שלמה זלוטניק
שלמה זלוטניק (15 באוקטובר 1914 – 11 בספטמבר 2001) היה נוטר, לוחם ההגנה מחנך ואיש ציבור.
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1914 אורלה  פולין |
|---|---|
| פטירה |
11 בספטמבר 2001 (בגיל 86) פתח תקווה, ישראל  |
| מדינה |
 ישראל |
| מקצוע | נוטר, לוחם ההגנה, מחנך ואיש ציבור |
| בת זוג | רחל זלוטניק |
| פרסים והוקרה |
יקיר העיר פתח תקווה יקיר ההגנה |
  | |
.jpg)
ביוגרפיה עריכה
שלמה זלוטניק נולד באורלה שבפולין לשרה ובערל זלוטניק[1]. הוא התחנך באווירה ציונית מסורתית ולאחר שסיים בי"ס טכני בביאליסטוק, החל לגלות עניין רב בעשייה למען הזולת[2]. בגיל 18 מונה למזכיר הקהילה בעיר מגוריו וייסד בה חברה של לינת צדק, שתפקידה היה לספק לינת לילה למשפחות החולים. בחברה היו 300 חברים והיא הגישה בנוסף עזרה לנזקקים לתרופות ובפנייה לרופא. זלוטניק שימש כיו"ר החברה עד לעלייתו לארץ ישראל.
בשנת 1938 העפיל לארץ ישראל במסגרת עליית אף על פי. הוא השתקע בפתח תקווה, ונשא לאישה את רחל לבית שקלובסקי. בשנת 1941 הצטרף לארגון "ההגנה" בו שירת כנוטר ושוטר במשטרה המיוחדת[דרושה הבהרה] באזור הצפון. השתתף במלחמת העצמאות, במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים ולאחר-מכן המתנדב במשמר אזרחי[2]. שנים רבות היה פעיל כחבר ועד ארגון ותיקי ההגנה בפתח תקווה. במשך 25 שנים הורה בבית ספר "עמל" בפתח תקווה. כמתנדב הוא תרם מזמנו ומכספו לגופים ואנשים נזקקים לחיילי צה"ל, לתלמידים ולעולים.
היה אח (חבר) בלשכת חבצלת השרון של ארגון בני ברית. כיהן כסגנו של נשיא הלשכה, פנחס רשיש, ונשיא בעצמו במשך חמש שנים[2]. במסגרת זאת פעל לחלוקת מלגות לתלמידי בתי הספר התיכוניים הנזקקים לעזרה, בהם לעולים חדשים, אימץ נכים, חולים ונזקקים ופעל למען חלוקת שי לנצרכים. בנוסף, התנדב זלוטניק בין היתר באגודות "הוועד למען החייל", "העמותה למען הקשיש", "י.ע.ל", "ניצן-למען העיוור" ו"האגודה למלחמה בסרטן".
לשלמה שלשה ילדים[2].
הנצחה והוקרה עריכה
בשנת 1993 העניקה לו עיריית פתח תקווה את תואר "יקיר העיר פתח תקווה"[2] ולאחר מותו הנציחה את זכרו ברחוב הנקרא על שמו.
בנוסף, ארגון ותיקי ההגנה העניק לו את התואר "יקיר ההגנה".
קישורים חיצוניים עריכה
- תמונתו ואילן משפחתו של שלמה זלוטניק באתר MyHeritage.
הערות שוליים עריכה
- ^ שלמה זלוטניק, באתר Geni.com
- ^ 1 2 3 4 5 שלמה זלוטניק, אתר מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה