בני ברית

ארגון צדקה יהודי עולמי
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.

בני ברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון וושינגטון די. סי., בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא סת' ריקלין
מנכ"ל דניאל מריאשין
תקופת הפעילות 13 באוקטובר 1843 – הווה (180 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bnaibrith.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תעודת חברות בארגון משנת 1876
גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים

היסטוריה של הארגון

עריכה

בני ברית הוקם ב-13 באוקטובר 1843 על ידי 12 מהגרים יהודים מגרמניה בבית הקפה "אהרון סינהיימר" בלואר איסט סייד שבניו יורק ובשנותיה הראשונות התנועה הונהגה על ידי היזם היהודי הנרי ג'ונס. הארגון החדש היה ניסיון של הקהילה היהודית להגן על עצמה ממה שכונה על ידי אחד מן המייסדים "מצבם העגום של היהודים במולדתנו החדשה". על פי חוקת הארגון הראשונה, בין מטרותיה של בני ברית היו חזרה למודל המסורתי של הקהילות היהודיות, כפי שהיה באירופה שממנה היגרו, ביקור וטיפול בחולים, וסיוע ליתומים ולאלמנות של חברי הארגון. רוב מטרות אלו לא התממשו במלואן, משום שבאותו זמן הוקמו ארגונים יהודיים רבים שעשו זאת.

מייסדי הארגון, שהיו דוברי גרמנית, קראו לבני ברית במקור "Bundes-bruder", שמשמעותו אחי הברית, על מנת לזהות את בני ברית כארגון אחווה (אנ'), סוג של ארגון שהיה מאוד פופולרי במאות ה-19 וה-20 באמריקה. בני ברית הוקם במקור כחיקוי יהודי של הבונים החופשיים והמשיך לפעול כך עד שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר בתקופה זו הפופולריות של הבונים החופשיים באמריקה ירדה, וכך גם בקרב היהודים, מה שגרם לבני ברית להפסיק להשתמש בחיקוי של טקסים מאסוניים כאמצעי לגייס חברים.

למרות תחילתו של בני ברית כארגון מקומי, בני ברית שימש כקבוצת לחץ על הממשל האמריקאי עוד מתחילת ההיסטוריה שלו, והשתמש במבנה הארגוני הבינלאומי שלו כדרך להפעיל השפעה פוליטית למען היהודים על מנהיגים וממשלים ברחבי העולם.

ארגוני משנה

עריכה
  • הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League, בקיצור ADL) – הוקמה בשנת 1913 ומטרתה הבסיסית היא להבטיח צדק ויחס הגון לכל האזרחים בשווה ולשים קץ ללעג ולאפליה, לא צודקת ולא הגונה, נגד כת או גוף של אזרחים. הליגה פעילה במיוחד במלחמה נגד אנטישמיות, גזענות ואנטי-ישראליות. נכון לשנת 2023, הליגה נגד השמצה אינה חלק מבני ברית אלא מהווה ארגון נפרד.
  • תנועת הנוער בני ברית – הוקמה בשנת 1923. זוהי תנועת הנוער היהודית הוותיקה ביותר (עבור תלמידי תיכון). היא משמשת כארגון הגג של תנועת הנוער לבנים "אל"ף צד"י אל"ף" (AZA – אחווה, צדקה אחדות) ושל התנועה לבנות "בנות בני ברית" (B'nai B'rith Girls, BBG). עד שנת 2001 תמך הארגון בתנועת הנוער בני ברית (B'nai B'rith Youth Organization, BBYO), שהפך מאז ל-BBYO, Inc.
  • ארגון הלל (Hillel-Foundation) – הוקם גם היא בשנת 1923 באוניברסיטת אילינוי במטרה לקדם ולהעשיר את החיים התרבותיים של סטודנטים יהודים ולהעניק מלגות לסטודנטים נזקקים. לקרן מוסדות באוניברסיטאות רבות בארצות הברית וכל מוסד משמש כמרכז דתי, תרבותי, וחברתי לסטודנטים יהודים.

אותות הוקרה

עריכה

בני ברית מעניקה מדי פעם אותות הוקרה שונים לאישים שפעלו למען העם היהודי ולמען מדינת ישראל. בין מקבלי האותות נמנים דוד בן-גוריון, ג'ון פיצג'רלד קנדי, גולדה מאיר, סטיבן הרפר והלמוט קוהל.

בשנת 2005 זכה הקנצלר האוסטרי לשעבר פרנץ ורניצקי במדליית הזהב הנשיאותית וב-2006 הוענק פרס זה לראש ממשלת אוסטרליה לשעבר ג'ון הווארד.

ב-2008 זכתה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, באות הוקרה על מאבקה באנטישמיות.

בשנת 2021 הוענק פרס "בני ברית" למצוינות בסקירת התפוצות, בעיתונאות מודפסת לדן לביא, כתב העולם היהודי ב"ישראל היום" ובתקשורת המשודרת לנורית קנטי (מגישה ועורכת בגלי צה"ל).

אות מפעל חיים הוענק לפיי גריר קשמן, כתבת של "ג'רוזלם פוסט.

אות הוקרה הוענק ליוצר דני סנדרסון על תרומתו לקשר עם התפוצות באמצעות אמנות.[1]

"אות המציל היהודי" ניתן במשותף על ידי המרכז העולמי של בני ברית, הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה וקק"ל. הטקס מתקיים החל משנת 2001 ביער הקדושים שבפרוזדור ירושלים, בו נטועים 6 מיליון עצים לזכר קורבנות השואה, ונמצאות אנדרטאות זיכרון אשר חלקן לזכר חברי "בני ברית" מאירופה שנספו בשואה. ב-2022, זכתה בפרס גם ד"ר חנה דרוקר (בשמה ההולנדי, אנס ואן דאם), על הצלת יותר מ-35 ילדים בשואה, תוך סיכון אישי.[2].

בני ברית בישראל

עריכה
 
ועידת בני ברית ט"ז בשבט ה'תרפ"ט (27 בינואר 1929) בזכרון יעקב. יושב שישי מימין: מאיר דיזנגוף. עומד במרכז התמונה בשורה השלישית: ישעיהו קרניאל, מייסד הלשכה בזכרון יעקב
 
מערת בני ברית ביער הקדושים
 
לשכת הנשיא וייצמן ברחובות

לשכת ירושלים של הארגון הוקמה בט"ז בסיוון ה'תרמ"ח (26 במאי 1888) על ידי עשרה חברים. ביניהם: ד"ר זאב וילהלם הרצברג (ששימש נשיא הארגון), אפרים כהן (ששימש סגן הנשיא), יוסף מיוחס, ר' אברהם משה לונץ, אליעזר בן-יהודה (מזכיר הלשכה), ישעיהו פרס, דוד ילין, וישראל דב פרומקין. הלשכה הייתה לארגון הראשון שהצהיר כי בישיבותיו תהיה העברית שפתו הרשמית.

במסגרת הכרזת הלשכה, שלפיה לעברית נועד מקום נכבד במוסדותיה החינוכיים, הקימה בארץ ישראל את גן הילדים העברי הראשון,[3] וספרייה עברית גדולה. כמו כן ייסד הארגון את המושבה מוצא על יד ירושלים.

חבריה נלחמו בגזרות הממשלה הטורקית נגד עליית יהודים, ונגד איסור מכירת נכסים ליהודים. לאחר הקמת המדינה, עוד לפני ייסוד יד ושם, הנציחו בני הארגון את זכר השואה על ידי נטיעת יער הקדושים, הסמוך לבית שמש, שבו שישה מיליון עצים, וחניכת מערת בני ברית.

בתאריך ט"ז בשבט ה'תרפ"ט (27 בינואר 1929) התכנסה ועידת בני ברית בזכרון יעקב, לנשיא הוועידה נבחר ראש עיריית ת"א מר מאיר דיזנגוף. בוועידה נדונו עניינים שוטפים כגון הרחבת פעילות הארגון בא"י והמשך המאבק במיסיון והחינוך הזר בארץ, המשך הוצאת בולטין הארגון והחלטות מעשיות נוספות. בשעות הערב נערך נשף חגיגי, ה' דיזנגוף נבחר להיות לנשיא הנשף והחברים ד"ר דוכן וישעיהו קרניאל (מייסד הלשכה בזכרון יעקב) נבחרו ל"שרי המשקים".

פיליפ קלוצניק אשר עמד בראש ארגון בני ברית, הקים בשנות ה-50 ביחד עם עובד בן עמי את "החברה לפיתוח אשדוד" על מנת לבנות תוכנית להקמת עיר חדשה בשם אשדוד. החברה קיבלה את קרקעות העיר אשדוד ללא תמורה כספית אלא תמורת התחייבות החברה להשקיע בפיתוח העיר ולבנות בה מפעלים, בתי חולים, בתי מלון, בתי ספר ועוד. בשנת 1956 שר האוצר לוי אשכול נתן אישור לתוכנית הקמת העיר אשדוד. בסוף שנת 1956 הקים נשיא ארגון בני ברית, פיליפ קלוצניק, עם עובד בן עמי את "חברת אשדוד בע"מ", שהיא חברת בת של "קבוצת בוני ערים בע"מ". בתוך הסכום הנ"ל הבטיחה חברת אשדוד כמיליארד לירות לבניית 60-65 אלף יחידות דיור, 150 מיליון לירות בבניית כבישים, תשתית מים חשמל ונטיעות ועוד וכ-80 מיליון למרכזי בידור ותיירות. בפועל היו תלונות רבות שההבטחות בכתב של החברה לפיתוח אשדוד להשקעות בעיר לא קוימו - החברה השקיעה פחות משני מיליון לירות בכבישים (שגם אותם הייתה מחויבת לבצע עבור דייריה בחוזה מכירת הדירות). השדרות הראשיות בעיר אשדוד, החוצות אותה מדרום לצפון נקראה, לפי בקשת פיליפ קלוצניק – שדרות בני ברית.

ב-1963 נחנך בית בני ברית בתל אביב, בפינת הרחובות קפלן ולסקוב. האולם שבו הושכר לשם עריכת שמחות. עקב חובות, הועבר הבניין ב-2008 לידי העירייה, וזו הרסה אותו ב-2018.

מתחילת שנות ה-70 נכנס ארגון הנוער הישראלי "נוער לנוער" תחת חסותו של BBYO, דבר אשר בא לידי ביטוי במימון, שיתוף פעולה מקצועי וכן השתתפות הדדית של בני נוער משני הארגונים במשלחות בינלאומיות בישראל, בארצות הברית ובאירופה. בני ברית בישראל הוא מוסד ציבורי ועמותה רשומה והוא מונה מעל 3600 חברים. משרדי הלשכה נמצאים בתל אביב. המוסד מקבל תקציבים ממשרדי הממשלה כגון משרד הרווחה, משרד חינוך ומשרד הבריאות. תמיכה חלקית מגיעה מארגון נשים בארצות הברית (Jewish Women International) וכן מחברים וידידים של המוסד.

בבני ברית גם לשכות דו לשוניות, בעיקר כאלה שהביאו איתן את מסורת המעורבות של ארגון בני ברית בארץ מוצאן. ישנן לשכות דוברות צרפתית, אנגלית, ספרדית, הונגרית, רומנית ועוד. לשכות אלה מקלות על ההתערות של העולים החדשים בארץ ומקיימות קשר עם יהודי התפוצות בארץ מוצאן.

בני ברית מפעיל עשרות לשכות ברחבי ישראל, המאורגנות תחת 7 "מועצות אזוריות", שכפופות ללשכה הגדולה "גליל" מס' 14.

בשנת 2004 זכה בני ברית ישראל באות הנשיא להתנדבות.

כיום (2023) משמש כנשיא בני ברית ישראל מר עמנואל (מנו) כהן.

נכון לסוף שנת 2023, בני ברית ישראל, נמצא במגמת עליה במספר החברים שבו, הארגון מונה 3,000 חברות וחברים, כאשר הגיל הממוצע הוא 65, המאוגדים ב100 לשכות ברחבי הארץ.

חברים נוספים בארגון בני ברית ישראל

עריכה

פרופסורים

עריכה

רבנים

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Berman. Aaron. Nazism, the Jews and American Zionism. Wayne State University Press. Detroit. 1990.
  • Feingold, Henry L. A Time for Searching: Entering the Mainstream, 1920 - 1945. The Johns Hopkins University Press. Baltimore. 1992.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יורי ילון, כתב "ישראל היום" דן לביא זכה בפרס מצויינות של מרכז "בני ברית", באתר ישראל היום, 1 ביולי 2021
  2. ^ פוהורילס, יניב (2022-04-27). "מתחת לאף של הנאצים: היהודייה שחטפה 35 ילדים - והצילה את חייהם". Ynet. נבדק ב-2022-04-28.
  3. ^ נתן אפרתי, מלשון יחידים ללשון אומה, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ד