ערוץ עשר

ערוץ טלוויזיה מסחרי בישראל שפעל בשנים 2002–2019
(הופנה מהדף ערוץ 10)

ערוץ עשר, שמותג גם כ"ישראל 10", ו"ערוץ 10", היה ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי שפעל בין 28 בינואר 2002 ל-15 בינואר 2019 ומומן באמצעות שידור פרסומות. הערוץ נקלט בבתי הצופים באמצעות חברת הכבלים ("HOT"), חברת הלוויין ("yes"), סלקום tv, פרטנר TV, או באמצעות עידן+ והועבר באופן חופשי גם באמצעות הלוויין עמוס.

ערוץ עשר
הסמליל האחרון של ערוץ עשר – בשימוש החל מספטמבר 2017 ועד סגירתו
הסמליל האחרון של ערוץ עשר – בשימוש החל מספטמבר 2017 ועד סגירתו
פרטי הערוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
קטגוריה כללי, חדשות
סוג ערוץ טלוויזיה מסחרי
תאריך השקה 28 בינואר 2002
תאריך סגירה 15 בינואר 2019[1] (מוזג עם רשת מדיה לערוץ 13)
בעלות RGE‏ (51%)
יוסי מימן (39.2%)
ארנון מילצ'ן (9.8%)[2]
שפה עברית
משרד ראשי בית הורד, גבעתיים, ישראל
אזור קליטה המזרח התיכון
שיטת שידור DVB-T
פורמט תמונה 576i) SDTV)
1080i) HDTV)
הצפנה שידור קרקעי דיגיטלי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
זמינות
חבילה HOT • ‏yesסלקום tvפרטנר tv • ‏STINGTV • ‏NEXT TVרמי לוי TVsmart tvעידן פלוס
HOT אפיק 14 (אפיק 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
yes אפיק 14 (אפיק 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
סלקום TV ערוץ עשר (ערוץ 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
פרטנר tv אפיק 14 (אפיק 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
עידן+ מרבב 1
אתר האינטרנט של ערוץ עשר לפני המיזוג

לאורך כל שנותיו התמודד הערוץ עם תחרות קשה מול ערוץ 2 וזכייניותיו, ובמיוחד מול שידורי קשת, דבר שבסוף ימיו הביא להגדרתו כ"פירמה כושלת".

ב-13 ביוני 2018 החל ערוץ עשר תהליך מיזוג עם הזכיינית רשת[3]. אישור המיזוג הושלם ב-8 בנובמבר 2018. שידורי ערוץ עשר ורשת 13 הסתיימו בחצות הליל שבין 15 ל-16 בינואר 2019 ומייד לאחר מכן, החלו שידורי הערוץ הממוזג[4] במהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון, שפתח גם את שידורי ערוץ 10 ב-2002 ושידורי חברת "חדשות 10" ב-2003.

בעלי הערוץ ומנהליו עריכה

הערוץ הוקם בשותפות של שתי זכיניות, "ישראל 10" ו"שידורי עדן". ב-1 ביולי 2002, כחצי שנה לאחר תחילת השידורים, אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות. בעלי המניות באותה עת היו: יוסי מימן (40%), אלפרד אקירוב (10.5%), חברת הפניקס (7%), אהוד בן ש"ך (6%), דורון אביב (5.5%), זלמן שובל (5%). עוד 26% ממניות הערוץ התחלקו בין בעלי מניות קטנים ביניהם: יוהנה פרנר, רוני אלגרנטי, ישראל רינגל וחברת ITN[5]. בדצמבר 2002 הגדיל יוסי מימן את החזקתו ל-51%, בדרך של דילול מניות יתר השותפים, תמורת הזרמה של מעל ל-100 מיליון שקל[6].

בנובמבר 2003, רכשו אנשי העסקים רון לאודר ושלמה בן צבי 60% מהערוץ תמורת 25 מיליון דולר (יוסי מימן המשיך להחזיק 40%)[7]. באפריל 2005 רכשו אנשי העסקים ארנון מילצ'ן ואילן שילוח כ-42% מהערוץ כך שהבעלות באותה עת הייתה: יוסי מימן (30%), ארנון מילצ'ן (24.9%), רון לאודר (24.9%), ואילן שילוח (17.8%)[8].

מ-2015, הבעלות על הערוץ הייתה בידיהם של קבוצת התקשורת RGE ‏(51%), יוסי מימן (33.5%) וארנון מילצ'ן (15.5%). קבוצת RGE היא בבעלות לן בלווטניק, אביב גלעדי ואודי רקנאטי[9].

בין יולי 2014 לסגירת החברה בינואר 2019 מנכ"ל החברה היה יוסי ורשבסקי (קדנציה שנייה בתפקיד) ומנכ"ל "חדשות 13" (לשעבר "חדשות 10"), החברה אשר מפיקה את תוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 13, הוא גולן יוכפז.

היסטוריה עריכה

ציר הזמן של ערוצי הברודקאסט בישראל
   
24/3/1966 - פתיחת הטלוויזיה הלימודית
   
1/5/1968 - סגירת הטלוויזיה הלימודית
   
2/5/1968 - פתיחת הערוץ הראשון
   
3/5/1968 - פתיחת חינוכית 1
   
   
   
   
7/10/1986 - פתיחת ערוץ 2 הנסיוני
   
   
3/11/1993 - סגירת ערוץ 2 הניסיוני
   
4/11/1993 - פתיחת ערוץ 2 וחינוכית 2
   
22/2/1994 - פתיחת ערוץ 33
   
6/6/1995 - פתיחת חינוכית 23
   
   
28/1/2002 - פתיחת ערוץ עשר וחינוכית 10
   
31/10/2003 - סגירת חינוכית 10
   
29/10/2005 - סיום שידורי טלעד בערוץ 2
   
   
   
30/6/2014 - פתיחת ערוץ 20
   
10/5/2017 - סגירת ערוץ 33
   
14/5/2017 - סגירת הערוץ הראשון וחינוכית 1
   
15/5/2017 - פתיחת כאן 11 ומכאן 33
   
4/6/2017 - פתיחת חינוכית 11
   
3/8/2017 - סגירת חינוכית 11
   
31/10/2017 - פיצול וסגירת ערוץ 2 וחינוכית 2
   
31/10/2017 - השידור האחרון של ערוץ עשר באפיק 10
   
1/11/2017 - פתיחת קשת 12 ורשת 13
   
1/11/2017 - תיחלת שידורי ערוץ עשר באפיק 14
   
4/3/2018 - פתיחת חינוכית עשר
   
14/8/2018 - סגירת חינוכית 23 וחינוכית עשר
   
15/8/2018 - פתיחת כאן חינוכית
   
15/1/2019 - סגירת ערוץ עשר
   
28/11/2021 - מעבר ערוץ 20 לעכשיו 14


הקמת הערוץ עריכה

 
כרזה מתוך קמפיין עליית הערוץ לאוויר

במרץ 2000 פורסם תיקון לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, שאישר את הקמתו של ערוץ מסחרי נוסף, ונקבע כי ישדרו בו שני זכיינים. שתי הזוכות במכרז נבחרו לאחר פרשה משפטית ארוכה, שבסופה נקבע בבית המשפט העליון ש"ישראל 10" ו"שידורי עדן", בניהולו של מוטי קירשנבאום, הן הזוכות במכרז להפעלת הערוץ. בכך הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי שקבע שהזוכות הן "ישראל 10" ו"אפיק רום" בניהולו של דן מרגלית.

הערוץ החל את שידוריו בט"ו בשבט תשס"ב, 28 בינואר 2002. בשל עיכוב בהיערכותו של הזכיין השני, "שידורי עדן", עקב בעיות משפטיות, הזכיין "ישראל 10" קיבל את האפשרות לשדר במהלך כל שבעת ימי השבוע.

לקראת העלייה לאוויר הפיק הערוץ תוכניות בידור, דרמה, אקטואליה ותעודה, קנה סדרות רכש מובילות, חתם על הסכם עם הטלוויזיה החינוכית ועם "חדשות ישראל". "חדשות ישראל" הפיקה עבור ערוץ 10 שתי מהדורות בכל יום בהגשת יעקב אילון – מהדורה מרכזית בת 30 דקות בשעה 19:00 ומהדורה קצרה בת 10 דקות בשעה 22:00 בלילה. את עלייתו לאוויר של הערוץ, ליווה מסע פרסום תחת הסיסמה "כל המדינה 10". סדרות הדגל של הערוץ היו "תיק סגור" (סדרת דרמה משטרתית), "עם ישראל LIVE" (גרסה ישראלית ל-"סאטרדיי נייט לייב"), "החברים של סשה" (תוכנית אירוח מוזיקלית בהנחייתו של השחקן סשה דמידוב) והשעשועון "החוליה החלשה".

מנהלי הערוץ, ובראשם מי ששימשו בעבר כמנכ"ל הערוץ הראשון רוני אלגרנטי ויוהנה פרנר, קיוו לייצר הרגלי צפייה חדשים לצופה הישראלי בעזרת רצועות שידור יומית קבועות – אמצעי שהתאפשר רק לערוץ 10 ולא לערוץ 2 בשל חלוקת ימי השידור של האחרון בין כמה זכיינים. בנוסף תכננו להרחיב את גבולות שעות צפיית שיא (ה"פריים טיים") ולהתחילן מדי יום בשעה 19:00 עם מהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון. רצועות שידור קבועות נוספות היו השעשועון "ג'פרדי!" בהגשת רוני יובל ששודר כל יום ב-19:30 והלייט נייט "חדשואו" בהגשת טל ברמן. בבוקר למחרת ההשקה החלו הבעיות: הרייטינג הגיע למספרים מזעריים, הרשות השנייה הטיחה ביקורת ומנהלי הערוץ לא היו מרוצים. הערוץ שידר כחודש ואז הוחלט על היערכות מחדש.

ב-1 ביולי 2002 אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות שזכו במכרז: "ישראל 10" ו"שידורי עדן", בכפוף לכמה תנאים. מ-21 באוגוסט 2002 ועד למיזוג עם "רשת" ב-2019, הפעיל את ערוץ 10 זכיין אחד, כול חברת חדשות הממומנת על ידי הזכיין.

שידורי הערוץ נכנסו לתקופת הרצה (שידורי ניסיון) של 6 חודשים שבהם נדרש הערוץ לעשות היערכות מחדש. בין היתר סיימו את תפקידם מנכ"לי הערוץ יוהנה פרנר ורוני אלגרנטי ואותם החליף מודי פרידמן, מנכ"ל "נגה תקשורת", ובוטלו או הוקפאו רוב ההפקות ששודרו. הערוץ החל במסע קניות נרחב – זכויות ליגת העל בכדורגל, זכויות שידור מכבי תל אביב באירופה, החתמת מגישים ושחקנים כמו מני פאר, רפי רשף, רמי ורד, ירון לונדון, אברי גלעד, מאיר איינשטיין, גדעון רייכר, אודטה דנין, שי ודרור, מרב מיכאלי, אבי רצון ולבסוף גם כוכב ערוץ 2 ארז טל. בנוסף הקים הערוץ את "חדשות 10", חברת חדשות עצמאית בהובלת רם לנדס.

אחרי תקופה מסוימת, שינה הערוץ את לוח השידורים, כולל רצועת בוקר, רצועת נוער ו"פריים-טיים". עם זאת, ב-27 במרץ 2003 אמר יו"ר הערוץ, יוסי מימן שלא ימשיך לממן את ערוץ 10 לבדו ודרש משאר בעלי המניות להזרים כסף ולא יפסיק את שידוריו. ההודעה הגיעה בעקבות דו"ח שהצביע על כך שהערוץ הפסיד ב-2002 כ-160 מיליון ש"ח.

באפריל 2003 נכנס הערוץ להקפאת הליכים עקב קשיים כלכליים והכנסות נמוכות בהשוואה לציפיות כתוצאה מכך הוקפאו כל הפקות המקור והערוץ עבר למתכונת שידורים מצומצמת שכללה רק מהדורות חדשות וסדרות רכש. באותה תקופה הוכרז על פיטורים של כ-15% מעובדי הערוץ. בתקופה זאת תוקן חוק הרשות השנייה כך שהופחתו מחויבויות הערוץ (בהשקעה ובתוכן) וכן נמחקו מחויבויותיו בשנתיים הראשונות לשידוריו.

חברת החדשות של הערוץ, חדשות 10, נאלצה לסייע במילוי לוח השידורים של הערוץ. בתקופה זאת, הצליחה החברה לייצר תוכניות שנחשבו לעמודי תווך חשובים לערוץ. בין היתר הפיקה "חדשות 10" את "דין וחשבון" עם רינו צרור, "זה הזמן" עם עמנואל רוזן, "היום שהיה" עם גיא זהר ו"לונדון את קירשנבאום". כל אותה עת, נאמני הערוץ חיפשו משקיעים חדשים. בין היתר היה ניתן למצוא ברשימת המשקיעים את משה סבא (מיליונר מקסיקני) ואת קשת. אחרי תקופה קשה, שבה הדעה הרווחת הייתה שסופו של הערוץ מתקרב, שלמה בן-צבי ורון לאודר, בעלי ערוץ "תכלת", קנו 60% ממניות הערוץ והצילו אותו מסגירה. עם כניסת המשקיעים החדשים נעשו שינויים בהנהלת הערוץ – מודי פרידמן, המנכ"ל השני של הערוץ, הודח ויחד איתו פרשו גם סמנכ"לי הערוץ. במרץ 2004 הוחלף פרידמן בניר למפרט, סמנכ"ל בכיר ב-yes.

יציאה מהקשיים עריכה

עונת חורף 2004 המוצלחת היוותה נקודת מפנה. בין התוכניות המובילות של אותו חורף היו שעשועון ההכרויות "משחק מקדים" עם גלית גוטמן, תוכנית הראיונות "מי מפחד מצופית גרנט?", תוכנית הלייט-נייט היומית "כל לילה עם אסף הראל" וסדרת הדרמה "אהבה זה כואב" בכיכובם של דנה מודן ואסי כהן. סדרה זו קבעה שיא רייטינג חדש לערוץ, חשפה צופים רבים לערוץ והצליחה להחזיר את התקווה לערוץ 10. לראשונה הצליח לוח השידורים של ערוץ 10 להציב אלטרנטיבה ראויה לערוצים המתחרים. לצד ההשקעה בהפקות מקור, הוחלט על צעד אסטרטגי נוסף – השקעה במשדרי ספורט כפלטפורמה שיווקית, הערוץ היה בעל הזיכיון למשחק המרכזי של ליגת העל בכדורגל עד שנת 2009, ובעל הזיכיון למשחקי מכבי תל אביב ביורוליג עד שנת 2015.

את עונת הקיץ של 2005 פתח שי אביבי, ששימש אז מנהל התוכניות בערוץ, בהכרזה: "הערוץ ממשיך בתנופתו להפוך לערוץ המגניב ביותר במזרח התיכון". בעונה זו שודרו בין היתר "הדוגמניות" תוכנית מציאות שעוררה דיון ציבורי רחב, השעשועון הכושל "דיל או לא דיל" ותוכניות התעודה "צהובים" ו"בעקבות הגביע האבוד". בנוסף, באותה תקופה שבר הערוץ שיאי רייטינג (35.1% ו-35.6% – קרוב למיליון צופים) כאשר שידר את משחקי נבחרת ישראל במוקדמות מונדיאל 2006. הערוץ שידר מספר משחקים מרכזיים במונדיאל 2006. כולל משחק הגמר.

ביולי 2005 שידר הערוץ בישראל את לייב 8, קונצרט צדקה גדול שנערך בהיסטוריה למען מדינות אפריקה ואת הטלנובלה היומית "פיק אפ". הסדרה ששודרה בפריים טיים, לא עמדה בציפיות וכשלה ברייטינג בכל תקופת קיומה. חודשיים לאחר מכן קיבל מנכ"ל הערוץ ניר למפרט הצעת עבודה מדפי זהב ועזב את תפקידו. במקומו החליטו בעלי המניות להחזיר את מודי פרידמן, שהיה המנכ"ל השני של הערוץ. בסוף 2005 העלה הערוץ את תוכנית האקטואליה "חמש עם רפי רשף".

 
הצגת מדגם חדשות 10 לבחירות לכנסת השש עשרה על מגדלי עזריאלי

בשנת 2006 רכש הערוץ את פורמט תוכנית המציאות "לרדת בגדול". הגרסה הישראלית הושקה חצי שנה לאחר-מכן, וזכתה להצלחה. חלק ניכר מפרקי העונה שודרו בזמן מלחמת לבנון השנייה, דבר שהביא לשיבוש רצף התוכניות. למרות זאת הניבה התוכנית רייטינג ממוצע של 12.5%, נתוני שיא בהשוואה לשאר תוכניות הערוץ. תוכנית הגמר ששודרה בתום המלחמה גרפה 18% ובשיא, 22.8%.

בשנת 2007 שבה "לרדת בגדול" לעונה שנייה ששחזרה את נתוני העונה הראשונה. גמר התוכנית קבע שיא בערוץ ב-20.7 אחוזי רייטינג.

במקביל, עלו בערוץ תוכניות נוספות: "אמא יקרה לי" עם מיקי חיימוביץ', "קרב סכינים" – גרסההישראלית ל"איירון שף", "מחפשים אהבה עם גלית גוטמן", "הכרישים", סדרות הדרמה "המקום" ו"מתי נתנשק", ותוכנית "הלילה עם ליאור שליין".

בשנת 2007 רכש הערוץ 50% מהשליטה באתר "נענע" כחלק מעסקה עם חברת נטוויז'ן[10] ושם האתר שונה ל"נענע 10" ומאוחר יותר ל-"nana10".

ב-15 בדצמבר 2007 החלו בערוץ שידורי גרסה ישראלית של "הישרדות", שבצילומיה הושקעו כ-5 מיליון דולר. בתחילה התוכנית השיגה מדרוג נמוך שהשתפר בהדרגה. גמר התוכנית "הישרדות 10" הפך לאחד המשדרים הנצפים ביותר מאז החלו מדידות הרייטינג בישראל, מבחינת כמות הצופים, עם 1.2 מיליון צופים[11].

בשנת 2013, לאחר שהוסרו איומי הסגירה מהערוץ מאותה עת, הושק לוח שידורים חדש. בין התוכניות ששידורן החל במסגרתו: "חברות", "כלבוטק", "אקסטרים מייקאובר" ו"שי בשישי". בנוסף, חזרו בעונות חדשות תוכניות כגון "מעושרות", "לעוף על המיליון", "המקור" ו"פנים אמיתיות".

בשנת 2013 החל מעבר הדרגתי של תוכניות הערוץ לצילום בפורמט מסך רחב, והחל משנת 2014 תוכניות אלה שודרו בהתאם בפורמט יחס מסך 16:9. החל מ-1 במרץ 2016 גם מהדורת החדשות המרכזית ומבזקי חדשות ומרבית הפקות חברת "חדשות 10" הופקו ביחס 16:9, אולם עד סגירת הערוץ מספר מצומצם של תוכניות בערוץ שודרו ביחס 4:3.

ב-2017 הרשות השנייה החליטה לחייב את הערוץ עם המעבר לאפיק החדש, וכך גם את קשת ורשת, להתחיל לשדר באיכות HD[12]. אולם עם שינוי האפיקים, בעידן+ ובממירים של סלקום tv הנשענים עליו, הערוצים החדשים עדיין שודרו באיכות SD, הנמוכה יותר[13].

פעילות בצל איומי סגירה עריכה

החל משנת 2007 נשמעו באמצעי התקשורת איומים רבים על כוונה לסגור את הערוץ, הן מצד הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והן מצד בעלי הערוץ. איומים אלה נבעו מההפסד הכספי אשר הסב תפעול הערוץ לבעליו וכן מחובות של הערוץ למדינה. באמצע יולי 2009, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 כי קופת הערוץ תספיק לחודש ימים, ולאחר מכן, אם לא יהיה שינוי במצב, יפסיק הערוץ את פעילותו[14]. ב-14 ביולי 2009 אף נערכה הפגנה של עובדי הערוץ מול משכן הכנסת בירושלים במחאה על כוונת הסגירה של הערוץ[15]. לבסוף הוחלט שלא לסגור את הערוץ. היה זה לאחר שמשרדי האוצר והתקשורת הגיעו להסכם עם הנהלת הערוץ, לפיו ידחה החזר מרבית החובות ל-2012. חובות אלה היו מוערכים ב-35 מיליון ש"ח. ב-23 באוקטובר 2009, התקבלה החלטה ברשות השנייה לצאת למכרז חדש על הערוץ. בינואר 2010 החליטה מועצת הרשות השנייה על הארכת זיכיון הערוץ[16]. הארכת הזיכיון נעשתה כחלק ממשא ומתן עם הרגולטור[17] שעוגן לבסוף במסגרת תנאים שנקבעו ופורטו בחוק, לפיהם על הזכיין להשלים את החוסרים שצבר בהוצאות על תוכן במהלך שנות הזיכיון, וכן את החוסרים בתשלום דמי הזיכיון והתמלוגים[18].

בספטמבר 2011, עקב פרסומים שהאשימו את רון לאודר בהפעלת לחץ על ערוץ 10 על מנת שיתנצל על כתבה בנושא איש העסקים שלדון אדלסון, החליט לאודר להפסיק את הזרמת הכספים לערוץ[19].

 
"בית הורד" בגבעתיים בו היו משרדי הנהלת ערוץ 10 והאולפן המרכזי שלו

בדצמבר 2011, דחתה ועדת הכלכלה של הכנסת את ההצעה לאפשר פריסת תשלומי החובות של ערוץ 10, ברוב של 8 בעד ו-5 נגד. בעקבות ההחלטה, הודיע מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי, כי "הערוץ יוחשך ב-27 בינואר 2012", 10 שנים בדיוק מיום הקמתו. על אף שאיום הסגירה עדיין היה קיים, הוצע לערוץ 10 להמיר את חובותיו למחויבויות תוכן. חמישה ימים טרם סגירתו, הוחלט כי הערוץ יקבל זיכיון עד ל-2013,[20], ההצעה להמרת החובות לתוכן נדחתה לבסוף בהצבעה בכנסת. בשל האיום לסגירת הערוץ הוקפאו מספר הפקות של הערוץ, ביניהם עונה נוספת לתוכנית האופנה של טריני וסוזנה, גרסה ישראלית ל"אקסטרים מייקאובר", הפקת סדרת דרמה לפי הרומן "אלנבי", קומדיה על מערכת כתב העת "בלייזר" שנקראה "המערכת", ונדחתה עליית העונה החדשה של הישרדות והיפה והחנון שצולמו מבעוד מועד.

במאי 2012 העלה הערוץ את "הישרדות VIP", לאחר שדחה את עלייתה בחורף בשל איומי הסגירה. העונה הזו זכתה להצלחה רבה בנתוני הצפייה והובילה את טבלאות הרייטינג בימים ששודרה עם ממוצע עונתי של 24% צפייה. זמן קצר לאחר מכן עלתה העונה השלישית של הריאליטי היפה והחנון שהביסה את "רוקדים עם כוכבים" ששודרה במקביל והובילה להידרדרות בנתוני הצפייה שלה. ביולי 2012 בוטלה הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר", והעונה השלישית של השעשועון "לעוף על המיליון" קוצצה בכמות התוכניות.

בדצמבר 2012, שבו איומי הסגירה לערוץ, כאשר סיום הזיכיון לפי ההסכם היה אמור להגיע ב-1 בינואר 2013. לבסוף הסכים הערוץ לחתום על הסכם פריסת החובות כלפי המדינה וכלפי גופים נוספים, בנוסף להלוואה שהמדינה נתנה לערוץ בסך 65 מיליון ש"ח, על מנת לסגור את החובות. בנוסף לכך, הערוץ התחייב להעביר את פעילותו למרחב ירושלים, ולשלם עבור ההארכה שניתנה לו. במסגרת ההסכם, התאפשר לערוץ להמשיך לשדר עד ל-1 בינואר 2014, כשינוסח הסכם מחודש להחלפת הזכיינות ברישיון קבע או הארכת זכיינות הערוץ. כמו כן, דברי ההסכם היו אמורים לבוא לכדי הצעת חוק, אך הצעה זו נתקלה בסחבת בשל פגרת הבחירות של הכנסת. לאחר מאבק ממושך[21] והגשת מכתבי הפיטורים לעובדי החברה, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין כינס את מליאת הכנסת ואת ועדת הכספים לישיבת חירום לצורך העברת החוק ב-20 בדצמבר 2012. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ברוב של 33 נוכחים, ובקריאה השנייה והשלישית ברוב של 11 נוכחים[22][23].

במאי 2013 הועלתה לאוויר הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר", כמו גם התוכנית כלבוטק, שהועברה מערוץ 2 לערוץ 10 לאחר שרפי גינת החל לכהן כמנכ"ל הערוץ.

ב-1 בספטמבר 2013 הושלמה ההעברה הסופית של פעילות חברת החדשות לירושלים (לאולפן זמני[24]) בהשקעה של כ-20 מיליון שקלים[25]. משם שודרה מהדורת החדשות המרכזית, בהתאם להוראת סעיף 3א לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, הקובעת כי יש לשדר משדר זה מירושלים.

ב-28 בדצמבר 2014 הוחשכו מסכי הערוץ מן השעה 22:30 עד לבוקר המחרת, במחאה על סגירתו שהייתה צפויה להתממש ב-31 בדצמבר 2014 בשל אי-עמידה בתנאים הרגולטוריים, לטענת משרד האוצר. בהתערבותו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, הוחלט, ביומה האחרון של השנה האזרחית, כי לאור מועדן הקרוב של הבחירות לכנסת, יוארך זיכיון הערוץ לחצי שנה נוספת[26][27], והקביעה לגבי גורלו העתידי של הערוץ תהיה בידי הכנסת הבאה.

ב-28 במאי 2015 קבוצת RGE רכשה את המניות של ערוץ 10[28].

ערוץ 10 ברישיון עריכה

ב-28 ביוני 2015 אישרה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מתן רישיון שידורים לערוץ למשך 15 שנים. עם זאת, נותרו שתי סוגיות ללא פתרון:

  • קבוצת RGE מחזיקה ב-6 ערוצי כבלים ולווין (ערוצי הספורט, "ערוץ הילדים", "לוגי" וערוץ הכנסת) ועל פי החוק, חברה המחזיקה בבעלות זכיין לשידור בערוץ מסחרי לא יכולה להחזיק יותר משלושה ערוצי כבלים ולוויין. קבוצת RGE איימה כי אם סעיף זה יהווה מגבלה לקבלת הרישיון, היא לא תבצע את רכישת הערוץ ובכך הערוץ לא יזכה לרישיון. המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין קבעה ב-29 ביוני 2015 כי חוק זה חל על זכיינים ולא על בעלי רישיונות, משמע הסעיף המדובר לא תקף עבור ערוץ 10.
  • על פי חוק הרישיונות, נקבע כי אפיקי הערוצים המסחריים ברישיון שידור יהיו בין המספרים 12–16. הערוץ ביקש להישאר באפיק 10 עד שרשת וקשת יעברו לרישיונות. ב-29 ביוני 2015 שר התקשורת בנימין נתניהו אישר את בקשת הערוץ ואפשר לו לשדר באפיק 10 עד להעברתן של קשת ורשת לשיטת הרישיונות, בתמורה לתשלום מיוחד[29]. ב-26 באפריל 2017 פורסם שהערוץ זכה באפיק 14 והוא יעבור לשדר בו מנובמבר 2017.

ב-30 ביוני 2015 הסתיימה תקופת הזיכיון של ערוץ 10, ומ-1 ביולי 2015 החל הערוץ לשדר כשהוא בעל רישיון לשידורים מסחריים שתוקפו ל-15 שנה.

ביוני 2016 מונה יועץ התקשורת לשעבר של בנימין נתניהו, רמי סדן, לתפקיד יו"ר דירקטוריון הערוץ – לפי פרסומים שונים, מתוך אינטרסים משותפים של קבוצת RGE וראש הממשלה[30][31][32][33]. בתקופה זו לחצה ש"ס על פיטוריו של סדן לאור התבטאויות גזעניות שהשמיע לכאורה. באוקטובר הדיחה אותו מועצת הרשות השנייה לאור פרטים כוזבים שמסר, וכן את איתן זינגר, על שלא דיווח על התמודדות ברשימת יש עתיד למועצת עיריית תל אביב[34]. לפי סדן, ההחלטה על הדחתו נקבעה מראש ונבעה ממניעים לא ענייניים[35].

ב-2017 דווח על חשד שנחקר, לפיו ביקש נתניהו מלאונרד בלווטניק, מראשי קבוצת RGE, לרכוש את ערוץ 10 כאתנן לארנון מילצ'ן. כן דווח כי במקביל למהלך רכישת הערוץ, טרם מינוי רמי סדן, פעל נתניהו למנות את ארי הרו, לשעבר ראש הסגל שלו ועד המדינה בתיק 2000, ליו"ר דירקטוריון חדשות 10[36].

פיצול ערוץ 2 והחלפת אפיק השידור של ערוץ 10 לאפיק 14 עריכה

  ערך מורחב – פיצול ערוץ 2

על פי חוק פיצול ערוץ 2, ב-1 בנובמבר 2017 הסתיימו שידורי ערוצים 2 ו-10 במתכונתם הקדמת. שידורי ערוץ 10 עברו לאפיק מספר 14[37][38]. בשונה מזכייניות ערוץ 2 אשר אינן מתבססות על שם הערוץ ("קשת" ו"רשת"), ערוץ 10 היה קרוי על המספר (וכמו כן גם חברת החדשות שלו – "חדשות 10"). אפיק מספר 10 הוחשך למשך ארבעה חודשים, על פי החלטת שר התקשורת איוב קרא, שבמהלכם תשודר שקופית מטעם הרשות השנייה[39].

ב-19 בספטמבר 2017, בעקבות פיצול ערוץ 2 והמעבר לאפיק 14, עבר הערוץ מיתוג מחדש לשם מילולי – "עשר" – במקום הספרות של אפיק השידור הקודם. יממה לפני כן, פורסם סרטון של ערוץ 10 בו נחשף סמליל חדש שלו, המורכב מהמילה "עשר" בתוך עיגול ריק, כאשר בצד מופיעה הספרה 14 – מספר האפיק החדש. הסלוגן המלווה את השינוי, החל מחודש ספטמבר הוא ”עשר זה 14”.

שידורי "החינוכית" בערוץ עשר עריכה

  ערך מורחב – הטלוויזיה החינוכית הישראלית#ערוץ 10

הטלוויזיה החינוכית שידרה בערוץ 10 מיום הקמתו ועד 31 באוקטובר 2003 מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. בפברואר 2018 פורסם באתר וואלה כי שידורי החינוכית ישובו להיות משודרים בערוץ עשר באפיק 14, כ-15 שנה לאחר שהופסקו שידורי החינוכית בערוץ (לפני הפיצול באפיק 10)[40]. שידורי החינוכית בערוץ עשר הסתיימו ב-14 באוגוסט 2018, עם התוכנית האחרונה של "עושים סדר", כשבחצות של אותו תאריך הסתיימו שידורי החינוכית בערוץ 23 באופן סופי, ובלילה קודם לכן החלה להיות משודרת שקופית פרידה של החינוכית מהצופים.

שידורי ערוץ הילדים בערוץ עשר עריכה

ב-16 במרץ 2018 פרסם ערוץ הילדים בדף הפייסבוק[41] ובאינסטגרם[42] כי החל מ-17 במרץ ישודרו תוכניות הערוץ בשידורי ערוץ עשר מדי שבת בבוקר. רצועת ערוץ הילדים שודרה בין השעות 8:15–10:00. בין התוכניות ששודרו במסגרת זאת ניתן למנות את "פוקימון", "אלישע", "ג'וליאן המלך" ו"ארתור".

יחד עם שידורי תוכניות ערוץ הילדים, היו משודרות גם מספר תוכניות של ערוץ לוגי. רצועת לוגי שודרה בין השעות 7:20–8:15. בין התוכניות ששודרו במסגרת זאת ניתן למנות את "אחים וחיות אחרות", "תגליות" ו"מילי". רצועת לוגי החלה לשדר בערוץ לפני[דרושה הבהרה] תחילת שידורי ערוץ הילדים. בעת זו, רצועה זו שובצה בשעות 8:00–8:55.

המיזוג עם "רשת" עריכה

לפני המיזוג עריכה

עוד בתקופת ערוץ 2 דובר על מיזוג של שחקנים בשוק התקשורת, בין אם מהלך שיאחד את זכייניות ערוץ 2 לזכיינית אחת (מהלך שעל פי החשד קודם לטובת ארנון מילצ'ן ובסיועו לכאורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי שמילצ'ן ירכוש את מניות הזכיינית "רשת"[43][44]), ובין אם מהלך שיאחד בין אחת מהזכייניות של ערוץ 2 עם ערוץ 10. בתחילה דובר על מגעים בין "רשת" לזכיינית המתחרה, "קשת"[45], מהלך שלא צלח, אך דובר גם על איחוד אפשרי בין הזכיינית רשת לבין ערוץ עשר[46], כבר משנת 2008[47].

ב-13 ביוני 2018 פרסמו שתי החברות כי הן הגישו בקשה לממונה על הגבלים עסקיים בנושא, לאחר שחתמו על מזכר הבנות, המבקש לפתוח בהליך מיזוג ביניהן[48]. כחודש לאחר מכן, ב-4 ביולי 2018, חתמו רשת וערוץ עשר על הסכם המיזוג[49]. ב-8 באוגוסט 2018 אושר המיזוג על ידי הממונה על הגבלים עסקיים[50].[3]

הליך המיזוג עריכה

על פי ההבנות שהושגו בין החברות בתחילת הדרך, אמור היה המיזוג לצאת לפועל בין סוף ספטמבר לאמצע אוקטובר 2018, פחות משנה לאחר פיצול ערוץ 2. תחילה הוחלט כי "רשת" תהיה בעלת 60% מהשליטה בערוץ החדש, ואילו RGE, בעלת השליטה בערוץ עשר, תחזיק ב-40% מהערוץ המשותף[51]. עוד הוסכם כי "רשת" תחדל מלשדר את שידורי חברת החדשות, שנמכרה לשידורי קשת בשווי של כ-280 מיליון ש"ח[52]. בערב השידורים האחרון של ערוץ 2 ניסתה "קשת" לרכוש את חלקה של "רשת" בחברת החדשות, אך זו סירבה[53], ו"רשת", ביחד עם ערוץ עשר, תהיה בעלת השליטה בחברת חדשות עשר[54]. בתחילה הוחלט כי מנכ"ל הערוץ הממוזג יהיה אבי צבי, לשעבר מנכ"ל "רשת", וחלק מן התוכניות ששודרו בשני הערוצים היו צפויות לרדת משידור, כמו גם תוכניות בהפקת "חדשות עשר", שבנוסף לשינויים הצפויים, תעתיק את מקומה מאולפני הבירה ירושלים לאזור אולפני נווה אילן, ומבית הוורד שבגבעתיים אל בית רשת ברמת החייל שבתל אביב[55].

למרות רצונן של "רשת" ו"ערוץ עשר" להתחיל את הערוץ המשותף באוקטובר 2018, ולמרות התכנון הראשוני של ערוץ עשר להפסיק את רצועת הבוקר שלו ב-30 באוקטובר[56], נדחתה הורדת הרצועה, מאחר שברשות השנייה עדיין לא הוחלט על אישור המיזוג[57]. יו"ר הרשות, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', הציעה לצדדים לבחון חלופות אחרות, לרבות הקלות רגולטוריות, אשר מצריכות שינויים רבים בחוק, לרבות החובה לשדר חדשות מבירת ישראל[58]. אחת החלופות שהציעה יו"ר הרשות הייתה הפיכת ערוץ עשר לערוץ חדשות[59]. בערוץ עשר דחו את ההצעה בטענה שהיא נבחנה כבר בעבר והתגלתה כלא רווחית, וככזו שאף תזרז את סגירת הערוץ כתוצאה מהפסדים כספיים רבים[60]. ב-21 בספטמבר 2018 הודיעה הרשות השנייה הן ל"רשת" והן לערוץ עשר כי המיזוג ביניהן בלתי אפשרי מבחינת החוק, וכי על פי החוק, אם ערוץ עשר יחזיר את רישיונו לשידור באפיק 14, האפיק יוצא למכרז ואילו חדשות עשר תירכש על ידי גוף אחר שאינו "רשת"[61].

ב-7 באוקטובר 2018 קיימה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ישיבה שהייתה אמורה להכריע לגבי עתידו של מיזוג רשת-עשר, ועל עתידה של חברת חדשות עשר, אך ההחלטה לא התקבלה עד לישיבה נוספת ב-8 בנובמבר 2018. בדיון הצביעו תשעה חברי מועצה בעד המיזוג, והמתנגדת היחידה הייתה יוליה שמאלוב-ברקוביץ'[62]. לאחר אישור הרשות השנייה בנושא המיזוג, ועדת הריכוזיות בראשה של מיכל הלפרין דנה בנושא המיזוג ואישרה אותו. לאחר אישור המיזוג, ברשת וערוץ עשר הודיעו כי ב-1 בינואר 2019 יתחילו שידורי הערוץ הממוזג[63][64].

ב-12 בנובמבר 2018 פורסם כי מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי יהיה מנכ"ל הערוץ הממוזג[65].

ב-17 בנובמבר 2018 פורסם כי קשת חוזרת בה מהסכום שהסכימה לשלם תמורת חלקה השני של חברת החדשות, וכי בניגוד לסיכומים הקודמים שקשת תשלם 140 מיליון ש"ח היא מוכנה לשלם בסביבות 100–110 מיליון ש"ח בלבד, זאת בעקבות שינוי הזמן ברשימת הטלאנטים של הממונה על ההגבלים[66].

ב-15 בינואר 2019 המהדורה המרכזית של "חדשות עשר" סיימה את שידורי חדשות עשר בשם זה, ובסיומה הוחלף הלוגו במסכי האולפן בלוגו החברה החדש ובמהלך אותו יום גם הסמליל באתר ערוץ עשר הוחלף לזה של רשת 13.

סמלילי הערוץ עריכה

.

תוכניות וסדרות מקור בערוץ עריכה

תוכניות חדשות ואקטואליה עריכה

תוכניות תחקירים עריכה

תוכניות דוקומנטריות עריכה

תוכניות בידור, אירוח ומערכונים עריכה

תוכניות ראיונות עריכה

תוכניות מציאות עריכה

שעשועונים עריכה

סדרות עלילתיות עריכה

במסגרת החינוכית עריכה

  • קופה ראשית (2018) - סדרה קומית על חייהם של עובדי לקוחות סופרמרקט.

משדרי ספורט עריכה

  • "יורו 2016" - משחקים מטורניר אליפות הכדורגל האירופאי.

תוכניות אחרות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2018-09-09, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏מיזוג רשת-ערוץ עשר נדחה ליום רביעי, באתר גלובס, 10 בינואר 2019
  2. ^ עץ השליטה, באתר הרשות השנייה
  3. ^ 1 2 יואב סטולר, זה קורה: הממונה על ההגבלים אישרה את המיזוג בין רשת לערוץ 10, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2018
  4. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏מיזוג רשת וערוץ עשר: להלפרין הוגשה בקשת מיזוג חדשה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2018
  5. ^ הדר חורש, נחתם ההסכם הסופי למיזוג זכייני ערוץ 10, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2002
  6. ^ יוסי מימן הולך על כל הקופה: יגדיל אחזקתו בערוץ 10, מרמה של 40% ל-51%, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2002
  7. ^ מימן ויתר על השליטה בערוץ 10; לאודר ובן צבי רכשו 60% ב-25 מ' ד', באתר הארץ, 23 בנובמבר 2003
  8. ^ רוני קורן-דינר, קבוצת מילצ'ן-שילוח: "נפעל לקיום כל המחויבויות של ערוץ 10, ולא נבקש כל שינוי בכללי נאותות ההפקה", באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2005
  9. ^   נתי טוקר, עסקה בדקה ה-90: RGE רוכשת את ערוץ 10 מידי יוסי מימן, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2015
  10. ^ חדשות נענע, פורטל "נענע 10" יוצא לדרך, באתר nana10‏, 7 ביוני 2007
  11. ^ מירב קריסטל, "הישרדות": הכי נצפה מאז הקמת ערוץ 2, באתר ynet, 18 במאי 2008
  12. ^ גד פרץ, ‏קשת, רשת וערוץ 10: שידורי HD מנובמבר הקרוב, באתר גלובס, 4 במאי 2017
  13. ^   נתי טוקר, מאות אלפי צופי עידן פלוס וסלקום לא יוכלו לצפות בשידורים ב-HD, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2017
  14. ^ לי-אור אברבך, בעלי המניות של ערוץ 10 יפסיקו את הזרמת הכספים לערוץ בסוף החודש, באתר nrg‏, 13 ביולי 2009
  15. ^ דוד ורטהיים, קרב אחרון בירושלים, באתר nana10‏, 26 ביולי 2009
  16. ^ איציק וולף, הוארך זיכיון ערוץ 10, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בינואר 2010
  17. ^ שרון ידין, ‏קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר, דין ודברים ‏ח', תשע"ה; באתר הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
  18. ^ שרון ידין, 7, רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים, בורסי, 2016
  19. ^ יואב יצחק, לערוץ 10 אין כסף לאוקטובר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בספטמבר 2011
  20. ^ שלי פריצקר, כפי שנחשף ב"כלכליסט": ערוץ 10 יזכה לארכה של שנה – ולא ייסגר בסוף ינואר, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2012
  21. ^ ערוץ 10 עתר לבג"ץ, ביום שלישי תתקיים הפגנה גדולה מול "מצודת זאב", באתר nana10‏, 16 בדצמבר 2012
  22. ^ הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק ערוץ 10", באתר nana10‏, 21 בדצמבר 2012
  23. ^ לירון שמם, ‏הכנסת אישרה את התיקון לחוק הרשות השנייה, באתר ‏מאקו‏, 21 בדצמבר 2012
  24. ^ אופיר דור, ירושלים של זהב: ערוץ 10 הקים אולפן חדשות זמני ב-20 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 2 בספטמבר 2013
  25. ^ דוד ורטהיים‏, הנהלת ערוץ 10 חוגגת: "בדרך לרישיון", באתר וואלה‏, 2 בספטמבר 2013
  26. ^   אמיר טייג, בדקה ה-90 – ערוץ 10 שוב ניצל: קיבל ארכה של חצי שנה מהיועץ המשפטי לממשלה, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2014
  27. ^ לי-אור אברבך, ‏לא מחכים: דיונים על ערוץ 2 ו-10 בוועדת הכלכלה וברשות, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2014
  28. ^ אופיר דור, מנכ"ל ערוץ 10 לעובדים: "עשינו את זה, נחתם הסכם העברת הבעלות לקבוצת RGE", באתר כלכליסט, 2 ביוני 2015
  29. ^ לי-אור אברבך, ‏ערוץ 10 בוחן את האפשרות לוותר על אפיק 10, באתר גלובס, 6 ביולי 2015
  30. ^   נתי טוקר, מה מסתתר מאחורי המינוי המוזר של רמי סדן ליו"ר ערוץ 10, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2016
  31. ^ אלירן מלכי, המינוי של רמי סדן יכול להיות שווה מיליונים, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2016
  32. ^ רמי סדן: לחצו עליי להתמודד על תפקיד יו"ר חדשות 10, באתר גלובס, 8 ביוני 2016
  33. ^   נתי טוקר, פרשת סדן: נתניהו הפסיד בקרב – אבל נערך למלחמה, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2016
  34. ^   נתי טוקר, בעקבות חשיפת TheMarker: רמי סדן הודח מתפקיד יו"ר חדשות 10, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2016
  35. ^ רמי סדן‏, רמי סדן סוגר חשבון: "הרשות השנייה וערוץ 10 רצו ראש מותז של ימני-דתי שחדר למערכת", באתר וואלה‏, 15 בדצמבר 2016
  36. ^ חיים לוינסון, נתניהו פעל למנות את ארי הרו ליו"ר חדשות 10 כשבלווטניק רכש את הערוץ, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2017
  37. ^   נתי טוקר, הרשות השנייה אישרה: קשת ורשת יוכלו לקבל רישיון לערוץ חדש, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2017
  38. ^ יונתן כיתאין, ‏תתחילו להתרגל: קשת באפיק 12, רשת ב-13, ערוץ 10 ב-14, באתר גלובס, 26 באפריל 2017
  39. ^   נתי טוקר, שר התקשורת: "להקים קרן השקעות במקום התאגיד"; אפיקים 22 ו-10 יוחשכו בהוט ויס, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2017
  40. ^ נועה פרייס‏, גלגל הצלה: תכניות החינוכית ישודרו בערוץ עשר, באתר וואלה‏, 26 בפברואר 2018
  41. ^ "המקום האמיתי מתחבר לערוץ עשר", בעמוד הפייסבוק של ערוץ הילדים
  42. ^ "העמוד הרשמי של ערוץ הילדים" באינסטגרם
  43. ^ עמית סגל, גיא פלג, משה נוסבאום וקרן מרציאנו – חברת החדשות, ‏המשטרה ממליצה: שוחד בשני תיקי נתניהו, באתר ‏מאקו‏, 13 בפברואר 2018
  44. ^ החדשות 2, ‏תיק 1000: נתניהו סייע למילצ'ן?, באתר ‏מאקו‏, 20 בספטמבר 2017
  45. ^ נועה פרייס‏, מגעים בין קשת ורשת לאיחוד, באתר וואלה‏, 14 באפריל 2016
  46. ^   נתי טוקר, מיזוג בטלוויזיה? רשת וערוץ 10 פנו לרשות ההגבלים, באתר TheMarker‏, 22 במאי 2017
  47. ^ אופיר בר-זהר, איחוד כוחות: מגעים ראשונים למיזוג בין רשת לערוץ 10, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2008
  48. ^ רשת וערוץ 10 סיכמו: גופי השידור יתאחדו, באתר וואלה‏, 13 ביוני 2018
  49. ^ רן בוקר, ערוץ עשר ורשת חתמו על הסכם המיזוג, באתר ynet, 4 ביולי 2018
  50. ^ רן בוקר, ערוץ עשר ייסגר: אושר המיזוג בין רשת לעשר, באתר ynet, 8 באוגוסט 2018
  51. ^   נתי טוקר, הסכנות, המפסידים והבוס החדש: כל מה שצריך לדעת על המיזוג בין ערוץ עשר לרשת, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2019
  52. ^   נתי טוקר, רשימה סודית של טאלנטים – ושווי גבוה: כך ייראה ההסכם למכירת חברת החדשות לקשת, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2018
  53. ^   נתי טוקר, הדיל שהיה מחולל רעידת אדמה בטלוויזיה: כך כמעט "קנתה" קשת את יונית לוי, באתר TheMarker‏, 18 בדצמבר 2017
  54. ^ יונתן כיתאין, ‏הפיצול נותן אותותיו: חודשו המגעים לאיחוד בין רשת וערוץ 10, באתר גלובס, 14 במרץ 2018
  55. ^ "על רקע המיזוג המתקרב, אנשי חדשות עשר ייאלצו כנראה להיפרד מבית הוורד בגבעתיים. חדשות עשר תמוקם בבית רשת ברמת החיל, שם נבנה היום אולפן נוסף, ובמקביל מתקיים משא ומתן לשכירת אולפן בקריית התקשורת נווה אילן לשידור המהדורה המרכזית (המשודרת כיום מ-JCS בירושלים). שום דבר לא סגור", נתי טוקר מ-TheMarker, בטוויטר
  56. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏מתכוננים לסוף: ערוץ 10 יסגור את רצועת הבוקר שלו, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2018
  57. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏ערוץ 10 דוחה את הורדת רצועת הבוקר בשבועיים, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2018
  58. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏מיזוג רשת-ערוץ 10 מתנדנד; יו"ר הרשות השנייה תתנגד?, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2018
  59. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏הרשות השנייה לערוץ 10: במקום מיזוג שדרו רק חדשות, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2018
  60. ^ אלכסנדר כץ, ערוץ עשר בדק ומצא שהפיכתו לערוץ חדשות אינה כלכלית, באתר אייס, 20 בספטמבר 2018
  61. ^ הרשות השנייה ל"ערוץ עשר": החוק לא מאפשר את המיזוג עם "רשת", באתר מעריב אונליין, 21 בספטמבר 2018
    מכתב שנשלח היום מהרשות השנייה לעשר ורשת בו הם מסבירים שהבקשה למיזוג איזה עולה בקנה אחד עם החוק – ונותנים להם עד ה-27/9 להגיב על הדברים. מדובר בהתכתבות בין מחלקות משפטיות. נמתין לנימוקי עשר ורשת, וואלה! ברנז'ה בטוויטר
  62. ^ אלכסנדר כץ, מיזוג רשת וערוץ עשר אושר; רק יו"ר הרשות השנייה התנגדה, באתר אייס, 9 בנובמבר 2018
  63. ^   נתי טוקר, יש עסקה: הרשות השנייה אישרה את מיזוג רשת-עשר, באתר TheMarker‏, 8 בנובמבר 2018
  64. ^ רן בוקר, הרשות השנייה אישרה את מיזוג רשת-עשר: תאריך היעד - ינואר 2019, באתר ynet, 8 בנובמבר 2018
  65. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏יוסי ורשבסקי ימונה למנכ"ל רשת-עשר; עובדי רשת מתאגדים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2018
  66. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏קשת חוזרת בה מהסיכום: מוכנה לשלם לרשת בין 100 ל-110 מיליון שקל על חלקה בחברת החדשות, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2018
  67. ^ בשונה משאר הסמלים ובדומה לסמל ערוץ 2, סמל זה הוא סימן מסחר של הרשות השנייה - מספר סימן 158441