרויות האמנים והמשחקים שנערכים מדי שנה גדל במהירות. האולימפיאדה הראשונה לשחמט נערכה בפריז ב-1924, ו-FIDE, איגוד השחמט העולמי, שמאגד איגודי שחמט לאומיים, שהוקם ב-20 ביולי באותה שנה, מגדיר מד כושר לשחקנים, מעניק תארים בינלאומיים ומסדיר כללים שונים למשחק תחרותי.[28] נוסד בתחילה במטרה לארגן את האירוע הזה. יום הקמת האיגוד מהווה גם התאריך בו נחגג בכל שנה יום השחמט הבין-לאומי. ב-1927 הוקמה אליפות העולם בשחמט לנשים; הראשונה שהחזיקה בתואר הייתה האמנית הצ'כית-אנגלית ורה מנצ'יק.

גאון מקובה, חוסה ראול קפבלנקה, הידוע במיומנותו בשלב הסיום, זכה באליפות העולם מלסקר בשנת 1921. קפבלנקה היה בלתי מנוצח במשחקים תחרותיים במשך שמונה שנים, מ-1916 עד 1924. יורשו (1927) היה אלכסנדר אלכין הרוסי-צרפתי שמת בעודו אלוף העולם. אלכין הפסיד לזמן קצר את התואר לשחקן ההולנדי מקס אויבה ב-1935 והחזיר אותו שנתיים לאחר מכן.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, התחוללה מהפכה בשחמט על ידי האסכולה התאורטית החדשה של מה שנקרא היפרמודרניזם כמו אהרון נימצוביץ' וריכרד רטי. הם דגלו בשליטה במרכז הלוח עם כלים מרוחקים ולא עם הרגלים, ובכך הזמינו את היריבים להשתלט על המרכז עם רגלים, שהפכו למושא התקפה. בין החידושים שזכו לפופולריות של ההיפר-מודרניסטים היה הפיאנקטו: התפתחות הרצים הרחק מהמרכז, ולא לכיוון המרכז, אל טורים ב' וז'.

1945–1990 העידן שלאחר מלחמת העולם השנייה

עריכה

לאחר מותו של אלכין, היה צורך לאתר את אלוף העולם החדש. פיד"ה, שאחראית על התואר, ניהלה תחרות של שחקני עילית. המנצח בתחרות שהתקיימה בשנת 1948 היה מיכאל בוטביניק הרוסי. ב-1950 הקימה פיד"ה מערכת של תארים, והעניקה את התואר רב-אמן ל-27 שחקנים. (כמה מקורות מציינים שבשנת 1914, התואר רב-אמן שחמט הוענק לראשונה על ידי הצאר ניקולאי השני מרוסיה ללסקר, קפבלנקה, אלכין, זיגברט טאראש ופרנק מרשל, אך זו טענה שנויה במחלוקת.)

 
מיכאיל בוטביניק

בוטביניק החל עידן של דומיננטיות סובייטית בעולם השחמט, שבעיקר באמצעות מאמצי הממשלה הסובייטית להפגין עליונות אינטלקטואלית על המערב נמשך כמעט ללא הפרעה במשך יותר מחמישים שנים עד לפירוק ברית המועצות. היה רק אלוף אחד שאינו סובייטי, בובי פישר האמריקאי (אלוף 1972–1975). בוטביניק גם חולל מהפכה בתורת הפתיחות. בעבר, שחור שאף לשוויון, וניסה לנטרל את יתרון המהלך הראשון של לבן בשעה שבתור שחור, בוטביניק חתר ליוזמה מהתחלת המשחק. בשיטה הבלתי פורמלית של אליפויות העולם עד שנת 1948, האלוף החליט מול איזה מתמודד הוא ישחק על התואר והמתמודד נאלץ לחפש ספונסרים למשחק. פיד"ה הקימה מערכת חדשה של תחרויות מוקדמות ודו-קרבות. השחקנים החזקים בעולם שולבו בתחרויות בין אזוריות, שם הצטרפו אליהם שחקנים שהעפילו מהתחרויות האזוריות. השחקנים המובילים בתחרויות הבין אזוריות הללו עברו לשלב "המועמדים", שהיה בתחילה תחרות, ובהמשך סדרה של משחקי נוקאאוט.

הזוכה בתחרות המועמדים התמודד אז עם האלוף המכהן על התואר. לאלוף שהובס בדו-קרב הייתה זכות לשחק בדו-קרב חוזר שנה לאחר מכן. מערכת זו פעלה במחזור של שלוש שנים. בוטביניק השתתף במשחקי האליפות לאורך תקופה של חמש עשרה שנים. הוא זכה באליפות העולם ב-1948 ושמר על התואר בדו-קרבות בשנים 1951 וב-1954. ב-1957 הפסיד לוסילי סמיסלוב, אך החזיר את התואר בדו-קרב חוזר ב-1958. ב-1960, הוא הפסיד את התואר למיכאל טל בן ה-23. טל היה טקטיקן ושחקן התקפה אשר נחשב לאחד השחקנים היצירתיים ביותר אי פעם, ומכאן כינויו "הקוסם מריגה".[29] בוטביניק שוב כבש את התואר בדו-קרב חוזר ב-1961.

בעקבות הדו-קרב ב-1961, ארגון פיד"ה ביטל את הזכות האוטומטית של אלוף מודח לדו-קרב חוזר, והאלוף הבא, טיגראן פטרוסיאן הארמני, שחקן הידוע בכישורי ההגנה והמשחק העמדתי שלו, החזיק בתואר במשך שני סבבים, 1963–1969. יורשו, בוריס ספאסקי מרוסיה (אלוף 1969–1972), זכה במשחקים הן בסגנון עמדתי והן בסגנון טקטי חד. בסבב האליפות הבא, אליפות העולם בשחמט 1972, זכה המתמודד הלא סובייטי הראשון מאז מלחמת העולם השנייה, בובי פישר האמריקאי. פישר ניצח את יריביו במשחקי המועמדים בהפרשים שלא יאומנו, וניצח באופן משכנע את ספאסקי באליפות העולם.

הדו-קרב היה במעקב צמוד של התקשורת החדשותית של אותם הימים, מה שהוביל לזינוק בפופולריות של השחמט; הייתה לדו-קרב גם בחשיבות פוליטית בשיא המלחמה הקרה, כאשר הדו-קרב נתפס על ידי שני הצדדים כמיקרוקוסמוס של הסכסוך בין מזרח למערב.[30] בשנת 1975 סירב פישר להגן על תוארו מול אנטולי קרפוב הסובייטי כאשר לא הצליח להגיע להסכמה על תנאי הדו-קרב עם פיד"ה, וקרפוב קיבל את התואר ללא משחק. פישר ביצע מודרניזציה של היבטים רבים של השחמט, במיוחד על ידי הכנת מקיפה של שלב הפתיחה.

קרפוב הגן על תוארו פעמיים מול ויקטור קורצ'נוי ושלט בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 עם שורה של הצלחות בתחרויות שחמט. באליפות העולם בשחמט 1984 התמודד קרפוב עם האתגר הקשה ביותר שלו עד כה, גארי קספרוב הצעיר מבאקו, אזרבייג'ן הסובייטית. הדו-קרב הופסק בנסיבות שנויות במחלוקת לאחר 5 חודשים ו-48 משחקים כאשר קרפוב הוביל ב-5 ניצחונות ל-3, אך היה בבירור מותש; פרשנים רבים האמינו שקספרוב, שניצח בשני המשחקים האחרונים, היה מנצח בדו-קרב אילו היה נמשך. קספרוב ניצח בדו-קרב הגומלין ב-1985. קספרוב וקרפוב התחרו בשלושה דו-קרבות צמודים נוספים ב-1986, 1987 ו-1990, קספרוב ניצח בכולם. קספרוב הפך לדמות הדומיננטית של השחמט העולמי מאמצע שנות ה-80 ועד פרישתו ב-2005.

תחילת העידן של טכנולוגיית השחמט

עריכה

תוכנות מחשב ששיחקו שחמט (שנודעו מאוחר יותר בתור מנועי שחמט) החלו להופיע בשנות ה-60. ב-1970 התקיימה תחרות מחשבי השחמט הגדולה הראשונה, אליפות צפון אמריקה בשחמט למחשבים, ואחריה ב-1974 אליפות העולם הראשונה בשחמט למחשבים. בסוף שנות ה-70, מחשבי שחמט ביתיים ייעודיים כגון צ'ס צלנגר הפכו לזמינים מסחרית, כמו גם תוכנות להפעלה במחשבים ביתיים. הרמה השחמטאית של מחשבי השחמט הייתה נמוכה עד שנות ה-90.

מסדי הנתונים הראשונים של סיומי המשחק, שנתנו פתרון מושלם לסיומים פשוטים יחסית כמו מלך וצריח מול מלך ורץ, הופיעו בסוף שנות ה-70. זה היה המבוא לבסיסי הנתונים המלאים של שישה ושבעה כלים שהפכו זמינים בשנות ה-2000 וה-2010 בהתאמה.[31]

מסד הנתונים המסחרי הראשון של השחמט, אוסף של משחקי שחמט הניתנים לחיפוש לפי מסעים ועמדה, וכן לפי שחקנים, הוצג על ידי חברת צ'ס בייס הגרמנית בשנת 1987.[32] למאגרי מידע המכילים מיליוני משחקי שחמט הייתה השפעה עמוקה מאז על תורת הפתיחה ועל תחומים אחרים בחקר השחמט.

שעוני שחמט דיגיטליים הומצאו בשנת 1973, אם כי הם לא הפכו לדבר שבשגרה עד שנות ה-90. שעונים דיגיטליים מאפשרים בקרות זמן הכוללות אופציות רבות של זמנים, תוספת של שניות לכל מסע ועוד.[33]

1990–הווה: עליית המחשבים והשחמט המקוון

עריכה

טכנולוגיה

עריכה

האינטרנט אפשר שחמט מקוון כאפשרות חדשה למשחק, כאשר שרתי שחמט מאפשרים למשתמשים לשחק עם אנשים אחרים ממקומות שונים בעולם בזמן אמת. השרת הראשון שכזה, שכונה Internet Chess Server (ICS), פותח באוניברסיטת יוטה בשנת 1992. ICS היווה את הבסיס לשרת השחמט המסחרי הראשון, מועדון השחמט האינטרנטי, שהושק ב-1995, ולשרתים מוקדמים אחרים של שחמט כגון Free Internet Chess Server (FICS). מאז, פלטפורמות רבות אחרות הופיעו, ושחמט מקוון החל להתחרות בשחמט על הלוח בפופולריות.[34] במהלך מגפת הקורונה של 2020, הבידוד הנובע מהסגרים שהוטלו במקומות רבים ברחבי העולם, בשילוב עם הצלחת תוכנית נטפליקס הפופולרית גמביט המלכה[35][36] וגורמים נוספים כמו הפופולריות של תחרויות מקוונות, הביאו לעלייה בפופולריות של המשחקים המקוונים, וכן של המשחקים הרגילים, פנים אל פנים.

גם התפתחות תוכנות השחמט התקדמה משמעותית. בשנות ה-90, מנועי השחמט יכלו להביס באופן עקבי את רוב החובבים, ובשנת 1997 גבר מחשב כחול עמוק על אלוף העולם גארי קספרוב בדו-קרב של שישה משחקים, והחל עידן של דומיננטיות מחשב ברמה הגבוהה ביותר של השחמט. בשנות ה-2010, מנועי שחמט חזקים משמעותית אפילו מהשחקנים האנושיים הטובים ביותר הפכו נגישים בחינם במספר פלטפורמות מחשב וטלפונים סלולריים, וניתוח חופשי הפך למאפיין נפוץ בשרתי שחמט באינטרנט.

השפעה שלילית של הזמינות הקלה של ניתוח משחקי שחמט במכשירי כף יד ומחשבים אישיים הייתה העלייה ברמאות במשחקים,[37] שהפכה לבעיה של ממש הן בשחמט תחרותי על הלוח והן בשחמט מקוון. בשנת 2017, הוצגה AlphaZero - רשת עצבית המסוגלת גם לשחק שוגי וגו. מאז נכתבו מנועי שחמט רבים המבוססים על הערכת רשתות עצביות, שהטובים שבהם עלו על מנועי ה"כוח גס" המסורתיים. AlphaZero גם הציגה רעיונות ודרכי משחק חדשניים רבים, שהשפיעו על סגנון המשחק ברמה הגבוהה ביותר.

ככל שהתפתחו מסדי הנתונים של סיומים, הם החלו לספק משחק מושלם בעמדות סיום שבהן התוצאה התאורטית של המשחק לא הייתה ידועה קודם לכן, כמו עמדות עם מלך, מלכה ורגלים מול מלך ומלכה. בשנת 1991, לואיס סטילר[38][39] פרסם מסד נתונים עבור סיומים נבחרים של שישה כלים ועד 2005, לאחר פרסום בסיס הנתונים של יוג'ין נלימוב (אנ'), נפתרו כל עמדות הסיום של שישה כלים. בשנת 2012 פורסמו בסיסי טבלאות של לומונוסוב[40] אשר פתרו את כל עמדות הסיום של שבעה כלים. השימוש במסדי הנתונים משפר את הביצועים של מנועי שחמט על ידי מתן תוצאות סופיות בהסתעפויות מסוימות.

ההתקדמות הטכנולוגית שנעשתה בשנות ה-90 ותחילת המאה ה-21 השפיעה על האופן שבו לומדים שחמט בכל הרמות, כמו גם על מצב השחמט כספורט בו צופים, לעיתים מאות אלפי אנשים באמצעות האינטרנט.[41][42]

בעבר, הכנה לתחרות ברמה המקצועית דרשה ספריית שחמט נרחבת ומנויים לפרסומים כמו Chess Informant כדי להתעדכן בהתפתחויות הפתיחה וללמוד את משחקי היריבים. כיום, הכנה ברמה המקצועית כוללת שימוש במאגרי מידע המכילים מיליוני משחקים, ומנועי שחמט לניתוח הסתעפויות פתיחה שונות ולהכנת חידושים.[43] מספר משאבי למידה מקוונים זמינים גם עבור שחקנים בכל הרמות, כגון קורסים מקוונים, תרגילים טקטיים ושיעורי שחמט מוקלטים.

מאז סוף שנות ה-90, ניתן לעקוב באינטרנט אחר אירועי שחמט בין-לאומיים גדולים, כאשר המסעים של השחקנים מועברים בזמן אמת. לוחות חושים פותחו כדי לאפשר העברה אוטומטית של מסעים ודווח על מצב השעון לאחר כל מסע. שחקני שחמט יפעילו מנועי שחמט לעיתים קרובות בזמן שהם צופים במשחקים אלו, כך שיתאפשר להם לזהות במהירות טעויות של השחקנים ולאתר הזדמנויות טקטיות. בעוד שבעבר המסעים הועברו בשידור חי, כיום מארגני תחרויות שחמט מעכבים לעיתים את השידור בכחצי שעה כאמצעי נגד רמאות. באמצע עד סוף שנות עשור הראשון של המאה ה-21 - ובמיוחד בעקבות הפריחה המקוונת של 2020 - זה הפך לנפוץ שרבי אמנים, כגון היקארו נקמורה ומגנוס קרלסן, העבירו בשידור חי תוכן שחמטאי על פלטפורמות שונות.[44][45][46] כמו כן, בעקבות הפריחה, החלו להתייחס אל השחמט המקוון כאל ספורט. בתחרות שחמט 960 שנערכה בפברואר 2025 שידרו את נתוני קצב הלב של השחמטאים תוך כדי משחק, ולאחדים מהם נמדד קצב של קרוב ל-160 פעימות בדקה.

צְמִיחָה בתחום השחמט

עריכה

שחמט מאורגן לילדים צעירים הפך לנפוץ. פיד"ה מקיימת אליפויות עולם לגילאים החל מגיל 8. התחרויות הגדולות ביותר, מבחינת מספר השחקנים, הן אלו המתקיימות לילדים,[47][48] כאשר בשיא מחזיקה תחרות בה השתתפו 5577 שחקנים.

גם מספרם של רבי האמנים ואנשי מקצוע אחרים בשחמט גדל בעידן המודרני. קנת' ריגן וגיא הוורת' ערכו מחקר שכלל השוואה של בחירת מסעים על ידי שחקנים ברמות שונות ומתקופות שונות עם ניתוח של מנועי שחמט חזקים. הם הגיעו למסקנה שהעלייה במספר רבי האמנים והעלייה במדי הכושר של השחקנים המובילים משקפים עלייה בפועל ברמת המשחק הממוצע, במקום "אינפלציית דירוג" או "אינפלציית תארים".

החל משנת 1961 החלה להתקיים אולימפיאדת השחמט לעיוורים שבה נערכים משחקי שחמט מותאמים לעיוורים ולקויי ראייה. היא נערכת מדי ארבע שנים.

ספורט השחמט

עריכה

חרף העובדה ששחמט משחקים בדרך כלל בישיבה, באולמות ממוזגים, הוא נחשב לספורט והוועד האולימפי הבינלאומי הכיר בשחמט כענף ספורט. בשאלה איזה שרירים מפתח ספורט השחמט מקובל לענות, שהוא מפתח את שרירי המוח. שחמטאי מוציא כמויות גדולות של אנרגיה, כ-6,000 קלוריות ביום של תחרות שחמט. לחץ הדם של שחמטאי בתחרות גבוה ודומה ללחץ הדם של רץ מרתון ואפילו גבוה מלחץ הדם של שחקן טניס.[49]

תחרויות שחמט, בדומה לתחרויות ספורט בענפים אחרים, מאורגנות בשיטת גביע או בשיטת ליגה או בשיטה מעורבת. יש תחרויות ליחידים או יחידות ויש תחרויות לקבוצות. לדברי בוריס גלפנד שחמט הוא ספורט, כי יש מנצח ויש מפסיד וצריך כושר גופני. מתמודדים עם לחץ גדול בכל משחק שיכול להימשך שבע שעות.[50]

בתחרויות רשמיות יש שופטים, שהוסמכו לשפיטה בתחרויות. את כל התחרויות הבינלאומיות הרשמיות כמו גם את אליפות העולם בשחמט מנהל הארגון FIDE.

מושגים בסיסיים בשחמט

עריכה
ח ז ו ה ד ג ב א
8
7
6
5
4
3
2
1
8
7
6
5
4
3
2
1
ח ז ו ה ד ג ב א
מצב הפתיחה של משחק שחמט

לוח השחמט מחולק ל-64 ערוגות ובו שמונה שורות הממוספרות מ-1 עד 8 ושמונה עמודות המסומנות באותיות א' עד ח', או A עד H (משמאל לימין, מנקודת מבטו של הלבן). הערוגות צבועות בצבעי שחור ולבן לסירוגין (או, בכלליות, צבע בהיר וצבע כהה) – כל ארבע הצלעות של ערוגה לבנה גובלות בערוגה שחורה, ולהפך. מניחים את הלוח כך שהערוגה הימנית ביותר בשורה הקרובה לכל שחקן היא לבנה.

סידור הכלים

עריכה

על הלוח מניחים את הכלים: בכל ערוגה ניצב כלי אחד בלבד. בשורה הקרובה ביותר לכל שחקן, מניחים תחילה את הכלים:

  • 2 צריחים על הערוגות החיצוניות ביותר מימין ומשמאל.
  • לאחר מכן 2 פרשים, אחד מימין ואחד משמאל.
  • לאחר מכן 2 רצים,
  • בשתי הערוגות המרכזיות שנותרו בשורה: מלכה – מלכה בטור ד', מלך בטור ה', כשהסימן הוא "מלכה בצבעה" – מלכה לבנה בערוגה לבנה ואילו השחורה בערוגה שחורה (ראו בתמונה).

בשורה השנייה בכל צד (שורות 2 ו-7) מניחים את הרגלים לכל רוחב השורה (על כל שמונה הערוגות).

מאפייני הכלים

עריכה
  מלך – הכלי החשוב ביותר על הלוח. ביכולתו לנוע לכל כיוון (ישר או אלכסון) ערוגה אחת בכל כיוון, למעט "הצרחה" (ראו בהמשך).

כאשר המלך נמצא במצב של "שח", כלומר במצב שבו היריב יוכל "להכותו" בתורו הבא, השחקן המאוים חייב לשנות מצב זה על ידי הזזת המלך, חסימת קו ההתקפה של הכלי המאיים, או על ידי הכאה של הכלי המאיים. על מנת לנצח במשחק, על השחקן להגיע למצב שבו יריבו לא יוכל למלט את מלכו מהשח, להכות את הכלי המאיים או לחסום את האיום על ידי כלי משלו. מצב זה נקרא "מט". למרות ערכו ככלי החשוב ביותר תנועת המלך מוגבלת יחסית. להבדיל מהכלים האחרים, לא ניתן להעריך את המלך בנקודות לשם החלפת כלים, משום שהמלך אינו כלי שאפשר לוותר עליו, אולם מבחינת ערכו במובן יחסי הכוחות ויכולותיו הטקטיות במשחק מעריכים אותו בכ־2.5 נקודות. שכן למלך יכולת התקפית בעלת טווח מוגבל (ערוגה אחת בכל כיוון). יכולת זו באה לידי ביטוי בעיקר בשלבים מתקדמים של המשחק, כאשר לא נותרו כלים רבים על הלוח. על אותה "סקאלה" מוערך הצריח ב-5 נקודות, הפרש בשלוש נקודות וכך גם הרץ. הערכת כוחו של המלך משמשת לניתוחים טקטיים, להערכת עמדות עם מלך חופשי או מלך סגור וכדומה.

  מלכה, בעבר נקראה וזיר[51] – הכלי החזק ביותר על הלוח. יתרונה הוא בגמישות התנועה שלה, שכן היא יכולה לנוע בכל קו ישר (טור, שורה או אלכסון) בלי הגבלה על מספר הערוגות. נהוג להעריכה בכ-9 נקודות.
  צריח – הצריח יכול לנוע רק לאורך הטורים או השורות. הצריחים בדרך כלל יעילים יותר כאשר הם תומכים אחד בשני ופועלים כזוג. תפקיד מיוחד נועד לצריח בהגנת המלך במהלך המכונה הצרחה. נהוג להעריכו בכ-5 נקודות (נקרא גם: 'טורה').
  רץ – הרץ יכול לנוע רק באלכסונים. יעיל במיוחד במצבים פתוחים. הרץ הוא הכלי היחיד שמוגבל לצבע ערוגה אחד, ואינו יכול לעבור לצבע השני. שני הרצים הקיימים, מכסים ביחד את שני הצבעים של הלוח, ולכן במקרה שאבד רץ אחד, חלק מהשליטה על הלוח אבדה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות, אך עם התפתחות מנועי השחמט המודרניים הוכח ששוויו ברוב היחסי של העמדות מוערך ב-3.25 (נתון למחלוקת). כמו כן ישנו יתרון מזערי לשחקן שברשותו שני רצים כנגד פרש ורץ/שני פרשים.
  פרש – לפרש תנועה מיוחדת שמשלבת תנועה ישר ובאלכסון. לחלופין ניתן לתאר את תנועתו כאות 'ך' המסובבת בכיוונים שונים (ראו דיאגרמה). יתרונו הוא בכך שכלים אינם חוסמים את תנועתו, והוא יכול לדלג מעליהם. הפרש יעיל במיוחד במצבים סגורים ובביצוע "מזלג" (כלומר איום על מספר כלים בו זמנית). בכל מהלך הפרש יעבור לצבע ערוגה שונה. נהוג להעריכו בכ-3 נקודות ובמעט פחות מהרץ.[52]
  רגלי – האחרון בהיררכיה והמוגבל ביותר בתנועתו (מכונה גם: 'חייל'). יכול לנוע רק ערוגה אחת בכל פעם ורק לכיוון אחד ("קדימה", ז"א, הכיוון הנגדי לצד הלוח בו הוא מתחיל). הרגלי אינו יכול להתקדם כאשר את הערוגה לפניו תופס כלי אחר. במהלכו הראשון של הרגלי, ורק במהלך זה, הוא יכול לנוע שתי ערוגות קדימה או ערוגה אחת בהתאם לרצון השחקן. אופן ההכאה של הרגלי מתבצע באופן שונה מאופן תנועתו הרגיל, על ידי מעבר ערוגה אחת באלכסון, אך ורק בכיוון התקדמותו. למרות היותו כלי חלש (בשל תנועתו המוגבלת), לרגלי יש יתרון אחד על פני שאר הכלים: אם הוא מגיע לשורה האחרונה של הלוח הוא מוחלף בכלי אחר (פרט למלך) באותו הצבע, על-פי בחירת השחקן (גם אם הכלי הנבחר טרם יצא מהמשחק). – מצב זה קרוי "הכתרה". נהוג להעריך את הרגלי בנקודה אחת (ביחס אליה מוערך ערכם של שאר הכלים). מהלך מיוחד של הרגלי הוא הכאה דרך הילוכו.

סיכום של תנועת כלי השחמט

עריכה

לכל אחד מכלי השחמט יש את סגנון התנועה האופייני לו. בסכימה זו מצוינים ב-X המהלכים האפשריים של כל כלי. המהלכים אפשריים רק בתנאי ששום כלי של אותו צד לא נמצא במקום אליו נעים. אם יש כלי של הצד היריב במיקום אליו הכלי יכול להגיע, השחקן יכול להכות את הכלי של היריב. גם הימצאותם של כלים במסלול של הכלי בתנועה יכול למנוע את התנועה, פרט לתנועה של פרש.

8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח
8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח
8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח
8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח
8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח
8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח

כלי השחמט סטונטון

עריכה
 
עמדת הפתיחה בכלים בסגנון סטונטון

בשנת 1849 עוצבו על ידי נתנאל קוק כלי שחמט כמוצג בתמונה בצד שמאל. הווארד סטונטון פרסם את העיצוב החדש בטור שכתב בעיתון Illustrated London News. לכל סט כלים שנמכר צורפה חוברת שנכתבה על ידי סטונטון, והוא קיבל אחוזים מרווחי המכירות. העיצוב היה נאה והפך לפופולרי מאוד. כלי "סטונטון" הפכו לכלים התקניים שבהם משחקים עד היום בכל התחרויות הרשמיות.

לוח השחמט

עריכה

מראה לוח השחמט מוסכם וקבוע, אולם יתר תכונותיו משתנים לפי צרכים ורצונות שונים. יש מערכות שחמט שייצורן זול במיוחד הכוללות כלים מפלסטיק חלול ולוח קרטון מודפס. בנוסף לעלות הנמוכה, מערך כזה נוח לנשיאה ולשם כך גם נוהגים לקפל את לוח הקרטון, קיפול כפול. במערכות אחרות הלוח מתקפל לשניים ויוצר קופסה בה יכולים לשאת את הכלים. החומר השכיח הוא עץ, אך יש גם לוחות מחומרים פחות שכיחים, אבן, מתכת, פלסטיק קשיח, עצם (שנהב) ועוד.

לעיתים קרובות לוח השחמט מעוצב כך שיוכל לשמש למשחקים נוספים, שש בש, דמקה טחנה ועוד. יש מערכות שחמט, שנועדו לנסיעות ברכבת או במכונית, לכן, לשמירת יציבות הכלים על הלוח, משתמשים בלוח מגנטי או לוח מחורר בכל משבצת וכלים בעל בליטה בתחתיתם, בליטה שאמורים לתקוע בחור של המשבצת.

וריאציות

עריכה
  ערך מורחב – וריאציות של משחק השחמט

וריאציות השחמט הם משחקים המבוססים על שחמט אך יש בהם שינויים שנועדו להפוך אותו למעניין יותר. רוב הווריאציות מבוססות על האלמנטים הבאים (או שילוב שלהם):

  • שינוי בגודל או בצורת הלוח
  • סידור המצב ההתחלתי בצורה שונה
  • שימוש בכלים מיוחדים בעלי חוקים שונים
  • שינוי בחוקי המשחק הרגילים (כגון הכאה, יכולת השתלת כלים, מטרת המשחק וכולי).

ישנן אלפי וריאציות למשחק השחמט. גם משחקים שקדמו למשחק השחמט, כגון צ'טורנגה, נחשבים בימינו לווריאציות שחמט.

מהלך המשחק

עריכה
 
איש משחק שחמט ברחוב
 
משחק שחמט

השחקן בכלים הלבנים (להלן: "הלבן") הוא הראשון לשחק. כל שחקן מניע בתורו את אחד הכלים שברשותו (כלי אחד בלבד, להוציא במקרה של הצרחה), כאשר לכל כלי אופן תנועה הייחודי לו, כמפורט לעיל, מותר להזיז כלי רק לערוגה ריקה או לערוגה שנמצא בה כלי יריב ואז הכלי היריב מסולק מלוח המשחק וזו "הכאה". כך עד להכרעה. השחקן יכול להזיז כל כלי בתורו לאן שיבחר, ובלבד שלא יעבור על כללי תנועת הכלים המפורטים לעיל. כמו כן, אם המלך של שחקן מסוים נחשף לאיום מצד כלי של היריב (מצב המכונה "שח"), חובה על השחקן לנקוט מסע שיבטל את המצב הזה. אם אי אפשר לבטל את האיום, יפסיד במשחק, במצב המכונה מט. בנוסף לכך, מהלך המסיע את המלך לערוגה המאוימת על ידי כלי יריב אינו מסע חוקי. (המלך הוא הכלי היחיד שאסור להעמידו במכוון תחת איום של כלי אחר).

הכאה: אם ניצב אחד מכליו של היריב בדרכו של הכלי הנע, באפשרותו להכות אותו, בתנאי שמדובר במהלך חוקי. בשחמט (שלא כמו בדמקה, למשל) ההכאה היא זכות ולא חובה. בהכאת כלי אחר, הכלי המוכה מוסר מהלוח והכלי המכה מוצב במקומו. את המלך אין מכים. במצב בו הוא חשוף לאיום ולא ניתן להגן עליו – זהו שחמט ("שח", בתוספת "מט"; יש שמקצרים ל"מט"). כל הכלים מכים כדרך הילוכם (למשל, הרץ יכה רק על אלכסונו), מלבד הרגלי שזז קדימה אך מכה באלכסון. מקרה מיוחד של הכאה הוא "הכאה דרך הילוכו".

שלבי המשחק

עריכה

השלב הראשון במשחק הוא הפתיחה. בשלב זה מפתחים השחקנים את כליהם, החסומים מאחורי שורת הרגלים, על מנת להגדיל את כוח ההשפעה שלהם ולאיים על ההגנה של היריב. שלב הפתיחה גם כולל את פינוי אחד האגפים על מנת לאפשר הצרחה שמטרתה לבצר את המלך בפינה ולהרחיקו מהמרכז החשוף. פתיחה אופיינית כוללת בדרך כלל דילוג כפול עם הרגלי של המלך או המלכה, פיתוח הפרשים והרצים, ואז הצרחה. ישנן פתיחות הנקראות גמביט, בהם אחד הצדדים מקריב חומר – לרוב רגלי – על מנת לזכות ביתרון טקטי או עמדתי תמורתו. מספר הפתיחות הוא רב ומספר הווריאנטים שלהן רב עוד יותר. שחקנים מקצוענים משננים בעל פה פתיחות רבות על מנת שלא לבצע טעויות בתחילת המשחק, דבר שייתן יתרון מוקדם ליריב.

השלב השני הוא מציעה, מתרחש אחרי שרוב הכלים כבר פותחו, והקרב מתנהל במרב חריפותו במרכז הלוח, בדרך כלל תוך כדי חילופי כלים וניסיון לשבור את מערך הרגלים של הצד השני. בשלב זה אפשר לממש מספר רב של טקטיקות לצבירת יתרון חומרי ועמדתי (ראו בהמשך).

השלב השלישי הוא סיום, ושלב זה מגיע כאשר נעשו מספר רב של חילופי כלים מבלי שהושג יתרון מכריע לצד כלשהו. שלב זה כולל בדרך כלל מספר קטן של כלים לכל צד (מלך, קצין ומספר רגלים) ובו מנסים השחקנים להכריע אחד את השני בדרך כלל על ידי הכתרת אחד הרגלים לכלי כבד (כגון מלכה). בשלב זה, האיום במט על המלך קטן ולכן המלך הופך לכלי פעיל, המגן על הרגלים ותומך בהתקדמותם אל עבר השורה השמינית. מכיוון שהסיום דורש משחק מדויק, שחקנים רבים לומדים בקפידה עמדות סיום נפוצות.

מהלכים ומצבים מיוחדים במשחק

עריכה

הכאה "דרך הילוכו"

עריכה
  ערך מורחב – הכאה דרך הילוכו

רגלי יכול להכות רגלי אחר "דרך הילוכו" או "אגב הילוכו" (תרגום עברי לביטוי שמקורו בצרפתית, en passant), רק כאשר רגלי (ולא כלי אחר) של היריב נע שתי ערוגות לפנים (במהלך אחד) וחולף בתנועתו על פני הערוגה המאוימת על ידי רגלי יריב. ההכאה מתבצעת כאילו התקדם הרגלי ערוגה אחת בלבד. כלל "דרך הילוכו" תקף רק באופן מיידי אחרי מהלך היריב ולא ניתן לנצל אותו אחר-כך. לדוגמה, רגלי שחור, המוצב בערוגה ב-4, יכול להכות רגלי לבן הנע במהלך אחד מערוגה א2 לערוגה א4 כאילו היה מוצב ב-א3. בסוף המהלך יונח הרגלי השחור על הערוגה א3, והרגלי הלבן מערוגה א4 יוסר מהלוח. זהו המהלך היחיד במשחק בו כלי מכה ומוכה לא נמצאים באותה ערוגה, רק כלי אחד (הרגלי) רשאי להכות, ועל ההכאה להתבצע באופן מיידי.

הצרחה

עריכה
  ערך מורחב – הצרחה
   
הצרחה קטנה ב"צד המלך" הצרחה גדולה ב"צד המלכה"
  • במשחק השחמט, הצרחה היא מהלך משותף של המלך והצריח הנחשב כמסע אחד ומתבצע בשני שלבים:
  1. המלך מוסע שתי ערוגות לכיוון הצריח,
  2. הצריח מוסע ערוגה אחת לאחר מלכו.

הצרחה תתבצע בתנאים הבאים:

  1. המלך והצריח (המשתתף) לא זזו כלל מערוגותיהם ההתחלתיות,
  2. המלך לא נמצא באיום שח באותו רגע,
  3. המלך לא יימצא באיום שח בתום ההצרחה,
  4. המלך אינו עובר על פני ערוגה המאוימת על ידי כלי היריב,
  5. אין כלים המפרידים בין המלך לצריח.

מבחינים בין "הצרחה קטנה", שהיא הצרחה "לצד המלך", ובין "הצרחה גדולה" שהיא הצרחה "לצד המלכה" (ראו איורים משמאל).
אם רק אחד הצריחים הוסע, עדיין אפשר שהצריח השני ישמש לצורך הצרחה. אם הערוגה הצמודה לצריח מאוימת, אין אפשרות לבצע הצרחה קטנה (ראו תנאי מספר 3), אך ניתן לבצע הצרחה גדולה (משום שהמלך אינו עובר דרכה). גם אם הצריח עצמו מאוים והתנאים שהוזכרו לעיל מתקיימים – מותר לבצע הצרחה.

על-פי כללי המשחק, כדי לבצע הצרחה יש להזיז את המלך תחילה, ואחר כך יש להזיז את הצריח. נטילת הצריח קודם להזזת המלך פירושה מהלך שבו זז רק הצריח.

הצרחה היא מהלך חשוב בשלבים המוקדמים של המשחק, משום שהיא משרתת שתי מטרות חשובות: היא מזיזה את המלך למקום מוגן יותר מאשר מרכז הלוח בו התחיל להתפתח הקרב, והיא מוציאה את הצריח מהפינה ומביאה אותו לעמדת התקפה טובה יותר במרכז הלוח.

ההצרחה היא המהלך האחרון שהוסף לחוקי השחמט והוא מופיע בספרו של המחבר הצרפתי Claude Gruget בשנת 1560.[53]

הכרעה

עריכה
 
שחמט בדרך כלל מבוטא באמצעות הפלת המלך על צדו. בתמונה מלכה שחורה בגיבוי פרש מאיימת במט.
  ערך מורחב – הכרעות בשחמט

שח הוא מצב בו שחקן מתקיף את המלך של יריבו (כלומר מאיים להכותו). במצב של שח, השחקן שמלכו מאוים חייב לנקוט מהלך שיסיר את האיום – וזאת על ידי הכאת הכלי התוקף, או חסימת מסלול ההתקפה, או הסעת המלך לערוגה שאינה מותקפת. אם אף אחת מפעולות אלה אינה אפשרית, נקרא המצב מט (או שחמט) – מצב שבו לא ניתן להסיר את האיום על המלך.

שחמט יוכרז כאשר:

  1. יש איום על המלך
  2. לא ניתן להסיע את המלך לערוגה אחרת שאינה מאוימת
  3. לא ניתן לחסום את האיום על המלך בעזרת כלי אחר
  4. לא ניתן להכות את הכלי המאיים

שחקן שעלה בידו ללכוד את יריבו במצב של שח-מט ניצח במשחק.

הסעת כלי כך שיאיים בעצמו על מלך היריב נקראת "שח ישיר". הסעת כלי כך שיפתח קו התקפה לכלי העומד מאחריו אל מול המלך היריב נקראת "שח עקיף". הסעת כלי כך שיאיים בעצמו על מלך היריב ובמקביל יפתח קו התקפה מול המלך לכלי העומד מאחריו, כלומר, שילוב של "שח ישיר" ו"שח עקיף" במהלך אחד, נקראת "שח כפול" (לעיתים נדירות ביותר ניתן גם לבצע שח כפול כצירוף של שני שחים עקיפים, באמצעות הכאה דרך הילוכו).

כששחקן משיב לאיום מלכו בשח נגדי תוך כדי שהוא חוסם את השח שביצע יריבו- נקרא המלך ״שח צולב״.

הכרעה על ידי זמן

עריכה
 
שעון שחמט אנולוגי
 
שעון שחמט דיגיטלי
  ערך מורחב – שעון שחמט

שעון שחמט משמש למדידת הזמן והקצבתו עבור כל שחקן במהלך המשחק. בתחרויות רשמיות מוקצב זמן מוגבל לכל שחקן לביצוע מסעיו. מרכיב חשוב במשחקים אלו הוא יכולתו של השחקן לתכנן ולבצע את מסעיו בזמן שהוקצב לו. שעון השחמט בנוי כיחידה אחת של שני שעוני עצר, שעון לכל שחקן. בסיום מסע על ידי השחקן עליו ללחוץ (ביד שביצעה את המסע) על כפתור שעון העצר שלו ובכך הוא עוצר את שעונו ובו בזמן מפעיל את שעון יריבו. ישנם שני סוגים עיקריים של שעוני שחמט: דיגיטליים ואנלוגיים.

במשחקי שחמט מקצועיים רגילים הגבלת הזמן לשחקן היא שעתיים ל-40 המהלכים הראשונים, ועוד שעה ליתר המשחק או שעה וחצי לכל המשחק עם תוספת של 30 שניות לאחר כל מהלך. בנוסף, ישנם גם סוגים של משחק שחמט מהיר, בהם "שחמט מהיר", בו הזמן הקצוב לכל צד הוא 25 דקות, ו"שחמט בזק" (בליץ) בהם הזמן הקצוב לכל צד הוא 5 דקות, או משחק בזק שנקרא 5+3 כאשר לכל צד יש 5 דקות, ואחרי כל מהלך מתווספות 3 שניות. במשחקי שחמט באינטרנט קיימים אף משחקים מהירים עוד יותר, של דקה או שתיים לכל צד, המכונים "שחמט קליע".

בכל מקרה, אם לא הסתיים המשחק קודם לכן במט, פט או תיקו בשל חומר לא מספיק, השחקן שזמנו תם ראשון הוא המפסיד.

תיקו

עריכה
  ערך מורחב – תיקו (שחמט)

תיקו מוכרז באחד מן המקרים הבאים:

  1. אם הצד שתורו לשחק אינו יכול לבצע אף מסע חוקי אך אינו נמצא תחת איום של שח. תיקו כזה נקרא פט או כפת בעברית (באנגלית – Stalemate). הפט יכול לשמש כאסטרטגיה של שחקן אשר נמצא בחסרון מובהק למלט את עצמו מהפסד, ומאידך גיסא הוא משמש מקור של איום על השחקן העומד לנצח. לפט חשיבות רבה בסיומים.
  2. חוסר יכולת לבצע מט: במצב בו לשום שחקן לא ניתנת אפשרות חוקית לבצע מט, המשחק מוכרע כתיקו באופן אוטומטי. הדבר קורה כאשר לא נותרו די כלים על הלוח, למשל כאשר נשאר רק המלך או בתוספת פרש או רץ לשני השחקנים, או כשלכל אחד מהשחקנים מלבד המלך נשארו רק רגלים ואי אפשר להזיז את הרגלים או להכות אותם.
  3. חזרה על אותה העמדה בפעם השלישית (אפילו לא ברציפות, ובתנאי שבכל פעם תורו של אותו צד לשחק).
  4. אם נעשו 50 מסעים רצופים ללא כל הכאה או הסעת רגלי (בעבר ניתנה הארכה ל-100 מסעים בסיומים מיוחדים אך היא בוטלה לפני שנים אחדות).
  5. כאשר לשחקן אחד אין מספיק חומר בשביל לבצע מט ולשחקן השני נגמר הזמן.
  6. כאשר שני הצדדים מסכימים על תיקו.
  7. דרישת תיקו (דבר זה קורה רק בתחרויות): אחד השחקנים עם דוחק זמן (פחות משתי דקות, במשחק שאין בו תוספת זמן לאחר כל מסע) ויתרון ברור יכול לדרוש תיקו (גם אם יריבו אינו מסכים) על ידי הזמנת השופט, ואם השופט רואה שיש יתרון ברור אז הוא קובע תיקו. כמו כן ניתן לדרוש תיקו בעמדה של תיקו ברור ומוחלט (למשל: מלך וצריח לכל צד) כאשר ברור שהיריב מנסה לנצח על הזמן ולא בזכות העמדה.

בעבר, נחשב לתיקו גם מצב של שח נצחי, היינו כאשר אחד הצדדים מאיים בשח שוב ושוב באופן בלתי פוסק. נכון ל־2012, שח נצחי נחשב למקרה פרטי של אחת מן הקטגוריות: חוק 50 המסעים, עמדה המופיעה בפעם השלישית, והסכם תיקו. שח נצחי משמש לרוב, כמו פט, כאמצעי הצלה לשחקן שמצבו נחות.

במקרה של תיקו, כל אחד מהיריבים זוכה בחצי נקודה.

מסע במעטפה (מסע סודי)

עריכה

בעבר, אם משחק שחמט רשמי היה מתמשך יתר על המידה, מבלי להיות מוכרע על ידי זמן או בדרך אחרת (מט, פט, שח נצחי), הייתה קיימת אפשרות להפסיק את המשחק ולהמשיך אותו בשלב מאוחר יותר או ביום אחר. הנוהל הוא שהשחקן, אשר היה תורו לנוע, רשם את מהלכו המתוכנן והכניס אותו למעטפה אטומה. המעטפה הסגורה נשמרה בידי שופט התחרות ונפתחה רק עם חידוש המשחק. שעון הזמן נעצר עם הפסקת המשחק ועם חידושו הופעל מאותו מצב בו היה כשנפסק המשחק. השחקן שרשם את המהלך ושם אותו במעטפה לא יכול היה לשנות את דעתו ועם חידוש המשחק היה חייב לבצע את המהלך שכתב במעטפה. הנוהל הזה נועד להקטין את אפשרויות ההתייעצות של השחקנים בשעת ההפסקה במשחק, כי השחקן שרשם את מהלכו לא ידע מה תהיה תשובת יריבו והשחקן השני לא ידע מה הוא המהלך הטמון במעטפה. נוהג זה נעלם לחלוטין (החל מאמצע שנות ה-90) עקב התחזקות תוכנות השחמט הזמינות לכל שחקן.[54]

אסטרטגיה וטקטיקה

עריכה

אסטרטגיה

עריכה

מטרת המשחק היא, כאמור, ללכוד את המלך של היריב מבלי שהוא יוכל להתגונן נגד האיום באמצעות מהלך, חסימה של כלי אחר או הכאת הכלי המתקיף. ישנן מספר אסטרטגיות שונות כדי להגיע לתוצאה זו, וכל אחת מהן כוללת בדרך כלל שימוש בטקטיקות על מנת לזכות ביתרון חומרי או עמדתי ולנצל טעויות של היריב.

ישנן מספר תוכניות אסטרטגיות כלליות לניצחון:

  • אחת העיקריות שבהן היא הוצאת הכלים וכיבוש מרכזו של הלוח, וניסיון לריכוז כמה כלים להשתלטות על נקודה קרובה למיקומו של המלך.
  • אפשרות אחרת היא התבצרות המכריחה את היריב ליזום מתוך השערה שהתקפתו תסתבך, הוא יעשה טעות ויאבד חומר שיאלץ אותו להיכנע.
  • אסטרטגיות נוספות כוללות ניצול יתרונות עמדתיים, כגון: לחץ על רגלי מבודד (רגלי שאין רגלים נוספים בטורים שלידו אשר יכולים להגן עליו) או נחשל של היריב, השתלטות על טורים פתוחים באמצעות הכלים הכבדים (הצריחים והמלכה), ועוד.
  • מבנה אסטרטגי עתיק יומין הוא שרשרת רגלים: אלכסון של רגלים המגנים זה על זה. טוב לחסימת מלכות, צריחים ובייחוד רצים. שחקן השחמט הראשון שנודע בשימוש בשיטה זו היה התאורטיקן הצרפתי בן המאה ה-18 פרנסואה אנדרה פילידור.

טקטיקה

עריכה
 
חשיבותה של טקטיקה. הדיאגרמה הבאה לקוחה ממשחק אמיתי. לבן הקריב פרש בערוגה ה5 (אשר מוטב היה לשחור להימנע מהכאתו) על מנת לבצע התקפה משולשת על ידי המסע ד6 – שח עקיף ומזלג על המלכה והרץ. הלבן זוכה במלכה.

משחק השחמט מכיל מגוון רב של טקטיקות שמטרתן להשיג יתרון חומרי (לזכות בכלי), יתרון עמדתי (לשפר את המצב, לשבש את הגנות היריב וכדומה) או להנחית מט בדרך מתוחכמת. אף על פי שישנו מגוון רב של טקטיקות וריאציות של משחק מתוחכם, ישנן מספר טקטיקות בסיסיות שכל שחקן חייב להכירן. לפני שנפרט עליהן נבהיר מספר מונחים:

  • אנו אומרים שכלי תוקף או מאיים להכות כלי יריב אם יש באפשרותו להכותו במסע. בניגוד לדמקה, הכלי התוקף לא חייב להכות את הכלי עליו הוא מאיים.
  • אנו אומרים שכלי (א) מגן על כלי אחר (ב) מאותו צבע אם כאשר כלי (ג) של היריב מכה את כלי ב' אזי כלי א' יכול להכות מיד בחזרה את כלי ג'. הגנה היא אפקטיבית כאשר חילופי הכלים לא כדאיים ליריב.

להלן פירוט על הטקטיקות היסודיות והנפוצות ביותר בשחמט:

  • חילופי כלים: הכאת כלי של היריב, והוא בתורו מכה את הכלי שלך שהכה. בדרך כלל, רצוי לזכות בכלי בכיר יותר מן הכלי שמאבדים (פרש תמורת רגלי, מלכה תמורת צריח וכדומה) ועל ידי כך לצבור יתרון חומרי. לפעמים מטרת חילופי הכלים היא טקטית ולא חומרית: לשבש את מערך ההגנה של היריב על ידי סילוק כלי מרכז במערך ההגנה שלו (למשל: כלי השומר על ערוגה חשובה), או לפשט את המצב (יעיל במיוחד אם יש לשחקן יתרון).
  • מיקוד איומים: מיקוד של מספר כלים מרבי המאיימים על כלי מסוים של היריב, יותר ממספר הכלים המגנים עליו, במטרה להזיזו ממקום בעל עמדה חשובה, או במטרה להכות אותו באופן, שהמכה יצא מורווח במאזן הכלים. העדיפות תהיה שכלים בעלי חשיבות נמוכה, יאיימו על כלים בעלי חשיבות גבוהה יותר, ואם יש כלים בטור, שהכלים בעלי החשיבות הגבוהה יותר יהיו מאחור.
8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח
בתמונה הפרש השחור מבצע לגיזה משולשת

ומאיים על המלך, המלכה והצריח.

  • מזלג ("לגיזה"): התקפה בו-זמנית על לפחות שני כלים, כך שבמהלך הבא רק אחד מהם יכול לברוח בתורו וכך זוכה הכלי אשר מקיים את המזלג בכלי השני. הפרש נחשב ל"אלוף המזלגות". באופן תאורטי, פרש יכול לקיים מזלג לכל היותר ל-7 כלים, אם כי בפועל רוב המזלגות הן של שניים עד שלושה כלים. הפרש הוא הכלי שמבצע בקלות יחסית מזלגות, בשל צורת הליכתו הלא-רגילה ביחס ליתר הכלים. מזלג מפורסם הוא של "פרש-המלכה" (הימני בצד השחור, השמאלי בצד הלבן). בשלושה מהלכים פרש זה יכול לעשות שח-צריח, וזאת בתנאי שהמלכה היריבה זזה ממקומה. הגנה בסיסית למזלג זה היא הזזת החייל שמול רץ-המלכה ערוגה אחת קדימה – מונע מהפרש להגיע לשלב השני.
  • ריתוק: כפיתת כלי למקומו על ידי יצירת מצב, שבו אם הוא זז, היריב מאבד יתרון חומרי. ריתוק מוחלט מתבצע רק כאשר הכלי הכפות (מרותק) חוסם איום ישיר על מלכו (כלומר: אם הוא יזוז, המלך ימצא ב"שח" וכלי היריב "יוכל להכות את המלך") ולכן אינו יכול לזוז (הרי אסור להזיזו לפי כללי המשחק). ריתוק יחסי הוא כאשר הכלי הכפות יכול לנוע, אך מאחוריו עומד כלי חשוב יותר והדבר יביא להפסד חומר. רק הכלים ארוכי הטווח יכולים לבצע ריתוק: המלכה, הצריח והרץ. דוגמה לריתוק אידיאלי הוא ריתוק בידי רץ של מלכה למלך של היריב, דבר המביא אותו לזכייה במלכת היריב (ראו דיאגרמה להלן).
  • הקרבה: מתן אפשרות ליריב לזכות בכלי (להכות כלי שלך ללא תמורה מספקת), על מנת לזכות ביתרון טקטי שישפיע על מהלך המשחק, או יאפשר למקריב לזכות ביתרון חומרי במהלכים הבאים. מט הנעשה באמצעות הקרבה (ובייחוד באמצעות הקרבת מלכה) נחשב למט מרשים ויצירתי במיוחד.
8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח
בתמונה הרץ הלבן מבצע ריתוק

של המלכה למלך וזוכה במלכה.

  • איום עקיף או התקפת חשיפה: זהו סוג של טקטיקה בה השחקן מזיז כלי אחד, אך דווקא הכלי שמאחוריו הוא זה שמאיים על כלי היריב. אם גם הכלי שמוזז מאיים על כלי של היריב, נוצר כאן איום כפול. טקטיקה זו טובה להשגת יתרון חומרי מפני שברוב המקרים הצד המותקף לא יוכל להגן על כל הכלים המותקפים בו-זמנית. אם הכלי המותקף על ידי הכלי שמסלולו נפתח הוא המלך, הרי שמדובר בשח עקיף שכבר הוזכר לעיל (ראו דיאגרמה בתחילת חלק זה).
  • הרחקת כלי מגן: איום על כלי של היריב במטרה להרחיקו למקום בו הוא לא יכול למלא את תפקידו בשמירה על כלי אחר או על ערוגה חשובה. לפעמים ההרחקה יכולה להתבצע גם באמצעות הקרבה (ראו לעיל).
  • חיסול כלי מגן: בדומה להרחקה, אלא שכאן הכלי המגן מוכה, תכופות תוך הקרבה או חילופי כלים.
  • שיפוד: מצב בו תוקף השחקן כלי מסוים אך בעצם מתכוון להכות את הכלי שמאחוריו. לדוגמה: מלכה וצריח ניצבים על אותו אלכסון, המלכה לפני הצריח. היריב מזיז את הרץ כך שהוא תוקף את המלכה באלכסון זה. המלכה נאלצת לזוז והרץ הלבן יכול להכות את הצריח. למעשה השיפוד דומה לריתוק – גם הוא יכול להתבצע רק באמצעות הכלים ארוכי הטווח – וההבדל הוא שכאן הכלי החשוב יותר של היריב מול קו ההתקפה הוא הקדמי ולא האחורי.
  • פריצת קווים: החדרת צריח או מלכה אל מאחורי קווי ההגנה של היריב ואיום על הכלים שלו. תפיסת שליטה על הקו האחורי משפיעה מאוד על המשחק.

כישורים מועילים למשחק

עריכה
  • ריכוז עצמי וקור רוח: על אף שרוב המשחקים החשובים נעשים תחת פיקוח ודממה מוחלטת רבות קורה שעקב כישלון תוכנית אסטרטגית מסוימת, או מהלך בלתי צפוי מצד היריב – מאבד השחקן את הריכוז כי חש שהפסיד, לכן חשוב לשמור על ריכוז וקור רוח, גם כאשר המצב אינו נראה מזהיר.
  • ראייה עמוקה ודמיון מופשט: ככל שבכוחו של שחקן לראות עמוק יותר את רצף המהלכים ולדמיין את תפזורת הכלים בלוח במספר המהלכים הבאים על כל אפשרויותיהם, כך סיכויו לנצח יהיו גבוהים יותר.
  • תכנון אסטרטגי ויצירתיות: בשל חוסר היכולת של שחקן לחזות מראש את כל רצף המהלכים, יש צורך בתכנון כללי יותר, שייצר סיטואציות עתידיות נוחות יחסית. למשל, בדיקה אלו מן הכלים אינם מוצבים בנקודות מפתח, ותכנון כיצד לשפר את מיקומם.
  • סבלנות: בעיקר במשחקים שאינם משוחקים עם זמן, חשוב תמיד לבדוק את מיקום כלי המשחק על הלוח עד תום, ולא לשחק את התור באופן נמהר.
  • תכונות נוספות: התמדה, הגינות, אחריות, למידה מטעויות ומעל הכול לדעת לנצח בכבוד (לא להתנשא ולא ללעוג ליריב) וגם לדעת להפסיד בכבוד.[55] וגם: מודעות עצמית, יכולת חישוב, אינטואיציה ושאיפה להישגים. התכונות המולדות החשובות ביותר הן זיכרון ודמיון[56].
  • קבלת החלטות: שחמט ברמה גבוהה תובע רצף בלתי פוסק של קבלת החלטות שקולות ומדויקות תחת לחץ. בעקבות ביצוע הערכה נכונה תבוא החלטה נכונה. תהליכי קבלת החלטות הם המפתח להצלחה או לכישלון. חישוב מדויק הוא המפתח הראשון לקבלת החלטות יעילות. חשוב לפתח יכולת להיות חדשניים בתהליכי קבלת החלטות[56].

רישום המהלכים

עריכה
  ערכים מורחבים – שיטות רישום בשחמט, סימון אלגברי (שחמט)
 
כרטיס שחמט המציג סימון אלגברי ותווי ICCF

שיטות רישום בשחמט משמשות לתיעוד המהלכים שבוצעו או למצב הכלים במשחק השחמט. המערכות הראשונות של רישום השתמשו בנרטיבים ארוכים לתיאור כל מהלך; מערכות אלו התפתחו בהדרגה למערכות רישום תמציתיות יותר. כיום, הסימון האלגברי הוא הסטנדרט הבינלאומי המקובל, עם מספר גרסאות שונות. שיטת הרישום התיאורית הייתה בשימוש בספרות בשפה האנגלית והספרדית עד סוף המאה ה-20, אך כיום היא כמעט ולא בשימוש. פורמט טקסטי כמו Portable Game Notation (PGN), המבוסס על הרישום האלגברי באנגלית, הוא פורמט טקסט שניתן לעיבוד על ידי רוב תוכנות השחמט. מערכות רישום נוספות כוללות את הרישום הנומרי של ICCF, המשמש בשחמט בהתכתבות בינלאומית, ומערכות להעברה באמצעות קוד מורס בטלגרף או ברדיו. השיטה הסטנדרטית לרישום עמדות שחמט היא רישום פורסת'-אדוארדס (FEN).

שיטות רישום

עריכה

בתחרויות מאורגנות, שני השחקנים נדרשים לשמור על רישום המהלכים שבוצעו בטופס ניקוד. אם יש צורך, ניתן להשתמש בטפסים אלו כדי לפתור מחלוקות, למשל בנוגע לשאלה האם בוצע מהלך לא חוקי או האם התרחש מצב של שלושה מסעים חוזרים. בנוסף, אם בקרת הזמן מחייבת את השחקנים להשלים מספר מהלכים מסוים בזמן קצוב, יש לשמור על רישום מדויק של המהלכים.[57][56]

הרישום האלגברי הוא השיטה הנפוצה ביותר לרישום מהלכים. הוא מבוסס על מערכת קואורדינטות (a–h לעמודות, 1–8 לשורות) שמזהה כל משבצת באופן ייחודי. הרישום האלגברי קיים בצורתו המוקדמת בספר של פיליפ סטמה משנת 1737, "Essai sur le jeu des echecs". הוא אומץ לאחר מכן (בצורתו המלאה) על ידי הספר "Handbuch des Schachspiels" והפך לסטנדרט בפרסומים גרמניים. הוא קומפקטי יותר ופחות נוטה לטעויות מאשר השיטה התיאורית האנגלית. הרישום האלגברי הוא הרישום הרשמי של פיד"ה; אם שחקן רושם את המשחק בשיטה אחרת, טופס הניקוד שלו לא יוכל לשמש כראיה במקרה של מחלוקת.[58][59][60] הפדרציה האמריקאית לשחמט (USCF) מעדיפה את השימוש ברישום אלגברי אך עדיין מתירה את השימוש ברישום תיאורי.[61]

גרסאות שונות של רישום אלגברי

עריכה
  • רישום אלגברי ארוך: כולל את הקואורדינטות של המשבצת שממנה הכלי יצא.
  • רישום אלגברי קצר: משמיט את הקואורדינטות של המשבצת שממנה הכלי יצא, אלא אם כן יש צורך להבהיר את המהלך.
  • רישום אלגברי מינימלי: דומה לרישום האלגברי הקצר, אך משמיט סימנים למהלכי תפיסה ("x"), לכידת דרך אגב ("e.p."), שח ("+") ושחמט ("#").
  • רישום אלגברי סמלי: מחליף את האות המייצגת כלי בסמלו, למשל ♞c6 במקום Nc6 או ♖xg4 במקום Rxg4. שיטה זו נפוצה בספרות שחמט כדי לאפשר קריאה ללא תלות בשפה.
  • רישום אלגברי הפיך: מבוסס על רישום אלגברי ארוך, אך מוסיף אות עבור הכלי שנלכד, אם היה כזה. המהלך יכול להיות הפוך על ידי החזרת הכלי למשבצת המקורית שלו ושחזור הכלי שנלכד.
  • רישום אלגברי הפיך תמציתי: דומה לרישום אלגברי הפיך, אך משמיט את העמודה או השורה אם אין צורך להבהיר את המהלך.

שיטות רישום נוספות כוללות

עריכה
  • רישום תיאורי: היה נפוץ במדינות דוברות אנגלית עד סוף שנות ה-70. בשיטה זו, העמודות נקראות על שם הכלי שמתחיל בשורה האחורית, וכל משבצת מקבלת שני שמות בהתאם לזווית המבט – של הלבן או השחור.
  • רישום נומרי ICCF: בשחמט בהתכתבות בינלאומית משתמשים ברישום זה כדי למנוע בלבול שנובע מהשמות השונים לכלים בשפות שונות.
  • רישום סמית: שיטת רישום פשוטה שמיועדת להיות הפיכה ולתאר כל מהלך ללא עמימות.
  • רישום קואורדינטות: דומה לרישום אלגברי אך ללא סימון הכלי. כוללת תמיד את המשבצת ממנה יצא הכלי ואת יעדו.

סימון אלגברי הוא השיטה המקובלת לרישום ותיאור מהלכים במשחק שחמט. הוא מבוסס על מערכת קואורדינטות לזיהוי ייחודי של כל ערוגה על לוח השחמט (כנראה לעיל).[62] הוא משמש את רוב הספרים, המגזינים והעיתונים המקצועיים הקשורים לשחמט. במדינות דוברות אנגלית, השיטה המקבילה, סימון תיאורי, שימשה בדרך כלל בפרסומי שחמט עד שנות ה-80. כמה שחקנים עדיין משתמשים בסימון תיאורי, אבל השיטה כבר לא מוכרת על ידי FIDE, גוף השחמט הבינלאומי.

המונח "סימן אלגברי" עשוי להיחשב ככינוי לא מדויק, מכיוון שהמערכת אינה קשורה לאלגברה.[62]

 
סימון אלגברי

רישום המהלכים בעבר

עריכה
  ערך מורחב – התפתחות משחק השחמט
 
תרשים שחמט נמצא בכתב יד צרפתי (1173)

סימון תיאורי היה רגיל בימי הביניים באירופה. צורה של סימון שחמט אלגברי, שנראה שהושאל משחמט מוסלמי, הופיע באירופה ב-12. כתב היד של המאה המכונה "MS. Paris Fr. 1173 (PP.)". הקבצים פועלים מ-a עד h, בדיוק כפי שהם עושים בסימון האלגברי הסטנדרטי הנוכחי. השורות, לעומת זאת, מסומנות גם באותיות, למעט השורה השמינית, שהיא נבדלת כי אין לה אות. הדרגות כתובות הפוך – מה-7 עד ה-1: k, l, m, n, o, p, q.[63]

מערכת נוספת של תווים המשתמשת באותיות בלבד מופיעה בספר שחמט מימי הביניים של רכנמייסטר יעקב קובל משנת 1520.[63]

סימון אלגברי קיים בצורות ובשפות שונות ומבוסס על מערכת שפותחה על ידי פיליפ סטמה בשנות ה-30 של המאה ה-18. סטמה השתמש בשמות המודרניים של הערוגות (וייתכן שהיה הראשון למספר את השורות), אבל הוא השתמש ב-p עבור מהלכי רגלי בטור המקורי של חלק (A עד H) במקום האות הראשונית של שם הכלי כפי שמשמש כעת.[64] אותיות לכלים הוצגו בשנות השמונים של המאה ה-17 על ידי משה הירשל, ויוהאן אלגייר עם אהרון אלכסנדר פיתחו את סימון ההצרחה המודרני בשנות ה-18 של המאה ה-19.[65]

סימן אלגברי זכה לפופולריות באנגלית בשנת 1847 על ידי הווארד סטונטון בספרו "The Chess-Player's Handbook". סטונטון זוקף את הרעיון לסופרים גרמנים, ובמיוחד לאלכסנדר, יאניש וה-"Handbuch".[66] בעוד שנעשה שימוש בסימון אלגברי בספרות השחמט הגרמנית והרוסית מאז המאה ה-19, המדינות דוברות האנגלית אימצה אותו, תוך שימוש בתווי תיאור במשך רוב המאה ה-20. החל משנות ה-70 של המאה ה-20, סימן אלגברי הפך נפוץ יותר בהדרגה בפרסומים בשפה האנגלית, ועד שנת 1980 הוא הפך לתווי הרווח. ב-1981, ה-FIDE הפסיק לזהות תווים תיאוריים, ותווי אלגברי הפך לתקן הבינלאומי המקובל.

 
דיאגרמת שחמט מתוך ספרו הגרמני של יעקב קובל על שחמט מימי הביניים, שכצבל ספיל (1520)

השחמט בעולם היהודי

עריכה
  ערך מורחב – יהודים ושחמט

אגדה יהודית מספרת ששלמה המלך המציא את המשחק, (מובא ב"בית המדרש" של המלומד אהרן ילינק, חדר שישי, מעשיות ג'), אך התייחסות ראשונה לשחמט במקורות היהודיים מוצאים בפירוש רש"י לתלמוד, המפרש שזהו משחק הנרדשיר שמזכיר התלמוד הבבלי במסכת כתובות.[67]

 
דיאגרמת שחמט המציגה סימון אלגברי בספרו של הווארד סטונטון Thess-Player's Handbook (1866)
 
איזידור קאופמן – שחקני השח

רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מזכיר את המשחק: "ועל כן לא ייתכן שינצח החלש את החזק בשחוק האשקוקי הנקראת שטרנג' בערבי,[68] ולא יאמר 'הצלחה' ו'רע מזל ארדשיר'[69] במלחמת האשקוקי, כאשר יאמר במלחמת שני מלכים נלחמים, כי סיבות הארדשיר ומלחמת השטרנג' נמצאות כולן, וינצח החכם בהנהגתו תמיד, ולא יירא סיבה טבעית שצריך להתנות בה ולא סיבה מקרית, אלא בעת נכרי מחמת התעלמות: וההתעלמות נכנס בסכלות כאשר אמרנו." (מאמר חמישי ס' כ'). חתנו, הפרשן והמשורר ר' אברהם אבן עזרא, כתב עליו שירים ואף שיר-חידה:

"אשורר שיר ומלחמה ערוכה
קדומה מן ימי קדם נסוכה
ערוכה מתי שכל ובינה
קבועה עלי טורים בשמונה.
ועל כל טור וטור בהם חקוקות
עלי לוחות, שמונה מחלקות
והטורים מרובעים רצופים
ושתי מחנות עומדים צפופים.
כושים בגדוד פשטו ידיהם,
אדומים יצאו בקרב אחריהם.
והרוגלים יבואו בתחילה,
למלחמה נוכח המסילה.
ועתים יגברו כושים עליהם,
וינוסו אדומים מפניהם.
ועתים כי אדום יגבר לכושים,
ומלכם בקרב הם נחלשים."[70]
"ארץ בלי אדמה,
מלכיה ושריה הולכים בלי נשמה.
אם המלך שממה
לא תחיה כל נשמה."
 
שחמט אמנותי עשוי מזכוכית ונציאנית ובו כלים בדמות יהודים מוצג בגטו היהודי בוונציה

הרמב"ם בפירוש המשניות (סנהדרין ג) מפרש: "המשחק בקוביא – והוא משחק ידוע הנקרא בערבי שטרנג על תנאי שמשימין כספים למי שיעשה כך או כך..." והוא בין הפסולים לעדות בגלל משחק בהימורים. ספרות השו"ת דנה בהיבטים הלכתיים שונים של המשחק כגון הימורים בשחמט, איסור עשיית פסל, איבוד הזמן בכלל, המשחק בשבת ועוד.[71]

יהודים הצטיינו במשחק השחמט מזה שנים רבות ושחמטאים יהודים רבים הפכו לרבי אמנים (הדרגה העליונה בשחמט). ביניהם ניתן לציין את אלופי העולם וילהלם שטייניץ, עמנואל לסקר, מיכאל בוטביניק, מיכאל טל, בובי פישר (שנודע כאנטישמי למרות מוצאו), וגם יהודים למחצה (הורה אחד יהודי) כמו בוריס ספאסקי וגארי קספרוב. שחמטאים יהודים בולטים אחרים הם מיגל ניידורף, שהיה אלוף ארגנטינה שנים רבות, שמואל רשבסקי, יהודי שומר מצוות ורב אמן אמריקאי חזק, אהרון נימצוביץ', מגדולי התאורטיקנים בשחמט, ריכרד רטי, דוד ברונשטיין, עקיבא רובינשטיין ורבים אחרים. הרב ישראל אבא ציטרון, רבה של פתח תקווה, נחשב לאחד ממצטייני השחמט בארץ. מוצאה של השחקנית הטובה ביותר מאז ומעולם, יהודית פולגאר, ניכר משמה.

השחמט בישראל

עריכה
  ערך מורחב – שחמט בישראל

בשנים 1923–1924 הופיע כתב העת "השחמט", שהיה הראשון בעברית שהוקדש למשחק. באחד מגליונותיו הרחיב הלשונאי קדיש יהודה סילמן אודות מונחי המשחק בעברית:

רצוי מאוד שלמשחק השחמט, הנפרץ לפי הערך במדה מרובה בארצנו והמתאים כל כך מתוך חריפותו ועמקנותו לאופי העברי, יהיו מונחים קבועים בעברית, וכל המשחקים והקלובים העברים בא"י ובגולה ידברו שפה אחת ודברים אחדים בשעת משחקם. תבוא נא הצעתי בעניין זה: חיילים – ייקראו כל שמונת הגופים שבשורה השנייה, ולא "איכרים" כפי המנהג הגרמני, כי תכונת מלחמה למשחק. צריח – שם הגוף העומד בקצה הלוח בשורה הראשונה. צריח ולא מגדל, כדי שיהא נוח לפעולת ההעברה שבין הצריח והמלך לקרוא: הצרחה – ולא מִגדול. המשחק לא ימגדל, אלא על אויבו יצריח. סוס – העומד על יד הצריח, לאפוקי את השם "פרש", הזקוק לפירוש. אעשה אותך מט, עשיתיך מט – (ולא "אתן לך מט" וכו' שהם ז'רגוניים). אמיט אותך, אמוטט אותך (פעולת מט בחוזק). תיקו – רמי, מעמד בלתי ברור, לא לזה ולא לזה הניצחון המלא. פתיתני ואפת – נעשיתי פת.

 
חיילים משחקים שחמט, בית חדש לחיילי צה"ל מאת האגודה למען החייל בתל אביב, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית.

משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל, ומתקיימת ליגה שוקקת חיים בין המועדונים שבערים השונות. האיגוד הישראלי לשחמט מאגד את השחמט בישראל, מארגן תחרויות ודואג לניהול מד הכושר של השחקנים בארץ. לישראל הישגים רבים בתחום השחמט, אולי יותר מבכל ענף ספורט אחר. ההישגים הבולטים של נבחרת השחמט הישראלית בשנים 1998–2008 היו הזכיות במקום השני באליפות אירופה באוקטובר שנת 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה, ושוב במקום השני באליפות אירופה ב-2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד). כמו כן, באולימפיאדת השחמט סיימה ישראל מספר פעמים בצמרת הגבוהה, כולל זכייה במדליית הכסף 2008 ופעמיים במקום הרביעי 1998, 2006.

בחודש מאי 2012 התמודד והפסיד רב האמן הישראלי בוריס גלפנד שעלה מברית המועצות לשעבר, מול המחזיק בתואר העולמי רב אמן ההודי וישוואנתן אנאנד.[72]

שחמט ופוליטיקה

עריכה

הפוליטיקאים שמו לב לפופולריות של השחמט, לכן היו מי רצו לרתום אותו לקידום מטרות פוליטיות. היסטוריונים של המשחק מקשרים בין שינויים מסוימים בחוקי המשחק ובין שינויים פוליטיים במעצמות אירופה של אותה תקופה. השינוי החד ביותר בחוקי המשחק התרחש בתקופת גילוי אמריקה ושלטונה של איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. חוקי המשחק שונו כך שהמלכה זכתה ליכולות תמרון גדולות יותר והפכה לכלי החזק ביותר על הלוח. התחזקות הנצרות ביבשת אירופה קיבלה ביטוי בהגדלת כושר התמרון של ה"רץ", המכונה בשפות אירופאיות "בישוף". גם שינויים נוספים, כמו מתן אפשרות לרגלי המגיע לקו האחרון להפוך לכלי חזק יותר, אפילו מלכה, מקושר לשינויים שהתפתחו בחברה האירופאית בתקופת הנאורות".[73]

שליטים רבי כוח שיחקו שחמט, בהם גם נפוליאון בונפרטה, שלא הצטיין, אך קיבל הזדמנות לשפר את משחקו בעת גלותו. קרל מרקס, אבי הקומוניזם, היה שחמטאי נלהב, ששיחק עם וילהלם ליבקנכט הסוציאל-דמוקרטי. לאור זאת לא מפליא שמנהיגי המהפכה הבולשביקית, לנין וטרוצקי היו גם הם חסידי משחק השחמט, משחק שקיבל מעמד מיוחד בברית המועצות, תמיכה רעיונית, תקציבית ותעמולתית.[74] תמיכה ממסדית זו גידלה דורות של שחמטאים סובייטים, שהיו לצמרת השחמט העולמי.

הפוליטיקה נדחפה לתוך עולם השחמט ולא בעדינות. בעת מלחמת העולם השנייה היה אלכסנדר אלכין (רוסי שהתאזרח בצרפת) אלוף העולם בשחמט. כשכבשו הגרמנים את צרפת ניסה להגיע לארצות הברית אולם בדרכו, בהיותו בליסבון, הגיעו אליו שמועות שאשתו נמצאת בשבי הגרמנים בצרפת. הוא ניסה להשיג רישיון להצטרף אליה. הגרמנים הסכימו להעניק לו רישיון, ביודעם שהוא אלוף העולם וניתן יהיה לנצלו לצורכי תעמולה נגד היהודים. כשהיה אלכין בצרפת פורסמה בעיתון הגרמני "פאריזר צייטונג" סדרת מאמרים אנטישמיים בחתימתו. מאמרים אלה נתקבלו בזעם רב על ידי העולם שמחוץ לשלטון הגרמני. אולם לאחר המלחמה הצהיר אלכין כי אף מילה במאמרים הנ"ל לא הייתה משלו.

אחרי מלחמת העולם השנייה התפתחה המלחמה הקרה בין שתי בנות הברית לשעבר, ארצות הברית וברית המועצות, הן התחרו בכל תחום, גם בהישגים הספורטיביים, כולל שחמט.

אולימפיאדות השחמט בישראל

עריכה

ישראל אירחה פעמיים את אולימפיאדות השחמט, ב-1964 בנתניה וב-1976 בחיפה. באולימפיאדת 1964, אולימפיאדת השחמט הראשונה שנערכה ביבשת אסיה, הוחרמה על ידי מדינות ערב. אולימפיאדת השחמט של 1976 הוחרמה גם על ידי הגוש הקומוניסטי.[75]

השחמט בתרבות

עריכה
 
שחמט בשוק הבזאר הגדול באיסטנבול בו כלי השחמט הם צלבנים וצבאו של צלאח א-דין

עד המאה ה-18

עריכה
 
שחמט לואיס, אוסף כלי שחמט יוקרתי מימי הביניים. למעלה (משמאל לימין): מלך, מלכה, רץ
במרכז: פרש, צריח, רגלי
למטה: מבט מקרוב על המלכה

בימי הביניים והרנסאנס היה השחמט חלק מתרבות האצולה; השתמשו בו כדי ללמד אסטרטגיה צבאית והוא כונה "משחק המלכים". סופר הרנסאנס החשוב בלדסארה קסטיליונה כתב כי ג'נטלמנים רבים נראים משחקים שחמט, אך אין השחמט תשוקה ראויה עבור ג'נטלמן, שכן הוא עלול להשקיע מחשבה רבה מדי בו על חשבון תחומי ידע אחרים, ובסופו של דבר "ידעו מסתכם בלא יותר ממשחק".[76]

רבים מאוספי כלי השחמט האנגלים המפוארים אבדו, אך אחרים שרדו, כדוגמת שחמט לואיס.

באותה התקופה, שחמט שימש לעיתים קרובות כבסיס לדרשות בנושא מוסר. לדוגמה, Liber de moribus hominum et officiis nobilium sive super ludo scacchorum ("ספר מנהגי האנשים וחובות האצילים או ספר השחמט"), שנכתב בידי נזיר דומיניקני איטלקי ב-1300 לערך. היה זה אחד הספרים הפופולריים ביותר מימי הביניים. הספר תורגם לשפות רבות, ועליו התבסס חלקית ויליאם קקסטון בספרו "המשחק ועל המשחק בשחמט" (The Game and Playe of the Chesse, 1474), אחד הספרים הראשונים שהודפסו באנגליה.[77] כלי שחמט שונים שימשו כמטפורות לסוגי אנשים שונים, וחובות האדם נמשלו לחוקי המשחק או לאביזרים המאפיינים את הכלים.[78]

בהיותו ידוע במעגלי הכמורה, הלמידה והמסחר, השחמט פרץ לתרבות הפופולרית בימי הביניים. כך השיר ה-209 במספר מתוך אוסף כתבי היד בן המאה ה-13 "שירי בוראן" ("כרמינה בוראנה"), הידוע בין השאר בשל הטקסט שנלקח ממנו לקנטטה של קרל אורף כרמינה בוראנה, נפתח בשמות כלי השחמט.[79] באופן כללי, במהלך השנים הופיע השחמט יותר ויותר בציורים וביצירות ספרותיות.

דוגמה לשימוש בשחמט כמטפורה היא הסאטירה הקומית התיאטרלית "משחק שחמט" של תומאס מידלטון, שהועלתה לראשונה ב-1624 על במת תיאטרון הגלוב; בעוד שהיה מדובר בה לכאורה במשחק שחמט, למעשה הייתה זו אלגוריה המסמלת את יחסי ספרד (בשחור) עם בריטניה הגדולה (בלבן).[80]

העיירה מרוסטיקה בצפון איטליה הפכה את השחמט לאירוע תרבותי מרכזי שלה, והיא מכונה "עיר השחמט". הכיכר המרכזית של העיירה מרוצפת כלוח שחמט. בכל שנה שנייה נערך בה משחק שחמט, שהכלים בו הם אנשים בשר ודם, הפרשים רוכבים על סוסים אמיתיים, והיתר מחופשים לכלים אותם הם מגלמים. בכל פסטיבל המשחק נערך לפי מהלכי משחק של רבי אומנים מפורסמים, ששוחק בעבר.

מהמאה ה-18 ואילך

עריכה
 
אליס עם המלכה האדומה. ציור מתוך "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", צייר ג'ון טניאל

מטרופולין השחמט הבלתי מעורער של המאה ה-18 היה "קפה דה לה Régence" בפריז. בשנת 1740 החלה כאן עלייתו של פילידור בן ה-14. הוא היה מוזיקאי ושחמטאי. בשנים מאוחרות יותר, פילידור נסע כשחקן מקצועי בין אנגליה לבין צרפת הלוך ושוב כדי להתפרנס. אישים ידועים שיחקו בבית הקפה נגד פילידור: וולטר היה מפסידן רע עם התפרצויות זעם בלתי נשלטות. ז'אן ז'אק רוסו התלונן בספרו "וידויים" מספר פעמים על התסכולים שחווה כשחמטאי חלש. גם דידרו, האנציקלופדיסט הידוע, היה אורח קבוע וכך גם נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין ניסו כאן את כוחם.

בתקופת הנאורות הופיע השחמט בעיקר בהקשר לשיפור עצמי. כך כתב בנג'מין פרנקלין במאמרו "ערכי המוסר שבשחמט" (1750):

משחק השחמט אינו שעשוע לעצלנים גרידא; מספר איכויות מחשבתיות רבות ערך, הנחוצות במהלך חיי האדם, נרכשות ומתחזקות בעזרתו, כך שההרגל יהיה זמין בכל מועד; כי החיים הם סוג של שחמט, בהם לעיתים קרובות, אנו מכוונים להשיג אחרים, ומתחרים או יריבים, ויש לנו מתחרים ויריבים להיאבק עמם, ובהם יש מגוון עצום של אירועים טובים ורעים, שהם, במידת מה, תוצאת הזהירות או הרצון בדבר. כשנשחק בשחמט, אם כך, נוכל ללמוד:

  • ראיית הנולד, המביטה מעט אל העתיד, ושוקלת את התוצאות שיכולות לנבוע ממהלכנו [...]
  • שקילה, הסוקרת את כל לוח השחמט, או זירת ההתרחשות [...]
  • זהירות, לא לעשות מהלכים מהר מדי [...]

כל משחק יכול לזמן הזדמנויות לפיתוח של כישורים שונים.[81] משחק השחמט נחשב כמשחק המפתח יכולות שכליות השימושיות לכל תחומי החיים. זוהי פעילות בעלת פוטנציאל בלתי מוגבל עבור המוח האנושי ולכן הוא יכול להיות כלי אפקטיבי לפיתוח של מיומנויות חשיבה גבוהות. כגון: יכולת פתרון בעיות, מיקוד, חשיבה ביקורתית, לוגיקה מופשטת, תכנון אסטרטגי, יכולת ניתוח, יצירתיות, הערכה וסינתזה.[82] הערכות דומות לגבי השחמט הביאו לכך ששחמט נלמד על ידי ילדים בבתי ספר רבים ברחבי העולם. בתי ספר רבים מחזיקים מועדון שחמט וישנם טורנירים רבים מטעם בתי הספר הנועדים לילדים בלבד.

שחמט בספרים

עריכה

בעקבות מקומו ההולך וגדל בתרבות, שחמט זוכה להתייחסויות רבות באמנות המודרנית; ישנן יצירות חשובות לא מעטות בהן שחמט ממלא תפקיד מפתח. דוגמאות בולטות הן:

שחמט בקולנוע ובטלוויזיה

עריכה

השחמט זכה למקום חשוב גם בצורות אמנות חדשות יותר, והיה לו חלק בעלילתם של סרטים רבים:

לימודי שחמט

עריכה

זה לא מקרי שמשחק האלמוות בין אנדרסן נגד קיזריצקי משנת 1851 היה משחק בין מתמטיקאי ובין מורה למתמטיקה, הזיקה בין שני התחומים הייתה ברורה עוד בטרם נערכו מחקרים בנושא.

תלמידי שחמט לומדים איך לנתח, לתכנן ולהתנהג, הן על הלוח והן בחיים האמיתיים. הלומדים רוכשים יכולות וכישורי חיים בעלי ערך יקר כאשר הם לומדים כיצד להתרכז, כיצד לחשוב קדימה, כיצד לפתור בעיות מורכבות ואיך לקבל החלטות קשות. לומדים איך לנתח, לתכנן ולהתנהג, הן על הלוח והן בחיים האמיתיים. מחקרים רבים הוכיחו כי ילדים הלומדים שחמט משפרים יכולות חשובות כמו ספורטיביות, כבוד, הוגנות, סבלנות, מנהיגות, ביטחון ותפיסה עצמית בריאה. מחקרים רבים מרחבי העולם הראו קשר ישיר בין שיעורי שחמט לבין ביצועים אקדמיים ובמיוחד הישגים מתמטיים ולשוניים. מחקר פסיכולוגי ורפואי על ההשפעות של למידת משחק השחמט מצא כי המשחק משפר את התפקוד הקוגניטיבי והאינטלקטואלי בקרב ילדים ובני נוער. שחמט מסייע גם בשיפור השליטה העצמית, בפיתוח ההערכה העצמית, בהפחתת האלימות, ביכולות ניתוח ותכנון ומשפר את הריכוז. שחמט נמצא כמועיל במיוחד לילדים עם הפרעות קשב וריכוז.[85]

הפרלמנט האירופאי המליץ על הכנסת לימודי שחמט למערכות החינוך של המדינות השונות.[86] החל משנת הלימודים 2011 - 2012 לימודי שחמט הם מקצוע חובה בבתי הספר של ארמניה.[87]

תוכנות שחמט

עריכה
  ערך מורחב – תוכנת שחמט

עם התפתחות הטכנולוגיה החלו תוכנות השחמט לאיים על יכולתם של השחמטאים. מכונות המשחקות שחמט ברמה גבוהה אינן טריוויאליות, מכיוון שההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין   לבין  , אך מכונות שונות הצליחו להגיע לרמות גבוהות יחסית. עם זאת, לעיתים בהלת השחמטאים הייתה לשווא – שני המקרים המפורסמים ביותר של מכונות שחמט היו "הטורקי" משלהי המאה ה-18, שהיה תרמית, וכחול עמוק, שניצחה את גארי קספרוב בתחרות בת שישה משחקים (שני ניצחונות, הפסד ושלושה משחקים שהסתיימו בתיקו[88]), ותוכנתה בין המשחקים כדי שתבין טוב יותר את סגנון המשחק של קספרוב. קספרוב אמר כי ראה תובנה ויצירתיות במשחקי המחשב שאותם לא יכול היה להבין. עם זאת, תחרות בת ארבעה משחקים שנערכה בנובמבר 2003 בין קספרוב ובין המחשב "פריץ X3D" הסתיימה בתיקו. עם התחזקותם של מנועי השחמט המודרניים, תוכנות השחמט המובילות אינן ניתנות להבסה על ידי בן אנוש. מנוע השחמט בעל הדירוג הגבוה ביותר כיום הוא Stockfish.

שרתי שחמט

עריכה

המתמטיקאי והמתכנת היהודי אמריקאי אלכס ברנשטיין, שהיה גם שחמטאי, פיתח בשנות החמישים של המאה העשרים, בארצות הברית, את תוכנת השחמט הראשונה, תוכנת ברנשטיין.[89]

שרתי שחמט (נקראים באנגלית Internet chess server (ICS) הם שרתים בהם ניתן לפגוש שחקני שח אחרים ולשחק מולם, כמו כן לבצע פעולות אחרות כגון משחקי שח מול המחשב, דיונים שונים, ניתוח המשחקים ועוד.

בין שרתי השחמט הפופולריים ביותר, ניתן למצוא את השרתים הבאים:[90]:

גרסאות שחמט שונות

עריכה
  ערך מורחב – וריאציות של משחק השחמט

עם השנים התפתחו לוחות ופורמטי שחמט שונים מהלוח הרגיל המשמש לשני שחקנים.

  • קיימות גרסאות עבור יותר משני שחקנים: 3 שחקנים (לוח עגול או משושה), 4 שחקנים, ואף יותר.
  • משחקי שח עם חוקים ששונו או נוספו.
  • אם עוורים רוצים לשחק שחמט, יש על הלוח סימני ברייל, לכל שחקן יש את הלוח שלו, ולאחר מסע הם אומרים ליריב את המהלך.
  • בשחמט עיוור השחקן לא רואה את לוח המשחק ורק שומע את ההכרזות על תנועות הכלים.

ראו גם

עריכה
  • גו – משחק אסטרטגיה מופשט שמקורו בסין
  ספר: שחמט
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

עיינו גם בפורטל

 

פורטל השחמט הוא שער לכל הערכים הקשורים במשחק השחמט, ובו מוצגים קישורים, לערכים העוסקים, בין היתר, בהיסטוריה של השחמט, בפתיחות ידועות בשחמט, בשחמטאים מפורסמים ובאלופי העולם בשחמט.

לקריאה נוספת

עריכה
  • אלכסנדר מטנוביץ' ומשה שלו, לומדים שחמט ב-30 שעורים
  • יוחנן אפק והורסיו וולמן, עד רגלי האחרון
  • אהרון נימצוביץ', שיטתי-אהרון נימצוביץ, מהדורה עברית שנייה
  • ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר, משחק המלכים (חלק א' הוא למתחילים וחלק ב' למתקדמים)
  • אהוד להב, שחמט פלוס פלוס, יסודות החשיבה בשחמט
  • גארי קספרוב, על קודמי הגדולים (חמישה כרכים)
  • ישראל גלפר, ניצחון עמדתי

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: שַׁחְמָט
  ערך מילוני בוויקימילון: אשקוקה
  ערך מילוני בוויקימילון: משחק המלכים
  ערך מילוני בוויקימילון: נרדשיר
  ערך מילוני בוויקימילון: שח
  ציטוטים בוויקיציטוט: שחמט
  ספר לימוד בוויקיספר: שחמט
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שחמט

ביאורים

עריכה
  1. ^ מארי מתייחס לטקסט נוסף בסנסקריט מהמאה ה-7, ה-Vasavadatta (אנ'), כעדות לקיומו של הצ'טורנגה בתקופה זו, אך הטקסט לא מזכיר את המשחק בשמו, וחוקרים אחרים מטילים ספק בטענה שהוא מתייחס למשחק. טקסט פרסי נוסף, שמארי מזהה כאזכור המוקדם ביותר למשחק, הוא ספר המעשים של ארדשיר, שבו מתוארת גדולתו של ארדשיר הראשון, מייסד האימפריה הסאסאנית במאה ה-3, ובין השאר נכתב כי הוא היה השחקן המוכשר ביותר בצ'טראנג. מארי וחוקרים אחרים מעריכים כי הטקסט נכתב בסביבות 600 לספירה, אך חוקרים אחרים טענו כי ההתייחסות לצ'אטרנג הוספה לטקסט במאה ה-9.[7]
  2. ^ ההיסטוריון דנקן פורבס פרסם ב-1860 תאוריה לפיה מקור השחמט הוא במשחקים שנוצרו לפני יותר מ-5,000 שנה. תאוריה זו נחשבה למוסמכת עד שהאינאולוג אלברכט ובר (אנ') פרסם מחקר שהראה כי העדויות שעליהן הצביע פורבס לא נמצאות במקורות שעליהם הוא הסתמך. מחקרים מאוחרים יותר הראו שהעדויות של פורבס הן מאוחר בלפחות 2,500 שנה מכפי ששיער.[14]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, על משחק השחמט באתר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  2. ^ "שחמט" בבלוג של ד"ר תמר עילם גינדין, "עברית וחיות אחרות"
  3. ^ Meissenburg et al., On the Origins of Chess
  4. ^ Michael Mark, "The Beginnings of Chess, in Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions, edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007)
  5. ^ HJR Murray, A History of Chess, p. 27
  6. ^ Michael Mark, "The Beginnings of Chess, in Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions, edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 144
  7. ^ Michael Mark, "The Beginnings of Chess, in Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions, edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 142
  8. ^ Michael Mark, "The Beginnings of Chess, in Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions, edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 143–144
  9. ^ Yuri Averbakh, A History Of Chess: From Chaturanga to the Present Day (Russell Enterprises, Inc: 2012), p. 17
  10. ^ Michael Mark, "The Beginnings of Chess, in Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions, edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 146
  11. ^ Gerhard Josten, "Chess – A Living Fossil, Cologne, 2001
  12. ^ Peter Banaschak, "A story well told is not necessarily true - being a critical assessment of David H. Li's "The Genealogy of Chess" (archived)
  13. ^ Michael Mark, "The Beginnings of Chess, in Ancient Board Games in Perspective: Papers from the 1990 British Museum Colloquium, with Additional Contributions, edited by Irving L. Finkel (British Museum Press: 2007), p. 146
  14. ^ David Hooper and Kenneth Whyld, The Oxford Companion to Chess, Second Edition, (Oxford University Press: 1992), p. 143
  15. ^ Michael Mark, A critical review of The Beginnings of Chess, history.chess.free, ‏2021-08-08
  16. ^ Eine Geschichte des Schachspiels (בגרמנית)
  17. ^ [שחוק האישקאקי (השחמט) / אברהם אבן עזרא - פרויקט בן־יהודה], באתר benyehuda.org
  18. ^ מְלָכִים נִפְגְּשׁוּ / אברהם אבן עזרא - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  19. ^ Sergio Ernesto Negri, Scachs d'amor: The poem that first portrayed the modern rules of chess, ChessBase, ‏16 במרץ 2020
  20. ^ The chess games of Louis Charles Mahe De La Bourdonnais, www.chessgames.com
  21. ^ Chess History and Reminiscences by H. E. Bird - Project Gutenberg, web.archive.org (באנגלית)
  22. ^ [https://web.archive.org/web/20110604145052/http://www.chessbase.com/newsdetail.asp?newsid=3492 ChessBase.com - Chess News - XiangQi � an alternate to Western Chess], web.archive.org, ‏2011-06-04
  23. ^ Kramnik plays Thai Chess, web.archive.org, ‏2011-06-06
  24. ^ The Sam Loyd Company | Sam Loyd Puzzles Official Site, www.samloyd.com, ‏2019-11-11 (ב־Australian English)
  25. ^ The chess games of Tassilo von der Lasa, www.chessgames.com
  26. ^ The chess games of Paul Rudolf von Bilguer, www.chessgames.com
  27. ^ London 1851 (באנגלית)
  28. ^ Laws of Chess: For competitions starting before 1 July 2014 (באנגלית)
  29. ^ The 12 Most Interesting Chess Players Ever - Chess.com, web.archive.org, ‏2021-04-19
  30. ^ How chess became a pawn in Russia's political war games | WIRED UK, web.archive.org, ‏2021-09-08
  31. ^ Endgame tablebases: A short history | ChessBase, web.archive.org, ‏2021-04-20
  32. ^ ChessBase is 25, Chess News, ‏2011-05-19 (באנגלית)
  33. ^ Chess Clocks, Digital Game Technology (באנגלית)
  34. ^ McClain, Dylan Loeb (2010-03-14). "Wherever You Are, a Game Is Just a Point and Click Away". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-02-13.
  35. ^ Netflix’s ‘The Queen’s Gambit’ Drives Major Boom in Chess Sales, Games, web.archive.org, ‏2021-04-17
  36. ^ 'It's electrifying': chess world hails Queen's Gambit-fuelled boom | Chess | The Guardian, web.archive.org, ‏2021-03-10
  37. ^ About Online Chess Cheating - Chess.com, web.archive.org, ‏2021-04-20
  38. ^ Lewis Stiller, Some Results from a Massively Parallel Retrograde Analysis, ICGA Journal 14, 1991-01-01, עמ' 129–134 doi: 10.3233/ICG-1991-14304
  39. ^ Lewis Benjamin Stiller, Exploiting Symmetry on Parallel Architectures, ICGA Journal 18, 1995-01-01, עמ' 87–87 doi: 10.3233/ICG-1995-18206
  40. ^ Lomonosov Endgame Tablebases - ChessOK.com, web.archive.org, ‏2013-05-01
  41. ^ Record Viewership for Chess as Magnus Carlsen Wins FIDE World Championship, Play Magnus Group, ‏2021-12-13 (באנגלית בריטית)
  42. ^ Most watched top game, ChessTech News, ‏2021-12-05 (באנגלית)
  43. ^ How computers changed chess, web.archive.org, ‏2021-04-25
  44. ^ Chess is taking over the online video game world – and both are changing from this unlikely pairing, web.archive.org, ‏2021-04-27
  45. ^ The Big Story - Protocol — The people, power and politics of tech, web.archive.org, ‏2021-04-20
  46. ^ Esports giant TSM signs Hikaru Nakamura, its first pro chess player - The Verge, web.archive.org, ‏2021-04-20
  47. ^ SuperNationals VI is the Largest Rated Tourney Ever | US Chess.org, web.archive.org, ‏2021-04-29
  48. ^ Super Nationals being U.S. Biggest tournament in history - Chess Forums, Chess.com (באנגלית אמריקאית)
  49. ^ האם שחמט זה ספורט? תרבות? או מדע?
  50. ^ תומר גנור, בוריס גלפנד: "מקווה לשחק עד גיל 75", באתר ynet, 4 בספטמבר 2013
  51. ^ Despre sah (ברומנית)
  52. ^ אתר השחמט הישראלי – ichess
  53. ^ Federația Română de Șah, עמוד 1178 (ברומנית)
  54. ^ ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר, משחק המלכים – לשחק שחמט בהנאה – חלק ב' עמוד 31, ישראל: מקור תקשורת, 2009
  55. ^ ולדיסלב שקלובסקי ורם סופר, משחק המלכים, לשחק שחמט בהנאה, כרך א, ישראל: מקור תקשורת, 2009, עמ' 7
  56. ^ 1 2 3 גארי קספרוב, החיים כמשחק שחמט, ישראל: כנרת, זמורה ביתן, 2008
  57. ^ Gijssen, G. "An Arbiter's Notebook". ChessCafé.com. ארכיון מ-2007-11-05.
  58. ^ "FIDE Handbook: Rules – Appendices". Fédération Internationale des Échecs. ארכיון מ-3 באוקטובר 2013. נבדק ב-29 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "FIDE Handbook E. Miscellaneous / 01. Laws of Chess / FIDE Laws of Chess taking effect from 1 January 2018 /". Fédération Internationale des Échecs.
  60. ^ Schiller, Eric, The Official Rules of Chess, 2003, ISBN 978-1-58042-092-1, p. 25
  61. ^ "Rulebook Changes (as of August 2007)". The United States Chess Federation. ארכיון מ-2015-06-10.
  62. ^ 1 2 Hooper, David; Whyld, Kenneth (1996). "standard notation". The Oxford Companion to Chess (2nd ed.). Oxford University Press. p. 389. ISBN 0-19-280049-3.
  63. ^ 1 2 Murray, Harold James Ruthven (1913). A History of Chess. Oxford, UK: Clarendon Press. pp. 469–470.
  64. ^ Davidson, Henry (1981). A Short History of Chess. David McKay. pp. 152–153. ISBN 978-0679145509.
  65. ^ Wall, Bill. "Chess Notation".
  66. ^ Staunton, Howard (1866). The Chess-Player's Handbook (Second, revised ed.). London, UK: Bell & Daldy. p. 501 – via Google Books. A popular and scientific introduction to the game of chess, exemplified in games actually played by the greatest masters, and illustrated by numerous diagrams of original and remarkable positions.
  67. ^ מסכת כתובות, דף ס"א, עמוד ב': "נדרשיר", וברש"י שם, בדיבור המתחיל דמיטללא בגורייתא קיטנייתא ונדרשיר: "שחוק שקורין אישקקיש".
  68. ^ על פי תרגום יהודה אבן תיבון. הטקסט הערבי אינו מדבר אלא על "שטרנג'", שאבן תיבון מתרגם "אשקוקי", ומוסיף את הערת התרגום בערבית.
  69. ^ לפי תרגום יהודה אבן תיבון. הטקסט המקורי אינו מזכיר את ארדשיר. לא כאן ולא בהמשך.
  70. ^ השיר המלא נמצא באתר ויקיטקסט
  71. ^ ראו יצחק אייזיק הלוי הרצוג, משחק השחמט, תחומין ו, עמ' 311–313; הרב דוד שלמה קוסובסקי – שחור, בורר בשחמט, אור השבת, כא, תשס"ח, עמ' קיג-קטו.
  72. ^ אנאנד גלפנד 2012 באתר השחמט הישראלי
  73. ^ echecsinfos.com (בצרפתית)
  74. ^ The Chess of Karl Marx (באנגלית)
  75. ^ נוסטלגיה אונליין – שימור התרבות הישראלית
  76. ^ Bladessar Castilio, The Second Book of the Courtier (Translation: Thomas Hoby, 1561), 1521
  77. ^ The Introduction of Printing into England and the Early Work of the Press: The First Book printed in English—The Recuyell of the Histories of Troy, The Cambridge History of English and American Literature, Vol II, 1907
  78. ^ המשחק ועל המשחק בשחמט, באתר פרויקט גוטנברג
  79. ^ כרמינה בוראנה, באתר אוניברסיטת אאוגסבורג
  80. ^ Dinah Birch, "Game at Chess, A", The Oxford Companion to English Literature, Oxford University Press, 2009.
  81. ^ חמוטל ארבל, דנוש לחמן, נורה אפשטיין, הגר קאופמן, דינה קבלינסקי בן דור (2011). למידה באמצעות משחקים. אאוריקה, 32
  82. ^ Kazemi, F., Yektayar, M., & Abad, A. M. B. (2012). Investigation the impact of chess play on developing meta-cognitive ability and math problem-solving power of students at different levels of education. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 32, 372-379.
  83. ^ שחמט בקולנוע לפי שנים (באנגלית), (בגרמנית)
  84. ^ סיכום 2020 / נטפליקס יצאה מלכה, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2020-12-25
  85. ^ מחקרים מוכיחים קשר בין שחמט להצלחה בלימודים ובחיים
  86. ^ Chess in schools program endorsed by EU Parliament (באנגלית)
  87. ^ Chess lessons introduced to the curriculum in Armenian schools (באנגלית)
  88. ^ Deep Blue, באתר IBM Research
  89. ^ The Bernstein Chess Program (באנגלית)
  90. ^ The 10 best places to play chess online - Chess Strategy Online, www.chessstrategyonline.com



אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שחמט&oldid=41025045"