פתיחת התפריט הראשי

שימי קדוש

סופר, איש תקשורת ועורך דין ישראלי
שימי קדוש, 2016

שמעון (שימי) קדוש (נולד ב-1966) הוא סופר, איש תקשורת ועורך דין ישראלי.

תוכן עניינים

חייועריכה

קדוש נולד וגדל בחיפה. שירת בנח"ל המוצנח, ונמנה עם חברי הגרעין המייסד של קיבוץ צבעון, שם היה מרכז המשק וגזבר. בתחילת שנות ה-90 השלים תואר בלימודי קולנוע ותקשורת. סרט הגמר שלו, הפיתוי האחרון, בהשתתפות מודי בר און, מכרם חורי ויעל אלמוג, זכה בפרסים והוקרן בפסטיבלים. שיר הנושא הולחן ובוצע בידי מיקי גבריאלוב.[1]

ב-1993 הקים קדוש את חברת חציל הפקות. הוא מפיק תוכניות טלוויזיה, פרסומות וסרטי תדמית, ומייצג את איש הטלוויזיה מודי בר און. ב-2003 הפיק וביים את הסרט הקצר חלומות לא עוברים בירושה העוסק בקיבוץ צבעון.[2] קדוש השתתף בקבוצת אפיק רום שהתמודדה במכרז להקמת ערוץ 10. בנוסף, לימד תקשורת בבתי ספר תיכוניים ובמכללות.

בשנים 20052009 למד משפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ואחרי הסמכתו לעריכת דין פתח משרד פרטי בבנימינה. הוא חבר במערכת ביטאון לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, בדלתיים פתוחות, ובעל טור אישי בשם הגבירה בחום במקומון גפן. ב-2010 הקים את העמותה לצדק חברתי ומשפטי, והוא עומד בראשה. בשנת 2014 כתב את השיר "אחרי שעזבת" ביחד עם יהודה פוליקר אשר גם הלחין ושר, השיר ראה אור בדיסק האחרון של יהודה פוליקר - מוזיאון החלומות.

בשנת 2015 סיים בהצטיינות את לימודי התואר השני במשפטים (LL.M).

בתחילת 2017 ראה אור ספרו החמישי: חיפה - ז'נבה.

קדוש נשוי למיכל ואב לים, גל ויובל, ומתגורר בבנימינה.

ספריועריכה

קדוש פרסם ארבעה ספרים. אחד מהם עוסק בגידול ילדים, ושניים מיועדים לילדים. שני הספרים הראשונים אוירו בידי שירה שכטר ויצאו בהוצאת ידיעות אחרונות.

הספר המדריך השלם להורה החלקי (2003), הוא מדריך הומוריסטי ו"לא חינוכי". הספר מניח שמה שהורים רוצים מילדיהם הוא שקט, ומציע להיכנע לילדים ולמלא את כל רצונותיהם, בכלל זה כמויות גדולות של ממתקים וימים שלמים מול הטלוויזיה.[3]

ספר הילדים יש שלולית באוטו גלידה (2004) עוסק בילד בשם ים, אשר בונה בחלומו אוטו גלידה מקרטון, ועבר בו חוויות שונות.[4]

הספר הים של בנימינה (2007) כתוב בחרוזים ומתאר סיפורים וחוויות מן המושבה בנימינה וסביבותיה.[5] אייר את הספר גיא מורד, והוא יצא בבנימינה, בהוצאת "גלורי".

הספר חיפה- ז'נבה (2017) הוא אסופה של 34 ספורים קצרים עם אהבה ונוסטלגיה. הספר זכה לתמיכת קרן לעידוד היצירה העברית של אקו"ם. את כריכת הספר צילמה גלית שר, והוא יצא בהוצאת ניב.[6]

במהלך לימודיו לתואר במשפטים ערך קדוש, יחד עם חברו ללימודים אפרים דה האס, ראיונות עם תשעה משופטי בית המשפט העליון בדימוס, אשר פורסמו, תחת השם תשעה מן העליון - הרהורים שלאחר השפיטה, ככרך ז' (2009) של כתב העת עלי משפט.[7][8]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

[1]

  1. ^ מילות השיר הפיתוי האחרון, מאת שימי קדוש, באתר הרשמי של מיקי גבריאלוב
  2. ^ חלומות לא עוברים בירושה (חלק ראשון) באתר יוטיוב
  3. ^ המדריך השלם להורה החלקי באתר הוצאת ידיעות אחרונות
  4. ^ יש שלולית באוטו גלידה באתר סימניה
  5. ^ הים של בנימינה באתר Bookme
  6. ^ מערכת גפן, "חיפה – ז’נבה": ספר בטעם של עוד
  7. ^ תוכנו המלא של הכרך באתר כתב העת
  8. ^ פסק דין, מאת שמעון שגיא, 28 באפריל 2009, באתר המקומון גפן