שלמה יהודה טבק

מגדולי הפוסקים בהונגריה

רבי שלמה יהודה ליב טבק (ה'תקצ"בי"א בטבת ה'תרס"ח; 183216 בדצמבר 1907) היה ראב"ד סיגט, מגדולי פוסקי הונגריה בתקופתו. נודע בספרי השו"ת שלו, ערך ש"י ותשורת ש"י.

רבי שלמה יהודה טבק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1832
ה'תקצ"ב
סיגט, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1908 (בגיל 76 בערך)
י"א בטבת ה'תרס"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו מאיר איזנשטטר, אברהם יהודה שוורץ, יקותיאל יהודה טייטלבוים, יהודה מודרן עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו ערך ש"י, תשורת ש"י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
קברו של הרב טבק (מימין). לידו קבר בנו ר' מאיר דוד טבק ומשמאל קבר ר' משה אריה פריינד - ראש הקהל בסיגט.

נולד בסיגט, מחוז מרמורש לרב פסח צבי טבק, בגיל צעיר נסע ללמוד בגורליץ אצל הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה"ייטב לב"; ואחר כך אצל רבי אברהם יהודה שוורץ מחבר "קול אריה". כשחזר לסיגט למד בישיבת המצטיינים של הרב יהודה מודרן בעיר.

נישא לצביה בת הגביר מרדכי ישראל מקריווה הסמוכה לסיגט. בשנת ה'תרי"ח (1857), התמנה רבו ה"ייטב לב" לרבה של סיגט, ומינה אותו לצידו לדיין ראשי. הוא כיהן בתפקידו זה חמישים שנה עד פטירתו. הוא נחשב לאחד מגדולי הלמדנים בעיר[1]. לפי הרב דוד שפרבר, החשיב הרב מאיר אריק את הרב טבק כגדול חכמי דורו[2].

בכ"ט בכסלו ה'תרל"ה נפטרה אשתו הראשונה, והוא נישא בשנית למרים רובין, בתו של הדיין והמקובל הרב צבי אריה רובין, מחבר "אמרי בינה" על שיר השירים.[3]

הרב טבק נפטר בי"א בטבת ה'תרס"ח (1907). חתנו, הרב שלמה דוב הלוי הלר מילא את מקומו. נספה בשואה.[4]

יצירתו

עריכה

עשרת ספריו רחבי היקף מבחינה הלכתית, אך השמטת שמות השואלים ותאריכי כתיבת התשובות, אינה מאפשרת כמעט שימוש מחקרי-היסטורי בספריו[5].

צידד בגיור של נכריות הנשואות ליהודים בנישואים אזרחיים בשל החשיבות הגדולה של הצלת יהודים מהתבוללות.[6] לצד זאת, בשאלה של גיור לשם אישות עבור יהודי דתי שלא היה חשש שיתבולל הוא החמיר, ולא הסתפק בהערכה של בית הדין שהגיורת עתידה לשמור מצוות כראוי, מפני שבלתי אפשרי לקבוע דבר כזה בלי רוח הקודש.[7][8]

לקריאה נוספת

עריכה
  • הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, זיכרון לראשונים – על רבני סיגט, סאטמר תרס"ט, עמ' 45–47 ('הג"מ שלמה ליב טאבאק')
  • פינחס זליג שווארץ, שם הגדולים מארץ הגר, פקש תש"א, עמ' 78 סימן נג
  • נפתלי בן מנחם, גווילי ספרים, ירושלים תש"ז, מס' 307, עמ' כ-כא ('קסם ספרים' – על ר' שלמה יהודה טאבאק וספריו)
  • יצחק יוסף כהן, 'ר' שלמה יהודה ליב ב"ר פסח צבי טאבאק', ערכו בתוך: חכמי טראנסילוואניה, מכון ירושלים תשמ"ט, עמ' 104

קישורים חיצוניים

עריכה
ספריו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, ירושלים תשס"ט, עמ' 220.
  2. ^ אפרקסתא דעניא, חלק א, סימן כ.
  3. ^ יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, מכון ירושלים תשמ"ט, עמ' 201
  4. ^ יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, מכון ירושלים תשמ"ט, עמ' 80
  5. ^ יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' מד.
  6. ^ תשורת ש"י תניינא, סימן ג
  7. ^ הרב שלמה יהודה טבק, תקכו, תשורת ש"י קמא
  8. ^ ועיין בניתוחו של הרב אליעזר חיים דייטש (פרי השדה) לדבריו, כתב העת מוריה, כרך ריא-ריב, עמ' לו-מ