שיר הפאנצר

שיר הפאנצרגרמנית: Panzerlied; "פאנצר" פירושו "שריון") הוא אחד משירי המלחמה הגרמניים המפורסמים ביותר מתקופת מלחמת העולם השנייה. השיר נכתב ביוני 1933 בידי קורט וייהל, קצין זוטר ברייכסווהר. בתקופה זו החלה גרמניה לבנות את כוח השריון שלה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה "שיר הפאנצר" ההמנון הלא-רשמי של חיל השריון הגרמני. בשיר מתארים חיילי טנקים את שמחתם להילחם ולמות למען מולדתם. השיר זכה לפרסום עולמי בשל הסרט "הקרב על הבליטה" בו הוא מופיע.[1] בעוד שלאורך כל הסרט, הדמויות הגרמניות מדברות באנגלית, שיר הפאנצר מושר בו בגרמנית. כיום משמש השיר כהמנון הרשמי של הכוחות המשוריינים של צבא צ'ילה. המילים תורגמו לספרדית, אולם השיר עדיין נקרא "שיר הפאנצר". בברזיל משתמשים בבתים השני והחמישי של השיר, מתורגמים לפורטוגזית, תחת השם "Canção Da Tropa Blindada". גם צבא דרום קוריאה משתמש בשיר במצעדים של כלי רכב ממונעים, והקהילה הגרמנית בנמיביה משתמשת בו בתור המנון לא-רשמי.

ב-2017, בהוראת שרת ההגנה של גרמניה, אורסולה פון דר ליין, הוצא השיר מהשירונים הרשמיים של הבונדסוור, יחד עם שירים נוספים ממקורות נאציים.[2] עם זאת, הוא עדיין מושר בצבא אוסטריה.

מילות השירעריכה

עברית גרמנית

בֵּין אִם בְּהַכּוֹת סְעָרָה אוֹ
בֵּין אִם בְּרֶדֶת הַשְּׁלָגִים,
בֵּין אִם בִּצְעָדָה תַּחַת חִיּוּךְ הַחַמָּה אוֹ
בֵּין אִם תַּחַת לְהַטֹּת הַחַמָּה,
בֵּין אִם בְּצִנַּת הַשַּׁחַר הַמַּקְפִּיאָה אוֹ
בֵּין אִם מְאֻבָּקִים וּמְלֻכְלָכִים פָּנֵינוּ,
אַךְ דַּעְתֵּנוּ אָנוּ נוֹתְנִים אֶל מַעַן עֲלִיצוּתֵנוּ,
הוֹי כֵּן, לְמַעַן עֲלִיצוּתֵנוּ.
הַתּוּכַל לִשְׁמֹעַ, אֶת שַׁאֲגַת טַנְקְנוּ אֵי-שָׁם,
אִי-שָׁם בְּלוּט סוּפַת-הַבְּרָקִים.

עִמִּי רַעַם וְשַׁאֲגַת מִנּוֹעֵינוּ,
בְּמִדְהָר דּוֹהֲרִים כְּבֶזֶק,
כְּנֶגֶד אֲרוּרֵי-מוֹלַדְתֵּנוּ,
שְׁמוּרוֹת נִשְׁמוֹתֵינוּ בְּמִבְצָרֵנוּ-הַטַּנְק.
קְרִיאוֹת אַחֵינוּ מַרְעִימוֹת גַּבֵּינוּ,
בְּקֶרֶב אָנוּ עַמֻּדִים אִישׁ לְנִשְׁקוֹ,
הוֹי כֵּן, אִישׁ לְנִשְׁקוֹ.
אָנוּ מַכִּים אֶת מִכְּתַנּוֹ עָמֹק,
בְּטַנְקֵי-הָאוֹיֵב.

כְּשֶׁמְּצַעֵד-הָאוֹיֵב לְפָנֵינוּ מוֹפִיעַ,
אָנוּ מְאִיצִים בִּמְנוֹעֵינוּ,
וּבְהִסְתַּעֲרוּת אֶל עֵבֶר הָאוֹיֵב פּוֹתְחִים!
וַעֲבוּר אַיֵּהוּ אֲשֶׁר נַקְרִיב חַיֵּינוּ,
הוֹי כֵּן, עֲבוּר צָבָא-לְאֻמֵּנוּ?
לָמוּת עָבַר גֶּרְמַנְיָה, אִמֵּנוּ,
זֶהוּ כְּבוֹדֵנוּ הַנַּעֲרָץ בְּיוֹתֵר.

עִם רַעֲצִי-טַנְקִים וּמִכְשׁוֹלִים,
הָאוֹיֵב מְנַסֶּה לַהֲאִטֵּנוּ,
אָנוּ צוֹחֲקִים עַל כָּךְ,
אַךְ, עֲלֵיהֶם, אַל נָא סַע.
וְתוֹתְחָנִים מִלְּפָנֵינוּ מְגִנִּים,
חֲבוּיִים בֵּין דְּיוּנוֹת הַחוֹל הַצַּהַב,
הוֹי כֵּן, הַחוֹל הַצַּהַב.
אָנוּ תָּרִים אַחֵר שְׁבִילֵנוּ,
אֲשֶׁר אֵינוֹ לְהִמָּצֵא עַל יְדֵי אֲחֵרִים.

וְכָעֵת זוֹ הִיא עִתֵינוּ,
לִפְגֹּשׁ אֶת בְּיֵשׁ-מִזָּלֵינוּ,
וְכָעֵת, אֵין אָנוּ נָשׁוּב עוֹד לְבֵיתֵנוּ,
לְמוֹלַדְתֵּנוּ,
הִנֵּה הוּא, פָּגְשֶׁנּוּ, קָלִיעַ הָעוֹפֶרֶת,
קוֹרֵא לִדְרָכֵינוּ הָאֲחֵרוֹת, הַנִּפְרָדוֹת,
הוֹי כֵּן, דְּרָכֵינוּ, גּוֹרְלוֹתֵינוּ.
וְאָז יִהְיֶה טָנַקְנוּ עֲבוּרֵנוּ,
כְּגַלְעֵד בַּרְזֶל.

Ob’s stürmt oder schneit,
Ob die Sonne uns lacht,
Der Tag glühend heiß
Oder eiskalt die Nacht,
Bestaubt sind die Gesichter,
Doch froh ist unser Sinn,
Ist unser Sinn.
Es braust unser Panzer
Im Sturmwind dahin.
 
Mit donnernden Motoren,
Geschwind wie der Blitz,
Dem Feinde entgegen,
Im Panzer geschützt.
Voraus den Kameraden,
Im Kampf steh’n wir allein,
Steh’n wir allein,
So stoßen wir tief
In die feindlichen Reih'n.
 
Wenn vor uns ein feindliches
Heer dann erscheint,
Wild Vollgas gegeben
Und ran an den Feind!
Was gilt denn unser Leben
Für unsres Reiches Heer,
Ja, Reiches Heer?
Für Deutschland zu sterben,
Ist uns höchste Ehr.
 
Mit Sperren und Minen
Hält der Gegner uns auf.
Wir lachen darüber
Und fahren nicht drauf.
Und dreh’n vor uns Geschütze,
Versteckt im gelben Sand,
Im gelben Sand,
Wir suchen uns Wege,
Die keiner sonst fand.
 
Und lässt uns im Stich
Einst das treulose Glück,
Und kehren wir nicht mehr
Zur Heimat zurück,
Trifft uns die Todeskugel,
Ruft uns das Schicksal ab,
Ja, Schicksal ab,
Dann wird uns der Panzer

Ein ehernes Grab.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה