פתיחת התפריט הראשי

דגל התורה

מפלגה חרדית ליטאית

אגודת החרדים – דגל התורה היא מפלגה חרדית-ליטאית בישראל. המפלגה הוקמה על ידי הרב אלעזר מנחם מן שך לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988, לאחר שפרש מאגודת ישראל. החל מהבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992 מתמודדת המפלגה לכנסת ברשימה משותפת עם אגודת ישראל תחת השם יהדות התורה.

דגל התורה
Logo degel hatorah.png
מדינה ישראלישראל  ישראל
מייסד אלעזר מנחם מן שך
מנהיגים אברהם רביץ, משה גפני
תאריך ייסוד 1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגה חרדית ליטאית
אידאולוגיות שמרנות דתית, יהדות חרדית-ליטאית
כנסות הכנסת ה-12 ואילך
ממשלות 23[א], 24, 27[ב], 28[א], 29, 30, 32, 34[ב]
אותיות עץ (הבחירות לכנסת ה-12)
שיא כוחה 4 מנדטים (הכנסת ה-21)
רשימה פוליטית יהדות התורה (1992-, עצמאית לחלופין)
נוצרה מתוך אגודת ישראל
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
3 / 120
degel.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקעעריכה

 
ישיבת מועצת גדולי התורה הראשונה של דגל התורה בביתו של הרב שך

בשנים שלפני הקמת המפלגה היו חיכוכים בין הרב שך ורבנים ליטאים נוספים ובין אדמו"רים וגורמים חסידיים בהנהגת אגודת ישראל. כבר בשנות ה-50 התנגד הרב מבריסק לריצה משותפת של אגודת ישראל עם פועלי אגודת ישראל. בשנת 1973 רצה אגודת ישראל שוב עם פועלי אגודת ישראל, ובעקבות כך הורו הרב שך והרב יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלער") שלא להצביע עבור המפלגה. בסוף שנות ה-70 התרבו החיכוכים בין הרב שך והרב קנייבסקי לאדמו"רי אגודת ישראל. הרב שך טען שאין ייצוג שיוויוני לציבור הליטאי במוסדותיה של המפלגה ושהזרם החסידי באגודת ישראל מתייחס באהדה רבה מדי לחסידות חב"ד.

בשנת 1983 התכוונו עסקנים ליטאיים, בהם אברהם רביץ, להריץ מפלגה עצמאית בשם תל"י לבחירות לעיריית ירושלים, אך לבסוף בהוראת הרב שך המפלגה לא התמודדה. בשנת 1984, עם הקמת מפלגת ש"ס בסיועו של הרב שך, הורו השניים להצביע למפלגת ש"ס. בבחירות באותה שנה ירדה אגודת ישראל בשני מנדטים. לקראת הבחירות הבאות, נשקלה ריצה משותפת עם תנועת ש"ס, אך לבסוף הוחלט על פתיחת מפלגת דגל התורה על ידי הרב שך, כהמשך להקמת העיתון יתד נאמן בשנת 1985 (יחד עם הרב קנייבסקי שנפטר חודש לאחר מכן) ובד"ץ שארית ישראל בשנת 1988.

הקמת המפלגה ומוסדותיהעריכה

 
הכנס הארצי הראשון של תנועת דגל התורה, התקיים בא' בניסן ה'תש"ן בהיכל הספורט יד אליהו. במרכז התמונה: הרב שך והרב אלישיב, נואם אברהם רביץ

לרב שך הצטרפו רוב הרבנים הליטאיים והציבור הקשור אליהם, ובאגודת ישראל נותרו המרכיבים החסידיים שלה, מלבד חסידות בעלזא שהצטרפה גם היא באותן בחירות אל דגל התורה. עם הקמת המפלגה הוקמה גם מועצת גדולי התורה שלה. לאחר פטירת הרב שך עברה ההנהגה לרב יוסף שלום אלישיב ולצדו הרב אהרן לייב שטיינמן. לאחר פטירת הרב אלישיב פרש הרב שמואל אוירבך מחברותו במועצת גדולי התורה של המפלגה והקים מפלגה נפרדת בשם בני תורה. המפלגה לא התמודדה בבחירות לכנסת, אולם היא התמודדה בהצלחה בבחירות המוניציפליות תחת השם "בני תורה" ונציגיה נבחרו למועצות הערים ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. דגל התורה המשיכה להיות מונהגת על ידי הרב שטיינמן ושאר חברי מועצת גדולי התורה.

מועצת גדולי התורה של המפלגה מתכנסת לרוב לפני בחירות ארציות להחליט על הרכב הרשימה לכנסת וכן במקרים בהם יש צורך בקבלת החלטות מיוחדות. כך למשל התכנסה המועצה בנושא גיוס תלמידי ישיבות ב-2014. חברי הכנסת של המפלגה מעדכנים את נשיא המועצה וחבריה ומתייעצים איתם.

בשאלות והכרעות יומיומיות כפופים חברי הכנסת של המפלגה ונציגיה בעיריות ל"ועדת רבנים" של המפלגה, שבה מכהנים (נכון ל-2015) הרב נתן זוכובסקי, הרב יוסף אפרתי והרב שלמה זלמן אולמן. בירושלים קיימת ועדת רבנים מקומית של המפלגה שבה חברים הרב דוד כהן, הרב יוסף אפרתי והרב ברוך סולובייצ'יק. בעבר כיהן בוועדת הרבנים הרב ברוך שמואל דויטש.

העיתון "יתד נאמן" הוא ביטאונה הרשמי של המפלגה ובו מובאות עמדותיה והשקפותיה.

נציגי המפלגה בכנסתעריכה

ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
 

בבחירות בשנת 1988, היחידות שבהן התמודדה דגל התורה באופן עצמאי, היא קיבלה 34,279 קולות שזיכו אותה בשני מנדטים. אגודת ישראל זכתה בבחירות אלו בייצוג שיא של 5 מנדטים. דגל התורה הצטרפה לקואליציה של ממשלת האחדות הלאומית, ללא תיק.

החל מהבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992 מתמודדת המפלגה לכנסת ברשימה משותפת עם אגודת ישראל תחת השם יהדות התורה. בכנסות ה-13, ה-14, ה-16 וה-17 התפצלו המפלגות במהלך כהונת הכנסת, מסיבות טכניות[1].

שני הח"כים שכיהנו מטעם המפלגה מעת הקמתה היו הרב אברהם רביץ ומשה גפני. במהלך הכנסת השבע עשרה הצטרף אליהם אורי מקלב כתוצאה מהסכם רוטציה, כשהוא מחליף את יעקב כהן מאגודת ישראל. כעבור כחודשיים, ב-26 בינואר 2009, זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה נפטר הרב רביץ, והוא הוחלף על ידי יהושע פולק, נציג אגודת ישראל. בבחירות לכנסת התשע עשרה זכתה יהדות התורה להישג שיא של 7 מנדטים ולדגל התורה נוסף הרב יעקב אשר כחבר כנסת שלישי. בבחירות לכנסת ה-20 רשימת יהדות התורה נחלשה במנדט, שבא על חשבונה של דגל התורה אשר קיבלה שני נציגים בלבד; זאת על אף עליית מספר המצביעים. ב-24 במאי 2016 נכנס לכהן יעקב אשר כחבר כנסת שלישי מטעם דגל התורה לאחר התפטרותו מהכנסת של מאיר פרוש על פי סעיף 42ג לחוק יסוד: הכנסת.

יו"ר המפלגה במשך 20 שנה מהקמתה היה הרב אברהם רביץ, ומשנפטר בראשית 2009 החליפו משה גפני ששימש עד אז מזכ"ל התנועה, המשמש כיום בשני התפקידים. כמקובל במפלגות חרדיות, המפלגה אינה מציבה נשים ברשימתה לכנסת.

כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-12 (1988) 2 מנדטים: משה גפני, אברהם רביץ
הכנסת ה-13 (1992) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ
הכנסת ה-15 (1999) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי אגודת ישראל, ראו כאן.
הכנסת ה-16 (2003) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ
הכנסת ה-17 (2006) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): משה גפני, אברהם רביץ, אורי מקלב
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת יהדות התורה 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב מועמד בולט ברשימה שלא נכנס לכנסת: מנחם כרמל (רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי אגודת ישראל, ראו כאן).
הכנסת ה-19 (2013) במסגרת יהדות התורה 3 מנדטים (מתוך 7 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר רשימת מועמדי "דגל התורה" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת יהדות התורה
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת יהדות התורה 4 מנדטים (מתוך 8 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס
הכנסת ה-22 (2019) במסגרת יהדות התורה 3 מנדטים (מתוך 7 מנדטים לרשימה כולה): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר

פעילות המפלגהעריכה

 
משרדי דגל התורה בשכונת זיכרון משה בירושלים

נציגי המפלגה שימשו כראשי ערים בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, רכסים, קריית יערים ועוד. נציגיה משמשים כחברי מועצה בכ-50 רשויות מקומיות שבהן ריכוז חרדי ליטאי.

בנוסף המפלגה מפעילה בערים החרדיות "לשכה לפניות הציבור" המעבירה פניות של כלל האזרחים לחברי הכנסת ולנציגים העירוניים של המפלגה.

ועידת דגל התורהעריכה

מאז הקמתה, התקיימו שלוש ועידות ארציות של המפלגה. הוועידה מתקיימת במשך מספר ימים והיא כוללת הרצאות ודיונים. שיאה של הוועידה הוא הגעת מנהיגיה הרוחניים.

הוועידה הראשונה התקיימה כשנה לאחר הקמת המפלגה, בשנת 1990, בבנייני האומה בירושלים. הפתיחה נערכה בהיכל יד אליהו בתל אביב, ובה נישא "נאום השפנים" של הרב שך. הוועידה השנייה התקיימה ב-2006 בזכרון יעקב. למושב הפתיחה הגיעו חברי מועצת גדולי התורה של המפלגה ומנהיג התנועה הרב אהרן ליב שטיינמן נשא את הנאום המרכזי. הוועידה השלישית התקיימה ב-2016 בקיבוץ חפץ חיים[2]. במושב הסיום הרב שטיינמן ענה על מספר שאלות ציבוריות, הרב גרשון אדלשטיין נשא נאום והרב יצחק זילברשטיין הקריא מכתב מאת הרב חיים קנייבסקי[3]. בוועידה זו הוכרז על פתיחת מפקד חברים ארצי שבסופו תוכיח התנועה את כוחה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
  2. ^ 2.0 2.1 הייתה חברה בקואליציה; אגודת ישראל חברתה לסיעה המשותפת יהדות התורה יוצגה בממשלה