שלמה זלמן אבל

אין תמונה חופשית

רבי שְׁלֹמֹה זַלְמָן הלוי אָבֶּל (בכתיב יידי: אָבּעֶל; בראשי תיבות: שז"א; ט"ו באדר ה'תרי"ז, 11 במרץ 1857 - י"ג בתשרי ה'תרמ"ז, 12 באוקטובר 1886) היה רב וראש ישיבה ליטאי. סופר, משורר ומתרגם.

ביוגרפיהעריכה

נולד לרב קלמן דוד[1] הלוי אבל בנוישטט טאורגה. סבו ר' משה מסוגינד היה נינו של רבי אברהם אחי הגר"א. בהיותו בן 12 חלה ובימי מחלתו כתב פירוש לספר איוב. שנתיים לאחר מכן כתב מחזה בשם "חזיון חיי דוד" המגולל את תולדות דוד המלך בחרוזים.

בבגרותו חי בעיר טלז, פרסם מחידושי תורתו בכתבי עת, ומאמר על תולדות חיי הצמחים ב"הלבנון". הוא יזם יחד עם רבי מאיר אטלס ורבי צבי יעקב אופנהיים את הבאתו של רבי אליעזר גורדון לכהן כרב העיר וכראש הישיבה בה, ועמד לצדו בהתנדבות בראשות ישיבת טלז עד לפטירתו בטלז בראשית שנת תרמ"ז.

לאחר פטירתו בגיל צעיר (פחות מ-30), הדפיס אביו את ספרו "בית שלמה" (וילנה תרנ"ג) הכולל הלכות מקח וממכר ודברי מוסר בעניינים שבין אדם לחברו.

קישורים חיצונייםעריכה

ספרו
סדרת מאמרי "ידיעות הטבע - חיי הצמחים" בתרגומו

שז"א הלוי מטעלז, פרק 1, הלבנון, 16 בדצמבר 1874; פרק 2, הלבנון, 22 בדצמבר 1874; פרק 3, הלבנון, 30 בדצמבר 1874; פרק 4, הלבנון, 6 בינואר 1875; פרק 5, הלבנון, 13 בינואר 1875; פרק 6, הלבנון, 20 בינואר 1875; פרק 7, הלבנון, 27 בינואר 1875; פרק 8, הלבנון, 3 בפברואר 1875; פרק 9 (אחרון. הסדרה לא הושלמה), הלבנון, 17 בפברואר 1875.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך חתם שמו בהקדמה לספרו של בנו, במקורות אחדים נקרא: קלונימוס.