שרות אזרחי בין-לאומי

השירות האזרחי הבין-לאומי (בצרפתית: Service Civil International; ‏SCI) הוא ארגון התנדבותי בינלאומי הפועל למען קידום השלום, באמצעות קידום תרבות של שלום. הארגון הוקם בשנת 1920, אחרי מלחמת העולם הראשונה, על ידי המהנדס השווייצרי הפציפיסט פייר סרסול (Pierre Cérésole) וכולל 45 סניפים וקבוצות ברחבי העולם.

לוגו SCI

מטרות

ניקוי שוק בקמבודיה

עבודת הארגון מבוססת על הערכים הבאים:

• התנדבות - במובן של פעולה עצמית או יוזמה לטובת החברה האזרחית, ללא תשואה אישית חומרית. ההתנדבות היא לטובת שינוי חברתי, ללא רווח ותשלום. ההתנדבות תבוצע ללא תחרות עם עבודה בתשלום. ההתנדבות תבוצע ללא פגיעה בשביתות עובדים.
• אי-אלימות – כעקרון ושיטה.
• זכויות האדם – שמירה כל זכויות אדם וכבוד ליחידים כמוצהר בהצהרה האוניברסלית של זכויות האדם.
• סולידריות – סולידריות בין-לאומית בשאיפה לצדק עולמי וסולידריות בין בני האדם בכל הרמות.
• כבוד לסביבה ולמערכות האקולוגית בתוכן פועלים.
• הכללה - פתיחות לכלל האנשים החולקים את המטרות והיעדים של התנועה, ללא קשר למגדר, גזע, צבע, דת, לאום, מעמד חברתי או דעות פוליטיות וכל שאר עילות אפליה.
• העצמה – עידוד אנשים להבין ולפעול לשינוי חברתי, כלכלי ותרבותי המשפיע על חייהם בכל הרמות.
• שיתוף פעולה עם קהילות מקומיות כמו גם עם גופים מקומיים, לאומיים ובין-לאומיים, כדי לחזק את הפוטנציאל החיובי בתוך החברה האזרחית בכללותה.

הארגון דוגל באמונה שכל האנושות מסוגלת לחיות יחד בכבוד הדדי, מבלי להזדקק לכל צורה של אלימות לפתירת קונפליקטים וסכסוכים. התנועה מארגנת פרויקטים התנדבותיים בין-לאומיים בכל העולם באמונה שהשלום יכול להיבנות תוך עבודה משותפת תוך שיתוף פעולה כולל של אנשים עם רקע ותרבות שונה לומדים לשתף פעולה, לעבוד יחד.

היסטוריה

השרות האזרחי הבין-לאומי הוקם בתום מלחמת העולם הראשונה במטרה לגשר בין העמים ולשאוף לשלום. מקים התנועה, פייר סרסול, פציפיסט שווייצרי, יזם פרויקט התנדבות בין-לאומי במטרה לשאוף לשלום. היוזמה הוצגה לראשונה במסגרת כנס "אחוות הפיוס הבין-לאומית" (Fellowship of Reconciliation) 1920.

פייר סרסול באתר ההריסות בורדן

מפעל ההתנדבות הבין-לאומי הראשון התקיים בשדה הקרב הטרי של ורדן, צרפת בשנת 1920. במהלכו, עזרו המתנדבים לבנות מחדש כפר בשם Esnes-en-Argonne שנהרס במהלך הקרבות. עיקר העבודה המשותפת כללה שחזור בתי מגורים ופינוי אדמות חקלאיות. תחילה, שיפצו המתנדבים שני בתי עץ. לאחר מכן כאשר הממשלה הצרפתית ביטלה את החוזה שלהם, הם עברו לפנות שדות חקלאיים מפסולת מלחמה, מילאו בורות ושיפצו דרכים, עד שבשנת 1921 הממשלה הצרפתית ביקשה מהם לעזוב. צוות המתנדבים כלל שלושה מתנדבים גרמנים, מתנדב אוסטרי ומתנדב הולנדי אשר ביצעו את עבודת הכפיים, ומתנדבת הולנדית שכיסתה את העלויות הראשוניות, בישלה וכיבסה עבור כלל המתנדבים. השתתפותם של המתנדבים הגרמנים תרמה לסימונו של הפרויקט כסמל של פיוס בין צרפת וגרמניה.

בשנת 1924, ארגן סרסול את מפעל ההתנדבות השני בשווייץ. הפעם המטרה הייתה עזרה בפינויי הריסות לאחר מפולת שלגים בכפר Vers-l'Eglise. ארבעים מתנדבים ממדינות שונות בנו מחדש, לאורך שלושה שבועות את הבתים שניזוקו, פינו ערוצי נחלים ושיקמו גשרים. לאחר מכן קם מפעל התנדבות נוסף לבניה מחדש של הכפר Someo בשוויץ, אשר נהרס בגלישת אדמה (landslide). שם לראשונה גייסו מובטלים כמתנדבים. פייר החל לפתח את הרעיון של שירות אזרחי התנדבותי מעין "שירות לאומי" פציפיסטי כאלטרנטיבה לשירות צבאי כדי לתרום לחברה מקומית ובין-לאומית. רעיון זה הוצע אך לא התקבל על ידי הפרלמנט השוויצרי.

המפעל הגדול ביותר בשנותיה הראשונות של התנועה היה בשנת 1928 ב ליכטנשטיין עם יותר מ-700 מתנדבים מ-28 מדינות, אשר פינה את עמק הריין לאחר שיטפון כבד ב-1927. למפעל זה התנדבו יותר מ-700 מתנדבים ומתנדבות מ-17 מדינות, אשר פינו יחד את השטחים החקלאיים שניזוקו מן ההצפות.

התפתחות, תוך מחויבות חברתית (1931)

סרסול עם ילדים במתחם התנדבות

לאחר העשור הראשון שבו הפעילות בוצעה בצורה לא פורמלית, וכללה בעיקר פעולות מידיות לשיקום אזורי אסון, החליט סרסול להקים ארגון פורמלי, אשר יעסוק בהתנדבות חברתית במובנה הרחב. דוגמאות לפעולות שבוצעו:

• פיתוח קהילתי: לדוגמה, המשבר הכלכלי בתעשיית כריית פחם הותיר מובטלים רבים בווילס, אנגליה. הארגון יזם מפעל ההתנדבות אשר כלל עבודת מתנדבים לצד המובטלים לטובת בניה של פארק ציבורי ובריכת שחיה.
• סיוע התפתחות (עד 1969): לאחר הכרות עם גנדי בשנת 1931, הוזמן סרסול לארגן את המפעל ההתנדבותי הראשון מטעם השירות בהודו. הפעילות התרחשה בשנת 1934, והתמקדה בעיר ביהאר בעקבות הרס רעידת אדמה. הפעילות כללה ארבעה מתנדבים אירופאים בלבד, אך הראתה שאירופאים יכולים להיות גם כח תורם להודו ולא רק כח כובש.
• עזרה הומניטרית: בשנת 1937 התנועה הייתה מעורבת במתן עזרה הומניטרית לפליטים, ובפרט לילדים, במהלך מלחמת האזרחים הספרדית (1936-1939) שכללה שירותי פינוי, מזון, ביגוד ועוד. עשרים שנה מאוחר יותר, עזרה דומה ניתנה לילדים יתומים בתוניסיה במהלך מלחמת אלג'יר (1958-1962).

התארגנות בין-לאומית (1948)

מאז 1920 התארגנו מפעלי התנדבות בצרפת, שווייץ, בריטניה, הודו, ומדינות אחרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, עם הקמתם של עוד ועוד סניפים מקומים במדינות שונות, נוסד איגוד בין-לאומי של הסניפים השונים של הארגון ונוסדה מזכירות רשמית בפריס. בעקבות ההתארגנות והמסגרות החדשות מספר המתנדבים גדל ובעיקבותיהם גם נוספו גם המינהלות למתנדבים כגון תקנונים וביטוחים למיניהם.

פיתוח וסיוע בין צפון לדרום (1950)

בשנת 1950, הוזמן הארגון שוב להודו על מנת לעזור בבנייה של בתי פליטים בפרידאבאד. קבוצה קטנה של מתנדבים הצליחה לגייס מקומיים רבים למען המטרה המשותפת. הסכסוך בין הודו לפקיסטן היה עילה לפתיחת סניפים נוספים ברחבי אסיה. בעקבות הפעילות, הוקמו תוכניות סיוע ופיתוח באזורים מעוטי יכולת ומוכי עוני, בוצעו פעולות גיוס באירופה אפריקה ואסיה. תוכניות הסמכת המתנדבים הורחבה בהתאמה.

המלחמה הקרה

בזמן המלחמה הקרה הארגון הקים פעילויות בהם היו מעורבים אנשים משני עברי מסך הברזל וכך יכלו להפגש ולהכיר. מתנגבי הארגון ממערב אירופה השתתפו לדוגמה במחנה במסגרת "הפסטיבל החמישי לנוער העולמי" אשר התקיים בוורשה (פולין) בשנת 1955. בהמשך הוקמו מחנות מתנדבים ארש כללו שיתופי פעולה עם ארגוני מתנדבים סוציאליסטים בפולין (1955), ברית המועצות (1958), הונגריה (1964), צ'כוסלובקיה (1964), ובולגריה (1981). גם מתנדבים ממזרח אירופה יכלו להשתתף במחנות התנדבות במערב אירופה, למשל : 166 מתנדבים צכוסלובקים השתתפו במחנה שאורגן על ידי הסניף הבריטי של הארגון במהלך המלחמה הקרה.

מאחר ולא ניתן היה להקים סניפים של הארגון במדינות מזרח אירופה בתקופה זו, בשנת 1972 הקים הארגון אגף לתאום מזרח-מערב כדי להקל על המתנדבים ולשפר את שיתוף הפעולה עם ארגונים ממזרח אירופה. לאחר שנת 1989 עם נפילת מסך הברזל, הוקמו סניפים של הארגון גם במדינות מזרח אירופה.

ארגון מחדש

בשנות ה-70 הארגון ביצע הליך חשיבה מחדש אודות תפקידו החברתי ואופן הפעולה שלו. הליך החשיבה בוצע באמצעות שורה של סמינרים, סדנאות ופגישות. הארגון החליט לעזוב את דרך הפעולה הקודמת של הקמת מפעלי התנדבות זמניים בהתאם לצרכים, ולעבור לאופן פעולה רציף של העלאת מודעות חברתית ופוליטית. בהתאמה, הארגון פיתוח קבוצות עבודה המתמקדות באזורים ספציפיים ובנושאים ספציפיים כגון : הגירה ופליטים, נושאים מגדריים, צעירים ואבטלה ועוד.

קבוצות עבודה בין-לאומיות

עם הארגון מחדש החליטה התנועה למקד את תרומתה לפי תחומי עניין מקומיים ושיפור שיתוף הפעולה בין הקבוצות השונות. בשנת 1997 הקבוצות השונות קיבלו מעמד רשמי בתוך הארגון, אשר מאושר מחדש מדי שנה.

נכון לשנת 2016 התנועה פעילה ברוב מדינות אירופה והאיחוד האירופי, באסיה קיימים סניפים בבנגלדש, הונג קונג, סין, הודו, יפן, מלזיה, נפל, פקיסטן, דרום קוריאה וסרי לנקה. באמריקה בארצות הברית, מקסיקו וברזיל. באפריקה באלג'יר, מאוריציס ובניגריה. כמו כן קיים סניף באוסטרליה. במזרח התיכון קיים סניף בירדן.  

עד כה (2016) לא דווח על שיתוף פעולה בין התנועה לגופים במדינת ישראל.

לארגון יש מעמד מייעץ במועצת אירופה, משתף פעולה באופן קבוע עם ארגון אונסק"ו וחבר בפורום הנוער האירופאי (YFJ).

ביבליוגרפיה

• Ethelwyn Best, Bernhard Pike: International Voluntary Service for Peace 1920-1946, George Allen and Unwin, London, 1948
• Arthur Gillette : One million volunteers: the story of volunteer youth service, Penguin Books, Harmondsworth, A pelican original, 1968, 258 p. on-line
• Hélène Monastier, Alice Brügger: Paix, pelle et pioche, Histoire du Service Civil International, Editions du Service civil international, Switzerland, 1966
• SCI : Service Civil International 1920-1990 - 70 years of Voluntary Service for Peace and Reconciliation, Verdun, 1990

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שרות אזרחי בין-לאומי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של שרות אזרחי בין-לאומי (באנגלית)
• SCI האתר הרשמי
• SCI פעילות הקשורה בשלום
• ארכיון SCI
• SCI רשימת מפעלי ההתנדבות המלאה