שליית פתח

שליית פתחאנגלית: Placenta previa) היא סיבוך מיילדותי בו השליה מחוברת לקירות הרחם באופן בו היא קרובה או מכסה כליל את צוואר הרחם. מצב זה יכול להתרחש לעיתים לקראת סוף הטרימסטר הראשון של ההריון, אולם לרוב מתרחש במהלך הטרימסטר השני והשלישי. שליית פתח מהווה סיבה מרכזית לדימום וגינאלי טרום הלידה, ושכיחותה עומדת על כ-0.5% מההריונות.

שליית פתח
Placta prv-heb.jpg
איור המדגים שליית פתח
שם בלועזית Placenta praevia
תחום מיילדות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 262063 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D010923
סיווגים
ICD-10 O44, P02.0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסיבה לשליית פתח נעוצה כנראה בווסקולריזציה בעייתית של הרחם, כתוצאה מהצטלקות או אטרופיה, עקב טראומה, ניתוח או זיהום קודם.

נשים עם שליית פתח לרוב מציגות קליניקה של דימום וגינאלי, ללא כאבים. הדימום בתחילה אינו משמעותי אולם הוא עלול להתגבר ככל שקיימת היפרדות שליה, כתוצאה מכך. יש לחשוד בשליית פתח בכל מקרה בו יש דימום לאחר השבוע ה-24 בהריון. הבטן אינה רגישה ואינה כאובה בבדיקה אבדומינלית. לעיתים העובר נמצא במצג עכוז או מצג טרנסוורסלי כתוצאה מהמיקום החריג של השליה.

ניתן לאבחן שליית פתח על ידי ביצוע אולטראסאונד.

סיווגעריכה

  • סוג I‏ (low lying) - השליה מגיעה לחלק התחתון של הרחם אולם אינה חודרת ואינה עוברת מעל צוואר הרחם.
  • סוג II‏ (marginal) - השליה נוגעת בצוואר הרחם אולם אינה מכסה אותו.
  • סוג III‏ (partial) - השליה מכסה חלקית את צוואר הרחם.
  • סוג IV‏ (complete) - השליה מכסה לחלוטין את צוואר הרחם.

שליית פתח מהווה גורם סיכון לשליה חודרנית (placenta accrete), ככל הנראה בשל דצידואה שאינה מפותחת היטב בסיגמנט התחתון.

גורמי סיכון לשליית פתחעריכה

  • שליית פתח קודמת, ניתוח קיסרי, ביצוע גרידה.
  • נשים עם הריונות מרובים, בפרט כשמרווחי הזמן בין ההריונות קצרים יחסית.
  • נשים שגילם פחות מ-20 שנה או מעל גיל 30.
  • נשים עם שליה מוגדלת כתוצאה מהריון מרובה עוברים.
  • עישון סיגריות או שימוש בקוקאין.
  • צלקת היסטרקטומית כתוצאה מניתוח קיסרי או ממיומקטומיה.

קליניקהעריכה

הביטוי הקליני השכיח ביותר להימצאות שליית פתח הוא דימום ללא כאבים (painless bleeding) בשליש השני והשלישי של ההיריון. לרוב, הדימום בא באופן פתאומי ומקורו בעורקי הדצידואה. ברוב המקרים הדימום אינו מסיבי, ובמישוש הרחם הוא אינו רגיש ואינו מתכווץ.

אבחנהעריכה

אצל נשים עם דימום בחצי השני של ההריון, יש תמיד מקום לחשוד בשליית פתח או בהיפרדות שליה. אבחנה של שליית פתח מתבצעת רק לאחר בדיקת אולטראסאונד לקביעת מיקום השליה. אין לבצע בדיקה ידנית בשל החשש שבדיקה כזו תגביר את הדמם.

בכ-90% משליות הפתח המתגלות בשליש השני של ההריון, "נודדות" עם גדילת הרחם ואינן מכסות בהמשך את הפתח.

לאחר דימום ראשוני עשויה לחול הפסקה ממושכת בדימומים, או ייתכנו דימומים חוזרים בעלי עוצמה שונה.

טיפולעריכה

במידה וההריון נמשך פחות מ-30 שבועות, ניתן לטפל באם שלא במסגרת אשפוז בבית חולים ולעקוב אחר מצבה, כל במידה ואין מצוקה עוברית או אימהית. יילוד מיידי של העובר יבוצע במקרה בו העובר בשל או במקרה בו האם או העובר נמצאים במצוקה, ולעיתים יש צורך במתן מנות דם ופלסמה.

במידה והעובר במצוקה יש ליילדו בניתוח קיסרי. באופן כללי בשליית פתח, ניתוח קיסרי הוא האופציה המועדפת. במקרים בהם שליית הפתח היא שולית בלבד, והמצג הוא מצג ראש, יש דרך לבחון לידה וגינאלית, אולם ייתכנו סיבוכים כגון היפרדות שליה או צניחת חבל הטבור.

ראו גםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שליית פתח בוויקישיתוף